הכי מטוקבקות
צילום: דוד רובינגר
24 שעות • 11.12.2017
17.5.1977 | בגין עולה לשלטון
הלילה שבו הוכרעו הבחירות לכנסת התשיעית, מצטרף לאותם אירועים מכוננים בהיסטוריה שאליהם נהוג להצמיד את השאלה: היכן היית בשעה שהתחולל המהפך? סמוך לשעה תשע בערב בשכונת מעלות דפנה בצפון מזרח ירושלים, התכנסה קבוצה של כתבים צעירים ב"קול ישראל" סביב מכשיר טלוויזיה ששידר בשחור לבן, והמתינה בדריכות לשמוע את עמיתנו חיים יבין עם תוצאות מדגם הבחירות. גם היום, ארבעים שנה אחרי, לא אסתיר את תחושת ההלם שחוללה הכרזתו של יבין אצל היושבים בחדר. קווי הטלפון בדירותינו היו עמוסים בניסיונות של חברים ודיפלומטים בשגרירות שלנו בוושינגטון, שביקשו "להתנחם" ולשמוע מאיתנו דברי הרגעה, שלא מדובר ב"סוף העולם". אני נושא איתי רגע אחד מהלילה של ניצחון הליכוד: בשעה שתיים לפנות בוקר נכנס בגין לאולם העצמאות במצודת זאב ונשא דברים בלתי נשכחים לרעייתו עליזה. "זכרתי לך חסד נעורייך", פנה בגין לרעייתו, "אהבת כלולותייך, לכתך אחריי במדבר בארץ זרועת מוקשים". התרגשתי עד דמעות. לימים ליוויתי את בני הזוג בגין במסגרת עבודתי והם הותירו אצלי זיכרון של דמויות מופת שהקפידו קלה כבחמורה לא ליטול דבר מקופת הציבור. שגריר ארה"ב באותם ימים סם לואיס גילה שלא האמין למראה עיניו, כשראה כי בגין גר בדירת קרקע של שני חדרים וחצי במרכז תל־אביב. העובדה הזאת הייתה בעיני לואיס חשובה מעמדותיו של בגין בעניין השלום במזרח התיכון. סמוך לאחר כניסתו של בגין למשרד ראש הממשלה, הוא הפתיע שוב את העולם כשפתח את הדרך להסכם שלום עם מצרים. בליל הבחירות ב־1981, שוב ובניגוד לתחזיות, ניצח בגין את שמעון פרס. באותו הלילה הייתי כבר הכתב המדיני של קול ישראל ועמדתי מולו בשעה שנאם את נאום הניצחון שלו. הוא הסתכל עליי במבט משועשע ושאל: "מר שיפר, למה נפלו פניך, אז שוב ניצחנו".
© כל הזכויות שמורות.
אין להעתיק או לשכפל תכנים מהעמוד
