פצוע מלחמת לבנון הציל את חיי בתו

ד"ר עשהאל לובוצקי, פצוע צה"ל ממלחמת לבנון השנייה, נאבק בפציעה, השתקם והפך לרופא ילדים • אתמול, כשהתייצב לצד אשתו בבית החולים שערי צדק ללידת בתם החמישית, מצא עצמו באמצע הלידה מחליף תפקיד מבעל ואבא לרופא, כשהתינוקת נקלעה למצוקה נשימתית מסכנת חיים • לפעולות ההצלה מיהר לסייע גם הסבא, פרופ' מיכאל שימל, מנהל הפגייה לשעבר • "זה מסוג התענוגות שיש בעבודה הזאת, שאתה יכול להציל חיים של ילדים. כל ילד. וכן, גם את החיים של הילדים והנכדים שלך"

דרמה רפואית־משפחתית אתמול בחדרי הלידה של המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים: ד"ר עשהאל לובוצקי, נכה צה"ל ממלחמת לבנון השנייה שהשתקם והפך לרופא, מצא עצמו מציל את בתו מיד עם לידתה ‑ בסיוע חמו, פרופ' מיכאל שימל, סבה של התינוקת, ורופא נוסף.

 

ד"ר לובוצקי הפך לרופא כמעט כנגד כל הסיכויים. הוא נפצע קשה בקרב על בינת ג'בייל, פציעה אותה הוא סוחב עד היום, ועדיין נעזר בקביים. למרות הקשיים, לובוצקי לא ויתר וכעת הוא מתמחה ברפואת ילדים. הוא נישא לאביטל והשניים הביאו יחד חמישה ילדים לעולם, האחרונה שבהם, כאמור, בת פחות מיממה.

 

לובוצקי הוזעק שלשום למשמרת לילה בבית החולים. זמן לא רב אחר כך החלו לאשתו צירים, והוא סידר לעצמו מחליף ומיהר להתייצב לצידה בחדר הלידה. אלא שתפנית דרמטית שינתה הכל. המיילדת אבחנה צניחת חבל טבור, מקרה יחסית נדיר, ואביטל רעייתו נשלחה באופן בהול לניתוח חירום בהרדמה מלאה כשבעלה לצידה. התינוקת נולדה במצוקת נשימה קשה ומסכנת חיים והאב נכנס מיד לתפקיד הרופא והחל בהנשמה מצילת חיים. תוך רגעים בודדים הצטרפו אליו אביה של אביטל, פרופ' שימל, ששימש עד לפני מספר ימים כמנהל הפגייה וד"ר נתנאל וסרטייל, רופא בכיר במחלקת יילודים, שנולד פג בעצמו וטופל על־ידי פרופ׳ שימל. יחד הצילו השלושה את הבת־הנכדה.

 

"אני נמצא בכל הלידות של בנותי, כלותי ואחייניותי", מספר פרופ' שימל. "חשוב לי להיות שם. אני סומך על הצוות בבית החולים ובאמת מהרגע שהמיילדת עשתה אבחנה מהירה ועד שקיבלנו את הילדה עברו דקות ספורות".

 

 
עשהאל לובוצקי בטקס לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, 2016 | צילום: אלכס קולומויסקי
עשהאל לובוצקי בטקס לציון עשור למלחמת לבנון השנייה, 2016 | צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

למרות שהעניק לנכדתו טיפול מציל חיים לא הייתה לקירבה המשפחתית משמעות באותם רגעים, טוען פרופ' שימל. "לא הייתי לחוץ. אחרי 42 שנים בטיפול נמרץ אתה יודע לעשות קאט, לנתק רגשות ולפעול. אחר־כך אתה מתרגש ואז גם מגיעים החיבוקים והנשיקות. עצם זה שכל האירוע היה בנוכחות החתן שלי וד"ר וסרטייל, בו טיפלתי בעצמי כשנולד, היה סגירת מעגל מקסימה".

 

למהירות בה פעלו האב, הסב וחברם הרופא הייתה משמעות גדולה. "ההשלכות שהילדה לא פגועה ושהיא ללא נזק", אומר פרופ' שימל. "זה מסוג התענוגות שיש בעבודה הזאת, שאתה יכול להציל חיים של ילדים. כל ילד. וכן, גם את החיים של הילדים והנכדים שלך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
כל התגובות לכתבה "פצוע מלחמת לבנון הציל את חיי בתו"
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים