חקלאי הצפון עוברים מאיומים למעשים: לאחר שמכסת המים שלהם קוצצה, ולאחר שמחיר המים לחקלאות התייקר בעשרות אחוזים, החלו החקלאים בייבוש שטחים חקלאיים. מדובר בחקלאים מ־16 קיבוצים ומ־15 מושבים בגליל העליון ובעמק החולה, שלדבריהם לא יכולים לעמוד בתשלום נוסף של 60 מיליון שקל בשנה.
חקלאי עמק החולה ביטלו את הזריעה החדשה באלפי דונמים של שטחים חקלאיים באדמות הכבול (אדמה לא פורייה ורוויית דשן הצורכת יותר מים, ג"ב) שבדרום עמק החולה ואת השתתפותם במימון הפרויקט להאכלת העגורים המגיעים לעמק החולה מאירופה לקראת החורף, וזאת במטרה לחסוך שני מיליון שקל. החקלאים מזהירים כי ייבוש אדמות הכבול יגרום לענני אבק ואפר ולשחרור רעלים שיזהמו את המים הזורמים לאגם הכנרת דרך תעלות הנחלים.
ההחלטה לייקר את המים היא חלק מתיקון סעיף 27 א' לחוק המים. מדובר על שטחי חקלאות בשטח 130 אלף דונם בעמק החולה המושקים במים שפירים. באדמות הכבול, המשתרעות על 25 אלף דונם, התייקרו המים ביוני מ־1.04 אגורות ל־45 אגורות לדונם, ובשאר השטחים התייקרו המים לחקלאות ב־88 אגורות לדונם. בחברה לפיתוח הגליל אמרו כי ייקור המים מהווה פגיעה קשה בגידולי הצומח וברווחיות ענף החקלאות בעמק החולה.
"זו הפרה בוטה מצד המדינה של האמנה שנחתמה בין רשות המים לבין החקלאים ומועצת הגליל העליון לניהול שטחי קרקעות הכבול בעיקר בעמק החולה", אמר אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל ומשקי הגליל העליון. אלון שושני (38), נשוי ואב ל־3, חבר קיבוץ כפר סאלד המעבד שטחים בעמק החולה: "איננו מסוגלים לעמוד במחירי המים ולכן לא נזרע ולא נשמור על המשאב הלאומי שלנו מזיהום. האדמה מתייבשת, האדמות יהפכו לאדמות הפקר, ומפעל כמו 'פרי הגליל' בחצור הגלילית יצטרך לחפש מקורות אחרים לרכישת גידולי שדה ועלול להישאר בלי עבודה. נקווה שמישהו יתעשת".
בחוות דעת שחיבר לפני חודשיים פרופ' משה גופן, חוקר הכינרת ומקורותיה זה עשרות שנים, הוא קובע כי אובדני מים, ייבוש תת־קרקעי, הסתדקות ויצירת חללים תת־קרקעיים גדולים יביאו להרס מוחלט של החקלאות בעמק החולה, לסופות אבק מוגברות שחלקן יגיעו לכנרת, לסתימת תעלות ניקוז ולהתפרצות שריפות על שטחים נרחבים. בנוסף, צפויה הגברה משמעותית במעבר מזהמים מקרקעות הכבול, הנהרסות ביובש, אל הכינרת.
בפגישה שערכו לאחרונה החקלאים עם שר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, הם הטיחו בו: "אתה מפקיר אותנו, במבחן התוצאה אתה לא מספק את הסחורה".
לדברי אליעזר ביטון (65) ממושב אביבים, "לחקלאות אין עתיד. זה רק עניין של זמן עד שהיא תיעלם מהמפה. סבלנו, ואנחנו עדיין סובלים, מיוקר המים בצורה אכזרית. הפריפריה והחקלאות לא בראש של אף אחד. חבל על כל יום ששר החקלאות יושב על הכיסא שלו. הוא מייצג מגזר אחר ודואג להם, אבל לא לנו. סופרים אותנו רק כשהחיזבאללה מטפס על הגדרות ונותנים לנו אקמול. אני ובני גילי אולי נשרוד בחקלאות עד יומנו האחרון, אבל אין דור המשך. אני אב ל־5, ולילדים שלי אין מה לחפש פה. שניים מהם חיים בארה"ב ובדרום אפריקה ואני מצטער שהבן השלישי שלי המשיך לחיות לצידי. אין לו מה לעשות והוא מובטל. המדינה לא מכירה בצעירים ובדור ההמשך, אז למה שיישארו פה? כל אחד שומר על הכיסא שלו".
שר האוצר משה כחלון, שדיבר עם החקלאים בקריית־שמונה לפני כחודש, אמר כי "לפעמים קיימים עיוותים ברפורמות. רפורמת המים הייתה חשובה וחייבת להתבצע, נגרמו בה עיוותים, ואני מבטיח שזה יתוקן עד השקל האחרון גם בנושא אדמות הכבול". כדי לסייע לחקלאים להתמודד עם הקיצוץ שחל במכסות המים עקב מיעוט הגשמים החליט לאחרונה כחלון להקצות 10 מיליון שקל לתמיכה במשק המים החקלאי בצפון.
"הכל ייעלם בהדרגה"
החקלאי עופר ברנע אמר כי "כחקלאי, ועוד לפני זה כתושב המדינה, אני בוש ונכלם מההתנהגות הבריונית של ביטול אמנת הכבול. שר האוצר הבטיח את תיקון הדברים, ואני עדיין מאמין שכך יקרה. רשות המים אינה מבינה את המציאות. יש גידולים שהם כעת בשיא הפריחה שלהם וצריכת המים לגביהם גם היא בשיא. ייבוש השטחים נעשה בהדרגה וכל גידול שמסתיים מייבשים את השטח שלו ולא זורעים מחדש, אבל אנחנו עדיין משקים גידולים קיימים כדי לא להחמיר את הנזק האדיר שנגרם לנו. יש קשר ישיר למזג האוויר ואנו נאלצים להשקות אותם יותר. קשה לראות כעת את הירידה בשאיבת המים ובצריכתם, אבל באוגוסט־ספטמבר ובתחילת אוקטובר זה יהיה בולט לעין. תירס, שעועית, בוטנים, עגבניות – הכל ייעלם בהדרגה".
ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ: "אנחנו מצפים מראש הממשלה שידאג לחקלאי הגליל והגולן. יש כאן 60 אלף חקלאים, שחלקם כבר איבדו את הפרנסה ואחרים מחפשים דרכי יציאה מהחקלאות הקורסת".
דובר רשות המים, אורי שור, הגיב לאחרונה על טענות החקלאים: "מדובר בתיקון עיוות של עשרות שנים, בקביעת תעריף אחיד לכלל חקלאי ישראל ובהבאת הוגנות, צדק ושוויון בתעריפי המים. כלל מקורות המים שייכים לכלל הציבור, וכלל צרכני המים צריכים להשתתף בעלויות פיתוח מקורות המים, ובכלל זה מתקני ההתפלה. כדי לאפשר הסתגלות למנגנון העדכני החליטה מועצת רשות המים על יישום באופן הדרגתי על פני חמש שנים. לאור חשיבות ההשקיה באדמות הכבול קבעה מועצת רשות המים תעריף יעד נמוך יותר להשקיה באזור זה. אם חקלאי סבור שיש צורך בתמיכה בגידולים אלו ואחרים באזור זה, הבקשות צריכות להיות מטופלות מול משרדי החקלאות והאוצר."
מלשכת שר החקלאות נמסר: "מהרגע הראשון נרתם שר החקלאות לטובת חקלאי הצפון אל מול משרד האוצר ושאר משרדי הממשלה מתוך מטרה לטפל בהקדם במשבר שנוצר בעמק החולה. לצערנו הרב, במדינת ישראל של שנת 2017 היכולת לטיפול במשבר לא נמצאת במשרד החקלאות אלא במשרד האוצר ולכן הדרישה שלנו מכחלון היא לשנס מתניים ולקבל את ההחלטה הנכונה בהקדם לטובת החקלאים והכנרת".
