אנחנו לא הולכות לחפור לכם עכשיו, להפך, נהיה ענייניות. אנחנו יודעות שרובכם עדיין בבית. אנחנו יודעות שחלקכם לא לבד שם. אנחנו יודעות שכל יום בצהריים אתם צריכים לאכול משהו, ורוב הסיכויים שאתם באמצע עבודה, פיקוח על שיעורי זום, ניהול החיים על שולחן מול קיר בבית. הנה מה שאתם צריכים: מתכונים קצרים, קלים ושמצליחים תמיד לארוחת צהריים במינימום טרחה, עם אוכל פשוט שמתאים לרוב הגילים.

טוב, זה באמת הטריק הכי ישן במזווה, כי מדובר במתכון הכי קל, הכי עסיסי, הכי כיפי והכי מתאים לכל בני הבית, שפונים אליו כשבאמת יש לכם 20 שניות להקדיש לארוחת הצהריים. לא צריך תבלינים, העוף יגיר מספיק נוזלים ושומן, אז גם לא צריך מים, בקיצור, אין מה לטרוח, ייצא לכם טעים בכל מקרה.

החומרים:

3 כרעיים מחולקות לירכיים ושוקיים

4 כפות סילאן

3 כפות סויה

1 כפית מלח

2 כפות מים

אפשרויות למשקיענים: 2 גזרים קלופים וחתוכים, 1 בצל קלוף וחתוך, 3 שיני שום פרוסות, 1 תפוח אדמה קלוף וחתוך לקוביות (מומלץ וטעים במיוחד), ענפים טריים של תימין.

ההכנה:

1. מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).

2. מערבבים את הסילאן עם הסויה, המלח והמים בכלי קטן. שמים את העוף ותערובת הסילאן בשקית קוקי, סוגרים ומערבבים את כל החומרים יחד בשקית. יש לכם זמן? תנו להם לעמוד ככה שעה במקרר.

3. מניחים את העוף בשקית על תבנית מרופדת בנייר אפייה, מנקבים בה כמה חורים קטנים עם סכין חדה או מזלג ושולחים לתנור לשעה וחצי.

פילה דג בתנור עם לימון

היופי במתכון הזה שנדרשת פחות מדקה לצורך הכנתו, אבל גם האפייה שלו בתנור היא קצרה ממש. ולא נתחיל להתקטנן איתכם שדג ים זה יותר טעים ודג שמן זה יותר כיף ודג טרי זה יותר מגניב. יש לכם מושט קפוא? אנחנו זורמות. רק תפשירו אותו קודם.

החומרים (ל־4 מנות):

500 גרם פילה דג ללא עצמות אבל עם עור

1/4 כוס שמן זית

1 לימון עסיסי

2 שיני שום פרוסות

מלח בנדיבות

אפשרויות למשקיענים: 20 גרם חמאה חתוכה לקוביות קטנות, מרווה טרייה, פרוסות דקות של פלפל חריף, שפריץ של יין לבן (ראו מסגרת) – כולם או חלקם.

ההכנה:

1. מחממים מראש תנור לחום בינוני־גבוה (210 מעלות).

2. מסדרים את הדג על תבנית מרופדת בנייר אפייה, עם העור כלפי מטה. אם הנתחים ארוכים, חוצים אותם באמצע לרוחב.

3. זולפים על הדג שמן זית, סוחטים עליו לימון טרי בלי להתקמצן, מפזרים עליו ומסביבו שום פרוס. אם בחרתם משהו מהתוספות למשקיענים, זה הזמן לצרף גם אותן לתבנית. ממליחים בכמות יפה של מלח. אל תחסכו בו. דג תפל זה נורא.

4. מכניסים לתנור ל־12 דקות או עד שהדג מוכן. הכנו את המתכון הזה הרבה פעמים, אז אם אתם מאלו שחוששים מדגים נאים, אתם יכולים בכיף לתת לו עוד 5־7 דקות בתנור והוא יהיה בסדר.

דאל עדשים

גרסת הצהריים לצמחונים עצלנים, שגם הם מסתובבים בינינו. עדשים כתומות לא צריך להשרות, ומכאן הבחירה בהן. לגבי דרגת החריפות – תאזנו אותה לפי הטעם האישי. הולך מצוין עם אורז לבן (מתכון בהמשך).

החומרים:

2 בצלים קלופים וקצוצים

3 כפות שמן

1 כוס עדשים כתומות

2 בטטות בינוניות, קלופות וחתוכות לקוביות

2 שיני שום כתושות

1 כפית כמון

1 כפית כוסברה יבשה

1 כפית כורכום

4 כוסות מים

מלח

אפשרויות למשקיענים: 2 עגבניות קצוצות, 1/4 כפית ג'ינג'ר מגורר, צ'ילי חריף

ההכנה:

1. מחממים את השמן בסיר בינוני. מוסיפים את הבצל ומטגנים 3 דקות על אש גבוהה.

2. מוסיפים את יתר החומרים ו־4 כוסות מים. מביאים לרתיחה, מנמיכים להבה ומבשלים 30 דקות. מערבבים מדי פעם. ייתכן שהדאל ייראה מעט נוזלי בהתחלה, אבל הוא מסמיך מאוד כשמתקרר.

3. המלצה: מגישים עם כוסברה טרייה וקצת יוגורט או שמנת חמוצה.

אורז לבן אחד אחד

צריך להסביר? אורז. לבן. בסמטי. אחד־אחד.

החומרים:

1 כוס אורז בסמטי לבן

1 כף שמן

1 ו־1/2 כוסות מים רותחים

מלח בשפע

אפשרויות למשקיענים: 1/4 כפית כורכום, חתיכה קטנה של חמאה קרה לשים על האורז כשהוא מוכן.

ההכנה:

1. שמים את האורז בקערה ומכסים במים. מניחים לעמוד 20 דקות.

2. מסננים ושוטפים תחת מים קרים במשך 30 שניות.

3. מחממים בסיר בינוני מעט שמן ומוסיפים את האורז השטוף. מערבבים עם כף עץ בערך דקה־שתיים.

4. מוסיפים את המים הרותחים והמלח, ואם רוצים גם תבלינים. מביאים לרתיחה, מנמיכים להבה ומבשלים עם מכסה חצי פתוח (או כזה עם חור לאדים) במשך 22 דקות.

5. פותחים את הסיר ומניחים עליו מגבת (וגוש חמאה על האורז אם רוצים). ממתינים 5 דקות ומפוררים את האורז עם מזלג.

פשטידת כרובית ו/או ברוקולי

גרסה טעימה ומהירה שקולעת לטעם הרחב ועוזרת גם לסוררים (בעיקר ילדים) לאכול ירקות.

החומרים:

2 כוסות פרחי כרובית ו/או ברוקולי

2 ביצים

1 מכל שמנת חמוצה

1 מכל יוגורט

1 מכל שמנת מתוקה

מלח

אפשרויות למשקיענים: אפשר להוסיף לתערובת 50 גרם פטה מגוררת או מוצרלה מגוררת, תלוי בטעם שלכם

ההכנה:

1.מחממים תנור לחום בינוני (180 מעלות).

2. מערבבים בקערה גדולה את כל החומרים.

3. יוצקים לתבנית (פיירקס למשל, בגודל 25*35 בערך) ומכניסים לתנור. אופים 30־35 דקות.

יין הבית

תמיד ביקשו מאיתנו המלצות ליין במחיר נוח, אבל עכשיו זאת ממש מגפה. צריכת האלכוהול בקורונה שוברת שיאים, וכולם מחפשים פתרונות זולים לשפיות בכוס של אחה"צ. אז הנה המלצה: השרדונה של אלמוס מארגנטינה הוא יין טעים, כיפי ולא יקר. אם אתם מחובבי האדום, גם המלבק שלהם אחלה. קליל, פירותי, לא חמוץ ובלי טעמי הלוואי שיש לפעמים ליינות זולים. המחיר הנוח הוא בעיקר כתוצאה מההשתייכות לעולם החדש (הסכמי סחר ויבוא, אבל זה משעמם). אנחנו יכולות לדבר איתכם על טעמים של פירות הדר ופרחים, אבל בסוף פשוט מדובר ביין נעים לחך ב־35 שקלים לבקבוק פלוס־מינוס, תלוי איפה וכמה קונים.

עם מעט עזרה מהשף

לפני כמה שנים ישבנו עם קרובי משפחה אמריקאים והגבר התפעל מכישורי הבישול של זוגתו. היא מכינה דברים מצוינים, סיפר בגאווה. מה למשל? התעניינו. אנחנו מזמינים כל שבוע תפריט לכמה ימים מחברה ששולחת מנות שף הביתה, ומקבלים את הכל מדוד ושקול, אמר, אז לפעמים נכין אוכל הודי, לפעמים בשר קוריאני, לפעמים כנפיים בגריל. אבל כל מה שהיא מכינה, יוצא לה נהדר.

לא ידענו כל כך איך להתמודד עם הסיפור הזה. טרנד מנות השף בבית כבש את ניו־יורק בשלהי שנות ה־90 (היו יוזמות כאלה גם קודם, אבל הטרנד תפס אז). היזמים הראשונים ביקשו להציע חוויית פרימיום שיש בה גם תחושת עשייה וסיפוק עם כמעט אפס כישלונות. הקהל העשיר אהב את הרעיון, ומשם הקונספט התגלגל לתעשיות ענק. כיום היא כבר לא ממש פרימיום, החוויה, אלא היא בעיקר עוד צעד שנועד להרחיק מכל עצמאות ויוזמה בישולית גם את אלו שעוד יש להם מטבח פעיל.

יגידו לנו התומכים שמעבר לטעם, יש משהו חסכני בקנייה כזאת, שבה הכל שקול ומדוד בדיוק לפי הכמות הדרושה. במקום בקבוק סויה שלם, ארבע כפות. במקום 100 גרם פפריקה, שתתיישן על המדף, כפית אחת בשקית. אלא שעל הצמבוז (צמצום־בזבוז) מפצים במיליון אריזות קטנות וגדולות שמייצרות קידבוז (קידום־בזבוז) וסותמות את פח האשפה. שלא לדבר על המחיר למנה, שיוצא יותר זול ממסעדה, אבל יותר יקר מבבית, שהרי בחומרי הגלם אפשר לבשל עוד מנות.

ובכל זאת. עכשיו, כשבגלל הקורונה המסעדות סגורות וכולם מבשלים במטבחם הפרטי, האופנה הזאת שנחתה בישראל עוד לפני המגפה, פתאום צוברת כאן תאוצה. הבולטות בין היוזמות החדשות או המתחדשות הן 'כן שף' של שאול בן אדרת ו'שף טו טייבל' עם מבחר גדול של שפים ומנות. המחירים נעים סביב 35־60 שקל לסועד. ניסינו את הריזוטו עם הפטריות של בן אדרת. האריזה הייתה גדולה מאוד, כצפוי, ולא נכנסה למקרר, אבל הריזוטו יצא מושלם. היתרון הגדול ביותר: בקבוק עם ציר ירקות מוכן ועשוי כהלכה. מהדברים הכי מנג'סים שקל לפספס בהכנה שלהם במטבח הביתי. היתרון השני: אחרי שמכינים פעם אחת, יודעים איך להכין ריזוטו.

בשורה התחתונה: כן זאת מתנה חמודה, שמזכירה לנו משהו מהחיים הדקדנטיים שהשארנו מאחור במארס 2020. לא, למרות הפיתוי אנחנו נגד הרעיון להפוך את דרך הבישול הזאת לדרך חיים.