המסע מתחיל: ביום שישי, ב־3:45 לפנות בוקר, יתרומם מכן השיגור בקייפ קנוורל שבפלורידה טיל "פלקון 9", ובחרטומו החללית הישראלית "בראשית".

ביום חמישי, 11 באפריל, בשעות הערב (כל הזמנים לפי שעון ישראל), יומיים אחרי הבחירות לכנסת, יפסיקו בישראל לכמה שעות לדבר על הממשלה החדשה. אם הכל ילך כשורה, זה יהיה הזמן שבו תפעיל החללית את המנוע שלה בפעם האחרונה, תאט את מהירותה בעודה מתקרבת לפני הירח, ותנחת עליו. לפי תרחיש זה, ישראל תהיה המדינה הרביעית שמבצעת נחיתה לא מאוישת על פני הירח אחרי ברית־המועצות, ארה"ב וסין.

"בראשית", ששוקלת רק 600 ק”ג, תהיה החללית הקטנה והזולה ביותר ששוגרה אל הכוכב. היא גם הראשונה שנבנית כפרויקט פרטי ולא ממשלתי, אם כי אתמול נערכה ההכרזה הרשמית עליה בטקס שהתקיים בבית הנשיא. משיקולי תקציב היא אפילו תשוגר לחלל כטרמפיסטית: היא תוצב על גבי לוויין תקשורת אינדונזי חדש, ששולחיו נושאים ברוב עלות השיגור.

"השם שנבחר לחללית הוא 'בראשית', אבל באותה מידה אפשר היה לקרוא לה 'חוצפה'", אמר אתמול עופר דורון, ראש מפעל חלל של התעשייה האווירית, שבנתה את החללית ביחד עם אנשי עמותת SpaceIL.

כ־100 מיליון דולר בלבד עלתה החללית, סכום נמוך מאוד במונחי חקר החלל ונחיתות על הירח. היא נולדה כיוזמה פרטית של שלושה צעירים ישראלים: יונתן ויינטראוב, אז מהנדס צעיר במפעל “חלל” של תע"א, יריב בש וכפיר דמרי. הם נפגשו בפאב בחולון ב־2010 ותהו האם אפשר לעמוד בתנאי התחרות שהכריזה אז גוגל, ה"לונר X פרייז", ולהיות הראשונים שיצליחו להנחית חללית פרטית על הירח. התחרות בוטלה לאחר שאף אחד מהצוותים לא עמד בלוח הזמנים. החללית הישראלית היא היחידה מבין המשתתפות שאכן תגיע לחלל.

"הסתובבתי פעם עם באז אלדרין, שהיה האדם השני שצעד על הירח במשימת אפולו 11", סיפר אתמול המיליארדר מוריס קהאן, נשיא עמותת SpaceIL. "כל הזמן ניגשו אליו אנשים וסיפרו לו שלא ישכחו היכן היו ביום שהוא צעד על הירח. אף ישראלי, אף יהודי, לא ישכח איפה היה ביום שבו תנחת 'בראשית' על הירח".

ההצלחה, חייבים לומר, אינה ודאית. כדי להצליח לבנות חללית כה זולה נאלצו המתכננים לוותר על מערכות גיבוי וגם להסתפק במלאי דלק לא גדול. לכן, "בראשית" לא תשוגר ישירות אל הירח כמו חלליות אחרות, אלא תגיע אליו במסלול מעגלי וארוך, שבמהלכו תעבור 6.5 מיליון קילומטר לאורך שבעה שבועות. "המשימה שלנו מורכבת מאין כמוה", הודה אתמול עידו אנטבי, מנכ"ל עמותת SpaceIL.

32 דקות אחרי השיגור תתנתק החללית מטיל הפלקון. שתי דקות אחר כך היא אמורה לשלוח אות חיים ראשון לחדר הבקרה במפעל חלל של התעשייה האווירית ביהוד. אחרי שתי דקות נוספות יורו לה המפעילים לפרוס את רגלי הנחיתה שלה ויתחילו בשעה של בדיקות מערכת. אחריהן תיכנס החללית למצב שיוט, בעודה מקיפה את כדור הארץ במסלול אליפטי גדל והולך, עד שתגיע למרחק של 400 אלף ק"מ ממנו. אז, בתמרון מדויק שיבוצע בהוראה מהקרקע, היא אמורה להילכד בכוח המשיכה של הירח.

ל"בראשית", שנושאת את דגל ישראל, יש גם שתי משימות מדעיות: חוקרי מכון ויצמן יבדקו בעזרתה את השדה האלקטרומגנטי של הירח, כדי לדעת יותר על נסיבות היווצרותו. בנוסף, יש עליה מתקן מראות מיוחד של נאס"א, שיהפוך אותה בעתיד למחזיר קרני לייזר לצורך מדידות מדויקות על פני הכוכב. אבל עוד לפני כן, עם נחיתתה, היא תצלם את אתר הנחיתה ותעשה "סלפי" על פני הכוכב.

נאס"א חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם החללית, והיא ממתינה בסקרנות לראות האם הישראלים יצליחו להגיע לנחיתה בטוחה על הירח בשבריר מהעלויות המקובלות. אם זה יקרה, התעשייה האווירית תהפוך לשם אטרקטיבי בכל הנוגע למכרזים על שיגור משימות מדעיות לירח.