שישי 22 בספטמבר 2017
ידיעות אחרונות
דוד טיבי: "יש לי ניסיון של 25 שנה. מדובר באי צדק" | צילום: יובל חן
24 שעות • 09.01.2016
הקהו את שיניהם
בדיוק לפני שנה, אחרי הפיגוע בהיפר כשר בפריז, הזמין בנימין נתניהו את יהודי צרפת לעלות לישראל והבטיח שהם יתקבלו בזרועות פתוחות. אבל אלפים מהם שעוסקים במקצועות רפואיים לא יכולים לעבוד כאן בגלל קשיים שמערים משרד הבריאות, ואלה שהגיעו יושבים מובטלים ומתוסכלים בבית. "מכשילים אותנו בכוונה, זה מעליב", הם אומרים
יפעת ארליך

לפני שנתיים היה דוד טיבי (46) רופא שיניים מבוקש בפריז. עד כדי כך מבוקש שאפילו שר הקליטה לשעבר, זאב בוים, טס במיוחד לצרפת כדי להפקיד את שיניו בידיו הנאמנות. אבל הגלגל התהפך והיום טיבי יושב בבית. לא מפני שעשה חלילה טעות מקצועית, אלא משום שעשה טעות אחרת: עלייה לישראל.

 

אתמול מלאה בדיוק שנה לפיגוע בהיפר כשר בפריז, שאחריו קרא ראש הממשלה בנימין נתניהו ליהודי צרפת לעלות לישראל והבטיח לקבל אותם בזרועות פתוחות. באורח פלא, במשרד הבריאות עוד לא שמעו את הבטחתו של נתניהו. המשרד שאחראי על מתן רישיונות מקצועיים בתחומי הרפואה והפרא־רפואה הפך לחסם עלייה. אלפים מיהודי צרפת — רופאים, רופאי שינים, אחיות, רוקחים, פסיכולוגים, פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ודיאטנים — לא מגיעים לכאן בשל הקשיים שמערים המשרד על הרישום המקצועי שלהם.

 

מחכים לכם בקנדה

דוד ומרסל עטיה, בשנות ה־40 לחייהם, הם רופאי שיניים ותיקים. כבר שנים שהם גרים בשכירות על מזוודות במרסיי, מפני שבכוונתם לעלות ארצה. "אנחנו רוצים לעלות, אבל לא יכולים. הגעתי לארץ באוקטובר כדי לעבור את מבחני הרישוי", מספר עטיה. "את המבחן התיאורטי עברתי, אבל נכשלתי במבחן המעשי. בצרפת אני עושה דברים מורכבים בהרבה כמו השתלות וניתוחים, ופה נפסלתי על חומר של סטודנט בשנה א'. כנראה שבישראל יש שיטות אחרות, או שמכשילים בכוונה".

 

 
"עד עכשיו לא הצלחתי להבין מה הבעיה". קטיה ברדה
"עד עכשיו לא הצלחתי להבין מה הבעיה". קטיה ברדה

 

 

אחוז הנכשלים בבחינה התיאורטית ברפואת השיניים מקרב העולים עומד על כשבעים אחוזים. בבחינה המעשית נכשלים כתשעים אחוזים מהעולים הנבחנים. למרות הסיכויים הנמוכים לעבור בשלום את הבחינה, במארס הקרוב תנסה מרסל לגשת לבחינה התיאורטית. "לקח לנו יותר משנה רק לקבל את האישור לגשת לבחינה", מספרת מרסל. "יש לי אח בארץ. הוא התקשר בשבילנו יותר מעשר פעמים למשרד הבריאות כדי לחלוב אותם ולהבין איזה מסמכים הם טוענים שחסר. חשבתי שהדבר הכי קשה בעלייה שלנו לישראל יהיה לשלוח את שלושת הבנים שלנו לצבא, עכשיו אני מבינה שהבעיה שלנו תהיה לפרנס את הילדים בישראל, עד שיגיעו לגיל צבא".

 

העתיד של ז'ק אטלן יהיה כנראה בקנדה. הוא בן 52, וכבר 25 שנה רופא שיניים בעיר ניס. "בינתיים אני נשאר בצרפת, אבל מכין לעצמי תוכנית מילוט לקנדה", הוא אומר. "שם התהליך הרבה יותר פשוט ושם גם מדברים צרפתית. עם כל האהבה שלי לישראל, בגיל 52 אני לא הולך ללמוד למבחן רישוי. אם היום תהיה הכרה אוטומטית בדיפלומה שלי, נעלה מיד".

 

מי שמכיר את השטח היטב מאשר כי מדובר בפוטנציאל לא ממומש של אלפי עולים. "מסקרים שערכנו אפשר לומר בכאב כי ישראל היא כבר לא ברירת המחדל עבור יהודי צרפת, בעיקר עבור האקדמאים שבהם", אומר יעקב חגואל סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית. "חסמי תעסוקה בישראל גורמים ליהודים צרפתים לבחור בהגירה לארצות אחרות. בעיניי מדובר במצב חירום ממש".

 

בניגוד לרופאי שיניים, רופאים רגילים לא תמיד חייבים לעבור בחינה לרישיון הרפואה הבסיסי. אבל גם חייהם של אלה שעלו אינם פשוטים, בכל מה שקשור להכרה בהתמחות. ד"ר קרוליין אוחיון (31) עלתה לפני חמישה חודשים. בצרפת עבדה כרופאה בכירה במיון ולימדה סטודנטים. "בארץ חסרים רופאים לרפואה דחופה", היא אומרת. "עוד לפני שעליתי ראש המחלקה בסורוקה וראש המחלקה בתל השומר אמרו לי שישמחו לקלוט אותי אצלם. ניסיתי לשלוח את כל המסמכים להכרה בדיפלומה כבר מחו"ל, אבל זה לא הלך, אז החלטתי קודם לעלות. ארבעה חודשים עברו מאז שהגשתי את כל המסכמים עד שהכירו בדיפלומה. אחר כך התחיל הבלגן סביב ההתמחות. דרשו ממני שוב לעשות התמחות ולגשת למבחן. אני לא מבינה את זה".

 

 
"דרשו ממני לעשות שוב התמחות". קרולין אוחיון
"דרשו ממני לעשות שוב התמחות". קרולין אוחיון

 

 

מי שמייעץ למשרד הבריאות אילו השלמות יידרשו מכל רופא לקבלת תואר מומחה, היא המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית. "לצערי יש ניגוד אינטרסים מובנה במערכת שאחראית על תהליכי אישור הרופאים ומקצועות רפואיים בכלל", אומר ד"ר מיכאל בן סעדון, מנכ"ל קעליטה, עמותה המאגדת את ארגוני העולים דוברי צרפתית. "ההחלטות של הוועדות לא שקופות ולא אחידות. אבל עיקר הבעיה היא ההתנהלות של פקידי משרד הבריאות. זו ההזדמנות לקרוא למנהלי האגף לרישוי מקצועות רפואיים להסתכל על ציבור העולים החדשים בגובה העיניים, לכבד את כבודם ולא לפעול נגדם. המסקנה היא אחת: מישהו מעדיף אינטרסים זרים של גילדות סגורות. העולים רכשו ניסיון תעסוקתי בצרפת שבה רמת הרפואה היא מהגבוהות בעולם. כיום, הם מעמידים את הניסיון היקר הזה לרשותנו, במיוחד לאור המחסור החמור בבעלי מקצועות כאלה בארץ".

 

גם ממשלת ישראל מבינה כי נדרשת רפורמה. בנובמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה "בנוגע להסרת חסמים בתעסוקת עולים בישראל". בין היתר הוחלט כי משרד הבריאות יפעל כדי להקל, למשל, על רופא שיניים בעלי ותק של 14 שנה לקבל רישיון. עוד הוחלט כי העולים יוכלו לגשת לבחינות הרישוי השונות בשפת האם שלהם. כל ההחלטות היו צריכות להתבצע על פי הוראת הממשלה עד תחילת ינואר 2015. אבל במדינת הפקידים הדברים עובדים בקצב אחר. "באתר האינטרנט של משרד הבריאות כתוב שניתן להיבחן בצרפתית", אומרת קרול (35) אחות בעלת ותק של 12 שנה שעלתה לארץ לפני מספר חודשים. "אבל פתאום התברר לי שבבחינה הקרובה בסיעוד אי־אפשר להיבחן בצרפתית, אלא רק בספטמבר. אני לא אוכל להישאר בארץ עד ספטמבר בלי עבודה ובלי כסף. אם לא תהיה לי ברירה אחזור לצרפת, ואגיע שוב להיבחן בעוד תשעה חודשים".

 

גם קטיה ברדה (50) אובדת עצות, ויותר מכל מושפלת. יש לה תואר ד"ר ברוקחות ו־25 שנות ותק במנהלת בית מרקחת גדול. בינתיים, כדי לחיות ממשהו בישראל, היא פותחת קרטונים של תרופות במחסן. "עליתי לארץ לפני חמישה חודשים", היא אומרת. "קניתי את הספר עם החומר לבחינת הרישוי של הרוקחים ושלחתי את כל המסמכים כבר בסוף ספטמבר. חודש לפני הבחינה הודיעו לי שמשהו לא טוב במסמכים. שאלתי מה הבעיה, מה לא טוב, למדתי חוץ מתואר ראשון עוד שש שנים באוניברסיטה — תואר שני ושלישי. עד עכשיו לא הצלחתי להבין מה הבעיה. רק עוד חצי שנה יש מבחן נוסף, ובינתיים אני לומדת באולפן ועובדת במחסן תמורת 27 שקל לשעה. זה משפיל. אני לא יודעת מה לעשות. יש עולים שנוסעים לצרפת ועובדים חצי חודש. אם לא תהיה לי ברירה זה מה שאעשה. אבל מי יהיה עם הילדות?"

 

הקלות רק לעובדים זרים

דוד טיבי כבר יודע עד כמה קשה לגור בישראל ולעבוד בצרפת. במשך שנה הוא ניסה לעשות זאת. "זה היה קשה מאוד לטוס ולחזור כל פעם", הוא אומר. "יש לי ניסיון של 25 שנה, אני מומחה להשתלות, אבל נכשלתי כבר פעמיים בבחינה המעשית. זו בחינה שכל המטרה שלה להכשיל. איגוד הבריאות העולמי קבע שרפואת השיניים בצרפת היא במקום הראשון. ישראל ממוקמת רק במקום ה־29. אי־אפשר לומר שאנחנו לא מקצועיים. החלטתי לצאת למאבק. מדובר פה באי־צדק".

 

טיבי החליט שלא לגשת לבחינה המעשית הקרובה, כאות מחאה. שלט שהכין בעברית עילגת, ובו ביקש מראש הממשלה להכיר בתארים של העולים, עורר גלי תמיכה ברשת ומאז הוא מתרוצץ בין חברי כנסת ושרים כדי להוביל שינוי. "אנחנו לא נסכים יותר למצב הזה", הוא אומר. "את הבחינה הזו לרופאי שיניים ואת כל יתר העינויים של משרד הבריאות בשאר מקצועות הבריאות, צריך לבטל. הגעתי להתנדב כרופא שיניים בצה"ל, ואם אני מספיק טוב כדי להתנדב ולטפל בחייל צה"ל, אני גם מספיק טוב כדי לעבוד בישראל".

 

גם ד"ר מארק מימון, רופא שיניים ממרסיי, הגיע שבע פעמים לישראל כדי לטפל בהתנדבות בילדים. "התחלתי להתנדב ב־1983", הוא אומר. "הגעתי כל פעם שקראו לי. בעיקר בתקופות קשות של מלחמות ואינתיפאדה". בסוף שנות ה־90 תיכנן לעלות לישראל, אבל גם אותו השאיר משרד הבריאות בצרפת. "היינו 40 רופאי שיניים שהגשנו ביחד את כל המסמכים וניגשנו לבחינה", הוא אומר. "רק רופא אחד עבר את שלב א'. נשארתי בצרפת. הבן שלי עלה לישראל ושירת בצה"ל, אבל אני כבר לא מתכנן לעלות. בגיל 57, עם ותק של 35 שנה, לא מתאים לי לשבת וללמוד למבחן שגם ככה אין סיכוי לעבור אותו. זה מעליב".

 

בשל המחסור החמור ברופאים, בישראל יש כיום 500 רופאים, עובדים זרים, הרשאים לעבוד עד חמש שנים בארץ בלא לגשת לכל בחינה. והנה האבסורד בהתגלמותו. ד"ר ישעיהו הומברגר, נוצרי מאל־סלבדור, הגיע לישראל כעובד זר. במשך ארבע שנים עבד בבתי החולים שערי צדק והדסה עין כרם. הומברגר התאהב בישראל וביהדות והחליט להתגייר. ברגע שהפך ליהודי וקיבל תעודת עולה, דרש ממנו משרד הבריאות לגשת לבחינת הרישוי וסירב אפילו להמשיך להעניק לו היתר עבודה זמני כדי שיוכל בינתיים לעבוד ולפרנס את ילדיו. במשך שמונה חודשים הוא נאלץ לשבת בבית, עד שהצליח לעבור את בחינת הרישוי, ורק אז שב לעבודתו. הרי לכם פיתרון אפשרי — לתת גם לרופאים עולים את אותו היתר — אבל גם לכך משרד הבריאות מתנגד.

 

הצעות חוק שונות לתיקון המצב מונחות על שולחן הדיונים. לאחרונה עברה בקריאה ראשונה הצעת החוק שתסמיך את משרד הבריאות לפטור במקרים מסוימים רופאי שיניים ותיקים מבחינת הרישוי. הצעת חוק אלמנטרית להכרה בתארים של עולים מצרפת במקצועות פרא־רפואיים, שמשרד הבריאות מסרב להכיר בהם, מתגלגלת כבר שנתיים. הצעה אחרת של חבר הכנסת עודד פורר מציעה לאמץ בחקיקה את הסטנדרטים המקובלים באיחוד האירופי, לגבי כל מקצועות הרפואה והפרא־רפואה.

 

לחלק מהעולים כבר נמאס. "אם לא תהיה התקדמות ממשית בנושא תוך שלושה חודשים, אמליץ ליהודים הצרפתים לדחות או לבטל את עלייתם ארצה", אומר חבר הפרלמנט הצרפתי מאיר חביב. לפני שבועיים שוחח על הנושא עם בנימין נתניהו, שהוא לו ידיד אישי. בשבוע שעבר נפגש עם שר הבריאות יעקב ליצמן. הפוליטיקאים הבטיחו לו להוריד את חסמי העלייה התעסוקתיים.

 

מההסתדרות הרפואית בישראל נמסר בתגובה: "קידמנו את המודעות לגבי המחסור ברופאים בקרב הציבור הרחב ומקבלי ההחלטות, זאת בניגוד לעמדת משרד הבריאות, שעד לאחרונה טען שאין מחסור ברופאים. פעלנו מול משרד הקליטה והסוכנות היהודית במטרה להקל על קליטת הרופאים העולים. הקמנו ועדה לסיוע בקליטת רופאים עולים. המועצה המדעית של הר"י פועלת על פי קריטריונים ברורים ושקופים, המפורסמים באתר ובחוברת לעולים. אנחנו מעודדים את הרופאים העולים לפנות אלינו עוד לפני העלייה כדי לתאם ציפיות מראש".

 

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות רואה חשיבות רבה בקליטת עלייה ושילוב העולים במערכת הבריאות בישראל. לצד זאת, מבקש המשרד לוודא רמה מקצועית נאותה לשם שמירה על בריאות הציבור. כל מי שמבקש רישיון לעיסוק ברפואת שיניים נדרש לעמוד בבחינת רישוי. כך גם לגבי בוגרי הארץ". •

 


פרסום ראשון: 09.01.16 , 21:30