שני 21 באוגוסט 2017
ידיעות אחרונות
צילום : ידיעות אחרונות
ממון • 31.12.2015
לקנות כתבה כמו לקנות שיר
בלי עמודי בית — אבל עם כתיבה אישית מעמיקה ועם קוראים המעורבים בה ומשלמים לפי כתבה • אתרי תוכן חלוציים בעולם עוברים למודלים נסיוניים של פעילות והכנסות
רוני שני

עיתונות זה כבר לא בהכרח מה שחשבתם: גופי תקשורת רבים ברחבי העולם משנים לאחרונה את דרכי פעילותם ועוברים למודלים נסיוניים, שונים מהמקובל. קחו למשל את המגזין ההולנדי המקוון De Correspondent, שעשה היסטוריה לפני שנתיים. בתוך שבוע הוא גייס יותר ממיליון יורו מ־15 אלף תורמים שתמכו בו עוד לפני שהחל לפעול. "כשאתה מנסה למכור רעיון, קל מאוד להתייחס למה שאנשים כבר מכירים. אבל אנחנו לא רצינו לעשות זאת, כדי שנוכל ליצור משהו חדש באמת — להתחיל מאפס", סיפר המייסד, רוב וינברג, שזכה ב־2013 בתואר "עיתונאי השנה" של המגזין ההולנדי Villamedia.

 

ה"אני מאמין" של De Correspondent מדגיש את הפן הערכי של העיתונות. "אנחנו מודעים ומעריכים את זה שהכותבים שלנו אינם אוטומטים אובייקטיביים שמתעדים את האמת, אלא יצורים סובייקטיביים, בעלי אידיאלים, שמונעים מרעיונות. מצפים מהם לדווח בהגינות ודיוק, אבל לא לדכא את התחושות שגרמו להם לסקר משהו". האתר יוצא מנקודת הנחה, שחלוקה מלאכותית לקטגוריות נושאיות או גיאוגרפיות אינה הגיונית, ומעודד את כותביו לסקר תחומים כמו אנרגיה, פרטיות או כלכלה מזוויות בעלות הקשר רחב.

 

העיתונאי ההולנדי יוריס לאיונדייק, שייעץ לאתר כשהוקם, מזהה כאן הזדמנות להשתחרר ממגבלות: "העיתונות עוצבה על ידי מגבלות הדפוס והשידור: יצירת גרסה יחידה לכל סיפור, התייחסות אליו לגופו בלי מעקב ומניעת אפשרות לבניית סיפורים זה על גבי זה, כי ממילא העיתון של היום יעטוף מחר דגים".

 

אז מה עושה De Correspondent? "במקרה שלנו 'המוצר' הוא עיתונות מעמיקה — סיפורים שמהווים תרופת נגד להייפ החדשותי הבלתי נגמר", כתב המו"ל ארנסט־יאן פאוט ב־Medium. ה"מוצר" מגדיר עצמו כ"פלטפורמת עיתונות שהולכת מעבר לחדשות האחרונות. מטרתנו לחשוף, להסביר ולהדגיש את ההתפתחויות ארוכות הטווח והמבנים הבסיסיים שבכוחם לשנות את העולם".

 

לאתר יש 40 אלף מנויים משלמים ו־30 עובדים, שפירסמו עד כה 3,500 כתבות. 60% מהתומכים המקוריים חידשו את המנוי והוא צומח בקצב של אלף מנויים בחודש. De Correspondent מאפשר למנויים שיתוף בלתי מוגבל ברשתות חברתיות, "אחרי הכל", הזכיר פאוט, "הם מימנו את הכתבות". האתר מתייחס אליהם לא כצרכני תוכן אלא כשותפים, ואחד מערכי היסוד שלו הוא שקיפות. הקוראים מוזמנים להביע את דעתם על השקעות ולתרום לכתבות במהלך הכנתן. "אנחנו מאמינים שאבד הכלח על מערכת יחסים חד צדדית של יצרן־צרכן בין מדיום תקשורתי וקוראיו. אנחנו שומרים על עצמאות, אבל מאמינים שפלטפורמה בריאה ומשגשגת ועיתונות חזקה זקוקות לקהל פעיל ומעורב", נכתב באתר.

 

בלי עמוד בית

 

De Correspondent לא לבד: גם אתר החדשות הכלכליות עטור הפרסים (Quartz (QZ.com, שהושק בספטמבר 2012, חולל שינוי באופן שבו מגישים את החדשות בעידן הרשתות החברתיות, אחרי שביטל את עמוד הבית. שנתיים אחר כך השיק גרסה מסורתית יותר, שכללה כתבה ראשית ורצף כותרות מהניוזלטר. לאחרונה הושקה גרסה שלישית: "במקום נהר של חדשות וכותרות, האתר מציג טיפוגרפיה עשירה, אנימציה מלוטשת ופריסה דינמית, שמרגישות כמו כפולת עמודים מגזינית מעוצבת היטב ולא תבנית גנרית", כתבו באתר Fast Company.

 

"אנחנו חושבים שהרעיון של עמוד בית, שמגיעים אליו כדי למצוא כתבות, הוא מיושן", אמר העורך הראשי זאק סיוורד. "המטרה שלנו היא לשמש מדריך לכלכלה העולמית בקרב אנשים חכמים הבקיאים במתרחש בעולם, והעיצוב החדש נועד להעביר את המסר הזה".

 

Quartz, עם 15 מיליון מבקרים בחודש ולמעלה מ־150 אלף מנויים לניוזלטר, נמצא בבעלות המו"לית של מגזין אטלנטיק, והוא מתקיים בזכות פרסום, שיתופי פעולה מסחריים וכנסים. Quartz גם זמין באפליקציית החדשות של iOS, אנשיו עובדים על אפליקציה ייעודית, והוא מציע פודקאסט, סיקור וידיאו, ואתר אינפוגרפיקה בשם Atlas. "כש־Quartz הושק נזהרנו לא לכנותו 'אתר'. שאפנו להרבה מעבר", כתב סיוורד במזכר פנימי. הצוות שלו שאב השראה מ־"64 דרכים לחשוב על עמוד בית" (bit.ly/1ZmO8G6), סיעור מוחות קבוצתי של צרכני חדשות. "ב'עמוד בית' כוונתי לכל דרך שבה המשתמש נפגש לראשונה עם התוכן", כתבה שם מלודי קריימר. "עדכון בסמארטפון יכול להיות עמוד בית. כתבה או ניוזלטר יכולים להיות עמוד בית. גם יוטיוב יכול להיות עמוד הבית".

 

אייטיונז של החדשות

 

דוגמה נוספת לשינוי המתחולל בעולם התקשורת היא Blendle, אפליקציה שזכתה לכינוי "אייטיונז של החדשות", ומאפשרת לרכוש כתבות ממבחר עיתונים ומגזינים בצורה שקופה: כאשר המשתמש פותח את הכתבה, הסכום מקוזז אוטומטית מחשבונו, אך ניתן לבטל את החיוב בתוך 24 שעות ולקבל החזר. הקוראים מוזמנים לשתף כתבות בטוויטר ובפייסבוק ולראות מה אחרים קוראים. מלבד אפשרות לעיין בגרסאות דיגיטליות ולבחור את הכתבה המועדפת, הם יכולים להיעזר באוספי כתבות נושאיים שעורך צוות Blendle או לחפש כתבות ולקבל עדכונים מותאמים.

 

המחירים נקבעים על ידי ספקי התוכן, כש־Blendle מקבלת 30% מהסכום. מודל התמחור עדיין בהתהוות, ורבים מכלי התקשורת מתלבטים בשאלה כיצד לתמחר סוגי תוכן שונים.

 

ל־Blendle, שהושקה ב־2013, יש כיום חצי מיליון משתמשים משלמים בהולנד ובגרמניה ובקרוב היא תושק בארה"ב. כבר כיום כלולות בה כתבות מהמהדורות האירופיות של הניו־יורק טיימס (שיחד עם המו"ל הגרמני אקסל שפרינגר השקיע במיזם 3 מיליון יורו), הוול־סטריט ג'ורנל, האקונומיסט, הוושינגטון פוסט ומאות כלי תקשורת מהולנד ומגרמניה.

 

"מדברים על שיטת תשלומים זעירים לעיתונות כבר שנים, אבל זה לא התממש, כי מערכת התשלומים לא עבדה היטב", הסביר אחד המייסדים אלכסנדר קלופינג. Blendle פיתחה מערכת מאובטחת וקלה לשימוש, המעניקה לכל משתמש חדש 2.5 יורו בארנק אלקטרוני. אולם כוח המשיכה מבחינת ספקי התוכן אינו רק עצם התשלום, אלא העובדה שהפלטפורמה מסייעת למשיכת קהל חדש באמצעות פרסום כתבות שמעוררות עניין.

 

"המשתמשים שלנו משלמים תמורת עיתונות כאילו זה הדבר הנורמלי ביותר בעולם. הצלחנו לייצר הכנסות מכובדות מאוד, אבל חשוב מכך: זה כסף מאנשים שלא שילמו מעולם תמורת עיתונות. "החברים שלי אף פעם לא שילמו תמורת מוזיקה או סרטים עד ש־Spotify ונטפליקס הגיעו. עם Blendle, הם משלמים על עיתונות בפעם הראשונה בחייהם", ציין קלופינג.

 

להגיע לקהל חדש

 

גם המו"לים רואים ב־Blendle מרכיב חשוב. אנריקה טארגונה, סמנכ"ל השיווק של Zeit Online הגרמני, טוען כי היומון שלו הצטרף למיזם כדי לבחון הם האפליקציה תסייע לו להגיע לקהל צעיר יותר, שלא עושה מנוי למהדורה המודפסת או הדיגיטלית. "אנחנו רוצים לראות אם קל יותר למכור כתבה אחת במקום גיליון שלם, להגיע לקהל חדש ולהכיר להם את המוצר שלנו כדי שיהפכו למנויים", הסביר.

 

העיתונאי ומומחה המדיה הצרפתי פרדריק פיו, מציין כי Blendle מציעה חלופה לפרסומות ולחומות תשלום שמתמקדות במשתמשים כבדים ואמידים, ולא בקהל צעיר. ומסכמת יוליה יקל, מנכ"ל ענקית המו"לות הגרמנית :Gruner+Jahr "מכירת כתבות מתאימה לדור האייטיונז, שרגיל לבחור פריט שמעניין אותו ולשלם תמורתו מיד. Blendle הוכיחה שהיא לא פוגעת במנויים הקיימים, אלא מושכת קהל צעיר, שלא התעניין בהיצע המדיה הקלאסי. מבחינתנו זה ערוץ נוסף — לקהל ולהכנסות".

 

ronny.yed@gmail.com

 


פרסום ראשון: 31.12.15 , 21:48