החיים של אמיר ארגמן (26) קרסו כשנפצע קשה בתאונת דרכים באמצע כיתה י"ב. "כל התוכניות שהיו לי השתנו מקצה לקצה. כבר היה לי זימון לגיבוש, הייתי במיונים ל־8200 והכל נקטע בגלל הפציעה. קיבלתי אישור מיוחד להתגייס, אבל הקושי האמיתי התעורר כשהתחלתי ללמוד לתואר במכללת ספיר. אז גיליתי כמה מורכב להתנהל בקמפוס כסטודנט עם מוגבלות — וספיר עוד נחשבת למכללה נגישה יחסית", הוא מדגיש. "אפילו בקפיטריה, מי שיושב בכיסא גלגלים לא יכול להגיע אל הדלפק המוגבה, ומי שנעזר בהליכון או בקביים לא יכול גם לשלם וגם לאחוז בקפה ומאפה".

אמיר, שמסיים עכשיו את לימודי התואר הראשון שלו, הוא ממקימי תא הנגישות במכללה. בזכות פעילותו הוצבה בקמפוס מדפסת נגישה לסטודנטים בכיסאות גלגלים, והונגש דלפק לנכים בקפיטריה. "אני רואה מה הצורך ופונה לגורמים הרלוונטיים כדי לקדם שינוי. עם השנים מתחילים להכיר בנו כגוף שצריך להקשיב לו".

קשה, אבל אפשרי

במצב הקיים, לא מפתיע לגלות שאחוז בעלי ההשכלה האקדמית בקרב בעלי מוגבלויות נמוך כמעט בחצי מהאוכלוסייה הכללית, 16% לעומת כ־30% לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בסקר שנערך באוניברסיטת חיפה ציינו סטודנטים בעלי מוגבלויות כי רק 25% מהמרצים גילו נכונות להתאים את דרכי ההוראה לצורכי למידה מיוחדים, ו־82% חשבו שראוי למרצים ללמוד יותר על סוגי מוגבלויות שונים.

שירה רודרמן

תאי הנגישות דואגים לקשר עם הרשויות, כמו גם לקידום הנגישות בהרצאות ובמעליות, לשמירת מקומות לכבדי שמיעה כולל עזרים שיאפשרו להם להשתתף בשיעורים, להקצאת מקריאים שיגיעו לבתי סטודנטים כבדי ראייה ובכלל לשילוב סטודנטים בעלי מוגבלויות בחיי הקמפוס.

"כסטודנטית עיוורת את נתקלת במחסומים שאין לך מושג מה לעשות איתם", אומרת סתיו ניסר (24), סטודנטית עיוורת לפסיכולוגיה ואנגלית באוניברסיטה העברית, שניהלה את תא הנגישות שם במשך שנה וחצי. "למשל, איך לקרוא חומר? או בכלל, איך לתפקד כסטודנטית שונה: איך מגיבים אליך? איך את אמורה להגיב? האקדמיה היא לא מקום קל גם לאנשים שאין להם מוגבלות. באופן אישי לא נתקלתי בסירוב לעזור, כי בחוגים שלי הולכים לקראתי מעל ומעבר — אבל אני יודעת כמה זה קשה".

ניסר התעוורה בגיל ארבעה חודשים בעקבות טיפולי הקרנות שעברה בעיניה, לאחר שחלתה בסרטן. "למרות זאת למדתי בבית ספר רגיל, הייתי פעילה בתנועת נוער, שירתתי בצה"ל וכיום אני עובדת בעבודה רגילה לחלוטין", היא מספרת. "תמיד גידלו אותי להשתלב בקבוצה הפופולרית ומצד שני להילחם על הזכויות שלי".

איזה פעילויות אירגנת במסגרת התא?

"קודם כל, להביא את הבשורה שיש בקמפוס תא נגישות. עבדתי צמוד עם אגודת הסטודנטים ועם הקליניקה לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, אירגנתי אירועים להגברת המודעות לנושא, שזה הכי חשוב, כמו הרצאות של פרופ' משה צימרמן על בעלי מוגבלויות בשואה ושל עמותת אנוש על מוגבלויות פסיכיאטריות. הפעילות בתא הייתה אחד הדברים המשמעותיים שעשיתי בחיים. חשוב לי שבעלי מוגבלויות יידעו שגם אם זה קשה להיות סטודנט עם מגבלה, זה אפשרי. תמיד יהיו לנו קשיים, אבל אנחנו נתגבר עליהם ונדע להצליח ולמשוך את עצמנו".

דביר מעודה (25), סובל משיתוק מוחין ומתנייד עם כיסא גלגלים, סיים לימודי עבודה סוציאלית במכללת ספיר והקים שם תא נגישות יחד עם אמיר ארגמן ועדי פראג, בוגרת תואר ראשון בתקשורת שסובלת משיתוק מוחין ונעזרת בקביים. "הצלחנו לשפר את הנגישות הפיזית במכללה וגם להרים הפנינג גדול להעלאת המודעות לתא ולבעלי מוגבלויות", מספר מעודה. לרביב מרקוס (25), סטודנט כבד שמיעה לאדריכלות בטכניון ורכז תא הנגישות במקום, זה לקח קצת יותר זמן: "ניסיון קודם שלי להקים קבוצה לכבדי שמיעה וחירשים נכשל, אבל כשארגון הג'וינט חיפש רכז שיקים את תא הנגישות, הייתי מועמד טבעי".

איך נראית הפעילות של רכז תא נגישות במוסד אקדמי?

"בעיקר הגברת המודעות אצל הסטודנטים לצורך בנגישות, ולעצם קיומו של השונה, שאפשר וצריך לעזור לו להיות חלק מהחברה. אנחנו מציפים בעיות נגישות בקמפוס, מארגנים פאנלים ודיונים והפעלנו גם 'מסלול מכשולים', שאיפשר לסטודנטים להתנסות בתמרון על כיסא גלגלים בין שתי נקודות באחד הבניינים".

תא דומה הוקם גם במכללה למנהל, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי ובסיוע תורמים: מרחב מאובזר שכולל פינות ישיבה, חדרי למידה פרטניים, מרכז טכנולוגי וחדר סדנאות. המרכז, שמלווה את הסטודנטים לפני, במהלך ואחרי לימודיהם, מעמיד לרשותם רכזים מקצועיים, סיוע בלקויות למידה וטכנולוגיות לימוד מסייעות כמו הגדלת מסך וטקסטים, תוכנת הקראה בעברית, המרת קובצי טקסט לקובצי קול וכו'.

בית ספר לסובלנות

רכז נגישות יוצא דופן הוא אלנתן לוין, סטודנט בריא, שריכז בשנה שעברה את תא הנגישות באוניברסיטת בר אילן והשנה מרכז שבעה תאים במרכז ובצפון.

מה הביא אותך לזה, כמי שאינו סובל ממוגבלות?

"זה אינטרס של כולנו לשלב אנשים עם מוגבלויות באקדמיה ובשוק העבודה. אם אדם כזה לא יכול ללמוד ולהתקדם כמו כל אדם אחר, כולנו כחברה מפסידים אותו ואת כישוריו. לסטודנטים עם מוגבלויות יש עכשיו כתובת, והמטרה היא ליצור דור שלם של אקדמאים שישתלבו במשק, כשהם מודעים ורגישים יותר לכל נושא הנגישות".

"השכלה גבוהה ותעסוקה היא דרך יעילה ביותר לשינוי מודעות ולשילוב בעלי מוגבלות בחברה", אומרת שירה רודרמן, מנכ"לית קרן רודרמן הפועלת לשילוב אנשים עם מוגבלויות בחברה, ויזמה את הפרויקט "שותפות מסד נכויות" יחד עם ג'וינט ישראל וממשלת ישראל. "פעילות התאים היא מהלך משמעותי, מקצועי וחברתי חשוב".

"האקדמיה היא פלטפורמה נהדרת לשינוי", מוסיפה אביטל סנדלר לף, מנהלת מסד נכויות בג'וינט ישראל, שמעביר את ההכשרה לפעילי התאים. "אנשים נמצאים שם בשלב בחייהם שבו הם נכונים לשנות עמדות". ומסכם גלעד ארדיטי, יו"ר התאחדות הסטודנטים: "בשנים האחרונות אפשר לראות שינויים בתחום הנגישות להשכלה גבוהה, וחשוב שגם הסטודנטים בעלי המוגבלות יגלו מעורבות וישתתפו בפעילות". •