לא נעים להפסיד תפקיד במקום העבודה. אבל זה מה שקרה לפקח בנייה דרוזי בצפון, כתוצאה מעתירה משפטית נוקבת שהגישה עמותת רגבים נגד העסקתו, ונגד גופי המדינה ששילמו את שכרו.
שמו סנד חסיסי, ועורך הדין של רגבים דרש לפטרו כיוון שהוא מתגורר שנים בבית לא חוקי מפני שנבנה ללא היתר. אי הנעימות הגיעה לשיא, כשהפקח התמוטט בדיון המשפטי. הקלדנית רשמה בפרוטוקול ש"המשיב 2 נפל מהספסל לרצפה, כנראה איבד הכרה, הגיע פרמדיק של המשמר. הוזמן אמבולנס לפינוי".
עורך דינו, איימן פרו, הסביר לנו השבוע את הנסיבות: "הוא לקח את זה מאוד קשה. העלינו הרבה טענות, כולל אפליה נגד המגזר הדרוזי בתחום הבנייה, אבל לצערי זה לא זכה להתייחסות".
למרות ההתעלפות והאמבולנס, לפעמים אין מנוס. אכיפה נגד עבריינות חשובה, ובמקרה הזה כמו בתיקים נוספים, אנשי רגבים מכניסים סוף־סוף חוק וסדר בתחום הבנייה, כפי שהסביר לשופטת עורך הדין מטעמם, בועז ארזי. "אנחנו פועלים במקומות שבהם אכיפת הדין בנושא קרקעות נראית בעינינו כלוקה באופן סדרתי", אמר לפני שהפקח צנח לקרקע, "העמותה שלנו עובדת לפי מינהל תקין".
ואמנם, בית המשפט השתכנע מדבריו של עו"ד ארזי וקבע כי יש להפסיק את עבודת הפקח, שלביתו הוצא בעבר צו הריסה. "כל עוד לא בוצע צו הריסה קיים, לא יוכל לשמש כמפקח פעיל מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה", קבעה השופטת ריבי למלשטריך לטר.
ההחלטה ראויה, כמובן. בצדק מסרבים ברגבים למצב שבו הפקרוּת בחוקי הבנייה מטופלת על ידי מי שיש לו חמאה על הראש. וזה לא המקרה היחיד. לאחרונה פעלו גם בנגב, והביאו לפיטורי פקח תושב ערוער, שגם הוא הפר את החוק והתגורר בבית לא היתר.
ובכל זאת, נראה שיש בסיפור הזה כמה תמיהות. בין היתר, מפני שגם עורך הדין ארזי עצמו מתגורר בבית לא חוקי. בית שמיד לאחר שרכש אותו, הוצא נגדו צו הריסה. גורם אכיפה שטיפל בנושא מסר לנו השבוע שמדובר ב"עבודות שאינן חוקיות, נגדן נמסר צו אכיפה".
"לא היה לי מושג", אומר עו"ד פרו שייצג את הפקח, "חשבנו שיש בתביעה הזו כמה עניינים הזויים, אבל על הסיפור של ארזי לא ידענו".
רגבים היא העמותה שממנה הגיע ח"כ בצלאל סמוטריץ'. "הוא המנהל והוא פנה אליי", הסביר ארזי לשופטת בדיון שהתקיים לפני שסמוטריץ’ נבחר לכנסת.
תנועת רגבים מצהירה שמטרתה להשפיע על מערכת השלטון כדי לשמור על אדמות העם היהודי ועל אוצרות הטבע של ארץ ישראל. היא פועלת להגברת האכיפה והענישה נגד עברייני בנייה ברחבי המדינה — מה שפעיליה מגדירים "מינהל תקין וטוהר המידות בשירות הציבורי" בחוקי הקרקעות והתכנון. בפעילותה היא מתמקדת בעיקר במגזר הערבי. יותר מ־20 מיליון שקל הושקעו בשנים האחרונות ברגבים, שאנשיה גרים ביהודה ושומרון.
אף שהתנועה נחשבת לבייבי של סמוטריץ', היא יקרה לא רק לו, אלא גם לרבים מחבריו בקואליציה: זהו הגוף שמוביל את הטיפול בתסבוכת הקרקעות ביהודה ושומרון - סוגיה שהובילה להצעות החוק עוקפות בג"ץ, שמלהיטות היום את הכנסת.
"פסקת ההתגברות" — הצעת החוק שנועדה להתגבר על פסיקת העליון, כשזה פוסל חקיקה בנושאי זכויות אדם — קודמה על ידי סמוטריץ' זמן קצר אחרי שהעביר חוק רגיש אחר, "ההסדרה", ליישוב מעמדם של בתים ביהודה ושומרון שנבנו על קרקע פרטית. "שנים אנחנו מתחננים ויורדים על ארבע בחדרים של יועצים משפטיים ובאולמות בתי המשפט", הסביר סמוטריץ'.
על הרקע הזה, תנועת רגבים שמתמחה בענייני קרקעות, משקיעה היום מאמץ במתקפות על בג"ץ, וגם על ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפני כחודש למשל, פירסמה סרטון שכותרתו "פסקת התגברות עכשיו", ובו גייסה את כל הנושאים הרגישים שאפשר להעלות על הדעת: משפחות שכולות, מסתננים בדרום תל־אביב ועוד. מה שאי־אפשר למצוא בסרטון הם נתונים על כמה מאנשי רגבים שיש להם גם חשבון עם מדיניות בג"ץ בהקשר לנכסיהם האישיים.
תחקיר "ידיעות אחרונות" חושף שעו"ד ארזי הוא לא היחיד שמתגורר בבית לא חוקי או שרכש נכס כזה. כמוהו גם מנכ"ל רגבים, המנכ"ל הקודם, רכזי שטח, הדובר, עורכי דין, חברי ועדת ביקורת ועוד. חלק מהמקרים לא רלוונטיים לחוק ההסדרה, ובכל זאת מדובר ב־14 מפעילי העמותה ומנהליה בעבר ובהווה, כולל סמוטריץ' עצמו, שמחזיקים בבית לא חוקי או שרכשו נכס שנבנה ללא היתר.
איכשהו, כל זה לא מפריע לתנועה ולנציגיה לפנות בעשרות עתירות לבג"ץ ולפעול בהצלחה כאבירי החוק והסדר למיגור עבירות בנייה. בין השאר פועלת רגבים בתחומים רגישים שמעוררים עניין בינלאומי, כמו הליך משפטי שבעקבותיו 76 חברי קונגרס שיגרו לאחרונה דרישה שהממשלה לא תהרוס בתים פלסטיניים.
מלבד פליאה על המצב המוזר הזה, מתברר שאנחנו לא יודעים הכל על הפרויקט של סמוטריץ' וחבריו. זה שהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ואחרים מזהירים מתוצאותיו: סכנת גרירתה של ישראל לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג.
"לומדים מהשמאל"
רגבים שהוקמה ב־2006 מציגה עצמה בבתי המשפט כ"תנועה א־פוליטית". בתחילת הפעילות הסביר סמוטריץ' באופן חינני שהרעיון לעתור לבג"ץ נלקח מהיריבים האידיאולוגיים. "אנחנו לומדים משלום עכשיו", אמר, "לומדים מתנועות השמאל שפועלות בדרכים דומות... אנחנו בעצם דורשים מהמדינה לעשות את המוטל עליה".
כדי לאתר עבירות בניה התנועה מעסיקה פקחי שטח, וגם קוראת לציבור לדווח. "תמיד חלמת לחלק דו"חות? עכשיו אתה יכול לעשות את זה בלי לזוז מהבית", נכתב באתר האינטרנט.
כבר בעתירותיה הראשונות התייחסה רגבים ל"הזנחה פושעת של אכיפת החוק", כולל הצהרות נגד עבריינות בנייה שלפיהן, "מי שעושה דין לעצמו פוגע באופן הגלוי והברור בהשלטת החוק". ולמרות המילים הנוקבות, איכשהו לרגבים הגיעו פעילים מרכזיים, שבמקרים מסוימים יודעים להפגין גישה סלחנית כשמדובר בעבירות ובהפרת חוקי הבנייה.
כך למשל, מנכ"ל העמותה הראשון, יאיר בן דוד, פלש לקרקע פרטית, סולק ממנה לאחר התערבות המשטרה, וכנגד המקום שבו הוא מתגורר כיום הוצאו שמונה צווי הריסה. כנגד בית המנכ"ל הנוכחי יהודה אליהו יש צו הריסה. גורם אכיפה מסר לנו שמדובר ב"שלד בניין שנבנה באופן בלתי חוקי, ונמסר נגדו צו". דובר התנועה, אברהם בנימין, מתגורר בבית שהוקם בשטח שאסור היה להיכנס אליו קודם לפי הוראות צה"ל. היום יש נגדו צו הריסה, ונמסר לנו כי מדובר ב"יסודות מבנה בלתי חוקיים".
מי שמקבל צו הריסה מבין מהנוסח שלו, שמדובר בהסתבכות של ממש: "הנך נדרש בזה... להפסיק את הפעולות והשימוש הנ"ל ולהחזיר את המצב לקדמותו. מובהר בזאת שככל שלא תפעל כנדרש בהתראה זו ובהתאם למועדים הקבועים בה... יינקטו נגדך כל האמצעים החוקיים, לרבות הריסת המבנה וכל הנחוץ להחזרת המצב לקדמותו על חשבונך". אנשי רגבים מבקשים לא לבצע צווי הריסה כאלו, אלא להסדיר אותם בחוק.
רוב מייסדי רגבים הגיעו מיישובים במועצת מטה בנימין. הם התאגדו בעזרת עורך הדין דורון ניר צבי. מדובר במשפטן שמתמחה בענייני התיישבות ומסייע במשך שנים למועצות בשומרון ולגופים רבים. ניר צבי טיפל בהקמת העמותה, וגם הגיש מטעמה עתירות שבהן נאבק בתקיפוּת למען מינהל תקין, ובלימת "התרסה ברורה ובוטה כנגד שלטון החוק" כהגדרתו, כשהוא מדווח על בתים "שנבנו ללא היתר ובניגוד לכל דין". במקרים כאלה ניר צבי דרש הריסה מיידית והתריע בבית המשפט מפני "המכה האנושה שמחדלי אכיפה עלולים להביא על עצם קיומו של שלטון החוק".
ניר צבי הוא דוגמה שמלמדת כמה היחס לשלטון החוק יכול להיות גמיש. לא רק מפני שנגד ביתו בחוות יאיר יש לפחות ארבעה צווי הריסה. אלא גם לנוכח מסמך שניסח, ובו תיאר כיצד ייסד את היישוב שבו הוא מתגורר כיום, תוך מחלוקות עם מתנחלים אחרים, כשהוא מבצע לא רק עבירות בנייה, אלא שורת פעולות בעייתיות, בלשון המעטה, גם מול חיילי צה"ל.
עו"ד ניר צבי מתאר במסמך מלפני כמה שנים כיצד "החלה מתרקמת במוחי 'מזימה'", כהגדרתו, להקמת יישוב בשטח שאיתר ליד התנחלות יקיר. הוא קיים דיון עם אנשים מיקיר ובו גילה, לדבריו, שיש החושבים אחרת ממנו. "זכורה במיוחד תגובתה של אחת הנשים", כתב, "שהתנגדה נחרצות בטענה ש"הדבר יביא לקלקול יחסי השכנות הטובים שיש לנו עם אנשי דיר איסתיא". ניר צבי לא השלים עם התשובה ו"לפני קבלת התקף לב", כפי שתיאר, "עזבתי את הישיבה בחמת זעם".
כפי שאפשר לראות היום בשטח, ניר צבי לא ויתר. לפי המסמך שכתב, אחרי שביצע פעולות כמו פריצת גדר והתחזות לפקח, הובא לאזור תלמיד ישיבה לשעבר שתפס שטח עם עדר כבשים. כשהכבשים נגנבו, ניר צבי הניח שמדובר בתושב הכפר הסמוך ויזם פעולה שלא ממש הועילה ליחסי השכנות. "אירגנתי את החבר'ה של יקיר על מנת לעשות מעשי נקם בכפר דיר איסתיא", כך לפי המסמך שבו תיאר הנחת כרוזי אזהרה בחשכה ליד דלתות התושבים, וציין ש"כמובן שפינצ'רנו כמה גלגלי מכוניות".
בהמשך, ולפי המסמך, אחרי שניסה לסייע בהצבת קרוואנים וביצע פעולות נוספות, הוזמנה משטרה, והסמח"ט "הוציא עליי את זעמו". כשהוכנסו קרוואנים נוספים, ניר צבי החליט “להסיח", כהגדרתו, את חיילי צה"ל בדיווח על אירוע ביטחוני. "התקשרתי למוקד אריאל ודיווחתי על זריקות אבנים בצומת עמנואל... במקביל דאגתי שעוד אנשים ידווחו על כך", תיאר במסמך איך פעל כדי שיוקפצו חיילים לאזור אחר.
בהמשך ניר צבי נעזר באחד "הנהגים המשוגעים" שגויס למבצע, ושכפי שתיאר במסמך: "עבר אותנו בדהרה על השוליים של הכביש... החיילים יצאו מבוהלים מהג'יפ ואני ניצלתי את המהומה להעביר את התדר שנמצא באחורי הג'יפ... כשהמפקד דיווח אף אחד לא שמע".
בתגובה מסר לנו עו"ד ניר צבי שעל המעשים יש התיישנות, וכי הדברים שכתב אינם נכונים. על צווי ההריסה שהוצאו נגד ביתו אמר: "שכל השמאלנים יקפצו לי בזיגזג, ושיצאו להם העיניים. הכלבים נובחים והשיירה עוברת".
"לא ידרכו עלינו"
עם ניסיון אישי לא מבוטל בתחום החוק והבנייה, רגבים משקיעה בהליכים משפטיים שמכונים "עתירות ראי", ומבוססים על היפוך הטענות של עורכי דין המסייעים לפלסטינים.
מועצת מטה בנימין מזרימה לתנועה במשך שנים מיליוני שקלים. לפני פחות משנה העלה דו”ח מבקר המדינה טענות קשות על אופן חלוקת כספי התמיכה לרגבים מהמועצה האזורית. סמוטריץ' הכחיש אז קשר בין אותם ממצאים, לפעולותיו להעברת חוק חדש שיגביל את סמכויות המבקר.
כך, עם תקציבים ונחישות אנשי רגבים קוצרים הצלחות באופן ש"בא לידי ביטוי בפסיקות השופטים, וגם בעמדה של המדינה", כפי שהסביר לאחרונה מנכ"ל התנועה, יהודה אליהו. לאורך השנים עלו טענות על מניעיה של רגבים. על הרקע הזה מטרותיה הרשמיות של התנועה נוסחו בזהירות, תוך שהן משתנות לא פחות מארבע פעמים. היום אין בהן זכר, למשל, להצהרות הראשונות שמתייחסות לטיפול ב"בנייה לא חוקית במגזר הערבי".
במבט ראשון, פעולת רגבים עשויה להיראות לא הגיונית. לא רק בגלל החמאה על הראש - אלא מפני שההצלחה בהגברת האכיפה עלולה להזיק גם לחלק מאנשי העמותה, שעל בתיהם מאיימים צווי הריסה. ולא רק להם, אלא גם לאחרים ביהודה ושומרון שגרים במבנים לא חוקיים. לפי נתוני רגבים, 2,026 מבנים בהתנחלויות נמצאים על קרקע פרטית של פלסטינים - הבעיה שהתנועה מבקשת לפתור.
גורם במינהל האזרחי סיפר לנו השבוע, שהקדיש זמן בניסיון להבין את הפרדוקס. "חשבתי שזה לא הגיוני שהם יפעלו דווקא ככה. זה בערך כמו שדומרני יפנה למשטרת ישראל וידרוש להגביר את המאבק בפשיעה", הסביר באמצעות משל צבעוני.
אבל אנשי התנועה לא מתלבטים, ופעילותם ממוקדת בעיקר במגזר הערבי, כשהיעד הוא להביא לבית המשפט "איזון מהצד הציוני־לאומי", כהגדרת המנכ"ל.
התוצאה, לא פעם, כוללת כעסים מכיוונים לא צפויים. רק לאחרונה כתב ח"כ סאלח סעד מ"המחנה הציוני" ליועץ המשפטי לממשלה ש"רגבים הגישה עתירות רבות נגד תושבים דרוזים". ח"כ אכרם חסון מ"כולנו" דיבר בכנסת על תחושת התסכול: "ראיתי שידידי סמוטריץ' עומד בראש עמותה שנקראת ‘רגבים’. היא רדפה תושב ממשפחת עותמאן, נכה צה"ל. שני בנים קצינים בנו באדמה שלהם. העמותה הלכה לשם, צילמה את הבית והגישה תביעה... אני שואל את סמוטריץ', למה אתה לא מתייחס אלינו כמו לעמונה? אני רוצה להגיד: ראו הוזהרתם, לא ניתן לכם יותר לדרוך עלינו".
התיק של משפחת עותמאן נראה כמו שיעור בסטנדרטים כפולים. המשפחה מכפר ראמה בנתה על קרקע שבבעלותה, למרות היעדר תוכנית שמאפשרת בנייה חוקית במקום. מי שדרש בשם התנועה להרוס את הבית הוא עו"ד ארזי, שגם נגד ביתו, כפי שתיארנו, יש צו הריסה.
ברגבים טוענים שהוצאת צווי הריסה נגד בתים כמו של ארזי ואחרים נובעת מכישלון תכנוני מצד רשויות המדינה. לכן ארזי עצמו מסר לנו בתגובה שכמו רבים אחרים הוא "מקווה שעניינו של הבית יוסדר". זה בדיוק מה שביקשה הוועדה בצפון כשהפצירה בשופט, שיחוס על המשפחה הדרוזית מראמה. אבל ארזי היה נחוש, ובית המשפט השתכנע שיש לקדם את ביצוע ההריסה. "העובדה שיש בעיה תכנונית באזור איננה יכולה להצדיק לעבור על החוק", קבע השופט אברהם אליקים, "לא ייתכן שהוועדה תסתפק באפשרות שבעתיד, אולי ישתנה הייעוד של הקרקע... אם בעוד שנתיים ניתן יהיה לבנות, יתכבד המשיב (עותמאן — ש”ג), ויגיש בקשה להיתר כחוק".
השבוע, בשיחה איתנו, עותמאן נדהם לגלות, שגם נגד ביתו של ארזי יש צו הריסה. הוא ביקש שלא לבטא את דעתו בפומבי בשל החשש להינזק עוד יותר, אבל בא כוחו, ענאן דאגר, הגדיר זאת "מצב הזוי".
למי יאמינו?
אחרי עשרות הליכים משפטיים הבעיה המרכזית נותרה, כאמור, בעינה: היעדר הסדרה לעבירות הבנייה מעבר לקו הירוק. בתחילת 2017 הצליח ח"כ סמוטריץ' לשכנע את חברי הקואליציה שיש פתרון יסודי: בסדרת הצבעות מתוחה הצליח להעביר את "חוק ההסדרה", שמציע פיצוי כספי לפלסטינים שקרקעותיהם בשימוש מתיישבים יהודים. אבל מהרגע הראשון היה ברור שהעסק מסובך: היועץ המשפטי לממשלה התנגד, תוך שהוא פונה ישירות לבג"ץ ומבהיר שמדובר בחוק פוגעני שאסור לקבל. ואכן, כרגע החוק מושהה בבג"ץ.
על רקע התסבוכת הזו, בין השאר, התגלגלנו ל"פסקת ההתגברות" שמלהיטה היום את הכנסת. סמוטריץ' הודיע שינסח חוק עוקף בג"ץ, וחבריו ברגבים הצטרפו למאבק והוסיפו נתון משמעותי: על רקע החשש מתביעות שיגישו פלסטינים בעלי הקרקע, עלול להיגרם נזק כספי למתיישבים בשל "הפיכת הנכס שבו הם השקיעו כל כך הרבה לחסר ערך", כתבו.
הודעת רגבים התייחסה ישירות לשופטים, והכותרת הייתה: "הגיע הזמן שבג"ץ יבין: ביטול חוק ההסדרה יעלה לכולנו ביוקר". כאמור, כשרגבים מזהירה ש"יעלה לכולנו ביוקר", מדובר גם בנכסים פרטיים של כמה מאנשי העמותה או אחרים הקשורים בה. למשל של סמוטריץ' עצמו, שמתגורר בבית ביישוב קדומים, על שטח שעלולה להיות בו בעיית בעלות ואין לגביו תוכנית חוקית. "הדברים נעשו כנדרש", הגיב סמוטריץ בעבר בעניין זה. השבוע לא השיב לפנייתנו.
לפעילות רגבים השפעה על מדינת ישראל גם בזירה הבינלאומית. אחת התביעות שיזמה התנועה הביאה לאחרונה 76 חברי קונגרס אמריקאים לשגר מכתב לראש הממשלה, ולבקש לא להרוס מבנים פלסטיניים. מדובר במבנים שנבנו באופן לא חוקי ביישוב סוסיא, ולאחר עתירת רגבים אושר להרוס כמה מהם. רכז התנועה ביהודה ושומרון, ישי חמו, התקשה להשלים עם ההחלטה החלקית, אמר ש"אין די בכך" ודרש שהממשלה תפעל נגד יתר המבנים ו"לא תיכנע ללחץ חיצוני פסול".
ברגבים יכולים להיות מרוצים מהליך נוסף, שהסתיים החודש. שוב מדובר במבנים ללא היתר, ובהם בית ספר אקולוגי ביישוב בדואי ליד כפר־אדומים. בית המשפט קיבל את דרישת רגבים, שעלתה כבר ב־2009. במקרה הזה האירופאים הם שדרשו לא להרוס את המבנים שנבנו בכסף איטלקי. באופן חריג, עשרות מתנחלים התנגדו להריסה מטעמים מוסריים, אבל זה לא ממש עזר. חוק זה חוק, אלא אם מדובר למשל, בבית בו התגורר רכז רגבים ישי חמו, שגם הוא, מתברר, נבנה בלי היתר.
במקרה של חמו, רגבים לא דרשה צווי הריסה. במקום זה, עו"ד ניר צבי סייע לו בתביעה נגד החברה המשכנת בשומרון, בגין "אי־האפשרות להרחיב את ביתם". בתביעה זו חמו אכן זכה בפיצוי כספי.
אופי פעילות התנועה והלהט לקידום חקיקה מחייבים לשאול, האם ייתכן שאינטרס כלכלי וזיקה אישית משתרבבים לשיקולים? חוק ההסדרה לא יסייע בכל סוגי עבירות הבנייה, אלא יפתור בעיה קשה למי שביתו נבנה על קרקע של פלסטינים.
לפני כחודש החריפה רגבים את מאבקה בעד פסקת ההתגברות, תוך שהיא מתארת את הסכנות שבהן מעמידים השופטים את הציבור. לפי פרסומי התנועה, ביום שבו הכנסת תעביר את "פסקת ההתגברות" השמיים יהיו הגבול: לא רק עבירות בנייה, אלא סוף־סוף יתגשם החזון שבו יהיו "פחות משפחות שכולות", וגם נראה את "גופות חללינו מובאות לקבר ישראל".
הקמפיין של רגבים לא מתייחס לאזהרות מנדלבליט ואחרים, שלפיהן חוק ההסדרה מעלה "שאלות נכבדות במישור הדין הבינלאומי". כדי לעקוף כנראה את מנדלבליט, הועלה רעיון יצירתי. עו"ד ניר צבי אירגן עצומה של מאה עורכי דין, שהכריזו כי חוק ההסדרה "יעמוד בסטנדרטים בינלאומיים", וכי הם "ישמחו להגן על החוק בהתנדבות מלאה".
הממשלה עצמה נעזרת בשירותי עורך דין פרטי במקום מנדלבליט, כשעמדת התומכים בחוק היא שמדובר בפתרון חד־פעמי, שמעניק פיצוי כספי לפלסטינים שאיבדו קרקעות. את הקושי עם הרעיון הזה אפשר לקרוא, למשל, במסמך שחיבר היועץ המשפטי של הכנסת, שם מוסבר שמדובר בעסקת נדל"ן "לא רצונית במקרקעין של אחרים", כשהאחרים "בעלי הקרקע אינם חלק מההליך הדמוקרטי הישראלי ואינם מיוצגים בכנסת, ובשים לב לכללי המשפט הבינלאומי".
טיעון נוסף של תומכי ההסדרה הוא שמדובר בתיקון טעויות עבר, ופתרון ל"מהלכים שקרו במשך שנים בתום לב". אבל מי שמצויים בפרטים, לא מאמינים שבית דין בינלאומי ישתכנע. "אפשר לטעון לתום לב כשמדובר במקרים בודדים", אומר דרור אטקס מארגון “כרם נבות”, המרכז נתונים על בנייה לא חוקית. "זה לא ילך עם כל כך הרבה דוגמאות", הוא אומר ושולף מסמך פנימי של משרד הביטחון, שחיבר תא"ל (מיל’) ברוך שפיגל. "תראה למשל מה כתוב על השכונה של ארזי. '28 מבני קבע באדמות פרטיות' של פלסטינים. ותראה את הבתים של שני חברי ועדת הביקורת ברגבים בשכונות בבית אל, שלא יכול להיות להם היתר בנייה חוקי. כתוב שהיישוב 'הורחב על אדמות פרטיות, תוך הסגת גבול'. בכפר שמתחת לבית של חבר ועדת הביקורת גר פלסטיני, שמחזיק מסמך עם חותמת ישראלית, שזו קרקע פרטית שלו. למי נראה לך שיאמינו שמדובר בתום לב, כשהפעולות באחריות ממשלתית? עם כל הכבוד לניר צבי ומארגני העצומה, אני לא מאמין שהם יצליחו להגן על ישראל בטריבונל בינלאומי". •
רגבים: מידע מגמתי שנועד לפגוע במאבק למימוש חוק ההסדרה
מתנועת רגבים נמסר כי "המידע שנמסר לכם באופן מגמתי נועד לפגוע במאבק הצודק של התנועה למימוש חוק ההסדרה, שעבר ברוב דמוקרטי בכנסת. ברגבים ישנם בעלי תפקידים כמו המנכ"ל שמתגוררים ביישובים שהחוק כלל אינו נוגע אליהם, כיוון שהוקמו על אדמות מדינה, ובהנחיית הדרג המדיני החלה הסדרה ללא קשר, וזמן רב קודם לחקיקה. לפיכך כל ניסיון לרמוז כאילו החוק קודם משיקולים אישיים, הינו מופרך.
"רגבים פועלת לקידום אכיפת חוקי התכנון והבנייה באופן שוויוני בכל הארץ. במקרים של כשל חריף בהתנהלות המדינה אנו פועלים גם להסדרת בנייה לא חוקית — ובלבד שלא ייפגעו אינטרסים חיוניים, כפי שניתן לראות בהתיישבות הבדואים בנגב וקידום תוכניות ביישובים דרוזיים שהמדינה מעוניינת להסדיר.
"חוק ההסדרה, כשמו כן הוא: נועד להסדיר מציאות הקיימת בהתיישבות ביהודה ושומרון של אלפי יחידות דיור, שנבנו על ידי המדינה או במעורבותה, חלקם לפני עשרות שנים. לאחר הזנחה ממושכת מצד הרשויות, ברור שאין שום היתכנות מעשית ומוסרית להריסת בתיהן וחייהן של אלפי משפחות. החוק מאפשר מענה הגיוני וצודק לכל הצדדים, כולל פיצוי הולם לבעלי קרקע, ערבים כיהודים. העובדה שרגבים מיוזמי החוק היא מקור לגאווה וסיפוק. גורמים המעלים טענות על חוקיות, ראוי שילמדו את עמדת הממשלה שהוגשה לבג"ץ המסבירה מדוע החוק עומד בנורמות של הדין הבינלאומי. גורמי אכיפה שמהם קיבלתם מידע חתרו תחת החלטות הכנסת והממשלה, תוך הצגת מידע מסולף, והחשש מהליכים פליליים בחו"ל נגד קצינים בצה"ל וממלאי תפקידים בממשלה אינו אלא הפחדה בעלמא. בדיוק כפי שהופחד הציבור בעניין גדר ההפרדה והריסת בתי מחבלים, שהתבררו כעורבא פרח. מעניין שעיתונכם עורך תחקירים על ארגוני חברה אזרחית מהצד הציוני, אנו ממתינים בקוצר רוח לתחקירים דומים על ארגוני שמאל".
שני חברי ועדת הביקורת לא השיבו לפנייתנו. לגבי אחד מהם, מרגבים נמסר כי סיים לאחרונה את תפקידו.
תגובת עו"ד ארזי: "לגבי מידע שהועבר אליכם מגורם אכיפה, מדובר בניצול לרעה. מסירת מידע לצד שלישי מהווה עבירה על החוק. בעניין הבית, לאחר רכישת הזכויות בו, לפני שנים רבות, התברר כי נבנה במעורבות עמוקה של המדינה, על קרקע שאיננה אדמת מדינה. עו"ד ארזי לא בנה בניגוד לחוק, וכמו רבים אחרים בהתיישבות ביו"ש, הוא מבקש כי עניין הבית יוסדר. עו"ד ארזי איננו עובד רגבים, ואין לו 'חשבון אישי' עם אף אחד".
המנכ"ל לשעבר דוד בן יאיר: "הזמנתי את הכתב לביתי להוכיח את אי־אמיתות הטענות. לא אוכל להגיב באמצעות הטלפון".
