מה החליט אתמול בג”ץ?
שופטי בג”ץ פסלו אתמול את ההבטחה של המדינה לחברות הגז נובל אנרג'י ודלק שלא לשנות את תנאי הסכם מתווה הגז במשך 10 שנים. השופטים קבעו שהסעיף התקבל בחוסר סמכות ושניתן לכלול אותו במתווה הגז רק באישור הכנסת. השופטים קצבו למדינה שנה לשנות את מתווה הגז בהתאם ולהביא את סעיף היציבות לחקיקה בכנסת — ואם לא, יבוטל המתווה.
מה זו בעצם פסקת היציבות?
חברות הגז טענו שכדי לקבל החלטות להשקעה במיליארדי דולרים שנחוצות לפיתוח מאגרי הגז יש לדרוש מהמדינה להתחייב לא לשנות את החוקים והכללים הנהוגים במשק במשך 10 שנים. המשמעות: גם ממשלות שייבחרו בעתיד במהלך השנים הללו לא יוכלו לפעול לשינוי תנאי המתווה השנוי במחלוקת.
מדוע התעקשה המדינה שלא ניתן להעביר את מתווה הגז בלי פסקת היציבות?
נובל אנרג'י הציגה את היציבות כתנאי בל יעבור, ולכן לטענת המדינה ללא סעיף היציבות כל המתווה יתבטל — ובהיעדרו המדינה תמצא עצמה נתבעת בבוררות בינלאומית מול נובל אנרג'י בטענה שהפרה את זכויותיה. לממשלה לא היה רוב פוליטי לאשר את הסעיף בכנסת — אך לטענתה היא נמנעה מכך כדי לא להביא למצב שבו גם הכנסת מחויבת שלא לשנות חוקים.
מה טענו המתנגדים למתווה הגז בעתירה לבג”ץ?
הגז הוא משאב טבעי השייך לכלל אזרחי המדינה, אשר יכול להכניס למדינה מיליארדי שקלים שיופנו לטובת האזרחים. מתנגדי המתווה טוענים שמתווה הגז פוגע בציבור הישראלי בכך שאינו מייצר תחרות אמיתית במשק, וכי חברות הגז יפעלו כמונופול, ייצאו את הגז ויגבו מאזרחי ישראל מחירים גבוהים בהשוואה למחירי הגז בשאר העולם. מתנגדי המתווה טענו שהממשלה עקפה את הממונה על ההגבלים העסקיים באופן לא חוקי וכי יש לאשר את כל המתווה — על כל היבטיו הכלכליים והמבניים — במליאת הכנסת.
מה טענה המדינה בתגובה לעתירה?
המדינה טענה כי אישור המתווה חיוני למען הביטחון האנרגטי והכלכלי של המדינה, וכי כל ההחלטות התקבלו בהליך מסודר וחוקי. באופן חריג ביותר הופיע בפני השופטים גם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצמו, כדי לשכנע את השופטים בחיוניות אישור מתווה הגז — מה שבסופו של דבר לא עבד.
מה ההבדל בין סעיף היציבות כפי שהוא עכשיו במתווה הגז לבין העברתו כחוק בכנסת?
סעיף היציבות הנוכחי מחייב את הממשלה שלא ליזום שינויים בהסדרים החוקיים ובכללים הנהוגים במשק הגז — ולהתנגד לניסיונות של גורמים אחרים לבצע שינויים כאלה בכנסת. הסעיף אינו מחייב את חברי הכנסת, ובמקרה שאלה יצליחו לגייס רוב פוליטי לשנות את החוקים הם רשאים לעשות זאת, והדבר לא ייחשב כהפרת הסכם מצד המדינה. לטענת הממשלה, אישורו של הסעיף בכנסת יחייב בפועל גם את הכנסת שלא לחרוג מהמתווה — ובכך יחזק עוד יותר את מעמדן של חברות הגז.
מהם התסריטים האפשריים לאחר ההחלטה?
הממשלה נקלעה למצוקה בשל ה"נבצרות" של שלושה משרי הממשלה, שטענו שהם נגועים בניגוד עניינים מול חברות הגז. אחת האופציות היא שהממשלה תחוקק חוק עוקף בג”ץ "כללי" — שבאישורו יוכלו להשתתף כולם — ותקבע כי בפרויקטים לאומיים היא רשאית לאשר גם סעיפי יציבות. במקביל ייבחנו ודאי אופציות פוליטיות נוספות לאישור הסעיף עצמו. הממשלה יכולה לנסות לסגת מסעיף היציבות, אלא שספק רב אם תמצא לכך אוזן קשבת בנובל אנרג'י שהתעקשה על הסעיף לאורך כל הדרך. אחת האופציות שעלו אתמול היא שהממשלה תיתן לחברות הגז "חבילת הטבות" שתחליף את סעיף היציבות — למשל ערבויות מדינה למימון הפרויקטים.
מה יקרה אם הממשלה לא תצליח לאשר את פסקת היציבות בתוך שנה?
אם המתווה אכן יבוטל, תצטרך המדינה לחזור לנקודת ההתחלה — פנייה של הממונה על ההגבלים העסקיים לבית־הדין כדי לקבוע כיצד יש לפעול מול מונופול הגז. במקביל, נובל אנרג'י כבר הודיעה כי בהיעדר פתרון מוסכם היא תפנה לבוררות בינלאומית ותתבע את המדינה על הפרת זכויותיה. בכל מקרה, הדבר יעכב את פיתוח מאגרי הגז ואת המעבר של התעשייה והתחבורה הכבדה לדלקים פחות מזהמים.
