בתולדות צה"ל היו לילות רבים עצובים בעקבות נפילתם של חיילים ומפקדים. היו גם לילות של מבצעים מוצלחים שחוללו גלי שמחה והערצה לציבור הישראלי. אזכור עד יום אחרון את הלילה ב־1959 שחולל מבוכה גדולה. היה זה לילה של בושה וחרפה אינסופית. לילה שנכנס להיסטוריה של מדינת ישראל וכונה "ליל הברווזים", כשמה של סיסמה סודית ששודרה באותו ערב על גלי האתר — קריאה פומבית ב"קול ישראל" מטעם צה"ל לגיוס המוני של יחידות המילואים.

הידיעה שודרה ללא תיאום מול הרמטכ"ל רא"ל חיים לסקוב וראש הממשלה דוד בן־גוריון (שהיה גם שר הביטחון). החל מ־19:00 הוקראו עשרות רבות של סיסמאות ליחידות המילואים. ישיבת הכנסת הופסקה מחשש שעומדת לפרוץ מלחמה. בציבור קמה התרגשות, ובצבאות ערב הוכרז מצב הכן. מאוחר יותר הביעה הממשלה את צערה על הפרסום והודיעה שזה היה תמרון. סיעות האופוזיציה העלו הצעת אי־אמון בממשלה, לאחר שהתברר כי התמרון נעשה ללא ידיעת ראש הממשלה. הוקמה ועדת חקירה בראשות י. ש. שפירא, ובה אלוף יוסף אבידר ועו"ד משה נכט ממשרד הביטחון. קודם לכן הודיע בן־גוריון בכנסת, כי הופתע ונחרד משידור הגיוס.

התברר כי שידור הגיוס היה תרגיל ללא יחידות, והסיסמאות סתמיות. הוא הוצע על ידי אגף המודיעין כדי לבדוק תגובות הפדאיון וצבאות ערב. הדבר נמסר לראש אגף המטה הכללי, אך זה לא דיווח משום מה לרמטכ"ל. ועדת החקירה הגישה מסקנותיה ב־6 באפריל וציינה כי היה ליקוי משמעתי בדרג הבכיר. שר הביטחון הסיק שיש להעביר מתפקידו את ראש אגף המטה הכללי, האלוף מאיר זורע, שהיה מועמד לתפקיד הרמטכ"ל (הוא הועבר לפיקוד צפון). היה זה תפקידו האחרון בצה"ל. ראש אגף המודיעין, האלוף יהושפט הרכבי, נשלח ללימודים. תחילה הוצע כי יעבור מתפקידו לחודש ימים, אך לאחר ויכוח בממשלה לא התקבלה הצעה זאת. מאז לא שב לצה"ל. אלוף יצחק רבין מונה לסגן הרמטכ"ל ולראש אגף המטה הכללי, ואלוף חיים הרצוג לראש אמ"ן.