רונית שחר אמרה שלום לתמימות כבר ב־1996, עם אלבום בכורה שסידר מחדש את הפלייליסט ברדיו והנפיק להיט ענק כמו "אהוב יקר" ולהיטים נוספים כמו שיר הנושא ו"תמיד זה בינתיים". ב־22 השנה שעברו מאז לא הכל היה ידוע מראש, גם לא נשכח מהלב, ומאחורי שחר כבר אלבום שישי, "לרדוף אחרי הרוח". קוראי "ידיעות אחרונות" יכולים לצפות בקליפ לשיר "אחרי שאת תבכי ים":

בקליפ, שביים משה מיקו דורון, מככבת השחקנית נועה קולר, ואם לעורכי הרדיו תהיה יותר סבלנות גם לאמנים שפרצו בניינטיז ולא ענו תמיד על ההגדרה של מוזיקה מסחרית, "לרדוף אחרי הרוח" ימצא את המקום המכובד שלו, בדרך למעמד של להיט חדש מבית שחר. "זה שיר שמחזק מישהי שעוברת משבר", היא מספרת "חברה קרובה שלי, שבהשראתה נכתב הטקסט, אחרי תחושה שהעולם מתמוטט. האמירה בשיר היא 'תני לזה לקרות' כי משהו אחר יגיע. אבל בסוף, כמו בכל שיר, יש את השאלה לאן זה יפרוש כנפיים. מהתגובות שאני מקבלת זה מחזק כל מיני אנשים, לאו דווקא במקרים דומים".

היא תחגוג עוד מעט 50, למרות שבוויקיפדיה נותנים לה שנה פחות. "יש תחושה מיוחדת לקראת הגיל הזה, קטע מוזר. בגדול אני מבסוטית מהזמן שעבר, כי אני רואה את הפירות, אני רואה את התמיכה מהקהל. אז מצד אחד 50 זה מרגש אותי, מצד שני עם השנים המספר מחמיר. כנראה שאני עוד מעכלת את ה־50 וברור שזה עובר בראש, אבל אני פשוט פחות קשורה לספֶרות האלה. זה נורא תלוי בתחושה, ואני מרגישה בצמיחה".

המאבק על הפלייליסט הופך קשה יותר עם השנים.

"כי יש תמיד את הדור הבא ואת הדברים שקורים. אנחנו עושים את המוזיקה שלנו ומצד שני יש גם דורות יותר מבוגרים. אני לא ממש חושבת על זה יותר מדי. יודעת לעשות את שלי ועושה את זה בשמחה. בדרך שלי עברתי כבר כמה שיעורים".

והשיעור הכי גדול?

"שיש הקבלה בין החיים לקריירה, אין ממש הפרדה. כמו בחיים, המסע האמיתי זה לצמצם את הפער בינך לבין עצמך שבא לידי ביטוי בשאלה עד כמה משפיעים הקולות מבחוץ. כלומר, כמה אתה פנוי להקשיב לעצמך. אני מרגישה היום יותר מדויקת. פעם היה לי פחות מחודד עד כמה אני לוקחת ממה שאנשים אומרים, ועד כמה אני הולכת לפי התחושה שלי".

ב־25 באוקטובר היא תופיע בפאבלה מנוף משגב, ב־31 באוקטובר בבר גיורא בת"א, שם תארח את חמי רודנר וקורין אלאל, וב־1 בנובמבר בספרייה בקריית־אונו. "אני רואה מהבמה קהל איכותי בעיניי, לא ילדים, מסוף ה־20 ומעלה. אף פעם לא הייתי זמרת פופ שמכוונת לבני נוער, למרות שמצידי אני כמובן מכוונת לכולם".

הרבה בני נוער גדלו בניינטיז על "אהוב יקר".

"יש מצב אבל גם הם גדלו כבר, אתה יודע. היום יש חדשים שמצטרפים".

תובנה על ענף המוזיקה בגיל 50: האם באמת אפשר להתפרנס מזה בישראל?

"האמת שכן. אני גם עובדת עם אמנים אחרים, עושה עיבודים, אני גם כותבת לאחרים, בשנים האחרונות לרונית גלרון, דנה ברגר, רוני דלומי, אבל זה קורה רק כשפונים אליי אמנים שאני בעניין לעשות את זה בשבילם. זה כבר מעבר לצורכי פרנסה כמובן, יותר חיבור אמנותי נכון. התאהבתי בשנים האחרונות בלעבד שירים, ויש לי גם סדנת כתיבה והלחנה".

ומה עם ריאליטי?

"יש קונפליקטים בעניין הזה של לשפוט ובכלל מה זו תחרות באמנות. אני יכולה לעשות את זה, יש רבים וטובים כמוני שיכולים לעשות את זה. כשתבוא הצעה, נשקול".