כל אימת שאני מדליק רדיו או טלוויזיה, קופצת עליי משם אישיות ושמה אראלה, שמודיעה למנויים המאושרים שזכו באיזו הגרלה של מפעל הפיס. בשורותיה של אותה אראלה משודרות כבר זמן די רב, ולא הייתי נדרש לעניין הזה לולא התרבו באחרונה כעפר הארץ, ופרט לנוכחותן הרדיופונית המתגברת, התחילו מופיעות גם בטלוויזיה. למעשה, שוב אין האזרח יכול להאזין לתוכניות או לצפות בהן בלי לזכות במנות הולכות וגדלות של אראלה.
הרדיו והטלוויזיה מזכים אותנו בלא מעט שידורי פרסומת, חלקם מוצלחים ומקצועיים, חלקם מטופשים ומאוסים, ורובם חוזרים על עצמם עד לזרא. משנעשו לזרא, נוהג האזרח הסביר לזפזפ לערוץ אחר, אבל במקרה של אראלה, היא אורבת גם שמה, ככתוב: כאשר ינוס איש מפני אראלה, ופגעתו אראלה, ובא הבית וסמך ידו על הקיר, ונשכתו אראלה. ואם בכל זאת נשארנו בלעדיה לרגע, וחשים דחף לאו בר כיבוש לדעת מה בפיה, או שיש לנו דודא לאראלה כאשר אין בסביבתנו הקרובה טלוויזיה או רדיו, היא מופיעה עם מרכולתה גם באתר של מפעל הפיס, ואפשר לגלוש אליה ולקבל את המנה שלנו.
אמת בפרסום
שאלתי, ונאמר לי שאראלה היא בת אנוש אמיתית, שאכן נקראת אראלה והיא באמת עובדת במפעל הפיס. על כן אני מתנצל מראש ואומר שאין לי כל טענה כלפיה. אף שהפיס הוא בית הימורים, עבודתה שם חוקית, ואני בטוח שהיא עצמה אדם ללא דופי, ויש מלאכות ודמויות בעייתיות יותר ממנה. אבל חוץ מהגודש המעיק של התשדירים שלה, יש לומר גם דבר עקרוני, שהם מקדמים הימורים, מפתים אנשים לשים את כספם על קרן הצבי, ואת זאת הם עושים ביצירת רושם כוזב, שסיכויי הזכייה בהימורים האלה גבוהים הרבה יותר ממה שהם באמת.
כיוון שאני מאמין בעקרון האמת בפרסום, אני תוהה מתי נשמע את התשדיר האמיתי של אראלה, משהו בנוסח זה:
שלום, מדברת אראלה ממפעל הפיס, אפשר לדבר עם מר פתי?
"וואי, וואי, אני מת... אראלה? זאת את? באמת? זאת אראלה?"
כן, מר פתי, רציתי לספר לך משהו. אתה יושב?
"יושב, בטח יושב, בכמה זכיתי?"
בכלום.
"בכלום?"
כן, בכלום. ביוק ובנאדה. ממש כמו שלא זכית בהגרלות הקודמות שלנו ורוב הסיכויים שגם בהגרלות הבאות לא תראה מאיתנו פרוטה.
"למה את מדברת ככה, אראלה?"
אמור לי אתה, פתי, חוץ מאלה שאני מדברת איתם בתשדירים שלי, כמה אנשים שזכו בפיס כבר פגשת?
אבל התשדירים האמיתיים של אראלה לא אומרים לפתאים את האמת הסטטיסטית הזאת, והיא מיטיבה ליצור בליבם את הרושם שרבים זוכים בפיס, ומוכרת להם מבוקר עד ערב את הסחורה שלה, שלכל הדעות היא שנויה במחלוקת, שלא לומר בזויה לגמרי.
גילוי והבהרות
אני יודע שגופים כמו מפעל הפיס קיימים במדינות רבות. אני גם יודע שחלק מהרווחים שלהם מושקע במטרות טובות — לבניין מרכזי תרבות וחינוך ולמתן פרסים ומלגות שונות ועוד כהנה וכהנה. אבל כל אלה אינם פרי נדיבותו וטוב ליבו של מפעל הפיס, אלא חובתו, ועל כן לא ברור לי מדוע הוא צריך לפרסם ולפאר את עצמו כל כך, ומדוע הוא מבקש לפתות לדבר הימור עוד ועוד קורבנות. ולא רק במינויים ובדוכנים — די להזכיר את מכונות המזל שהציב מפעל הפיס בתחנות שלו, אותן מכונות העושקות דלים, הרוצצות אביונים, כדי לדעת עם מי יש לנו עסק. קראתי שחברת הכנסת מרב מיכאלי עוסקת עתה בחקיקת חוק שיאסור על מפעל הפיס לעשות זאת, ואני מקווה שתצליח.
גילוי נאות: על אף מאמציה של אראלה, אינני מנוי של מפעל הפיס, ואיני מהמר בלוטו או בטוטו או באינטרנט או בקזינו או בכל מסגרת אחרת. זכותו של מפעל הפיס להודיע לציבור על תוכניות ההימורים שלו, אבל דרכי הפיתוי והשידול שהוא מפעיל אינטנסיביות מדי. הן גם דוחות מכל בחינה תרבותית, והרי תרבות היא מה שמפעל הפיס טובל בו בשעה שידו אוחזת בשרץ.
ולא רק אראלה. פרסומות להימורים שוטפות באחרונה את כל תחנות וערוצי השידור, ובצד מפעל הפיס פועל גם צמד הכסילים מההימורים על משחקי כדורגל, וגם הימורים על מרוצי סוסים מוצעים לנו, משל היינו כולנו הארבי סוס־לוהט וביג־רד מסיפוריו של דיימון ראניון.
המעשה והנס
יש בארץ די מהמרים גם בלי שידוליה של אראלה. ככה זה. לב האדם מצפה תמיד לנס, ובמדינה שלנו על אחת כמה וכמה. אנו מהמרים ללא הרף, ולא רק בפיס, אלא על חיינו ועל עתידנו ועל ארצנו, אבל הרצל ובן־גוריון והחלוצים שעלו ארצה לא ראו בציונות הימור ולא ציפייה לחסדי שמיים. הם הקימו את מדינת ישראל בחזון, בתוכנית, בסדרי עדיפויות נכונים ובעבודה קשה, ועכשיו — בזכות חוסר חזון, חוסר תוכנית, סדרי עדיפויות הרסניים ומנהיגות לקויה — יורשיהם מחריבים אותה.
וראה זה פלא: גם כשחרב חדה מונחת על הצוואר, איננו מתייאשים מהקזינו האמיתי שלנו: שבים ומהמרים על הימין ועל נתניהו, שבים ומקבלים את הפרס שהם נותנים לנו: ביטחון אישי עלוב, חוסר מעש, דתיות מתגברת, גזענות משגשגת, חוסר תוחלת, בידוד מדיני, פרנויה, והשבוע צ'ופר בדמות דו"ח העוני.
וגם בחיי יום־יום אין צורך בקזינו. האזרח יוצא מהבית — אם יש לו — ואינו יודע מי יכה אותו מכות רצח, שוטר או פושע? ומי ידרוס אותו? נהג שיעלה על המדרכה או רוכב אופניים שלא יורד ממנה? ומי יהרוג אותו, מחבל או מנטרל? ומי ינשוך אותו, תן שלא חוסן או הכלבה של נתניהו? (האמת היא שאני מבין לליבה, גם לי בא לפעמים לנשוך ליכודניקים). ומי ייקח את כספו ממנו, מתנחל או אברך? סתם נוכל או מפעל הפיס? רק דבר אחד הוא יודע לבטח, שבחמש הדקות הקרובות הוא ישוב וישמע את אראלה.
