בבוקר יום שישי 29.5, הכל כבר היה מוכן.
הצוות המיוחד שהוקם כחודשיים קודם לכן, וקיבל את שם הקוד 'המכלול', סיים בדיוק ישיבת זום מכרעת. היו שם ראש הצוות, תא"ל (מיל) אורי זייפרט ("זיפו"), תא"ל (מיל) אלישע הוסמן והקצינים שאספו סביבם, גורמים בכירים במשרד הבריאות ורופאי המחוזות. בשבועות שקדמו לכך, עבדו אנשי 'המכלול' מסביב לשעון כדי להקים מערך מקיף, שיש לו מטרה אחת: למנוע את הגל השני של הקורונה בישראל.
הצוות שבנה את התוכנית היה ה"דרים־טים" של כל מנהל משבר: קצינים מבריקים, רובם אנשי חיל האוויר, מדענים מובילים ואנליסטים שניתחו טרה־בייטים של מידע. התוכנית שהם בנו הייתה חדה, מדויקת ונסמכת על ניסיונות מוצלחים של מדינות כמו דרום־קוריאה וטייוואן. והיא גם הייתה תוכנית צבאית מאוד, חיל־אווירית: כל גורם ידע בדיוק מה הוא עושה, מתי ואיך. המל"ל אישר את התוכנית והמליץ בחום, גם מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב. באותה ישיבת זום ביום שישי, מספר חולי הקורונה בישראל כבר טיפס ל־78, וניצני הגל השני היו באופק. בצוות ידעו שהתוכנית של 'המכלול' חייבת לצאת לדרך במהירות, ורצו לוודא שרגע לפני, כל הגורמים מסונכרנים ביניהם. כולם שם היו משוכנעים: אם התוכנית שלהם תצא לפועל, אותה "שרשרת הדבקה" מקוללת של הקורונה סוף־סוף תישבר. החולים יזוהו ויבודדו תוך 48 שעות בלבד, הגל השני לא יפרוץ, המשק הישראלי ‑ שעדיין רחוק מלהתאושש מהגל הראשון ‑ לא ייכנס לעוד סבב של מגבלות חונקות. הכל היה מוכן, נשאר רק לתת את פקודת ה"הפעל". "הייתי מבסוט", סיפר זייפרט לאחד ממכריו. "הפגישה הייתה על הכיפאק. הדבר היחיד שהיה חסר הוא שהנהלת משרד הבריאות, ברסי וסדצקי, יאשרו את התוכנית, ונצא לדרך".
אלא שאז, זימזם הטלפון של זייפרט.
כמה מהנוכחים ראו כיצד הבעת פניו משתנה בבת אחת. למרות פניות רבות, זייפרט סירב להתראיין לכלי התקשורת, וגם לכתבה זו. אבל הנוכחים בחדר הבינו די מהר מי בקו השני: ראש שירותי הרפואה במשרד הבריאות, פרופ' סיגל סדצקי. והם הבינו עוד משהו: שכל מה שהם בנו עד עכשיו ‑ מבוטל. התוכנית של 'המכלול' לעצירת הגל השני הוקפאה.
"שמענו את זיפו מנסה להתווכח", מספר אחד מחברי הצוות. "הוא ניסה להסביר, שאנחנו על סף גל שני, וכו'. אבל לא עזר כלום".
'המכלול' לא הופעל באותו יום. במקום זאת, כמה שעות אחר כך, מעט לפני כניסת השבת, הופיעו פרופ' סדצקי, בר סימן טוב וסגנו פרופ' איתמר גרוטו במסיבת עיתונאים בהולה ומפוזרת. שם התברר שהם ממש לא מתכוונים לחשב מסלול מחדש: בר סימן טוב נזף בצופים על כך שאינם שומרים על כללי הריחוק החברתי, ואם לא, אוי ואבוי, אוטוטו נחזור לסגר. אותם כלים, אותן שיטות. אף אחד מהם לא סיפר שיש למדינת ישראל במגירה אלטרנטיבה חדשה אחרת: התוכנית של 'המכלול'.
אנשי 'המכלול' הבינו שמה שחששו ממנו ‑ מתממש. הכלי החדש והיעיל שבנו, ממוסמס בכוונה. "לזכותה של סדצקי ייאמר, שהיא עקבית", טוען חבר בצוות. "מתחילת הדרך היא הכשילה את העבודה של 'המכלול'".
"קראו לי למלא משימה, אמרו שהמדינה בצרה", סיפר זייפרט לא מזמן בייאוש לאחד ממכריו. "אבל באותו יום, הרגשתי שנעלו אותי בשירותים, ושכל מה שאני יכול לעשות זה לעמוד על האסלה ולהסתכל דרך החלון הצר על מה שקורה בחוץ".
ההמשך ידוע. מספר חולי הקורונה בשבועיים האחרונים האמיר מעשרות למאות, ואף חצה את רף אלף הנדבקים. שרשרת ההדבקה מאותרת כרגע במקרה הטוב אחרי חמישה או שישה ימים, מאוחר מכדי לקטוע אותה, והנגיף בינתיים מופץ לעוד ועוד אנשים. בבתי החולים כבר מרגישים היטב את העומס, וחלק מהמגבלות הוחזרו השבוע, יחד עם מחירן הכלכלי הכבד. רק מעטים יודעים שאולי כל זה היה יכול להימנע.
ביום שלישי השבוע, זמן קצר אחרי שבמשרד הבריאות קיבלו את בקשת התגובה לתחקיר זה, פירסמה פרופ' סדצקי פוסט ארוך, שבו הודיעה על התפטרותה. היו תגובות לכאן ולכאן, אבל בקרב אנשי 'המכלול' לא נרשמו יותר מדי דמעות של צער. "אני חושב שהיא לא איפשרה לחשיבה אחרת לבלבל אותה", אומר השבוע אחד מחברי 'המכלול'. "באה קבוצה של אנשים שמיומנת באירועים מבצעיים ומשבריים, אבל סדצקי לא נתנה לה להיכנס למערכת השיקולים שלה, מערכת שהייתה מאוד קשוחה ונטולת גמישות לפתיחות למשהו אחר".
וה"משהו האחר" הזה, הוא התוכנית של 'המכלול', שלפי הערכת גורמים רבים, אם הייתה יוצאת לדרך ומיושמת כמו שצריך ‑ הייתה יכולה למנוע את הגל השני של הקורונה, או לפחות למתן את עוצמתו; וגם לעצור את מגבלות הסגר שהוטלו השבוע. אלא שרק מעטים בלבד בכלל ידעו על כל זה.
עד עכשיו: תחקיר '7 ימים' חושף השבוע מה באמת התחולל מאחורי הקלעים של 'המכלול', ואיך התוכנית למניעת התפרצות הגל השני טורפדה על ידי משרד הבריאות. "וזה חבל", אומר גורם ממשלתי בכיר, שמכיר את המאבק בקורונה מבפנים, "היינו יכולים לאכול את הגל השני בלי מלח".
"ועכשיו אנחנו באותה נקודה שבה היינו בהתחלה", אמר זייפרט המאוכזב לאחד ממכריו השבוע. "אם היינו יודעים לקטוע את שרשרת ההדבקה בזמן, לא היינו מגיעים למצב שבו אנחנו נמצאים היום. החיים היו יכולים להיות דבש".
× × ×
את תחילת סגר הקורונה בילה אורי זייפרט (53) בין לימודיו באוניברסיטה לשלושה ימי טיסות במילואים בשבוע. אבל טייס ה־F15, שפיקד על שתי טייסות ועל בסיס תל נוף, ולא החמיץ שום עימות ביטחוני ב־30 ומשהו השנים האחרונות - רצה להילחם גם באויב המדינה החדש, זה הוויראלי. "הטרידה אותי העובדה שיש מלחמה ואנחנו לא שותפים בה", הסביר באחת מישיבות הצוות שלו.
אז הוא קבע פגישה עם מפקד חיל האוויר אלוף עמיקם נורקין, והציע לעזור. "עם F15 אני לא אצוד קורונה", אמר לו. "אני לא יודע מה בדיוק אפשר לעשות, אבל תן לי לנסות". נורקין הסכים מיד, וגייס אותו למילואים. זייפרט התייצב בחמ"ל הקורונה שהקימה מערכת הביטחון בתל השומר, וחיפש איפה יוכל לעזור.
בינתיים, במכון ויצמן, ניהל פרופ' אלי וקסמן מלחמה משל עצמו. הוא בכלל פיזיקאי, שהיה בעבר המדען הראשי של הוועדה לאנרגיה אטומית; נגיפים ומחלות הם לא המומחיות שלו, אבל מתמטיקה ומספרים ממש כן. והוא משוכנע שאפשר גם לבנות מודל שיחזה איך הקורונה מתפשטת - ולכן גם איך אפשר להילחם בה.
וקסמן הרים טלפון למל"ל. "אמרתי להם שאני רוצה להקים צוות שיידע לייצר תחזיות על ידי ניתוח של מידע", הוא מספר. "גייסנו לשם כך אנשים שמובילים באקדמיה בארץ ובעולם בנושא של ניתוח דאטה, וגם בנושאים של ניהול וניתוח מערכות גדולות ומורכבות. האנשים הכי טובים בתחום".
באמצע מארס, המספרים של צוות וקסמן הצביעו על מסקנה מרכזית: "שיש לנו פער עצום ביכולת של תחקורי המגעים. לכן אנחנו לא מצליחים לזהות את מקורות ההדבקה, ולא מצליחים לבלום את התפרצות המגפה. ההמלצה שלנו הייתה לתגבר מיד את מערך התחקור".
אתה מתכוון למערך האחיות שמבצעות את התחקיר האפידמיולוגי?
"כן, לתגבר את המערך הזה, אבל לא באחיות! הסיבה היא שמה שנדרש כאן איננו תחקיר אפידמיולוגי, שמתמקד בהיבטים רפואיים. מדובר על תחקור של מגעים. באנגלית, בכלל קוראים לזה Contact Tracing. ארגון הבריאות העולמי אפילו אומר בפירוש: אל תקצו אנשי רפואה לנושא הזה של תחקור המגעים".
ומה אומרים לכם במשרד הבריאות?
"דיברנו תכופות עם מנכ"ל המשרד בר סימן טוב, עם גרוטו וסדצקי. בהתחלה גרוטו אמר לנו, 'זה לא בטקסט־בוק שאנחנו מלמדים'. מאוד מהר הבנו ששירות בריאות הציבור איננו מבין מה נדרש".
לימים יתברר שמערך התחקור שמפעיל משרד הבריאות באמת רחוק מלעמוד ביעדים שהוצבו לו, אבל וקסמן הופתע לגלות שזו ממש לא הבעיה היחידה. "כל נקודה שאתה נוגע בה שם היא כשל. כשל חמור", הוא אומר.
וקסמן הבין שלא ממשרד הבריאות תבוא הישועה, והחליט לפנות לצה"ל. סגן הרמטכ"ל אלוף אייל זמיר, אהב את הרעיון שצה"ל יעזור, אבל פרופ' סדצקי התנגדה. "והיא מסכלת את התמיכה הזו ואומרת, 'אין צורך. הכל טוב, אנחנו מסתדרים'", מספר וקסמן.
אבל וקסמן לוחץ, ובמל"ל מעלים את הרעיון של הקמת המערך לקטיעת שרשרת ההדבקה בפני הממשלה. למורת רוחה של סדצקי, נתניהו מאשר. יש אור ירוק ל'מכלול'. עכשיו רק צריך למצוא מישהו שינהל את כל זה. השם 'זיפו' נזרק לחלל האוויר, וזייפרט, אחרי כמה שיחות ליליות עם וקסמן, מסכים. הוא עדיין לא הבין שלמשרד הבריאות יש תוכניות אחרות לגמרי.
× × ×
בינתיים, המספרים של פרופ' וקסמן המשיכו לפלוט מסקנות, והראו על נתון חד־משמעי: כדי לשבור את שרשרת ההדבקה, המערך החדש חייב לזהות כל אדם שנדבק בקורונה, ותוך 48 לשים אותו ואת כל מי שבא במגע איתו - בבידוד. מעל לפרק הזמן הזה, יש יותר מדי מגעים בין אנשים, וקשה להשתלט על ההדבקה. המדענים מסכימים ביניהם: אם ישראל תגיע למצב שבו החולה והמעגל סביבו מבודדים תוך 48 שעות ‑ לא יהיה צורך בסגר הקשה, שמחולל קטסטרופה כלכלית לכל כך הרבה משפחות בישראל.
וזאת בדיוק המטרה של 'המכלול': לבנות מערך אחד, מדויק, זריז וחכם ‑ ששובר את מעגל ההדבקה. "המשימה שהוטלה עלינו היא לייעל את התהליך של 'מחשוד ועד בידוד'", אומר תא"ל (במיל') אלישע הוסמן, גם הוא פיקד בעברו על טייסות קרב ויחידות בחיל האוויר, והתגייס ל'מכלול'. "כשהתחלנו לעבוד, התהליך הזה לקח בין חמישה לשמונה ימים. זה לא רק לנסות לתפוס את הסוסים אחרי שברחו מהאורווה, אלא לחפש אותם במדינה אחרת. כשעשינו חקר ביצועים פשוט, ראינו שמהרגע שאתה לא מרגיש טוב ועד שאתה מקבל תשובה, במקרה הכי גרוע זה צריך לקחת 18 שעות. החלק שבין קבלת התשובה החיובית ועד לבידוד המעגל הראשון שמסביב לחולה, צריך לקחת מקסימום 24 שעות. כלומר הדבר הזה בקלי קלות היה יכול להיות 42 שעות, ואני משאיר לי עוד ספייר למקרי חירום להגיע ל־48. עכשיו איך גורמים לזה לקרות? זו הייתה המשימה שקיבלנו".
חדורי מוטיבציה, גייס זייפרט ל'מכלול' כתריסר קציני חיל האוויר בסדיר ובמילואים. החבורה הזו, שהתמקמה בחמ"ל הקורונה בבית החולים תל השומר, כונתה בידי כולם 'צוות זיפו'. "גייסתי לצוות שלי שני סוגים של אנשים", הסביר זייפרט בפגישת סיכום עבודה לאחרונה. "מומחים להנדסת תעשיית וניהול, שהוכיחו עצמם בחיל האוויר בשנים האחרונות, עזבו הכל ובאו איתי לתל השומר; וחבר'ה שמִבצעו לאחרונה את המשל"ט (מרכז השליטה) החדש של חיל האוויר. כולם אלופי העולם".
אליהם צורפו גם מהנדסים מתחומים שונים, ומומחים בתחומים כמו ניהול תהליכים ומדעי ההתנהגות. הם ניסו לשנות ולייעל הכל: את האיתור של החולה, הבדיקות, זמן התוצאות, החקירות שמזהות עם מי החולה בא במגע. "לצורך זה, למשל, היה לנו בצוות מומחה יחיד מסוגו לרענון זיכרון", אומר הוסמן. "זה היה קצין בחיל האוויר, ד"ר למדעי ההתנהגות, שכל החיים שלו מתעסק בלגרום לאנשים לזכור מה קרה ביום שישי שעבר. כשהוא ראה לראשונה את השאלון של משרד הבריאות, הוא אמר: 'חבר'ה, אני מתחייב שבשינוי של שתי שאלות, אני מעלה את התוצאות ב־30 אחוז'".
ו...? משרד הבריאות שינה?
"לא. כל ההמלצות שלו לא מומשו".
וזו בדיוק הבעיה שבה נתקל 'צוות זיפו' שוב ושוב: הם אולי חדים, מהירים ומעודכנים טכנולוגית, אבל במשרד הבריאות רגילים לעשות את הדברים אחרת לגמרי. "אז זיפו מתחיל לעבוד, אבל בדרך הוא נתקל בכל ההכשלות של סדצקי", מספר גורם הבקיא בפרטים. "כמו, למשל, לאסור על כל האנשים שלה לדבר איתו. היא אמרה לא לשתף איתו פעולה".
למה?
"אני גם שואל את עצמי למה, אבל זה המצב".
זייפרט, כאמור, סירב להתראיין לכתבה זו ולתקשורת בכלל, אבל אנשי הצוות שלו שמעו ממנו לא פעם ולא פעמיים על המלחמות המתישות שלו מול סדצקי. הוא ניסה לא לכעוס, ואפילו הבין לליבה. "הבנתי שסדצקי נמצאת במרכז העניינים, בלב הסערה", אמר לאחד ממכריו. "המקצוע שלה זה להתמודד עם המגפה, ופתאום נוחת עליה איש מחיל האוויר. ואם בבור הפיקוד של חיל האוויר היה נוחת באמצע מלחמה קרדיולוג, ואומר שהוא ינהל את הקרב, אז היו מקשיבים לו? לא בטוח. כבר מהשיחה הראשונה איתה הבנתי שזה מפריע לה, שזה תקוע".
אבל בסוף מארס, רק ימים בודדים אחרי הקמת 'המכלול', זייפרט מחליט לעזוב. התקשורת מתחילה לרחרח, במשרד הבריאות נלחצים, אז בר סימן טוב מתקשר אליו להבטיח גיבוי. תחת הלחץ, סדצקי כותבת מכתב רשמי, שמתיר לאנשיה לשתף פעולה עם 'המכלול'. וזיפו חוזר, מאמין שעכשיו יהיה ממש בסדר. ואז מגלה שממש לא.
זה מתחיל בקצב המנומנם שבו משרד הבריאות פועל. "בהתחלה, עוד לא הבנתי, עוד הייתי תמים מאוד", שיחזר זייפרט באחת משיחות הסיכום של הצוות. "קראו לי למשימה חשובה, והיה ברור לי שאני בא בכל הכוח. אבל אם יש דבר אחד שאני יכול להגיד שחסר במשרד הבריאות, זה קצב. לקח לי הרבה זמן לזהות את זה. הדחיפוּת היא לא מושג שקיים שם. אני בא בדופק 150 בבוקר, כדי שיהיה לי אפשרות להגיע עד 180. ההרגשה שלי הייתה שהדופק שלהם היה כל הזמן על 60. הם עבדו מאוד קשה, אבל כדי לקבוע מועד שבו נדון על צורת קביעת הדיון בנושא, לקח יום, ואז עוד יומיים עד הדיון. ובין לבין, אנחנו מאבדים המון־המון זמן".
חבר 'המכלול' הוסמן, עבד בשמונה השנים האחרונות בתפקידי ניהול בכירים בקופת חולים מאוחדת. הוא מכיר את משרד הבריאות היטב, כך שהיה קשה להפתיע אותו. ובכל זאת, הם הצליחו. "הנה דוגמה אחת להתנהלות של המשרד", אומר הוסמן. "הדבר הראשון שהיה ברור שצריך לעשות, זה להעביר את האחריות לביצוע הבדיקות לאיתור קורונה ממד"א לקופות החולים. יש להן מערך גדול ומיומן של מעבדות, מערכות לוגיסטיות ומערכות מידע. מד"א הם גוף בסדר, אבל לתת להם את האחריות לביצוע הבדיקות זו החלטה שלהגיד עליה שהיא טיפשות, זה אנדרסטייטמנט".
למה?
"כי תקשיבו טוב איך זה היה מתנהל: כשלמד"א היו מצטברות בדיקות, הם היו לוקחים אותן למעבדה הקרובה ביותר. הבעיה הייתה שמערכת המידע של מד"א לא 'דיברה' עם מערכת המידע של המעבדה, ולכן העבירו את מספרי תעודות הזהות של הנבדקים ידנית. כשהמעבדה סיימה את הבדיקה, היא העבירה את התוצאות למשרד הבריאות. אבל בחלק מהמעבדות, המערכות לא יודעות 'לדבר' עם המערכות של משרד הבריאות, ולכן גם שם העברת המידע הייתה ידנית. התוצאה הייתה שבימים טובים, היו עשרה אחוזים של טעויות, ולפעמים, הרבה יותר. סִפרה אחת פגומה במספר הזהות של הנבדק, וכל התהליך נהרס".
אוקיי, אז אתם מבקשים להעביר את הבדיקות ממד"א לקופות החולים. מה קורה אז?
"ההחלטה להעביר את האחריות על הבדיקות לקופות החולים נמרחה על פני כמה ימים. אחד המעכבים שלה היו מאבקים פנימיים במשרד הבריאות, בנוגע למי אחראי לכתוב ולממש את ההוראה. זה היה די ביזארי. המנכ"ל ברסי הוא איש מאוד כישרוני וחכם, אבל מעולם לא ניהל אופרציות בסדר גודל שמתקרב לזה. והיו שם מאבקי כבוד, משחקי ילדוּת. ראינו את מלחמות האגו שהיו בושה וכלימה".
× × ×
בינתיים, אנשי 'המכלול' התחילו לפרק את כל שלבי קטיעת שרשרת ההדבקה ‑ מהבדיקות, דרך החקירות ועד לבידוד של החולה והמעגל סביבו ‑ כדי לבדוק איך אפשר לדחוס את הכל יחד לפחות מ־48 שעות. בכל אחד מהשלבים הם גילו מכשולים, חלקם הזויים ממש. "קחו את עניין שינוע הבדיקות למעבדה", אומר הוסמן. "התברר שבשגרה, כשאתה עושה בדיקת דם בקופת חולים, הצידנית עם הדגימות יוצאת למעבדה פעם ביום, בעשר וחצי בבוקר. אם נבדקת בצהריים, הדגימה שלך תישלח רק למחרת. הקופות, בגלל שלא תוגמלו על שינועים נוספים, המשיכו לעשות שינוע אחד ביום, גם בזמן הקורונה".
אחר כך התברר שאדם שחש בתסמינים וחשש שלקה בקורונה, צריך לפנות לרופא שלו במרפאה. ואם זה קרה בשישי־שבת, או מחוץ לשעות העבודה של המרפאה? הוא יכול לסכן אחרים, ולנסוע למוקד. או לחכות. "היית יכול לחכות יום וחצי עד שהרופא שלך נתן לך הפניה", אומר הוסמן. ובמשך הזמן הזה, כמובן, להמשיך ולהדביק עוד אנשים.
נעבור שלב. החולה שלנו כבר אותר, הבדיקות שלו איכשהו הגיעו בזמן, והוא כבר בבידוד. עכשיו חייבים לאתר את כל מי שהיה עימו במגע, מה שמכונה “המעגל הראשון”, ולבודד גם אותו. אחרת, כאמור, "שרשרת ההדבקה" סביבו לא נגדעת. זה אומר שמערך התחקור האפידמיולוגי ‑ זה שבונה את המסלול של כל חולה, עם או בלי עזרה מ'הכלי' של השב"כ ‑ חייב להיות מהיר, יעיל ומוכן לעומסים גבוהים. הגיוני.
לא במשרד הבריאות. לדברי אחד הגורמים עימם שוחחנו, סדצקי הבטיחה לאנשי 'המכלול' כי 25 האחיות של מערך התחקור מסוגלות לטפל בעשרה חולים ביום כל אחת, כלומר כ־250 בסך הכל. "בסוף כל יום אנחנו מנקות את השולחן", הצהירה, והוסיפה כי במקרה של התפרצות, ישנן 250 אחיות נוספות שמוכנות להצטרף למערך, ובכך לטפל ב־2,500 נדבקים ביום. ב'מכלול' הציעו שכדאי לעבות את המערך בחיילים. סדצקי סירבה. "נסתדר", אמרה.
אלא שסדצקי לא הסתדרה. מערך התחקור התגלה כעקב אכילס של קטיעת שרשרת ההדבקות, וקרס תחת הנטל. רק ב־24 ביוני, חודשיים אחרי המלצת 'המכלול', הורה שר הבריאות הנכנס יולי אדלשטיין לתגבר את המערך בעזרת יותר מ־200 סטודנטים לרפואה וסיעוד ("שוב פעם עושים את אותה טעות ומקצים אנשי רפואה למערך התחקור", מתרגז פרופ' וקסמן). גם זה לא עזר, והשבוע הכריז הרמטכ"ל, כי הצבא יכשיר 300 חיילים שיוקצו לטובת המערך הקורס. בדיוק כמו שהציעו ב'מכלול' עשרה שבועות מבוזבזים קודם.
פרופ' וקסמן, אחרי שסדצקי אומרת "נסתדר", אין דיון נוסף עם בר סימן טוב? היא מחליטה לבד?
"היו לנו הרבה דיונים, כולל משותפים עם ברסי ואיתה, וכשהיא אומרת שהיא מתנגדת, ברסי לא מקבל החלטה. הוא אומר 'נבדוק'".
נעבור לשלב הבא. מצאנו את החולה, בודדנו אותו, ואיתרנו את כל אנשי 'המעגל הראשון' שבאו עימו במגע. עכשיו צריך לבדוק אם מישהו מהם חלה, כדי לוודא שלא התחילה שרשרת הדבקה חדשה. אלא שכאן פרצה מחלוקת נוספת, אולי הקריטית מכולן, בין אנשי 'המכלול' לבכירי משרד הבריאות: מתי צריך לעשות את הבדיקות ל'מעגל הראשון'? העמדה של 'המכלול' הייתה ברורה: תכף ומיד. "כדי שתהיה קטיעה אפקטיבית של שרשרת ההדבקה, צריך לעשות מיד בדיקות לזיהוי קורונה גם לכל האנשים במעגל הראשון של החולה המאומת", פוסק וקסמן. "כי הרי יכול להיות שחלק מהם כבר חולים, והספיקו להדביק עוד אנשים. בצורה הזו, של בידוד המעגל הראשון והשני, 75 אחוז מההדבקות נחסכות".
אלא שאנשי משרד הבריאות התנגדו. הם התעקשו לבדוק את אנשי המעגל הראשון רק כמה ימים לאחר שנכנסו לבידוד. ההסבר היה שלעיתים קרובות, אם תתבצע הבדיקה בשלב מוקדם מדי, היא עלולה להצביע על תוצאה שלילית, על אף שהנדבק הוא נשא. לתופעה הזו קוראים בלשון המקצועית False Negative ("שלילי כוזב").
וקסמן: "לחולה לוקח בדרך כלל חמישה־שישה ימים לפתח סימפטומים, אז משרד הבריאות אמר: אם אני רוצה לחסוך בדיקות, אבקש ממי שחשוד כחולה לשבת בבית חמישה ימים. ורק אם מופיעים אצלו סימפטומים, נבדוק אותו. אנחנו אמרנו: לא, צריך לבדוק אותו ביום הראשון, עם או בלי סימפטומים. יכול להיות שבאמת נבזבז הרבה בדיקות, כי נבדוק הרבה אנשים לא חולים, אבל מצד שני, את אלו שכן חולים אני אתפוס נורא מהר, ואז אחתוך את השרשרת. עד היום בשירות בריאות הציבור לא הבינו שזה הדבר הנכון. כל הדברים שהם עושים מכשילים את היכולת לקטוע שרשראות".
אגב, השאלה הקריטית הזו נבחנה על ידי קבוצת מדענים מחוץ ל'מכלול', בה פרופסורים לפיזיקה ולמתמטיקה באוניברסיטה העברית. המסקנה שלהם הייתה חד־משמעית: ב'מכלול' צודקים. עדיף לבצע את הבדיקות למעגל הראשון מיד, ולא לחכות. הם שלחו את הדוח שלהם לפרופ' איתמר גרוטו. "או שהוא התעלם מהנתונים, או שהוא לא התעמק בהם", אומר גורם עימו שוחחנו. "בכל אופן, הוא מרח את העניין".
עוברים לשלב הבא. החולה אותר, התחקור האפידמיולוגי שלו סימן כל מי שהיה עימו במגע, הם נבדקו וכולם עכשיו בבידוד. מי מוודא שאכן כולם בבידוד? זה תפקידה של המשטרה. לכאורה, משימה פשוטה: יש רשימה של מבודדים, המשטרה יכולה לסייר מדגמית ביניהם, ולוודא שהם אינם מפירי בידוד. אז זהו, שלא. האבסורד נמשך גם כאן. "אין לי טענות למשטרה", הסביר זייפרט באחת הישיבות. "הבעיה שהנתונים שלהם לא יודעים 'לדבר' עם הקובץ אקסל, שעליו מופיעים כל האנשים שצריכים להיכנס לבידוד. אז היו מבקשים מאנשים שנכנסו לבידוד להוריד אפליקציה ולדווח, אבל רק 20 אחוז עשו את זה, כי זה התנדבותי. המשטרה הכירה רק את אלה שדיווחו. היו מקרים ששוטר הגיע לבית של מבודד כדי לאכוף את הבידוד, וגילה שהוא כבר התאשפז, במקרים אחדים ‑ אפילו נפטר".
× × ×
בשורה התחתונה, אזרחי ישראל לא ידעו עד כמה לא רק הנגיף התפרץ בארץ, גם הבלגן. ובכל זאת, אנשי 'המכלול' עבדו, פירקו מכשול אחרי מכשול, ובנו את התוכנית המקיפה שלהם לגדיעת שרשרת ההדבקה תוך 48 שעות. עכשיו הם היו זקוקים לעוד דבר אחד: לסמכות להוציא את כל זה לפועל. ולזה, סדצקי ואנשי משרד הבריאות פשוט לא היו מוכנים.
"עד היום, 'המכלול' לא קיבל שום סמכות להפעלה של אף אחד מהגופים שמעורבים בתהליך", אומר גורם שמכיר היטב את הפרטים. "הוא לא יכול לקבל שום החלטה, להוציא תוכנית עבודה, לא יכול לעשות הערכות מצב ולא לתת הנחיה. אם אתה רוצה גוף שיכול לעשות את המשימה שהוטלה על 'המכלול', הוא חייב לקבל סמכות להנחות את כל האנשים הביצועיים ‑ קופות החולים, המתחקרים, המבודדים. אחרת זה לעולם לא יעבוד".
אז מי כן הנחה את הגופים האלה?
"עד ההתפטרות שלה, סדצקי. והיא פשוט לא נתנה ל'מכלול' לעבוד".
"הם יודעים להערים שם קשיים שלא ברא השטן", התלונן השבוע בכיר במערכת הממשלתית, שעבד מול המשרד בחודשים האחרונים.
פרופ' וקסמן: "השירות לבריאות הציבור הוא גוף שלא מתאים בשום צורה לניהול מאבק מהסוג הזה. הוא לא רגיל לעבוד בלוחות הזמנים האלה, הוא לא יודע להפעיל בצורה מתואמת כל כך הרבה גופים, ולא יודע לעשות הערכות מצב ולקבל החלטות. ורואים את זה בכל דרך שאתה מסתכל. הרי אנחנו מדברים כאן על משבר לאומי־אזרחי בסדר גודל שלא הכרנו קודם. קצב העבודה של הווירוס הוא ימים, ואנחנו צריכים לקבל החלטות בסקאלה של שעות. בשביל זה אנחנו צריכים יכולת לרכז מידע ולאסוף מידע מכל הגורמים בזמן אמיתי, כדי לקבל תמונת מצב. כל הדברים האלה לא קיימים במשרד הבריאות. איפה נשמע שתעשה תחקיר, תכתוב על נייר ומישהו יקליד את זה אחר כך?"
הוסמן: "והם גם לא נתנו לנו לחדור פנימה. כל האירוע הזה נוהל על ידי אגו והרבה פחות על בסיס מקצועיות, ודאי לא מנהיגות. אז בינתיים, אנשים עזבו את 'המכלול', וחזרו למשימות הצבאיות שלהם".
אלא שעם כל הכבוד למשרד הבריאות, ישנם גורמים מעליו, שהיו יכולים לדאוג שמה ש'המכלול' מציע, יבוצע. "הרי מעל סדצקי וגרוטו יש מנכ"ל, שר, קבינט, ראש ממשלה. ואף אחד מהגורמים האלה לא מקבל החלטה", אומר גורם שהיה מעורב בהקמת 'המכלול', ואף שוחח מספר פעמים בנושא עם ראש הממשלה. "נפגשנו בכמה ישיבות, אמרתי לו את זה בשיחות טלפון, שלחתי לו מסמכים".
ומה קרה?
"רק לפני שבוע ראש הממשלה הוציא הנחיה שצריך לעמוד ביעד של 48 שעות".
ומאז משהו השתנה?
"לתת הנחיות זה נחמד. אבל כשלא עושים שום שינוי בארגון, אז איך זה יקרה?"
"הבעיה הגדולה ביותר של נתניהו זה ביצוע", מסביר אדם שעבד ליד ראש הממשלה. "יש החלטות נכונות, אבל אין ביצוע. לגייס, להכשיר, לאמן, להקים מערכת מידע, לעשות ניסויים בטכנולוגיות חדשות ‑ לצורך הקמת 'המכלול' יש המון עבודה. בזה, ביבי על הפנים. ופה, בסוף זה נפל על הביצוע".
לדברי אותו גורם, בעיית הביצוע היא המקור לגל השני: "כיבו שריפה ענקית, הגל הראשון, באמצעים דרסטיים ‑ סגר. אבל מאחור נותרו כמה גחלים לוחשות. היה צריך להציב כבאים בכל מקום שבו מתפתחת שריפה, ולכבות אותה מיד. זו הייתה המשמעות של 'המכלול'. עכשיו, הגחלים הפכו לעוד שריפה ענקית".
בתחילת יוני, זייפרט סיים את תפקידו, והצוות שלו התפזר. רשמית, המילואים שלו הסתיימו. אבל בשיחות הסיכום של 'המכלול', כולם דיברו על שני דברים: איך לא נתנו להם לעבוד ‑ ועל הגל השני שבדרך. "זיפו היה מיואש", אומר אדם ששוחח עימו באותם ימים. "בעיקר בגלל הבעיה של סדצקי בהעברת סמכויות ל'מכלול'. זה מאוד תיסכל אותו. הוא הקים את 'המכלול', ואז הם בעצם אמרו לו: 'יופי, תודה על מה שעשית, אבל אנחנו נחליט מה עושים מכאן'".
“צוות זיפו” הלך כל אחד לעיסוקיו, וחבריו ראו מבחוץ כיצד באורח פלא, רבות מההמלצות שלהם התקבלו לבסוף בידי משרד הבריאות, אם כי באיחור ניכר. גם בלשכת ראש הממשלה האסימון נפל. ביום ראשון שעבר, בתום דיון בקבינט הקורונה, הנחה נתניהו לצמצם את הליך חקירת המגעים, מרגע איתור החולה ועד הכנסת כל הנדרשים לבידוד, ל־48 שעות. השבוע, כבר הורה נתניהו להקים מחדש את המשל"ט בתל השומר, שפורק לאחר הגל הראשון. וזוכרים את מלחמת החורמה נגד הבדיקות לאנשי “המעגל הראשון”, בגלל החשש הנוראי מ־False Negative? אז סדצקי נאלצה להתקפל מול הוראת המנכ"ל החדש, ורגע לפני שהתפטרה, הוציאה הנחיה הפוכה בדיוק: לבדוק אותם, ומיד. 'המכלול' צדקו. שוב.
כאמור, הפוסט הארוך והמפורט שבו הודיעה סדצקי על התפטרותה, פורסם זמן קצר לאחר שהתקבלה במשרד הבריאות בקשת התגובה לממצאי תחקיר זה (התגובה הרשמית ‑ במסגרת). נדמה כי לפחות חלק מהפוסט מוקדש לתשובה על הטענות שמועלות כאן. "אין לי ספק כי היה מקום לריבוי הדעות בנושאים השנויים במחלוקת", כתבה סדצקי. "ואני חושבת רבות על האופן בו ניתן היה לשפר את מערכות המידע מוקדם יותר, להכניס את קופות החולים לתפקיד פעיל במגפה בשלביה ההתחלתיים, לצפות טוב יותר את דרישות כוח האדם שנדרשו ולשפר את התקשורת בין כל השותפים המעורבים".
ואולם כמעט באותה נשימה, מותחת סדצקי ביקורת על מעורבות צוותים חיצוניים למשרד הבריאות, מבלי לנקוב בשמם של תא"ל זייפרט או פרופ' וקסמן. "זמן רב מדי מושקע בוויכוחים, בדיונים, ביועצים, בפורומים ובגורמים מטעם עצמם", היא כותבת. "כתוצאה מכך נוצר מצב בו דיונים רבי־משתתפים לוקים בחוסר הבנת התמונה המורכבת".
ומה לגבי קטיעת שרשרת ההדבקה? סדצקי קובעת כי אסטרטגיה זו, "מהווה עיקרון מוביל... במדיניות משרד הבריאות, כפי שהומלצה ויושמה מתחילת ההתמודדות עם המחלה. בניגוד ל'אגדות אורבניות' שהופצו לא אחת באמצעי התקשורת, משרד הבריאות תמך ותומך באסטרטגיה זו ופעל באופן נחרץ למימושה".
פרופ' וקסמן חושב שהאחריות לא מוטלת רק על כתפיה של סדצקי. "האש ממוקדת בה ובצדק, אבל מעליה יש את המשנה למנכ"ל גרוטו והיה את המנכ"ל בר סימן טוב", הוא אומר. "ושלא נדבר על אלה שמעליהם ‑ שר הבריאות ליצמן שלא היה נוכח בניהול המשבר והממשלה שלא פעלה. סדצקי היא לא האשמה היחידה באירוע".
כן, אבל בשורה התחתונה, סדצקי הלכה, גם בר סימן טוב. ואנחנו בתוך הגל השני.
"אין דבר כזה 'גל שני', כי וירוס לא עובד בגלים. יש התפרצות. כשאנחנו עובדים לא נכון, הווירוס מתפרץ שוב. אנחנו יכולים לחיות בנוכחות הווירוס בצורה כמעט רגילה, בתנאי שנבנה את היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה. אחרת, אנחנו גוזרים על עצמנו חזרה לסגרים. בפעם הראשונה פיספסנו. נקווה שזה לא יחזור על עצמו".
משרד הבריאות: "מפליא שהצוות היועץ הפך למבקר"
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות שיתף ועודנו משתף פעולה עם גורמים רבים לרבות מערכת הביטחון כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה. תא"ל (במיל') אורי זייפרט מונה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות הקודם בהמלצת המל"ל והצוות המייעץ למל"ל להוביל את הצוות לקטיעת שרשרת ההדבקה. במהלך חודש מאי קיבל מנכ"ל המשרד את המלצות הצוות במלואן והצוות המשיך בעבודתו לקראת הפעלתו האופרטיבית. החל מראשית חודש יוני המכלול עובד בתצורה אזרחית כחלק ממשל"ט משרד הבריאות ועוסק בתהליך הרחבת והנגשת בדיקות הקרונה, צמצום זמני המענה וקטיעת שרשרת ההדבקה. מטבע הדברים כניסה של גוף חיצוני וחדש במציאות מורכבת אינו דבר של מה בכך.
"בנוסף לכך פעל ופועל המשרד לתוספת אחיות ומתחקרים למערך החקירות האפידמיולוגיות וזאת לצד שילוב אמצעים טכנולוגיים. נציין כי אין באירוע הקורונה 'קסמים' - לא ניתן לקטוע את שרשרת ההדבקה כלאחר יד בוודאי במציאות של נדבקים רבים, ובכל מקרה מדובר רק בכלי אחד בארסנל כלים של התמודדות עם הנגיף.
"מנכ"ל המשרד החדש נפגש לאחרונה עם מספר צוותים מייעצים לאירוע הקורונה לשיח ולמידה לרבות בנושא זה. בכוונת המשרד למנות אופרטור לניהול משל"ט הקורונה ולהתאים ולחדד את שיטות העבודה.
"נציין עוד כי מפליא שלאחרונה הצוות המייעץ לאירוע, הנעדר כל אחריות שהיא, הפך מיועץ למבקר. בכל מקרה, משרד הבריאות והמכלול ימשיכו בעבודתם החשובה בנושא, לבלימת התפשטות נגיף הקורונה בישראל".
