זה סיפור הצד הישראלי בעסקת הנשק של איחוד האמירויות והממשל האמריקאי, כפי שסופר על ידי ישראלים שהיו מעורבים בתהליך.

ההודעה על הסכם הנורמליזציה עם האמירויות, שהתפרסמה ב־13 באוגוסט, התקבלה במערכת הביטחון בהפתעה מוחלטת. שר הביטחון בני גנץ כינס בלשכתו דיון עם בכירי מערכת הביטחון. ההסכם התקבל בברכה. ההחלטה הייתה קודם כל למלא את החסר במודיעין – לברר האם ההסכם כולל עסקת נשק אמריקאית־אמירותית, ואם כן מה היא כוללת. גנץ פנה בשאלות למשרד ההגנה האמריקאי. התשובה הייתה חד־משמעית: תהיה עסקת נשק, והיא חלק מההסכם המשולש. לא רק מטוסי F‑35 (חמקן) יהיו בה אלא גם ציוד מתקדם ביותר ללוחמה אלקטרונית, ועוד.

תשובת הפנטגון הבהירה לראשי מערכת הביטחון שההכחשות של נתניהו בעניין הזה לא תואמות את המציאות. "הבנו שאנחנו צריכים להאמין לידיעות ב'ידיעות אחרונות', לא להודעות מלשכת ראש הממשלה", אמר מקור במערכת הביטחון.

גנץ הורה למנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל לפתוח במשא ומתן עם האמריקאים, במטרה לשמור על היתרון האיכותי של ישראל גם לאחר מימוש העסקה. במילים יותר קונקרטיות, לקבל פיצוי משמעותי בתמורה להסכמת ישראל לעסקת הנשק עם האמירויות.

במערכת הביטחון גיבשו רעיונות. באמצע ספטמבר שוחח גנץ טלפונית עם שר ההגנה האמריקאי מארק אספר. מטרת השיחה הייתה לפתוח את הדלת למשא ומתן של הדרגים המקצועיים. ב־22 בספטמבר הגיע גנץ לוושינגטון. הוא נפגש עם אספר בארבע עיניים וקיבל ממנו שורה של הבטחות. שני מומחים, בעלי תפקידים בכירים במערכת הביטחון, נשארו בוושינגטון כדי לנהל את השיחות. השיחות התנהלו בלי מעורבות של ראש הממשלה או של השגריר הישראלי בוושינגטון.

על פי חוק שהעבירו לפני שנים ידידי ישראל בקונגרס האמריקאי, לישראל יש זכות להביע התנגדות לכל עסקת נשק שפוגעת באינטרסים שלה. ההתנגדות הישראלית יכולה להכשיל כל עסקה. הממשל האמריקאי היה חייב להבטיח שישראל לא תתנגד. מעבר לזה, האמירותים הבהירו שיעצרו את תהליך הנורמליזציה אם עסקת הנשק לא תאושר. גורם שלישי שלחץ על משרד ההגנה האמריקאי היה הבית הלבן של טראמפ. ג'ארד קושנר רצה עסקה לפני הבחירות.

במגעים החשאיים שקדמו להסכם היו לישראל שלוש אפשרויות: לומר "לא" לעסקת הנשק, לומר "כן" לעסקה, או לומר "כן, אבל". במערכת הביטחון הבינו שנתניהו אמר, הלכה למעשה, "כן", ופתחו במאמץ להפוך את התשובה ל"כן, אבל".

הם ידעו שעסקת הנשק עם האמירויות היא רק ההתחלה. סעודיה תהיה הלקוח הבא, אולי גם מצרים ומדינות אחרות. אסור שהעסקה תסיר לחלוטין את המגבלות על מכירת נשק למדינות במזרח־התיכון. זה מסוכן לישראל.

פרטי ההסכם שגובש בין הפנטגון לשליחי מערכת הביטחון סודיים. זהו הסכם מורכב, מסביר מי שהיה מעורב בו. הוא כולל יכולות צבאיות שלא היו לישראל עד היום, הסדרים לדחיית תשלומים ולהקדמת אספקה, ועוד. "יש בו דברים רגישים מאוד ומשמעותיים מאוד", מדגיש אחד המעורבים. "עם ההסכם הזה אני ישן בשקט: נשמר יתרון האיכות הישראלי".

הכל נעשה בלחץ זמן, משום שהאמירותים דרשו להביא בהקדם את עסקת הנשק לאישור הקונגרס. הם לא היו מוכנים להסתכן: הם עמדו על כך שישראל תודיע שהיא אינה מתנגדת לאישור העסקה. בעניין הזה הם עקביים לחלוטין: מאז חגיגת השלום על המדשאה הדרומית בבית הלבן הם אומרים שוב ושוב: יש עסקה, בהסכמת ישראל. זה גם שאמרו, בלחץ האמירותים, טראמפ וג'ארד קושנר.

ביום ראשון בבוקר טס המנכ"ל אשל לוושינגטון כדי לסגור פרטים אחרונים. ביום שלישי הוא הודיע לגנץ שההסכם מוכן והוא סומך עליו את ידיו. גנץ יכול לבוא ולחתום. אשל חזר לארץ, גנץ יצא לוושינגטון ביום רביעי בלילה, וביום חמישי הוא חתם על ההסכם. כשנחת בארץ ביום שישי פירסם הודעה משותפת עם נתניהו על ההסכם הביטחוני עם הממשל האמריקאי. בלחץ האמריקאים והאמירותים נתניהו נאלץ להודות: ישראל נתנה אור ירוק לעסקת הנשק.

ואז נתניהו הבין שנחשף: הפייק ניוז לא היו בידיעות שפורסמו כאן אלא בהודעות שלו ושל כל נמעני דפי המסרים שלו. הוא מיהר להוציא הודעה שאומרת, למעשה: לא אני הסכמתי לעסקת הנשק האמירותית – גנץ הסכים, בשיחותיו בוושינגטון. בתוך דקות הוציא גנץ הודעה משלו, שהציגה את נתניהו כשקרן. אמש כינס נתניהו מסיבת עיתונאים שבה נאחז שוב בגרסתו – בניגוד לדיווחים מוושינגטון, מאבו־דאבי וממערכת הביטחון בישראל.

ההסכם עם איחוד האמירויות טוב מאוד. הוא טוב גם במחיר שישראל נדרשת לשלם תמורתו. כך כתבתי למחרת ההודעה על ההסכם. העסקה שנחתמה עם הפנטגון מוסיפה עוד בונוס לחשבון. ואסור לשכוח את צעדי הנורמליזציה עם סודן. הבשורה הסודנית נולדה מדרישה של מוחמד בן־זאיד, שליט האמירויות: סילוק גורמי הטרור האיסלאמיים מסודן מבטיח את השיט במצרי באב אל מנדב – עורק חיוני לנפט של האמירויות. הוא מכה לאיראן. ישראל יוצאת נשכרת, וזאת בשורה מצוינת.

נתניהו ראוי להערכה על ההחלטות האמיצות שקיבל: ויתור על סיפוח בגדה; השלמה עם אספקת נשק אמריקאי מתקדם למדינות ערביות. למרבה הצער, הוא מעדיף לשווק לציבור אגדה על שלום ללא תמורה, להכחיש מה שלא ניתן להכחשה ולקרוא פייק ניוז לאמת. הכחשות השווא שלו מזכירות לציבור את ההכחשה הכוזבת שלו בעניין הצוללות. הן מכתימות מהלך מדיני שכולנו צריכים להתגאות בו.

בממשלות קודמות חילופי ההאשמות בין נתניהו לגנץ היו מביאים לפירוק הממשלה. לא בממשלות נתניהו. ביום שישי מלכלכים; ביום ראשון ממשיכים כרגיל, עד לפיצוץ הבא.