זה קורה פעמים רבות: אזרח טוען שהותקף בידי שוטר, ואילו השוטר טוען ההפך. כדי לקבל תמונה מלאה על המתרחש באירועים שכאלה יצוידו מהבוקר שוטרים במצלמות שיותקנו על גופם ויתעדו כל רגע ורגע.

בשלב זה מדובר בפיילוט שבמסגרתו יישאו את המצלמה 150 שוטרי סיור ותנועה בתחנות זבולון, באר־שבע, פתח־תקווה, מרחב איילון (הכולל את בת־ים וחולון) ויחידת התנועה נגב. אין מדובר בשיבוץ אקראי. התחנות הללו נבחרו בשל ריבוי מפגשים באזורים אלה בין שוטרים לאזרחים. הפיילוט ילווה במחקר, אשר יבחן מפגש של שוטרים עם מצלמות מול אזרחים באזורים אלה, לעומת מפגש של שוטרים מאותן תחנות שאינם מצוידים במצלמה. הכוונה היא לצייד בעתיד 8,000 משוטרי הסיור והתנועה במצלמות שכאלה.

פרויקט מצלמות הגוף קיבל תאוצה בעקבות ההפגנות הסוערות של בני העדה האתיופית. רבים מהם טענו כי המשטרה נהגה עימם באלימות בלתי סבירה. בתקופה האחרונה אירעו כמה אירועים קשים בין שוטרים לבין יוצאי אתיופיה. כל צד האשים את האחר כי "הוא התחיל". מצלמת הגוף של השוטר, שתוצמד לחזה, אמורה לתת תשובה ברורה וחד־משמעית במקרים כאלה ולספק תמונה מלאה ואמיתית על מה שבאמת קרה.

מסקנות הוועדה למיגור הגזענות, שנחשפו בסוף השבוע ב"ידיעות אחרונות", כוללות בין היתר המלצה שלפיה המשטרה תצלם מפגשים עם בני העדה האתיופית.

השוטרים הונחו להפעיל את המצלמה לקראת כל מפגש עם אזרח. הצילומים יאוחסנו ובמידת הצורך ייעשה בהם שימוש. התמונות יפתרו את הסוגיה הכל כך בעייתית של "מילה מול מילה".

מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך אמר אתמול: "הפרויקט הוא המשך ישיר לדיאלוג הפורה שלנו עם קהילת יוצאי אתיופיה". הוא העריך שהשימוש במצלמות ישפר את היחסים בין המשטרה לציבור כולו: "שוטר מצלם מתנהג מרוסן, וכך גם האזרח שמולו".

השר לביטחון פנים גלעד ארדן העריך אתמול: "פרויקט מצלמות הגוף יסייע להגביר את אמון הציבור במשטרה. השוטר עובד בשקיפות ומצלם את המפגש עם האזרח".

אלשיך סיכם: אנחנו בעידן מצולם, אבל עד היום השוטר הוא היחיד שלא צילם. כולם צילמו אותו, היו לנו את כל הזוויות חוץ מזו של השוטר".