1. אדיר מילר
(35,971 קולות)
הכלל הוא שאם אסי כהן עושה את זה, אנחנו מתים על זה. רב אמן, מדויק ופרחחי בו זמנית. הוא עשה דרך מפוארת מנענועי לולב במערכוני הנונסנס של אסי וגורי ועד לכהונתו ב'ארץ נהדרת', שהניבה חלק מהדמויות הכי מצחיקות בעולם (ובראשן פילוס) לצד חיקויים מופתיים (אורי גלר, איווט ליברמן). תוך כדי שבר לבבות ב'אהבה זה כואב', את הבנק ב'מסודרים' ואת הכיריים עם מתכון לפיתה על הגז כשאולי ב'פרלמנט'. אנחנו פונים אל הלב שלך אסי: תן לנו עוד.
הטריו של ציון ברוך, שלום מיכאלשווילי ואסי ישראלוף כבר לא זקוק להשוואות המופרכות לגשש החיוור. הוא עומד בפני עצמו בטריטוריה שכבש בעבודה קשה על הבמות ובתוכניות סאטירה. הדבקות של השלישייה בפורמט הקבוצתי, למרות ההצעות המפתות שכל אחד מחבריה קיבל, מעידה היכן הם מרגישים הכי בנוח להצחיק ולבדר את הקהל. מי אנחנו שנפריע.
במשך שנים היה גורי אלפי מספר אחת כמספר שתיים של מישהו. קודם של אסי כהן, אחר כך של ליאור שליין. לא היה טוב ממנו בלגנוב את ההצגה עם רגעים של הומור בלתי מרוסן. השנה הוא החליט לנסות לבד, להיכנס לזירת הלייט־נייט התובענית כפרונט־מן. התוצאה שנויה במחלוקת, אבל לגבי הכישרון הקומי האדיר אין בכלל ספק. ועוד לא דיברנו על העבודה שלו כבמאי ב'האחיות המצלחות שלי'.
הטריק של אילן פלד מוכר - לוקחים גבר, שמים עליו פאה, מלבישים אותו בבגדים של אישה, מעניקים לה מבטא כבד והתנהלות של פיל בחנות פורצלן וקיבלת סרטונים ויראליים כמו דלקת גרון. אבל השילוב בין טירוף וחדות הופך את דמויותיו של פלד למגנט רב־עוצמה. כזה שגורם לאנשים לקנות קורנפלקס ולהמציא חתונות, העיקר לראות את דנית מתחרעת על הבופה. איפה הכפיים שלכם?
קומיקאי בעל יכולת הטמעה יוצאת דופן של דפוסי התנהגות ושפת גוף. אידלמן פורח גם מחוץ לאנסמבל של 'ארץ נהדרת' ולשיתוף הפעולה הנצחי עם אלי פיניש. מפציץ בסדרות ('הפרלמנט', 'עבודה ערבית' ו'לה פמיליה'), קורע מצחוק גם בפרסומות. כשהופיע בספיישל של 'ארץ נהדרת' לצד בנימין נתניהו האמיתי, היה קשה לזהות מי המקור ומי החיקוי. אפשר כבר לשלוח אותו לגור בבלפור.
הימים שבהם קראו לו מריאנו ברחוב נראים רחוקים. אחרי כל כך הרבה זמן מסך משמעותי ואיכותי בפריים־טיים, פיניש הוא לגמרי בטופ של הקומיקאים בישראל. אחד הבודדים ב'ארץ נהדרת' שהצליח לשרוד מהעונה הראשונה ובנה לעצמו אוסף של דמויות חשובות. גם אם יש בקאסט תכשיטים נוצצים ממנו, אין בו הרבה קומיקאים מיומנים כמוהו. תשאלו את יאיר לפיד.
אין הרבה נשים מצחיקות בפריים־טיים כי גברים מלאי הומור כמו ארז טל תופסים שם יותר מדי משבצות. אבל לא נראה שזה משפיע על עדי אשכנזי. היא מפוצצות אולמות עם הסטנד־אפ שלה, העמידה סדרה בליגה של 'מה זה השטויות האלה' והוכיחה את עצמה כשחקנית מוכשרת ב'בלתי הפיך'. גם בלי עדרי האמהות טריות שנוהרים להופעות שלה, היא ללא ספק בכירת הקומיקאיות של דורה.
ליאור שליין בטח משתגע שלא כתב בעצמו את הטקסט הזה. ככה הוא - תמיד בשליטה. מגיש את 'גב האומה', מנווט אותה, הוא־הוא הפרצוף שלה. התוכנית שלו רצה כבר שנים, שליין הפך לאישיות טלוויזיונית בכירה ושומר על מעמדו כיצור אקזוטי במחוזותינו: קר, מבריק, מהיר, ידען ולא דופק חשבון. אי נדיר של אינטליגנציה במרחב שמתמכר לטמטום.
אבוהב אמנם לא בשטח מאתמול, אבל בשנים האחרונות ביצעה קפיצת דרך רצינית וכיום היא קומיקאית משופשפת וחדה, שיודעת ללהטט בין סיטקומים עממיים כמו 'סברי מרנן' לסאטירה החריפה והנוקבת של 'גב האומה'. איפה שזה לא יהיה, נוכחותה מבטיחה כמעט תמיד שילוב מדויק של סרקזם ונגישות, גבוה ונמוך. וככה הופכים לבדרנית שכ־ו־ל־ם אוהבים.
גם היום, אחרי יותר מ־25 שנה בתחום, פרידמן הוא מהקומיקאים שלא מומלץ לצפות בהם על שלפוחית מלאה. חבל על הבגדים. החלטתו לנטוש את 'ארץ נהדרת' לאחר 11 עונות העידה גם על תעוזה ורצון אותנטי להמציא את עצמו מחדש. אמנם זה לא כל כך הלך בתוכנית האירוח שלו בערוץ 10, אבל השאלה היא לא אם הכישרון שלו יתפוצץ שוב על המסך, אלא מתי.
כשעלמה זק הצטרפה לקאסט המקורי של 'ארץ נהדרת', היא הייתה שחקנית חסרת ניסיון. היום, בעונת הבר־מצווה, היא האישה היחידה ששרדה בתוכנית לכל אורכה ופרצוף מוכר מאוד. אמנם נראה שזמן המסך שהיא מקבלת פוחת לאחרונה, אבל לנצח ייזכרו לה דמויות כמו שרה נתניהו, זהבה גלאון, אופירה אסייג, ליהיא גרינר ומירב קופל ממערכוני העירייה. נקווה שתהיה שם לפחות עד עונת הח"י.
כל כמה שנים מגיע בסערה כישרון ענק והופך לקומיקאי הכי חם במדינה ולכוכב של 'ארץ נהדרת'. השנה זה קרה לאודי כגן, לפני עשור זה היה יובל סמו. קשה לחשוב על 'ארץ' בלי הטירוף הקומי של סמו, אם זה במערכוני אשר נהג המונית או כמירי רגב. גם אם הוא כבר לא הכוכב הגדול בקאסט הנוצץ, הוא לגמרי אחד מאבני היסוד. האיכות הסמואית באה לידי ביטוי גם כשהוא מוביל לבדו סדרות כמו 'זנזורי' ו'השוטר הטוב' ואת תוכנית הילדים החמודה 'אלישע'. כמה קטן, ככה מוכשר.
זה לא בא לו בקלות בכלל. בדרך למעלה היה צריך אורי חזקיה להתקדם בצעדים קטנים מבמות סטנד־אפ מעופשות, דרך פינות זניחות בתוכניות רדיו וכתיבה לקומיקאים אחרים, עד שקיבל את ההזדמנות ב'צחוק מהעבודה' ובלט ביכולת לשלב הומור אינטליגנטי עם גוונים עממיים יותר בהגשה נונשלנטית. אחר כך הפגין כישורים דרמטיים בסרט 'פלאות' של אבי נשר, ואז נקרא לסט הנוצץ של 'מועדון לילה'. כן, עכשיו הכל הרבה יותר קל.
לקח זמן עד שליאת הר לב קיבלה את המקום והנפח שהיא ראויה להם כקומיקאית. כשפרצה, זה קרה בבת אחת ומכל הכיוונים. כיום קשה לדמיין את 'ארץ נהדרת' מסתדרת בלעדיה. כישורי החקיינות שלה הולכים ומשתכללים והדמויות שהיא מגלמת - וכולם ביחד לצעוק: אסתי! - הן קאלט מיידי. תראו מה זה כישרון, הוא אפילו גורם לך לשכוח שהיא הייתה ב'סברי מרנן'.
ההצטרפות של ליאת הר לב לקאסט של 'ארץ נהדרת' פגעה במעמדה של כהן ככוכבת הנשית של התוכנית. אולי זה קארמה על מה שהכניסה שלה עשתה לאורנה בנאי. אבל המנעד הקומי הרחב של כהן ממשיך לייצר דמויות בלתי נשכחות. אם זה קארין גורן בעונה הנוכחית או המקפלות וילדת הבת־מצווש בעונות הקודמות. עדיין כוכבת־על. עדיין האישה ששוקה ומולי שגב לא זזים בלעדיה.
האם אלוהים יכול לברוא משהו שאודי כגן לא יכול להפוך למצחיק? התשובה בינתיים היא כנראה שלא. האיש הוא המלך מידאס של ההומור: רק נוגע בדמות, רעיון ואפילו פרסומת לסלקום וזה פתאום הדבר הכי קורע שאי פעם שמעתם. לא סתם הזכיינית קשת מיהרה לשים עליו ידיים ולחבק אותו עם חוזה עתק במונחי שוק הטלוויזיה המקומי. גם שם יודעים מי כרגע נמצא בטופ.
מי שלא היה בסטנד־אפ של קטורזה לא יבין למה הוא אחד הבדרנים הכי עסוקים - ומרוויחים - במדינה. בניגוד לקולגות בסדר הגודל שלו, מחוץ לבמה הוא עושה מעט מאוד (וגם מה שעשה די כשל), אבל על הבמה מדובר בזהב קומי. קטורזה מכניס את החיים לבלנדר ומשפריץ וואן ליינרים בסגנון הדיבור שיכול לגרום למודעת אבל להישמע מצחיקה. עממי אבל לא נמוך. מצליח אבל לא מתחנף.
ערן זרחוביץ' הוא השלם שעולה על סך כל חלקיו: מכונת הומור חוצת מדיומים המורכבת מכישורי כתיבה, חיקוי, אלתור ומשחק. הכל למען מטרה אחת - פירוק הבטן מצחוק. ודווקא כשהסביבה נהייתה תחרותית יותר, זרחוביץ' הפך לתאגיד עם 'חותרים למגע' ברדיו, 'ארץ נהדרת' ו'הפרלמנט' בטלוויזיה והופעות באולמות. איך רבנו ראובן ודאי היה אומר? אין עוד מלבדו.
מסעות הכיבושים של שלום אסייג בדרך לפסגות הקומדיה הישראלית עברו בטריטוריות שאחרים לא חלמו עליהן. הוא היה לסטנדאפיסט הראשון שהופיע בקיסריה, הריץ שתי תוכניות במקביל בפריים־טיים של ערוץ 2 ובאותו זמן גם המשיך לשרוף את השטח ואף לגדל דור המשך של קומיקאים בצלמו. אף פעם לא חביב המבקרים, אבל כמעט תמיד חביב הקהל.
