בין שלל הציטוטים מפסקי דין ומחוקים שבהם נעזר שופט בית־המשפט העליון אליקים רובינשטיין כדי לבסס את הפסיקה שפסלה אתמול את מתווה הגז, הופיע גם ציטוט מפתיע, מתוך מערכון של צמד הקומיקאים היידים מתחילת המאה ה־20 דז'יגאן ושומאכר — ציטוט שמבטא ככל הנראה בצורה הטובה ביותר את עמדת בג"ץ על המהלך שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו בניסיונו לאשר את המתווה. "ההבדל בין דמוקרטיה לדיקטטורה", ציטט רובינשטיין את המערכון, "הוא שדיקטטורה היא כשהעם אינו יכול לומר דבר והממשלה עושה כרצונה, ודמוקרטיה היא כשהעם יכול לומר את שירצה, ועדיין הממשלה עושה מה שברצונה".
הבג"ץ נגד מתווה הגז הוגש על ידי שורה של ארגונים חברתיים — בראשות התנועה לאיכות השלטון ו"אדם טבע ודין" — וכן המפלגות המחנה הציוני ומרצ, שביקשו לפסול את המתווה בשל טענות לפגיעה בדמוקרטיה הן בהליך שבו גובש והן בתכניו. במהלך הדיון בתיק הגיע לבית־המשפט העליון בפברואר באופן חריג גם ראש הממשלה נתניהו כדי להגן על המתווה. נתניהו — שרק לפני חצי שנה הכריז בכנסת בנוגע למתווה הגז "כשאני רוצה משהו, אני משיג אותו" — נאם בפני השופטים במשך דקות ארוכות, במקרה ראשון מסוגו שבו ראש הממשלה מגיע בכבודו ובעצמו כדי להגן על עמדת הממשלה. אלא שאתמול הגיעה הפסיקה, והוכיחה שהופעתו של ראש הממשלה לא השיגה את המטרה שלה ציפה.
ברוב של ארבעה שופטים — ראש ההרכב רובינשטיין, עוזי פוגלמן, אסתר חיות וסלים ג'ובראן — אל מול דעת המיעוט של השופט נעם סולברג, קבעו השופטים כי "סעיף היציבות" הכלול במתווה הגז, שלפיו מבטיחה הממשלה לא לבצע שינויים רגולטוריים במבנה ולבלום כל ניסיונות לשנותו בחקיקה, אינו חוקי ואינו יכול לעמוד במבחן בג"ץ. "כאן אין הרשות מתחייבת לפעול באופן מסוים, אלא שלא לפעול", הסביר השופט רובינשטיין. "דהיינו, המדינה מתחייבת מראש להתפרק משיקול דעתה השלטוני, והתחייבות אשר כזו אינה יכולה לעמוד". השופטת חיות הוסיפה על כך וטענה: "התחייבות אקטיבית מצד הממשלה לסכל — כך ממש — כל שינוי בחוק הנוגד את המתווה חוצה בעיניי את כל הגבולות המותרים בדמוקרטיה פרלמנטרית". עוד קבעה השופטת בנוגע לסעיף היציבות כי “מתווסף רובד כבד של אי חוקיות להוראה”. לאור זאת, קבע בית־המשפט כי יש להורות על ביטול מתווה הגז — אולם העניק למדינה פרק זמן של שנה שבו תוכל לגבש מתווה חדש או הליך חקיקתי נוסף (על המשמעויות של הפסיקה ועל הצפוי כעת — ראו עמ' 4).
למהלומה הזו, כך נראה היה אתמול, נתניהו לא ציפה — אבל אחרי שעתיים של שתיקה הוא פירסם תגובה חריפה באופיה שתקפה את שופטי בג"ץ. "החלטת בג"ץ מאיימת קשות על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל", אמר ראש הממשלה. "ישראל נתפסת כמדינה עם התערבות משפטית מוגזמת שקשה לעשות בה עסקים. בוודאי שלאיש אין מה לחגוג על כך שהגז עלול להישאר במעמקי הים ושמאות מיליארדי שקלים לא יגיעו לאזרחי ישראל. נחפש דרכים אחרות להתגבר על הנזק הקשה שנגרם לכלכלת ישראל בעקבות פסיקה תמוהה זו".
תגובה חריפה נוספת הגיעה מכיוונו של שר האנרגיה יובל שטייניץ, מי שהוביל לצידו של נתניהו את קידומו של מתווה הגז. "מדובר בהחלטה אומללה", אמר שטייניץ. "החלטה שהשלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ולאזרחיה עלולות להיות קשות ביותר — ואולי אף בלתי הפיכות. התערבות מסוג זה בהחלטות הממשלה והכנסת לא הייתה מתרחשת בדמוקרטיות מערביות אחרות במצב דומה".
גם שרת המשפטים איילת שקד בחרה לתקוף את השופטים בעקבות הפסיקה. "ביטול סעיף היציבות הוא התערבות בוטה ומיותרת בהחלטת הממשלה ופוגע פגיעה קשה בכלכלת ישראל", היא אמרה. "לא ייתכן שלממשלה יש את האחריות לכלכלתה ולשגשוגה של המדינה, אך היא נותרת ללא הסמכות הנדרשת לפעול. בלתי אפשרי לעבוד כך במדינה מתוקנת".
שרים וחברי כנסת נוספים מהימין הוסיפו תגובות חריפות משלהם: שר התיירות יריב לוין טען כי בהחלטה "שופטי בג”ץ הוכיחו שאינם מבינים את תפקידם ואינם ראויים לו", שר הקליטה וירושלים זאב אלקין הוסיף ש"אין מנוס מרפורמה מהותית של מערכת המשפט", ח"כ יואב קיש מהליכוד כינה את ההחלטה "טיפשות", וח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי קרא לרה”מ "להחזיר את בג"ץ לגודלו הטבעי".
מנגד, בסיעות השמאל — שנמנו עם מגישי העתירה לבג"ץ — הגיבו בשמחה לפסיקה. "החלטה נכונה ואמיצה של בג”ץ", אמר יו"ר האופוזיציה והמחנה הציוני יצחק (בוז'י) הרצוג. "אסור לממשלה לכבול את ידיה ושיקול דעתה". ח"כ שלי יחימוביץ' מהמחנה הציוני חזרה על ההכרזה "יש שופטים בירושלים" ושיבחה את הפסיקה. "ניצחנו ניצחון סוחף ועצום", היא אמרה. "שופטי בג"ץ בחרו להגן על הפרדת הרשויות ועל שלטון החוק בישראל, לבלום את הדורסנות חסרת המעצורים שהופעלה לטובת טייקוני הגז ולהציב תמרור 'עצור' בוהק כדי להגן על הציבור ועל הדמוקרטיה הישראלית". ח"כ ציפי לבני מהמחנה הציוני הוסיפה כי "ביטול המתווה הוא המחיר שהממשלה משלמת על רמיסת שומרי הסף הגסה בדרך חקיקתו", וח"כ מאותה הסיעה איתן כבל אמר כי "מדובר בניצחון גדול של כל אזרחי ישראל — בית־המשפט הוכיח שיש מי שלא נבהל מנוכחותו של ראש הממשלה ולא מאיומיו".
במטה מאבק הגז, שפעיליו ריכזו את המאבק נגד המתווה, מסרו: "פסילת מתווה מונופול הגז היא ניצחון לצדק על השחיתות וניצחון למאבק הציבורי על קשרי ההון־שלטון". לעומת זאת, משותפות לווייתן — ובראשן דלק ונובל אנרג'י — נמסר: "בית־המשפט בהחלטתו קיבל את כל מתווה הגז למעט סעיף היציבות, לרבות אישור הפעלת סעיף 52, אישור הפרקים הנוגעים למחירים, ייצוא, מיסוי, הסדרים מבניים וסעיפים רבים נוספים — ועל כך אנו מברכים. נפעל יחד עם הממשלה לייצר תנאי יציבות בלוח זמנים מהיר כדי שנוכל לעמוד ביעדי המתווה, ובראשם פיתוח לווייתן עד סוף שנת 2019".
