אור עם הרבה צל
מאחורי פרשת ענבל אור מסתתרות טענות קשות של לקוחות כלפיה: דירות שנמכרו לשני רוכשים שונים, מקדמות שזרמו לחשבונות פרטיים של החברה במקום לנאמנות, וחשבוניות שלא תמיד ניתנו • נכון לעכשיו, כ–100 לקוחות שביטלו עסקאות חוששים שלא יראו את כספם
אורלי אלון, בת 66 מרמת־גן, הרגישה שעשתה את עסקת חייה. בספטמבר 2010 היא ישבה מול יזמית הנדל"ן המפורסמת ענבל אור וחתמה על חוזה לרכישת דירה בפרויקט "אור על הפארק" בעיר: "ענבל יודעת לדבר מאוד יפה. היא ממש יודעת לדבר עם כל אחד", מספרת אלון. "היא נורא התרגשה כשחתמתי ואמרה לי שאני הראשונה שחותמת איתה על חוזה ושזה יהיה פרויקט מדהים. היא הסבירה לי שזה יהיה מגדל שיורכב מאוכלוסייה איכותית ויהיה 'קו ראשון' לפארק הלאומי של רמת־גן ולספארי. כשחתמתי על החוזה היא אמרה לי: 'את זכית'. היא הסבירה שאם אשלם 700 אלף שקל באותו רגע, אבטיח שמחיר הדירה יהיה בסביבות 1.3 מיליון שקל. הייתי מאושרת. האמנתי לה".
החודשים חלפו ואלון, כמו רוכשי דירות רבים אחרים בפרויקטים של אור, גילתה שהפרויקט מתעכב, ושבדרך קרה עוד משהו מוזר: "בפורים 2014 בשעות הערב התקשר אליי אחד ממנהלי החברה ואמר לי שצריך 200 אלף שקל בשל התקדמות הבנייה. לא הבנתי מה הדחיפות ולמה מתקשרים בשעה כזאת, אבל הוא מאוד דחק בי אז הסכמתי. אחרי ששילמתי שאלתי אותו מה עם החשבונית והוא אמר לי שזה צריך לעבור דרך הנהלת חשבונות, אבל מאז לא קיבלתי חשבונית. ביקשתי כמה פעמים ולא קיבלתי".
אלון לא לבד. דיירים רבים שאיתם דיברנו מתארים אי־סדר בכל מה שנוגע לצד הכספי בקבוצת ענבל אור: תשלומי כספים שעליהם לא מתקבלות חשבוניות או לחלופין אישורים שניתנים על פיסות נייר בכתב יד, טלפונים בשעות מוזרות ובהם בקשות דחופות לקבלת כספים, כספים שזורמים לחשבונות הפרטיים של החברה במקום לחשבונות נאמנות, דירות שנמכרות פעמיים לשני רוכשים שונים, ובעיקר טענות על חוסר שקיפות בהתנהלות הכספית של החברה מול לקוחותיה.
הטענות האלה מתחברות להסתבכות של אור שנחקרה לאחרונה על ידי חוקרי רשות המסים בחשד להעלמת הכנסות בעשרות מיליוני שקלים. לדברי החוקרים, אור חשודה בהוצאת חשבוניות כוזבות ובהעלמת עסקאות. כמה ימים לאחר חקירתה המתוקשרת של אור הוגשה נגד החברה שלה גם בקשת פירוק על ידי לקוח, אברהם וולך, שטען כי בקשתו לבטל עסקה לא כובדה. בקשת הפירוק נדחתה לעת עתה. בית המשפט לא התייחס לטענה הספציפית של וולך על דירה כפולה. בדוחות שאור עצמה הגישה לבית המשפט עולה כי למעלה מ־100 לקוחות ביטלו עסקאות עם החברה וצריכים לקבל בחודשים הקרובים כ־10 מיליון שקל מהחברה. למרות דחיית בקשת הפירוק, רבים מהלקוחות חוששים שלא יראו את כספם.
"הדירות הכפולות"
בבקשה שהוגשה לבית המשפט הועלתה טענה למכירת "דירות כפולות" על ידי נציגי החברה של אור: "הצטרפתי לפרויקט ברחוב צ'לנוב בתל־אביב", סיפר וולך, "והוסכם שאקבל את דירה מספר 12. אלא שבסוף דצמבר 2015 נפגשתי עם הנאמנים של הפרויקט ושאלתי אותם למה הכספים שלי לא מוחזקים אצלהם בנאמנות כמו שאר דיירי הפרויקט. לתדהמתי הם סיפרו לי שהדירה שכבר קניתי נמכרה לאדם אחר ונרשמה הערת אזהרה על הדירה. כלומר חתמו איתי על חוזה לפיו אקנה דירה שכבר נמכרה לאדם אחר. ביקשתי מיד לבטל את העסקה, אבל הם טירטרו אותי ב'לך ושוב' ועד היום לא קיבלתי את הכסף".
מבקשות שהוגשו לבית המשפט עולה כי וולך לא לבד. בבקשה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט מספרת ניצולת שואה בשם מינה זומר: "הגעתי בדצמבר 2015 למשרדים של אור וחתמתי על חוזה לדירה ברחוב חורגין ברמת־גן. אמרו לי שדירה 44 בקומה 6 היא שלי. כחודשיים לאחר מכן ניגשו חתני ובתי לעורכות הדין של הפרויקט, אבל עורכות הדין הופתעו מהפנייה והודיעו להם שהדירה בכלל נמכרה לגורם אחר".
כמו במקרה של אלון, גם במקרה של זומר היא מתארת לחץ גדול מאוד של החברה לקבל סכומי כסף לפני המועד המוסכם. תחת הכותרת "התנהלות מחשידה מצד החברה" מספרת זומר: "דרור גלעדי, סמנכ"ל הכספים של החברה, שנעצר בחשד לאי־סדרים כספיים, פנה אליי פתאום בפברואר האחרון וביקש להקדים תשלום של 180 אלף שקל. ניסיתי להתנגד אבל הוא הודיע לי שאם לא אקדים את התשלום הוא לא יוכל לרשום הערת אזהרה על שמי. חששתי לשלם ואז התקשר אליי מנהל המכירות ג.ר., ואמר לי שאם אסכים להקדים את התשלום הם ייתנו לי דירה גבוהה יותר ללא תמורה נוספת. הדירה שלי הייתה אמורה להיות בקומה 3 והם הבטיחו לי להחליף לקומה 7. הסכמתי, אבל כעת אני חוששת שהקדמת התשלום נבעה מבעיות כספיות בחברה".
בנוסף למכירת "דירות כפולות", בחלק מכתבי הטענות שהוגשו לבית המשפט עולות טענות למכירת דירות, שבסופו של דבר לא ניתן היה לבנות אותן מסיבות שונות. כך לדוגמה טוענים שלושה רוכשים באחד הפרויקטים של אור כי בתחילת 2015 הם נפגשו עם אור אשר מסרה להם כי "נמכרו בפועל יותר מ־50 דירות שלא ניתן היה לבנות אותן בסופו של יום". במסגרת בקשת הפירוק טען לקוח נוסף של אור כי "הצטרף לפרויקט והובהר לו שהוא רוכש דירה בקומה התשיעית, אך לאחר ששילם 100 אלף שקל וחתם על טופס הצטרפות התברר לו כי לא קיימת דירה בקומה ה־9 ובמקומה ייבנה פנטהאוז".
אין חשבונות נאמנות
עניין בעייתי נוסף העולה מהבקשה של זומר הוא שבחלק מהפרויקטים של אור אין חשבונות נאמנות שאליהם מופקדות המקדמות של הרוכשים. כלומר: הכספים מופקדים לחשבונות פרטיים של קבוצת ענבל אור ואין פיקוח על מה שנעשה איתם. במקרה של קבוצות רכישה אין חובה להפקיד את הכספים לחשבון נאמנות, אולם עו"ד חגי מידן, מומחה בקבוצות רכישה ממשרד הרטבי, בורנשטיין בסון ושות', מסביר כי למרות שלא קיימת חובה חוקית הוא ממליץ ללקוחותיו לא לחתום על עסקה עם קבוצת רכישה שלא פותחת חשבון נאמנות לכספי הלקוחות: "אני אף פעם לא מסכים שלקוח יפקיד כסף ישירות אצל המארגן ולא בחשבון נאמנות. הסיכון מאוד גדול ואני לא מבין איזו סיבה יש לא להפקיד בחשבון נאמנות. יש פרויקטים שבהם אין חשבון כזה, ואני ממליץ ללקוחות לא להצטרף לקבוצה כזו".
חששות דומים ליוו גם את ס', לקוח של אור ששילם לה 100 אלף שקל דמי הצטרפות: "הקושי שלי עם החברות של ענבל אור הוא שהרגשתי שיש הרבה חוסר שקיפות, ואז אתה ישר מתחיל לחשוד שאולי משהו לא כל כך בסדר קורה שם. סיפרתי לעורך דין שאין חשבון נאמנות והוא אמר שאין סיבה שהכסף יישב באחת החברות של אור. התקשרתי לחברה של אור ודיברתי עם יועץ משפטי שם. הוא אמר לי: 'אתה צודק', אבל הם לא שינו את העניין הזה".
100 אחוז הנחה
"ענבל אור מנסה ליצור מצג שווא של אמינות, שקיפות, הגינות ויעילות מסחרית וארגונית. הכל לצורך התעשרות על גבם של אחרים". כך טוען הטייס דן גרבש בתביעה שהגיש נגד אור בפברואר 2015 בגין פרויקט "מגדל הטייסים" ברמת־גן. בתביעה מעלה גרבש טענות קשות נגד אור, ובהן ששכרה "המופרך", לטענתו - בסך של 27 מיליון שקל מהפרויקט, הוסתר מהרוכשים. עוד טוען גרבש לחוסר שוויון בסכומים שנגבו מהדיירים. לטענתו, "יש דיירים שקיבלו הנחה משמעותית ולא ברור מאין נובע הפער בין הדיירים". גרבש מספר כי בין הדיירים מצא גם שני מאושרים שקיבלו הנחה של 100% מרכיב מסוים שייקר את עלות הקרקע פי 2. ומי זכו בהנחה המלאה? לפי גרבש, אלו ענבל אור ושותפה לפרויקט רביב מנשה. בכתב ההגנה שהגישה אור היא מכחישה מכל וכל את טענותיו של גרבש וטוענת כי גרבש, כמו כל שאר הדיירים בפרויקט, חתם על חוזה ובו היה ברור לו לגמרי שאור גובה סכומים נוספים מעבר למחיר הקרקע. בית המשפט יצטרך להכריע בנושא.
טענות דומות מעלה גם עו"ד יובל ברכה המייצג קבוצה של רוכשי דירות בפרויקט אור על הפארק. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי דיירים בפרויקט החלו בשבוע האחרון הליך בוררות בפני עו"ד אהרון פולק, שותף בכיר וממייסדי משרד עורכי הדין עמית־פולק־מטלון. ברכה מתכוון להציג טענות בדבר חוסר איזון בין תשלומים גבוהים ששילמו לקוחות שלו לעומת תשלומים נמוכים של לקוחות אחרים בדירות דומות.
בטבלאות התשלומים של הדיירים בפרויקט נמצאת גם דירה פרטית של אור, פנטהאוז בקומה ה־26 שמשתרע על 246 מ"ר. עבור רכיב הקרקע שלו שילמה אור 2.6 מיליון שקל. הדיירים בפרויקט מבקשים לדעת איך פנטהאוז קטן יותר בשטח של 169 מ"ר בקומה שמעל אור נדרש לשלם סכום גבוה יותר של 2.9 מיליון שקל.
בית המשפט מתערב
בינתיים נראה כי חוסר הסדר בענייני הכספים הזדחל גם לאולמו של השופט איתן אורנשטיין. בדיון בשבוע שעבר טען עורך דינה של אור, דן נובהארי: "נגיש מסמכים שמראים שהחברה איתנה פיננסית. מאזן הבוחן של החברה מראה יתרות זכות של למעלה מ־19 מיליון שקל". נתון מרשים, אך לא ברור מהיכן שאב אותו נובהארי. הדוח שהוגש לבית המשפט אינו מבוקר. גורמים מקצועיים שנחשפו אליו אמרו כי נראה כאילו ביום המשפט התבקשה פקידה בהנהלת חשבונות להדפיס במהירות את המאזן, וכי ברור שאף גורם מקצועי לא עבר עליו.
"להערכתי בית המשפט לא יכול להסיק מהמסמך הזה מסקנות ממשיות", אומר רו"ח אלי אור, ראש המחלקה לחשבונאות בבית הספר למנע"ס של המסלול האקדמי במכללה למינהל. "אי־אפשר לקבוע את מצבה של החברה על בסיס פלטים אלה המהווים לכל היותר נייר עבודה ראשוני".
אז איך קבע נובהארי שלחברה יתרת זכות של 19 מיליון שקל? ייתכן כי הוא התבלבל מהנתונים בדף הראשון של הדוח ולפיהם הרכוש השוטף של החברה הכולל פיקדונות וחשבונות עו"ש עומד דווקא על יתרת חובה של 19 מיליון שקל. כאמור, גם נתון זה אינו מבוקר וייתכן שאינו נכון, אך בכל מקרה לא מופיעה בו יתרת זכות של 19 מיליון שקל.
עניין נוסף שגם בו התגלו אי־דיוקים בהצהרות לבית המשפט נוגע למספר התביעות שהוגשו נגד קבוצת אור. עו"ד נובהארי אמר כי "החברה שיווקה 1,500 יחידות דיור ועומדת מולה רק תביעה אחת ויחידה". בניגוד לדבריו של נובהארי, נגד החברה הגישו בשנים האחרונות שישה דיירים שלוש תביעות שונות. כן הוגשו תביעות רבות על ידי ספקים ומתווכים שטוענים כי לא קיבלו תשלום. כאמור, תביעה נוספת לא הוגשה נגד החברה, אך נוגעת לאי־סדרים בה, הוגשה מצד דיירים הטוענים כי הופלו לרעה בסכומים שנדרשו לשלם לעומת דיירים אחרים.
עד מועד סגירת הגיליון לא התקבלה תגובתה של אור.
לפנייה לכתב/ת 
