yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: שלו שלום
    חדשות • 28.09.2020
    המציאות סוגרת עליהם
    עבור צעירים ובני נוער בסיכון שעוד טרם הקורונה התקשו במציאת פרנסה ומקום מגורים, הסגר הוא הרסני במיוחד • ענבל (19) שנמלטה מבית קשה מצאה מקלט זמני בדירה של עמותת "שבתות וחגים" • "אני חייבת למצוא עבודה", היא אומרת, "אבל תחת הקורונה והסגר זה לא אפשרי" • מנהל העמותה: "הצעירים האלה שורפים ימים שלמים ברחוב וחשופים לאונס, אלימות וניצול"
    הדר גיל-עד

    גם לפני הקורונה החיים שלהם היו לא פשוטים, אבל עבור בני נוער וצעירים רבים שנמצאים במצבי סיכון, המציאות החדשה שנכפתה עליהם כתוצאה מהמשבר הכלכלי ומהסגר היא הרסנית. חלקם מסתובב ברחובות ללא בית, והמציאות הכלכלית וממדי האבטלה אינם מאפשרים להם למצוא עבודה ולשקם את חייהם. הסגר מקשה עליהם עוד יותר למצוא פתרונות לינה ואוכל, ומחריף את המצב ההישרדותי שהם היו בו בכל מקרה.

     

    "בתקופת הקורונה האפשרויות מוגבלות בגלל הסגר ונערות ונערים רבים מוצאים את עצמם ברחוב בלי פינה חמה וארוחה חמה", מספר אלי שהפוקר, מנהל עמותת "שבתות וחגים" שפועלת למען נערים ונערות שחיים ברחוב. "יש נערות שמוכרות את הגוף שלהן בשביל לקבל אוכל או פינה חמה ללילה, חלקם משתמשים בסמים בשביל לברוח מהמציאות הכואבת. ללא בית הם לא יכולים להישאר במקום אחד, והם מתניידים כל הזמן מחבר לחבר. מכיוון שאין להם מקום מסודר, אנשים מפחדים מאוד להתקרב אליהם מחשש למצבם הבריאותי. כתוצאה מכך אין להם מקום שהם יכולים להגיע אליו בצורה מסודרת, וללא קורת גג הם שורפים ימים שלמים ברחוב והם חשופים יותר לאונס, אלימות וניצול".

     

    אחת מאותם צעירים שנמצאים כעת במצוקה קשה זו ענבל (19) מחיפה. "הבית היה מקום שהיה לי מאוד קשה לחיות בו", סיפרה. "כשאתה גדל בבית שיש בו מענה לצרכים הבסיסיים שלך כמו ביטחון ותמיכה, אתה לומד להתנהל בעולם, אבל כשאתה גדל בבית שאתה במצב הישרדותי כל הזמן, אתה לא יכול לחיות עד שאתה יוצא מהמקום הזה, אבל כשאתה יוצא מהמקום הזה אין לך את הכלים לחיים כמו שצריך".

     

    "גדלתי בלי אבא, ועם אמא שהייתה מאוד מרוכזת בעצמה. לפעמים היא הייתה נכנסת לטירוף של צרחות וקללות. הייתי ילדה חרדתית, פחדתי מהעולם, לא רציתי לגדול, כל הזמן שמעתי שכשגדלים החיים יותר קשים. כשהייתי בת 13, עברתי הטרדה מינית מצד ידיד של אמא שנגע בי ונישק אותי. סיפרתי לה, אבל במקום להיות שם בשבילי, היא אמרה לי לא להתרגש ממנו, ושהוא לא התכוון".

     

    צילום: שלו שלום
    צילום: שלו שלום

     

     

    ענבל הבינה שהיא חייבת התחלה חדשה. היא עזבה את הבית והחלה לעבוד כמלצרית, אבל פוטרה בגל הראשון של הקורונה ונאלצה לחזור לחיות עם אמה. "זה עשה לי ממש רע", תיארה. "זה הגיע למצב שהיו לי מחשבות שאני רוצה לפגוע בעצמי. הבנתי ששום דבר לא יעזור – שכל מקום יהיה יותר טוב מאיפה שאני נמצאת עכשיו".

     

    במשך ימים היא הסתובבה ברחובות. "כל לילה ישנתי במקום אחר. לפני שבועיים הגעתי לדירה זמנית של עמותת 'שבתות וחגים'. אני יודעת שאני כאן לתקופת זמן מוגבלת ושאני חייבת לנצל אותה כדי לשקם את עצמי, למצוא עבודה וללמוד איך להתנהל עם כסף, אבל תחת הקורונה והסגר זה לא אפשרי. אין עבודה, אי־אפשר לצאת. לא לכל בן אדם יש רשתות ביטחון כמו כסף והורים. אין לי את זה, והמצב היום במדינה מונע ממני להתקדם".

     

    אלה (24) עלתה לארץ מארצות־הברית לפני כשנתיים. היא חזרה בתשובה ועבדה בתור מורה למחול עד הסגר של הגל הראשון. בחודשים האחרונים היא נכנסה להיריון, אבל בן זוגה החליט לנתק איתה קשר, ובמשך כחודשיים לא היה לה מקום לגור. "בחודשים שלא היה לי מקום לגור לא הייתי אוכלת כמעט כלום", סיפרה. "לאכול, זה הרבה כסף. עכשיו אני עומדת להיות אמא אבל אני לא יודעת כלום על ילדים. רציתי ילדים, אבל עם בעל ופרנסה. בגלל הקורונה אני לא יכולה לעבוד, אז אני לא יכולה להרוויח ולחסוך בשבילה כסף. אני מחפשת עבודה ולא מוצאת. איפה אני אגור עם תינוקת שרק נולדה?"

     


    פרסום ראשון: 28.09.20 , 23:47
    yed660100