רביעי 16 באוגוסט 2017
ידיעות אחרונות
צילום: יונתן בלום
7 לילות • 30.12.2015
תחנה מרכזית
זה התחיל בביקורת חריפה בתעשיית המוזיקה, מה פתאום מינו אותו כמנהל גלגלצ. המשיך בהכרזה של שרת התרבות שהיא עומדת לעשות לתחנה הפופולרית בית ספר. ואז הודיע הרמטכ"ל שאם צריך לקצץ, הצבא יוותר על הרדיו שלו. נדב רביד סוגר שנה בג'וב שידע שיהיה מאתגר, אבל לא תיאר עד כמה
רז שכניק

הדרך של נדב רביד לתפקיד מנהל גלגלצ התחילה במקרה, אחרי שהתבקש להמליץ לוועדת האיתור על מועמדים שראויים בעיניו. כמו רוב עולם התקשורת ותעשיית המוזיקה, גם רביד לא חשב שהוא הבחירה הטבעית למשרה. "בהתחלה התייחסתי לאפשרות הזו בהומור", הוא מודה, "אמרתי, 'אני? מה לי ולזה?'"

 

למה בעצם?

 

"לא ראיתי את עצמי מגיע לתפקיד הזה. הקמתי תחנת רדיו באינטרנט, 'הקצה', הייתי מחויב לאנשים, כולם עובדים בהתנדבות, היה לנו אופק מאוד ברור. כשקיבלתי מייל עם בקשה להמליץ על מועמדים, שלחתי לקוואמי (אייל פרידמן, שותפו לתחנה - ר"ש) וכתבתי לו 'רוצה?' עם סמיילי. הוא ענה לי בסמיילי חזרה. אחר כך סיפרתי לחברה טובה בצחוק על המייל, והיא אמרה לי, 'למה לא אתה בעצם?' רק אז התחלתי לחשוב שזה לא רעיון רע בכלל, גם כי יש לי שני ילדים וצריך לחשוב קדימה".

 

 

 

מחביבי החיילים. רייכל | צילום: עומר מסינגר
מחביבי החיילים. רייכל | צילום: עומר מסינגר

 

 

למרות שהשכר לא גבוה יחסית.

 

"לא שכר מדהים, אבל זה תפקיד משמעותי וזה יותר מאפס כסף שאתה מקבל כשאתה מנהל תחנת רדיו אינטרנטית מתחילה. זה מאוד מעניין למי שגדל על אהבה גדולה לרדיו".

 

הופתעת שקיבלת את התפקיד?

 

"ככל שהתהליך התארך והבנתי שאני מועמד רציני, הייתי פחות מופתע, אבל גם היה לי ברור שההחלטה לקבל אותי לא הייתה ההחלטה הטבעית או הקלה. הרי הרבה יותר פשוט לקבל מישהו מתוך המערכת, שיש פחות צורך להסביר את המינוי שלו. הסברתי שמה שבעיקר מעניין אותי בתפקיד הוא המקום של הרדיו בעולם המתקרב אלינו. בשנים הבאות יהיו שינויים מאוד גדולים בתחום. להיות בגלגלצ בתקופה כזו, זה אתגר גדול שמאוד רציתי להתמודד איתו".

 

 

תופעה. עדן בן זקן | צילום: ראובן שניידר
תופעה. עדן בן זקן | צילום: ראובן שניידר

 

¥ ¥ ¥ ¥ ¥

 

רק שרביד לא תיאר לעצמו שהאתגר הגדול באמת יהיה בהתמודדות מול שועלית תקשורת כמו שרת התרבות והספורט מירי רגב. יריית הפתיחה נרשמה ביולי האחרון, אז נחשפה ב'ידיעות אחרונות' תוכניתה של רגב להתערבות בפלייליסט של גלגלצ, בעקבות פגישות שערכה עם אמנים שהתלוננו על היחס מהתחנה. "גלגלצ לא משקפת את רצון החיילים ואת עם ישראל, מתעלמת מנשים וממוזיקה מזרחית ומקפחת אמנים ותיקים", הלמה רגב, והבטיחה לעשות כל מה שהיא יכולה כדי לשנות את הנעשה בתחנה. "לא חשבתי שהדיון על מהות הפלייליסט, שכבר עושים אותו 15 שנה, יגיע לכאלה ממדים", אומר רביד. "חשבתי שמיצינו את הנושא, שאנשים מבינים שככה זה ברדיו. הרי לאורך השנים גלגלצ סובלת ממתקפה כל שנה־שנתיים מכל מיני מקומות, משמאל ומימין ומלמעלה ומלמטה. די הדהים אותי שגם הפעם יש כזה רעש גדול וכותרות".

 

בתור מנהל חדש, זו חתיכת בומבה.

 

"לא לקחתי את זה באופן אישי, כי כל הביקורת שהשרה השמיעה נוגעת במידה רבה לגלגלצ של פעם. רגב לקחה הרבה טענות שהושמעו נגד התחנה מפה ומשם ויצרה איזו חבילה לא ממש חדשה. לדברים שהיא העלתה אין שום נגיעה למה שקורה בשנה האחרונה, ובטח לא לדברים חדשים שאני עשיתי. בסך הכל היינו די רגועים. אנחנו עדיין רגועים".

 

בתקופת פריחה. זילבר | צילום: טל שחר
בתקופת פריחה. זילבר | צילום: טל שחר

 

למרות שבפעם הראשונה בתולדות גלגלצ דורשת שרה להתערב בקבלת ההחלטות בתחנה?

 

"ברור שכשיש שר בממשלה שמביע את עמדותיו באופן ישיר בנוגע למה שאתה מתעסק בו, אתה צריך להתייחס לזה, להבין מה אתה עושה עם הטענות. ברור גם שהייתה פה עלייה בדרגה שממנה מגיעה הביקורת. למירי רגב יש אג'נדה שהיא מקדמת בעניין גלגלצ, זו העבודה שלה וזה בסדר. אנחנו עושים עבודה מקצועית, עניינית, ואני חושב שהדברים של רגב גרמו לנו להסתכל פנימה, למצוא את התשובות הנכונות, להבין איפה אנחנו עומדים ביחס לטענות. עשינו בדיקות מקיפות וסקר נרחב (ר' מסגרת) גם כדי שנברר: אולי רגב צודקת? מצאנו שהטענות שלה לא נכונות".

 

על פי רשימת עשרת השירים ועשרת האמנים המושמעים בגלגלצ מינואר ועד אוקטובר 2015, שהתפרסמה במוסף הזה לפני כמה שבועות, דווקא יש בסיס לטענותיה של רגב. בראש רשימת השירים עמדו להקות אינדי, לא הייתה אף זמרת וגם לא שיר מזרחי, וגם ברשימת המושמעים לא נמצאו זמרות ולא אמנים השייכים לז'אנר המזרחי. בנוסף, ברשימת המושמעים הופיע רק אמן ותיק אחד, אריק איינשטיין, במקום העשירי.

 

"הרשימה הזאת בדקה את הטווח של כל שעות היממה", מגיב רביד. "צריך לזכור שמעשר בלילה עד שש בבוקר המוזיקה בגלגלצ שונה קצת. אחרי מה שפירסמתם עשינו בדיקה אצלנו, של אותם עשרת השירים המושמעים ביותר לאורך שעות היום, והתמונה שונה. אתה רואה שם את יובל דיין, את רוני דלומי. נכון שג'יין בורדו עדיין במקום בולט".

 

התלהבה והדליפה. רגב | צילום: אלכס קולומויסקי
התלהבה והדליפה. רגב | צילום: אלכס קולומויסקי

 

מה שצריך להוכיח.

 

"ג'יין בורדו היא אחת התופעות המוזיקליות המדהימות של השנה. הייתי בפעם הראשונה במיונים לגלי צה"ל, יצא לי לדבר עם בני 17, ואתה רואה כמה ג'יין בורדו זה משהו שנכנס ממש לדמם. חלק מהסיבה שאנחנו משמיעים אותם טמון בפידבק מהקהל, גם בתוכנית של 'קולות החיילים' ביקשו הרבה ג'יין בורדו. אז אמרנו, 'וואלה, יש פה משהו'. נכון, הם היו להקה לא מוכרת ותייגו אותם כאינדי, אבל המוזיקה שהם עושים היא פופ".

 

ולהקת מונטי פיורי במקום שני?

 

"עם שיר פופ שנורא כיף לשמוע ברדיו. השיר הושמע הרבה בלילה, ואני חושב שהעורכים פה מאוד אהבו אותו כי ההפקה הזכירה דברים מחו"ל. אבל שוב, להסתכל על עשרת השירים או עשרת האמנים הכי מושמעים, זה כמו להסתכל על קרחון ורק על מה שנמצא מעל פני המים. לא על כל מה שנמצא מתחת".

 

סטאר קוואליטי. מרקס | צילום: דנה קופל
סטאר קוואליטי. מרקס | צילום: דנה קופל

 

כי זה הפרצוף של התחנה בסופו של דבר. בלי נשים, בלי מוזיקה מזרחית.

 

"קח שעה בגלגלצ, כל שעה, ותראה שיש לך גם נשים וגם מוזיקה מזרחית. זה יותר חשוב מאשר לקחת את עשרת הראשונים".

 

לא הסתכלת רגע על עשרת השירים הראשונים ואמרת לעצמך, אולי עשינו פה טעות? בכל זאת, היה אפשר להשמיע יותר משיר מזרחי אחד או לפחות שיר של זמרת אחת.

 

"מצב הנשים במוזיקה הישראלית כבר הרבה שנים לא כל כך טוב. אתה בעצמך כתבת על מצב הזמרות בישראל לעומת הפריחה בחו"ל. אני אומר לך שבגלגלצ עוד יש העדפה מתקנת לנשים ביחס לכמות המוזיקה שמגיעה אלינו מזמרות. אנחנו משמיעים קצת יותר נשים ממה שמגיע אלינו בפועל. אז הטענה הזאת היא לא נכונה".

 

בגלגלצ זיהו אותו. טסי | צילום: צביקה טישלר
בגלגלצ זיהו אותו. טסי | צילום: צביקה טישלר

 

פיספסתם את עדן בן־זקן, שני השירים הראשונים שלה לא נכנסו לפלייליסט. היא תופעה.

 

"הם פחות התאימו לתמהיל שלנו. 'מלכת השושנים' משודר במשבצות של מסיבות בלילה, שישי בערב, 'קולות החיילים'. אני מסכים שהיא תופעה ואירחנו אותה באולפן, מה שהפך להיות אחד האירוחים הכי משותפים שלנו בפייסבוק. ברגע שראינו מה קרה איתה בשטח, חיכינו לשיר הנכון שמתאים לסאונד שלנו. מהבחינה הזו 'פיסה מזיכרוני' עבד מצוין".

 

גם את 'גולדן בוי' של נדב גדג' לא קלטתם בפלייליסט. יואב צפיר טען שזו התנשאות.

 

"המהומה הייתה קצת על מאומה כי השיר שודר אצלנו הרבה לקראת האירוויזיון. הטעות שלנו הייתה שהתעקשנו על הפרוטוקול ולא שמנו אותו בפלייליסט, כך שכלפי חוץ נראה כאילו אנחנו מתעלמים ממנו למרות שהשיר נוגן. בכל מקרה, גם שני השירים שגדג' שלח אלינו מאז מנוגנים אצלנו המון והוא מסתמן כאחד ממבצעי הפופ הכי טובים שיש פה".

 

בנעליה. עופר | צילום: טל שחר
בנעליה. עופר | צילום: טל שחר

 

 

¥ ¥ ¥ ¥ ¥

 

ומה בנוגע למוזיקה מזרחית? לגלגלצ יש היסטוריה ארוכה ומסוכסכת עם הז'אנר. בשנים האחרונות אי־אפשר לטעון שהתחנה לא משמיעה מזרחית, העניין הוא, יגידו המקטרגים, הכמות.

 

אם חוזרים לרשימת המובילים בהשמעות שפורסמה כאן, המוזיקה המזרחית לא קיבלה בה ביטוי. אולי צריך העדפה מתקנת גם פה?

 

"רדיו פונה לקהל הרחב ועובד על הרעיון של 'אני לא רוצה שתעביר תחנה'. יותר חשוב לי לשים שיר שתמשיך לשמוע גם אם זה לא השיר שאתה הכי אוהב בעולם, מאשר לשים שיר שירגיז אותך. בסופו של דבר, מתי אנשים מעבירים תחנה? כשיש פרסומת, או כשיש שיר שהם ממש לא אוהבים ומעצבן אותם, או כשיש שני שירים שהם לא אוהבים ברצף. הם סלחו לך על הראשון, והשני די. כבר לא מוכן".

 

מה הקשר למוזיקה המזרחית?

 

"הפופ הים־תיכוני, ואני בכוונה שם את זה ככותרת של הז'אנר ולא את המילה מזרחי, הוא מוזיקה שעדיין מאוד מקטבת את קהל המאזינים בארץ. זה משהו שבדקנו גם בסקרים. שאלנו אנשים אילו סגנונות הם מעדיפים, וכשאתה מסתכל על כל קהל המאזינים שלנו, מגיל 18 עד 50 פלוס, אתה רואה שמוזיקה מזרחית היא הז'אנר הבולט במה שאנשים פחות רוצים לשמוע. ואני חושב שאנחנו משמיעים היום יותר פופ ים־תיכוני ממה שהמאזינים שלנו באמת רוצים לשמוע".

 

אבל אתם תחנה ציבורית. עובדה שאתה בעצמך טוען שאתם עושים העדפה מתקנת לטובת נשים.

 

"מסכים. יש שירים שאנחנו אומרים, 'אוקיי, את זה אנחנו לוקחים כי זה חשוב ציבורית'. קח למשל את פאר טסי עם 'דרך השלום'. בדרך כלל גלגלצ לא מהראשונות שקופצות על השירים האלה ומזהות אותם, אלא מצטרפת כשזה כבר קורה. את 'דרך השלום' התחנה זיהתה ראשונה, לפני שהוא התפוצץ בשטח. וזה קרה לפני שנכנסתי. הייתי שמח אם זה היה קורה יותר. המינון הנוכחי של מוזיקה מזרחית בגלגלצ מאזן בין תפקידנו הציבורי לחשוף שירים לבין רדיו שלא רוצה להרגיז חלק אחר של המאזינים שלו, שאומרים, 'למה אתם משמיעים את זה?' זה נכון לא רק לגבי מוזיקה מזרחית".

 

אז אם תשמיעו יותר פופ ים־תיכוני, אנשים יחליפו תחנה?

 

"חד־משמעית כן. כשבדקנו את אותם נתונים של מה היית רוצה לשמוע יותר או פחות, אתה פתאום רואה שאלה שלא אוהבים את המוזיקה בגלגלצ, רוצים לשמוע עוד פחות מזרחי. זאת אומרת, הם לא אוהבים את גלגלצ בגלל המזרחי! זה נתון שאותי מאוד הפתיע. חשבתי שזה יהיה להפך'".

 

יכול להיות שזה קורה כי הקהל המזרחי ממילא לא בא אליכם?

 

"יכול להיות. ויש גם סטיגמה לגבי הנושא של קהל מזרחי. אני חושב שהרבה אנשים שאוהבים לשמוע גם מוזיקה מזרחית, אומרים, 'אנחנו אוהבים אותה בחתונות, באירועים, בהופעות, לשמוע שיר פה ושם ביוטיוב', אבל לא חושב שהם רוצים לשמוע תחנה שמשדרת רק את המוזיקה הזאת. תסתכל על נתוני ההאזנה לפי סקר TGI: אקו 99 שמצליחה שם בדירוג היא גלגלצ של הניינטיז ותחילת שנות ה־2000 - אין בה בכלל מזרחית. רדיו לב המדינה, שהיא תחנה מזרחית פר־אקסלנס, עם אותו טווח כיסוי ואותה כמות פרסומות, זוכה למחצית ההאזנה מ־99. מה זה אומר? לא יודע. שאלה".

 

בוא נפתח פה חלון על אייל גולן.

 

(מחייך) "בבקשה".

 

זה לא סוד שאחרי הפרשה, גלגלצ וגל"צ לא השמיעו שירים חדשים שלו בכלל. הייתה הוראה כזו?

 

"לא".

 

אז למה זה קרה?

 

"לא הייתי בתחנה כשזה קרה, אבל אני מבין שהייתה פה רגישות לעניין של אייל גולן, כי יש איזה פידבק שאתה מקבל מהציבור. צריך להזכיר שהכנסנו לפלייליסט לא מזמן את 'שישי בצהריים' שלו".

 

בסדר, אבל עד עכשיו התעלמתם ממנו.

 

"מה שהיה היה. אחת התוצאות המעניינות שגילינו בקרב החיילים היא שאייל גולן הוא האמן שהם הכי רוצים לשמוע, למרות שהם, כמו כל הציבור, רוצים לשמוע פחות מוזיקה מזרחית. היה משהו נוסף מעניין בנושא של גולן: חיילים מאוד אוהבים אותו, חיילות הרבה פחות. זאת אומרת, חיילות מתייחסות אליו בחשדנות. זה משהו שאנחנו צריכים להתחשב בו. אני לא רוצה לשדר משהו שייצר אנטגוניזם. מצד שני, אייל גולן הוא זמר חשוב ומרכזי בישראל. יש לו המון שירים בפול של גלגלצ".

 

הוא מקבל היום יחס דומה לכל זמר אחר?

 

"לא יותר ולא פחות".

 

אז איך ייתכן שאמן כזה, עם פול להיטים ענק כמו שאמרת, לא היה בין עשרת המושמעים של גלגלצ ב־2015?

 

"זה משקף גם את האפקט של מה שהיה קודם. אני חושב שבקרב הציבור יש אנשים שמאוד רוצים לשמוע אותו, לצד אנשים שעדיין חושבים על הילדה בת ה־15 שלהם כשהם שומעים אותו. זה משהו שאתה צריך לקחת בחשבון".

 

מה בנוגע להשמעה של אמנים ותיקים? רק אריק איינשטיין ז"ל נכנס מבין האמנים הקלאסיים לרשימת המושמעים. איפה שלמה ארצי, גידי גוב, שלום חנוך?

 

"ארצי לא הוציא משהו חדש בשנתיים האחרונות, או בשנים האחרונות. רוב האמנים המושמעים הם אלה שהיו להם שירים חדשים בשנה־שנתיים האחרונות".

 

איינשטיין לא אמר מילה, אבל הוא התאכזב מאוד שהשירים החדשים שלו לא נכנסו לגלגלצ.

 

"הרבה שירים של אריק איינשטיין משנות ה־2000 נכנסו לפלייליסט ושודרו בגלגלצ. אולי חלק מהסיבה שאנשים לא זוכרים אותם אומר משהו על זה שהשירים האלה לא הותירו חותם? בלי שנדבר ספציפית על אריק, זו דילמה מאוד קשה. אצל אמנים מבוגרים יותר, אין מה לעשות - השיא היצירתי כבר עבר. זו בעיה. אני לא אומר שהם לא מסוגלים להגיע שוב לשיא יצירתי. תראה את אריאל זילבר, שנמצא עכשיו בתקופת פריחה ושני שירים מהפרויקט החדש שלו נכנסו לפלייליסט".

 

מצד שני, אם לוקחים את כל תחנות הרדיו, כן מוצאים שם את ארצי או את שלומי שבת למשל. 

 

"אתה צריך להסתכל לאיזה קהל פונה כל תחנה. רשת ג' ורשת ב' פונות לקהל יותר מבוגר, ומן הסתם הן ישדרו גם דברים שמדברים יותר לקהל הזה. גלגלצ פונה לשכבת גילים טיפה יותר צעירה. המנדט שלנו הוא בעיקר בני 29־18, שם אנחנו גם הכי חזקים. לקהל הזה פחות דחוף לשמוע את השיר החדש של ריקי גל. מצד שני, הרבה בזכות ההשמעות של גלגלצ לקלאסיקות של ריקי גל, צביקה פיק, שלמה ארצי או אריק איינשטיין, הקהל הצעיר יותר נחשף אליהם. כשאתה מסתכל על תחנות רדיו בחו"ל, האם בוב דילן ופול מקרטני יהיו שם ברשימת המושמעים ביותר?"

 

בדרך כלל לא.

 

"ולא רק הם, גם מדונה ורובי וויליאמס לא הכי מושמעים שם. כשמקרטני חבר למארק רונסון, הוא הצליח לעשות איזה להיט שיוצר עניין לא רק אצל המאזינים הוותיקים שלו. אחר כך הוא עשה משהו עם קניה ווסט. הרי כל האינטרנט חגג על זה שאנשים שאלו 'מי זה הפול הזה ששר עם קניה'".

 

 

¥ ¥ ¥ ¥ ¥

 

כשהאבק מדרמת מירי רגב שקע מעט בחוץ, ביקרו בגלי צה"ל את המפקד ירון דקל ואת רביד על הסכמתם להיפגש עם השרה ולתת לה דריסת רגל בתחנה שממילא אינה בסמכותה. "מאוד נוח להיות חכמים בדיעבד", אומר רביד. "בזמן אמת, ברגע שהבנו שיש עניין מצד שרת התרבות, ברור שידענו שאין לה סמכות להתערב בגלגלצ, אבל היא שרת תרבות, תחום שמשיק למה שאנחנו עושים. חשבנו, וגם במשרד הביטחון חשבו, שמן הראוי שאנחנו נלך ונשמע את טענותיה. בוודאי שלא היינו הולכים אם משרד הביטחון היה אומר לא".

 

ובכל זאת, שר הביטחון הורה לכם להפסיק את הדיאלוג עם רגב.

 

"אני חושב שהוא חשב, 'בסדר, הדברים נאמרו, נשמעו, גמרנו, סטופ'. קו אדום".

 

מה היה הטריגר שגרם לו לחתוך את זה?

 

"לא שמעתי ממנו הסבר. כנראה שהוא הרגיש שהעניין מול רגב מוצה".

 

בינתיים הספקתם להציע לשרה שורה של הצעות, ובתוכן אפשרות להקים את גלגלצ ב'.

 

"השרה רגב ביקשה מאיתנו לעשות עבודה ולחשוב. בשלב הזה היינו בעניין של להרוויח זמן ולהבין איך אנחנו מתמודדים עם הדבר הזה, האם יש כאן ביקורת שממנה אפשר להפיק תועלת. אמרנו לה, אנחנו לא רוצים לפגוע בגלגלצ ולא רוצים לשנות אותה, אנחנו חושבים שהיא מצוינת, וגם הציבור חושב שהיא מצוינת. הוא מצביע באוזניים. אם את חושבת שיש מקום לתת ביטוי לעוד מוזיקה ישראלית, ועוד גוונים שונים, בבקשה, בואי נפתח עוד תחנה, נפעיל אותה לפי אותם עקרונות שאנחנו מפעילים את גלגלצ הגדולה. ראינו לנגד עינינו מודל של BBC, שיש לו כמה תחנות מוזיקה הפועלות זו לצד זו".

 

הרי לא היה לזה סיכוי.

 

"כמובן שהנחנו מראש שהמהלך הזה לא יתרומם, אבל היה שווה לנו להעלות את ההצעה כדי להראות שאנחנו פתוחים לשינויים. באותה מידה הצענו להעלות את דקות הפרסום בגלגלצ".

 

איך הגיבה השרה?

 

"התלהבה ועובדה שבהתחלה היא הדליפה את ההצעות האלה כאילו הן רעיונות שלה. רק אחר כך, כשברדיו האזורי הביעו התנגדות, אני חושב שהיא חזרה בה. ואגב, לא הצענו תחנה של מוזיקה מזרחית. הצענו תחנה שתשדר רק מוזיקה ישראלית".

 

רגב, בינתיים, עקפה את הוראת שר הביטחון וזימנה אתכם לכנסת.

 

"לא הופתענו. צפינו שזה יקרה. אלה הכלים שלה. אני מאמין שזה לא יגיע להצעת חוק בעניין גלגלצ, כי אין הצדקה לפוליטיקאים לחוקק חוקים שיכתיבו לתחנת רדיו מה לשדר. אני לא חושב שגם הפוליטיקאים ירצו לעשות את זה".

 

הופתעת שמאיה בוסקילה הייתה זו שהרימה את מחאת גלגלצ 2015?

 

"אני חושב שגם היא הופתעה. בוסקילה מבחינתה עשתה מהלך יח"צ נהדר, בטח לטווח הקצר. לא בטוח אם בטווח הארוך זה לא יזיק לה. כרגע היא באמת הצליחה למצות את כל הדבר הזה בצורה נהדרת".

 

יש משהו בטענות שלה?

 

"מה בדיוק הטענות שלה? הן התחלפו. בהתחלה הן היו הדרת נשים, אחר כך על זה שגלגלצ היא תחנה של בריונים, ואז הייתה טענה אחרת שאנחנו לא משמיעים אותה ספציפית. כל פעם זה קצת השתנה בהתאם לנסיבות. אני חושב שהטענות שלה לא נכונות. מאיה בוסקילה היא עוד זמר או זמרת שלא מרוצה מכך שלא משמיעים אותו כפי שהיא חושבת שצריכים להשמיע. אתה יודע, זה לא שתחנות רדיו אחרות קפצו על השירים החדשים שלה והשמיעו אותם. אם אתה מסתכל על הנתונים האמיתיים, אין שם הרבה השמעות שלה".

 

ובכל זאת, ועדת הפלייליסט והתחנה בכלל לא מצליחות להתנער מהתדמית האליטיסטית. הטענה המקובלת, שגם חזרה אצל השרה רגב, היא שרוב האנשים בתחנה ובוועדה הם מאותו רקע, עברו את אותם מבדקים וחושבים די דומה, וההומוגניות הזאת משפיעה על הבחירות המוזיקליות בה.

 

"זה שכולם עברו את אותם מבדקים אומר שהפילטר עיוור לצבע ולמוצא. לתפקיד של עורך מוזיקלי ראיינו השנה 26 אנשים שקיבלו ציונים טובים במבדקים בפרק שקשור למוזיקה. השאלות שם מגוונות: מי כתב את 'טרמינל 3', את 'דרך השלום', מי שיתף פעולה עם אריק איינשטיין או מה זה ספוטיפיי. אני חושב שזה עונה על הטענה הזאת לגבי הגיוון והפלורליזם בוועדה".

 

מה הרכב ועדת הפלייליסט היום?

 

"תשעה אנשים. יש מישהו שמגיע ממושב ליד אשדוד, ומישהי שמגיעה מקיבוץ בצפון, ומישהו מירושלים, מעוד קיבוץ, מהרצליה ומפתח־תקווה ורק אחד מתל־אביב. יש אשכנזים ומזרחים. הטענה על הרכב הוועדה לא רלוונטית כי אנחנו בודקים אנשים על סמך הידע המוזיקלי שלהם. הילדים שמגיעים לתחנה היום נולדו ב־96'־97', אחרי שכל המהפכות הגדולות במוזיקה כבר קרו. הם בוודאי לא מושפעים מדעות קדומות".

 

בשולי ההתמודדות עם שרת התרבות, התברר שהרמטכ"ל רוצה להוציא את גלי צה"ל מתקציב משרד הביטחון.

 

"זה בא והולך כל כמה שנים. לפי מה שאני מבין, זה כרגע לא עומד על הפרק. זה לא משהו שאני מתעסק בו".

 

יש חשש לאנשים בתחנה? 

 

"לא. כשהייתי חייל בגלי צה"ל ואהוד ברק היה רמטכ"ל, הוא דיבר על זה שהוא רוצה לסגור את התחנה. ולפני זה היו אחרים שרצו לסגור. העניין הזה מלווה את גלי צה"ל כל הזמן. הדבר היחיד שאנחנו מתעסקים בו כרגע זה העלאת לוח השידורים החדש שלנו".

 

 

¥ ¥ ¥ ¥ ¥

 

רביד, 44, נחשב לאדם מבריק וחד, כזה שלא מפסיק לחפור ולבדוק. ידען גדול במוזיקה על רוב סוגיה, שמסביר בתשוקה אמיתית מדוע שיר כזה או אחר יותר יתאים יותר לתמהיל של גלגלצ. הוא נולד וגדל בירושלים. אביו היה שופט בבית המשפט המחוזי, אמו הייתה מורה. דודו, אודי רובוביץ', נחשב לסמל הגדול של בית"ר ירושלים שלפני עידן מלמיליאן ואוחנה. אם רוצים למצוא סימני רדיו במשפחה, סבו נתן רובוביץ' היו לוחם בלח"י ואירח בביתו את השידורים המחתרתיים שהובילה גאולה כהן.

 

"מכיתה ו' אני זוכר את עצמי מקליט מצעדים מרשת ג' ומרדיו ג'ורדן, מקול השלום, כל מה שאפשר", מספר רביד. "הייתי מחובר למוזיקה בווריד כל הזמן. מחליף קסטות, קונה תקליטים, גדלתי על גל פתוח של רשת ג' בשבת, כמו כולם. באייטיז כבר הייתי באטרף על ניו־ווייב, יאזו ויומן ליג. בתיכון התחלתי לשמוע ניו אורדר וקיור". למרות זאת, בשירות הצבאי שלו בגלי צה"ל לא התמקד בעריכה מוזיקלית. "די עשיתי הכל, ממבזקים ועד עריכות ושידורים", הוא נזכר. "אפילו יצא לי פעם לשדר משחק כדורסל".

 

אחרי השירות הצבאי נסע ללונדון לשלוש שנים, "עשיתי שם מוזיקה, ראיתי המון הופעות. בלונדון קרו בשנים האלה המון דברים במוזיקה". כשחזר, השתלב שוב בעולם הרדיו, ברדיו תל־אביב ובגלגלצ הצעירה, השלים תואר ראשון בתקשורת וניהול, ניהל מוזיקלית את רדיו קול הקמפוס ועבד בעריכת תוכן בכמה חברות, בהן איימש, חברת ההיי־טק שפיתחה את וייבר. "אני עשיתי את הרינגטון של וייבר", הוא מספר. במקביל יצר מוזיקה אלקטרונית, וגם נהג במשך שנים לתקלט במועדונים.

 

עם השנים נכרך שמו במוזיקת אינדי, "למרות שכחייל הגעתי לגלי צה"ל יותר מבסיס של מצעדי רשת ג', שוש עטרי, עופר נחשון, יגאל רביד והשמות האלה". זה קרה בעיקר בגלל 'הקצה', תוכנית המוזיקה האלטרנטיבית שלו ושל אייל "קוואמי" פרידמן, שעלתה בגלגלצ ב־99'. ב־2011 החליטה דלית עופר, מנהלת התחנה הקודמת, להוריד את 'הקצה', והצעד עשה רעש גדול בתקשורת וברשתות החברתיות. "זה עורר הדים ברמה כזו שלא ציפיתי", הוא אומר.

 

נפגעת?

 

"ברור שהתבאסתי מזה, חשבתי שיש מקום לרצועה כזו בגלגלצ, אבל גם הבנתי את דלית וכיבדתי את ההחלטה. היא החליטה לבטל את כל רצועת הלילה. אני וקוואמי ראינו את זה גם כהזדמנות ואמרנו, אוקיי, יכול להיות שאנחנו לא מסכימים עם ההחלטה, או חושבים שאם אנחנו היינו מנהלים היינו עושים את זה אחרת, אבל בסדר, לגיטימי. זו הייתה הזדמנות מדהימה להתחיל משהו חדש באינטרנט, עם כל היתרונות של החופש".

 

כמנהל גלגלצ היית מוריד את 'הקצה'?

 

"לא, ואנחנו גם נראה את זה בלוח השידורים הבא, שייתן ביטוי גם לדברים האלה. אפשר לומר שאנחנו בונים עכשיו את הדור הבא של 'הקצה'".

 

הרגשת שאתה חוזר כמנצח לתחנה שלמעשה העיפה אותך?

 

"זו לא תחושה של ניצחון אלא לפני הכל שמחה לקבל תפקיד כזה גדול ורציני. לפני שהגשתי את קורות החיים שלי לוועדת האיתור, התייעצתי עם קוואמי, כי הוא השותף שלי, ולא רציתי לעשות מהלך כזה של לנטוש את הספינה בלי שהוא יודע מזה. הוא אמר לי, 'אם תקבל את התפקיד ותעזוב את הקצה, כמובן שיהיה לנו חבל, אבל זה מראה שהדרך שלנו צדקה, וזה דווקא ייתן רוח גבית לתחנה'".

 

בדיוק בגלל זה גם בגלגלצ וגם מחוץ לה די נדהמו מהמינוי שלך. 

 

"אבל בסופו של דבר לא באתי הנה לשנות את התמהיל המוזיקלי של התחנה. זו לא האג'נדה שלי. גם על המינוי של דלית עופר היו אנשים שהרימו גבה, כי היא הייתה מזוהה עם תמהיל של מוזיקה ישראלית של 'ארבע אחרי הצהריים' בעוד שגלגלצ משדרת ברובה מוזיקה לועזית. אפילו אלדד קובלנץ לא ממש הגיע מהמיינסטרים הקלאסי. מההתחלה ידעתי והבהרתי שהטעם האישי שלי הוא לא ממש אישיו פה. עבדתי בהרבה מקומות שבהם עשיתי הפרדה בין מה שצריך אותו מקום ובין הטעם שלי, שהוא זה שבמידה רבה קידם את המוניטין שלי כמישהו שבאים לקבל ממנו המלצות מוזיקליות".

 

בגלגלצ עצמה טענו שזו בעיטה בתחת שלהם כי אתה מסמל בוז לרוח התחנה. עקצת אותה לא מעט בעבר.

 

"אני מלמד רדיו כבר הרבה שנים ומעולם לא אמרתי על גלגלצ שהיא תחנה שאין לה זכות קיום או שהיא עושה נזק לתרבות הישראלית. להפך, אני חושב שהיה קל לי להיכנס לכיסא המנהל כי אני מבין את התפקיד של גלגלצ, את מה שהיא עושה. נכון שחשבתי לפעמים שהיה אפשר להכניס שיר כזה או אחר, או שיש דברים שלא קיבלו ביטוי, אבל זה עדיין היה חלק מהשיח. אף פעם לא הייתה לי ביקורת על עצם קיום התחנה".

 

מה הדבר הראשון שחשבת שצריך לשנות בה?

 

"שיהיה קו יותר שמח מוזיקלית. שלא תפתח את הרדיו בשתיים בצהריים ויהיו לך ארבעה שירים שקטים ברצף. זה לא שאני נגד בלדות, אבל אני חושב שלשמוע ארבע ברצף זה מוריד. זה מה שהיה עד היום ואני מקפיד שהרדיו יהיה יותר שמח, יותר קצבי".

 

 

¥ ¥ ¥ ¥ ¥

 

ויש עוד שינויים שרביד עובד עליהם. בשנה שהוא שם, החלה התחנה להיפרד ממסורת הלחישות בפקקים. "היה לי חשוב מאוד לחזור ולשים קצת יותר דגש על השדרנים. שהם לא יהיו דאונרים ושלא ידברו בקול של חדר מיטות, אלא שיישמעו כאילו שתו איזה כוס קפה לפני השידור. ושהם יאמרו גם דברי טעם. לפי הסקר שעשינו, אנשים כן רוצים לשמוע שיש בן אדם שם, שמעביר להם מידע. זה מאוד מתאים גם למה שאני חושב שצריך לקרות ברדיו העתידי".

 

כלומר?

 

"מי שירצה לשמוע מוזיקה בלי הפרעה, בלי קריינים ובלי חדשות, פרסומות ודיווחי תנועה, יקבל את שירותי הסטרימינג. אני חושב שהרדיו צריך להדגיש את הצד האנושי. אם שדרן אומר משהו שמצחיק את המאזין, הרווחת משהו במקום שדרן שרק אומר את השעה - למרות שכמובן צריך גם להיזהר עם לפתוח יותר מדי מיקרופון. אנחנו רוצים להתרכז בשדרנים שיש להם יותר סטאר קוואליטי או כאלה שהם מנוסים ויש להם יותר מה לומר. וגם נוכחות ברשת החברתית היא חלק מהמעגל הזה. אנחנו פחות רוצים להיות תחנה חסרת פנים, שזה היה המודל בשנים האחרונות - יש את גלגלצ ופחות חשוב מי משדר".

 

התפיסה הזאת תבוא לידי ביטוי בלוח התוכניות החדש שבונה רביד. כך למשל הדר מרקס, מכוכבות העבר של התחנה, תחזור אליה בתוכנית בוקר קבועה. יואב קוטנר ואורלי יניב, מהאייקונים של גלי צה"ל בשנות ה־80, יקבלו משבצת של שעה, ודלית רצ'שטר, מהכישרונות הבולטים היום בתחנה, תגיש תוכנית יומית בצהריים, ובנוסף תהיה גם תוכנית ערב יומית עם תכנים מגזיניים. "לאורך היום, בתוך השידורים, יהיו פינות רדיופוניות, משחקי רדיו קטנים, משהו שכבר הכנסנו", אומר רביד, "כולל בחירה של שירים על ידי הקהל לעשר דקות אחרונות בשעות מסוימות".

 

והקו המוזיקלי?

 

"לא ישתנה. הדבר היחיד הוא חיזוק הפנייה לקהל הצעיר. אם לא נשקיע שם, עוד כמה שנים לא נהיה רלוונטיים עבורם".

 

razs@yedioth.co.il

 

 


פרסום ראשון: 30.12.15 , 10:37