yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: דנה קופל
    ממון • 21.01.2021
    איך נצא מזה
    הספקים ילחצו להעלות את מחירי המזון. מחירי הטיסות צפויים לרדת. יותר רופאים וחולים יעדיפו לקבוע טיפולים מקוונים. הקניונים וחנויות הרחוב לא יהיו כמו שהכרנו אותם - ושירותי הרכבות והאוטובוסים כבר בעיצומו של שינוי דרמטי שנרגיש היטב. הקורונה השפיעה על כל תחום בחיים שלנו בשנה האחרונה, והיא לא מתכוונת לעצור כאן
    כתבי ממון

    קניונים וחנויות: יידרשו שינויים מסיביים  | שושנה חן

    בחברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר ספרו את החנויות שנסגרו ברחובות המסחריים המרכזיים בערי ישראל בתקופת הקורונה, וגילו ש־10,000 מתוך 40,000 נסגרו. השכירות אמנם נחתכה למחצית, אבל נכון להיום אין עסקאות שכירות חדשות לאכלוס החנויות. "כרגע ההתרסקות מוחלטת", אומר היועץ השיווקי תמיר בן שחר, מנכ"ל החברה, וספק אם לבעלים או לשוכרים הקודמים נותרו המשאבים הכלכליים והנפשיים לפתוח את החנויות מחדש. אחד הפרויקטים הקשים ביותר של היום שאחרי יהיה לנפוח בהן חיים ולהופכן למקום מושך.

     

    ועם זאת, מותה הצפוי של החנות הקטנה לא הגיע, להפך: הקורונה הגדילה את הפופולריות של החנות השכונתית, המקומית, הלא גדולה, חנות הלחם, הקצבייה, בית הקפה השכונתי, וטיפחה נאמנות מקומית. האפשרות לקנייה מהירה במקום קרוב הפכה ליתרון. הקניונים מצידם לא מתו, אך חייבים להשתנות.

     

    ד"ר דנה טבת, מומחית לשיווק והתנהגות קונים, חברת סגל בבית הספר למנהל עסקים בבינתחומי: "החנויות צריכות לייצר יותר נאמנות, גם דרך זיהוי קהילתי, ולספק ערך מוסף שידגיש את עדיפותן על האונליין. חנות תכשיטים, למשל, יכולה להציע סדנאות לייצור תכשיטים, או להשתמש במרחב הפיזי כדי ללמד אמנות כתרומת לקהילה. הצרכנים יצפו מכל מקום מכירה, לשמירה על הבריאות. יהיה צורך להאיץ את המעבר לתשלום דיגיטלי ובאפליקציות חכמות, להקטין משכי עמידה בתורים, להמעיט במכירה בתפזורת ולהרבות באריזות. כל מי שגדלו משמעותית בקורונה ימשיכו לשגשג, כמו מוצרי הבישול, טיפוח הבית וספורט, וגם כל מה שקשור ל'מתחת למסכה' שהמעטנו לקנות בקורונה – למשל איפור, ואפילו בישום". לדבריה, יהיה קשה יותר להחזיר את כל הקהל לקניונים, ולכן לכאורה יש יותר סיכוי לחנויות ברחובות המסחריים, ובמיוחד למי שיכולים להציע שירות של קנה, קח וסע.

     

     

     

    צילום: דנה קופל
    צילום: דנה קופל

    "שיקום חנויות הרחוב יצריך טיפול שורש ברחובות המסחריים בדומה למה שקורה בעולם, בו הופכים רחובות ותיקים למקומות חיים, עם שדרות הולכי רגל, שבילי אופניים וקורקינטים, ונוחות של שורות חנויות צמודות", אומר תמיר בן שחר. "נדרשת תוכנית אסטרטגית כלכלית גדולה והקמת חברת ניהול לכל רחוב מרכזי. אבל תוכניות כאלה כמעט לא נראות באופק".

     

    בקניונים מודעים היטב לשינויים ההכרחיים ועוסקים בתוכניות ליום שאחרי. "הקניונים לא ייעלמו כי נכון להיום היחס אדם לקניון בישראל הוא כרבע יחסית לארה"ב", אומר גורם בענף. "ערים רבות בישראל, כמו תל־אביב, נבנו כמו ערים במזרח אירופה, לא כמו בארה"ב או מערב אירופה. אין רחובות גדולים של קניות, והקניונים מהווים אלטרנטיבה". להערכתו, הרשתות שבקניונים יתחזקו, והקמעונאים הקטנים בעלי חנות אחת או שתיים יתקשו וייעלמו. במקומן יהיו יותר חנויות עוגן גדולות, וכניסה מסיבית יותר של תחומי הפנאי, כמו ספורט, על חשבון ירידה בנתח האופנה. הנהלות הקניונים ישקיעו יותר בהבאת לקוחות לקניון. יהיו מתחמי פעילות רבים יותר בשטחים של חנויות שיתפנו – מספורט ועד פעילות לילדים". וקודם כל ולפני הכל ישקיעו בבטיחות הבריאותית בקניונים, כמו למשל מערכות אוורור מתקדמות בדומה לאלה שבמטוסים, ויתקשרו את הנושא לציבור בפרסומות, במסרים לסלולרי ובשילוט בשטח.

     

    צילום: זהר שחר
    צילום: זהר שחר

     

    מחירי המזון ומוצרי החשמל לבית: במגמת עלייה | נווית זומר

     

    יש חשש שמחירי המזון צפויים לעלות השנה, לאחר שמחירי חומרי הגלם לתעשיית המזון זינקו בבורסה לסחורות העולמית. בסוף יולי האחרון עלו מחירי השמנים לתעשיית זו, דקל וקנולה, בכ־50%. גם מחיר הסוכר זינק בעשרות אחוזים, ומחיר הקמח עלה ב־12% בעקבות זינוק במחירי החיטה.

     

    עליית מחירי מוצרי המזון לצרכן לא מתבטאת במדפים, משום שהמפעלים הגדולים כמו שטראוס ואסם גידרו (ביטחו) את מחיר המוצרים, אבל תקופת הגידור תסתיים בחודשים הקרובים וייתכן שרשתות השיווק לא יוכלו לבלום יותר את הדרישה לעליית המחירים מצד הספקים. הזינוק במחירי חומרי הגלם לתעשייה נובע מההתאוששות הכלכלית של סין, שהחלה לצרוך כמויות גדולות של מזון, ובנוסף משום שהתפוקה העולמית של הגידולים החקלאיים שמזינה את תעשיית המזון הייתה השנה קטנה מהצפוי בגלל נזקי אקלים.

     

    ואם זה לא מספיק, היבואנים כבר הודיעו שגם מחירי מוצרי הצריכה לבית, ממקררים ועד מדיחי כלים, צפויים לעלות בכ־20% בגלל התייקרות ההובלה הימית מהמזרח הרחוק בשיעורים גבוהים מאוד של עד 400%, בגלל חוסר במכולות להובלה ימית וירידה דרמטית במספר טיסות הנוסעים שנשאו גם מטען מסחרי. גם העלייה הגדולה בביקוש העולמי למוצרים אלה תרמה את חלקה לעליית המחירים: בעידן הקורונה רבים שידרגו את הבית ומוצריו בשל המעבר לעבודה מהמשרד לבית. אם מישהו ציפה שהירידה בשער הדולר תוריד את מחירי מוצרי החשמל ־ זה כנראה לא יקרה.

     

     

     

     

    צילום: קובי קואנקס
    צילום: קובי קואנקס

     

    תחבורה: התחבורה הציבורית תחזור טובה יותר, השאלה האם הנוסעים יחזרו | אודי עציון

    הקורונה תפסה את התחבורה הציבורית בארץ בעיצומן של השקעות ענק של המדינה, שנועדו לסגור את הפערים הגדולים עם רוב העולם בתחום החשוב הזה.

     

    בחודש הבא ייפתח סוף־סוף קו הרכבת החשמלי המלא מרעננה להרצליה, יקרב את השרון בכ־20 דקות לקו החוף, לנסיעות קצרות יותר ברכבת גם לתל־אביב ודרומה, וגם להרצליה וצפונה, וכאשר יחזור הביקוש צפויה הרכבת לשוב ולפעול בשישי ובשבת בכפוף להגבלות הפוליטיות על שעות ההפעלה. רכבות חשמליות חדשות ייכנסו לשירות, יחליפו ציוד ישן וישפרו את רמת האמינות והדיוק של המערכת.

     

    שירותי האוטובוסים עוברים שדרוג משמעותי: אין כמעט עיר שלא נחנכו בה בשנה האחרונה נתיבי תחבורה ציבורית חדשים, ובקרוב תסתיים העבודה על קטעים מרכזיים בפרויקט מהיר לעיר להאצת הנת"צים במרכז, רבים מהם בכבישים עירוניים, למשל בכביש 5. בשעות העומס לא ייתקעו עוד האוטובוסים בפקקים לצד המכוניות הפרטיות, כך שנוסעים רבים יגיעו ליעדיהם כחצי שעה מהר יותר בכל כיוון, כאשר האוטובוסים יאחרו פחות גם בשעות העומס בבוקר ואחר הצהריים.

     

    במקביל יתחילו מסוף השנה לפעול הזוכים הראשונים בשמונה מכרזי תח"צ גדולים שהתעכבו במשך יותר משנתיים, בבית־שמש, בפרוזדור ירושלים והשומרון, בירושלים עצמה, בנתניה, ברהט ובחיפה. כל המכרזים כוללים תוספת של קווים חדשים, הגברת תדירות של הקווים הקיימים ורכש של אוטובוסים חדשים, כולל חשמליים, שקטים ונטולי פליטות מהאגזוז.

     

    עד סוף השנה יתחילו לפעול הארכות קו הרכבת הקלה בירושלים, כולל תוספת משמעותית לכיוון הדסה עין כרם, ובסוף 2022, באיחור של שנה, יתחיל לפעול הקו האדום של הרכבת הקלה במרכז, בין פתח־תקווה לבת־ים, שלב חשוב בדרך להפעלת קווים נוספים של הרכבת הקלה במרכז ובבירה בשנים שאחרי.

     

    השאלה היא מי יגיע ליהנות מההשקעות בסך עשרות מיליארדי שקלים של משרד התחבורה. הקורונה הרחיקה נוסעים רבים מהתחבורה הציבורית, לאחר שרבים עברו לעבוד מהבית, פוטרו או בעיקר חששו מסכנת ההדבקה בנסיעה עם זרים. רכבת ישראל ירדה למשל מיותר מ־270 אלף נוסעים ביום, לכ־100 אלף לפני הסגר האחרון, ו־30 אלף איש ביום כעת. גם רבים ממי שממשיכים לצאת לעבודה בקביעות מעדיפים רכב פרטי.

     

    לפי ההערכות, כרבע מהעובדים יוכלו להמשיך לעבוד מהבית גם אחרי שהמגפה תחלוף. שובם של אחרים יהיה תלוי בהחזרת האמון שאין עוד סכנה בריאותית בתחבורה הציבורית, ושהיא מתחילה סוף־סוף להיות מהירה ונוחה משימוש ברכב פרטי. עבור רבים המדינה היא שעשויה לקבל את ההחלטה, עם צפי לאגרות גודש שיטיל האוצר כדי למלא מחדש את הקופה שהתרוקנה בקורונה, ואת האוטובוסים והרכבות.

     

    צילום: דנה קופל
    צילום: דנה קופל

     

    רפואה: הזינוק במספר הטיפולים מרחוק לא יעצור כאן | שושנה חן

    עולם הרפואה לא יחזור להיות כפי שהיה, ושתי הסוגיות שמייצגות באופן הדרמטי ביותר את השינוי הן הרפואה מרחוק והאשפוז הביתי.

     

    "לקחנו עשור וכיווצנו אותו לחמישה־שישה חודשים", מגדירה את המהפך אטל מולכו, מנכ"לית פמי, ספקית שירותי רפואה מרחוק ואשפוז ביתי. ההבנה שהרפואה הולכת לקראת אימוץ האשפוז הביתי כפתרון למצוקת המיטות שיחסוך כסף וישפר את הטיפול בחלק מהחולים חילחלה עוד ב־2017.

     

    רק שמגבלות תקציב, חששות ואי־אמון מצד רופאים ומטפלים עיכבו את התהליך. גם בתי החולים לא מיהרו לקפוץ על העגלה. עד שהגיעה הקורונה - ומוטטה את כל החסמים. תעדוף המיטות בבית החולים השתנה: הרופאים נאלצו לטפל בחולים בטלפון או בווידיאו, גם משום שהם בעצמם פחדו. חולים חששו להתאשפז. האשפוז הביתי הפך לפתרון המועדף עבור שני הצדדים.

     

    היום מאושפזים בבתיהם יותר מ־4,000 חולי קורונה הזקוקים לתמיכה נשימתית ומטופלים על ידי קופות החולים ועמותות מקומיות, בעיקר חרדיות. רק 45% מהתורים בקופת חולים לאומית למשל היו "מסורתיים", במפגש פנים מול פנים. 90% בין חולי הקורונה של קופת חולים כללית נוטרו מרחוק. 80% מכלל שירותי קופת חולים מכבי ניתנו השנה בטלפון, בשיחות ווידיאו או בפנייה וירטואלית. במאוחדת נערכו השנה 140 אלף ביקורי רופאים דיגיטליים ושיעור הפניות המקוונות הוכפל. הכיוון ברור, ולא נראה שיש ממנו דרך חזרה.

     

    במקביל צפויה הרחבה של האמצעים האבחוניים, בין היתר באמצעות פיתוחים המבוססים על בינה מלאכותית. הרפואה מרחוק תגויס, במיוחד בקרב החולים הכרוניים, כדי לבנות אחריהם מעקב קבוע במדידת ערכים שיהיו זמינים לרופא. בכללית יכניסו בקרוב לשימוש שירות אולטרסאונד באמצעות טכנולוגיה שהופכת את הסלולר לסורק; בלאומית עורכים כעת פיילוט לטריאז' מרחוק, הליך שמסייע לחולים להחליט אם עליהם להגיע למיון, למוקד החירום או שהם יכולים להישאר בבית.

     

    בינתיים מנסים למצוא פתרונות גם עבור חולים שהטיפול מרחוק פחות מתאים להם, כמו חרדים, ערבים וקשישים. יש כמובן גם צורך בשיפור השירות הקיים, כשאחת הבעיות המהותיות היא המחסור ברופאים. אבל לכולם ברור: אם התנופה הזאת תימשך, תוך חמש שנים 30%־40% ממטופלי הפנימיות יקבלו את הטיפול בבתים. ותודה לקורונה.

     

     

    צילום: יריב כץ
    צילום: יריב כץ

     

    משלוחים ואונליין: האונליין ימשיך לצמוח, אבל לא נוותר על החנויות הפיזיות | שושנה חן

    צידניות כחולות וכתומות משבצות את כבישי הערים על גבי אופנועיהם ואופניהם של כ־6,000 שליחים של וולט ותן ביס. מספרם של בלדרי החברות פד־אקס, DHL ו־UPS הוכפל, לפי הערכות, והגיע ל־1,000. כל חודש צצות חברות שליחויות חדשות, המשלוחנים מרשתות הסופרמרקט עמוסים בעבודה, ואפילו החנויות השכונתיות עובדות עם שליחים. הקורונה הזניקה את ענף השליחויות, ובישראל מועסקים היום כ־10,000 שליחים, אין נתון מדויק. הציפייה לשליח הפכה חלק כמעט יומיומי מחיינו. אצל צעירים שליחויות הפכו לפרנסה אלטרנטיבית למלצרות, עם הכנסה ממוצעת של 7,300 שקל בחודש (על פי אול ג'ובס). עם זאת, השליחויות נחשבות עדיין לנקודת התורפה של אתרי האינטרנט. "עולם המשלוחים מאתרי האונליין השתפר משמעותית, אבל עדיין יש הרבה לשפר, בעיקר בתחום ההחזרות", אומרת ד"ר דנה טבת, מומחית לשיווק והתנהגות קונים, חברת סגל בבית הספר למנהל עסקים בבינתחומי. "המהפך האמיתי באיכות השליחויות יגיע אם וכאשר אמזון תיכנס לארץ ותציע את תוכנית הפריים עם הבטחת שליחויות תוך 4 שעות מרגע ההזמנה".

     

    נכון להיום אין מספיק כוח אדם להבטיח יעילות ברמות של אמזון, וקיימים פערים רבים באיכות השירות בין האתרים המקומיים. ועם זאת, עולם האונליין, שצירף לעצמו למעלה ממיליון משתמשים חדשים בקורונה, הוא כאן כדי להישאר. "הוא ימשיך לצמוח", צופה אלעד גולדנברג, יועץ אסטרטגי, לשעבר בכיר באי־ביי. "אם כי הקצב יתמתן. ב־2021 היקף הקניות באונליין בשוק הישראלי יגדל ב־20%, ב־2022 ב־15% נוספים, לעומת קצבים של 40%־60% בקורונה". ניר זיגדון, מנכ"ל "אי.קומרס מכירות", צופה ששוק האונליין יגיע לכ־60% מהשוק הכללי. אחרים בענף מדברים על 30%.

     

    בעולם הסופרמרקטים וחנויות המזון האונליין מהווה עדיין רק כ־5%־6% מהשוק, ויש לו לאן לצמוח. רשתות המזון ישקיעו משאבים לקידום הרכישות בימים א'־ג', הימים החלשים שלהן. המחסנים האוטומטיים, במובילות של שופרסל, יסייעו לגידול. החנויות הפיזיות מצידן תצטרכנה להגדיל את כמות הפריטים הבלעדיים שאין באונליין, ולהעצים את חוויית הקנייה. אבל הן לא יעברו מן העולם, כמו שאולי חשבנו בעבר. ד"ר טבת: "גילינו שאנחנו חייבים אינטראקציות אנושיות, ריגוש, חוויות וקשרים שהאונליין לא יכול לספק. ראינו את ההתנפלות על החנויות עם הסרת הסגרים". מנגד היא מצביעה על הניסיון של האונליין בעולם להמציא את עצמו מחדש כדי להעשיר את חוויית הקניה. למשל, תופעת ה"שופ סטרימינג" – "קנייה חברתית". קבוצות צרכנים יוצאות לקניית אונליין משותפת בחנות הפיזית, שאחראית על האירוע ומקיימת אינטראקציה בין המוכרן והלקוחות, כולל הדגמת מוצרים ואפילו מדידה. כל המומחים צופים הגברת השילובים בין החנויות הפיזיות לאינטרנט. למשל, התחלת הקנייה באונליין וסיומה בחנות הפיזית, ולהפך – ביקרתם בחנות הפיזית, לא מצאתם את המידה, קנו אונליין והבגד יגיע הביתה.

     

    אין ספק שצלצול השליח בדלת מספר פעמים בשבוע יישאר נוכח בחיינו.

    תעופה: נזקים שייקח שנים לתקן - ומחירים שיירדו | נווית זומר

    אנליסט התעופה מייקל דרצ'ין תיאר את השפעת הקורונה על חברות התעופה בתור "ה־11 בספטמבר והמשבר הכלכלי העולמי של 2008 גם יחד - על סטרואידים", והעריך כי לחברות השונות ייקח שבע שנים, אם לא יותר, להתאושש מהכאוס. ארגון חברות התעופה העולמי חוזה כי הענף יצליח לחזור לעצמו רק ב־2024, וגם זה רק אם לא יהיו הפתעות נוספות.

     

    המשבר שפקד את התחום חסר תקדים. הוא גורם לאנשים להירתע מטיסות, בין אם בשל הקושי לשמור על ריחוק חברתי במטוס או לעטות מסכה במשך 12 שעות, ובין אם בגלל חששות שלהם מהתפרצות מחודשת ביעד שאליו הם טסים. ההערכה בענף היא שההתנהגות הצרכנית תשתנה לגמרי בעקבות הקורונה, וגל של טיסות ספונטניות שהביא למספר שיא של תיירים בעולם כבר לא יחזור. ההליכים המורכבים הנדרשים כיום ממי שרוצה לארוז מזוודה ולנסוע למדינה רחוקה (בהנחה שהיא לא אדומה) כוללים מילוי טפסים והצהרות בריאות עוד לפני הטיסה ובדיקות קורונה ביציאה מהמדינה ובנחיתה במדינת היעד. הם מרתיעים את הנוסעים ואינם מאפשרים החלטות מהרגע להרגע, אלא מחייבים התנהלות אחרת, מחושבת יותר, של הזמנות מראש. ועלולה להיות לכך השפעה דרמטית. יחד עם זאת, חברות התעופה המקומיות מאמינות שהציבור הישראלי יסתער על הטיסות ברגע שהדבר יתאפשר.

     

    גם המעבר לעבודה בבית ולמפגשי זום מעורר חשש גדול בענף מאובדן פלח השוק הרווחי ביותר, של נסיעות עסקים לצורכי כנסים ודיונים. מחלקות הביזנס מהוות 50% מהכנסות חברות התעופה, והרווחים המשמעותיים הללו לא יחזרו כל כך מהר, אם בכלל.

     

    "מחיר כרטיסי הטיסה יעלה בגלל ירידה משמעותית בביקושים", מסביר אנדי ריקובר, מומחה לתעופה ויועץ לחברות תעופה. "הוצאות הטיסה יתחלקו על פחות נוסעים, ולטוס יהיה עניין יקר יותר. עדיין אין לדעת בכמה. כל זמן שהקורונה בשטח, לא ניתן לתת תחזית אמינה לגבי עתיד הענף". התחזית שלו קודרת במיוחד: "באופן אישי אני מאמין שהחזרה לנורמליות תקרה רק ב־2026".

     

    אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, מאמין כי לפחות בשלב הראשון של היציאה מהמשבר מחיר הכרטיס יירד, כי חברות התעופה ירצו להחזיר את הנוסעים – וייאלצו להתפשר על רווחיות. גם התחרות הצפויה תבטיח בהתחלה מחירים זולים. חברת וויז אייר, למשל, הודיעה לאחרונה על פתיחת קו דובאי־תל־אביב במחיר השקה של 178 דולר בלבד. חברות התעופה מהאמירויות עדיין לא אמרו את דברן, אבל סביר להניח שהן יציעו מחירים לא פחות אטרקטיביים.



    מזון ומסעדות: בתי הקפה הקטנים והאישיים יפרחו | שושנה חן

    המזון, החינוך והבריאות הם שלושת התחומים המובילים בגידול בהוצאות שלנו בתקופת הקורונה, כך מראה סקר שערכה חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר. בששת החודשים שיבואו אחר כך, יש לצפות לירידה של כ־8%־10% במכירות המזון בחנויות וברשתות. הסיבות: נחזור לאכול במסעדות ובמקומות עבודה ולצאת לחו"ל ולאכול שם, אם כי לאט־לאט, וגם ההשתתפות באירועים תחזור, במתינות של היוצאים מפוסט־טראומה. ההשבתה הכמעט מוחלטת של הערוצים האלו של צריכת מזון בתקופת הקורונה תרמה, על פי הערכות, לכ־7% מהעלייה שממנה נהנו רשתות וחנויות המזון. עם זאת, אין ספק שהאירוח המשפחתי בפסח, אחרי מצור של שנה כשחו"ל עדיין תהיה חסומה למדי, יגרום לעלייה בצריכת המזון.

     

    בסופר יימשכו מגמות שהתחילו השנה. מצד אחד, האוכל הבריא. המדבקות האדומות למשל, שגרמו לירידה של 12% במכירות חטיפי הדגנים, 10% במכירות התה הקר, ו־4% במכירות השוקו ומעדני החלב, לא מתו ולא ימותו. המגמה של אוכל בריא, שמסייע לחסינות הגוף, תימשך, והיועץ השיווקי רון אנטונובסקי, מנכ"ל "נתיב יועצים", צופה עלייה בפיתוח ובביקוש למוצרי מזון המכילים ויטמינים די וסי ואבץ, שנתפסים כמגבירים חסינות של הגוף. ומצד שני – האוכל המפנק, מאפים, שוקולדים וגלידות, גבינות מיוחדות.

     

    האם נחזור למסעדות ולבתי הקפה בממדים של פעם? ראשית, לא נוכל לחזור לכולם. כ־2,000 מבין כ־5,000 מסעדות נסגרו. בנוסף, כ־20% משעות העבודה יתבצעו מהבית, כלומר נהיה פחות בחוץ. ד"ר דנה טבת, מומחית לשיווק והתנהגות קונים, חברת סגל בבית הספר למנהל עסקים בבינתחומי, סבורה שנחזור לאכול בחוץ, כחלק מהצורך למפגשים עם אחרים. "יכול להיות שבהתחלה נראה יותר יציאות למסעדות כתהליך של פיצוי". היועץ השיווקי תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, מזכיר: "כבר לפני הקורונה ראינו מגמה של ירידה במסעדות שף, והליכה יותר ויותר לקונספט של מסעדות קטנות שמציעות מנות קטנות במחירים של 49־69 שקל למנה. זה יימשך. ויש לזכור שכמיליון אנשים עלולים להישאר ללא עבודה וללא דמי אבטלה החל מיוני, ותקציב המסעדות שלהם יצנח".

     

    בן שחר חושב ששוק בתי הקפה יצטרך להמציא עצמו מחדש. "רשתות בתי הקפה, שהקפה היווה רק כ־10% מהמכירות שלהן, הפכו יותר למסעדות מדגם 'קפולסקי מודרני'. אם הם לא ימציאו את עצמם מחדש, נראה דעיכה. מי שיפרחו יהיו דווקא בתי הקפה האישיים, השכונתיים, קטנים וחמימים, שמכירים את לקוחותיהם".

     

    והבישולים בבית? אלה יימשכו, אך לא בהיקפים של ימי הסגר. לא נאפה לחם מחמצת ונקרים פסטה כל ערב, אבל נארח יותר בבית. מחקר שערכה חברת "נתיב יועצים" העלה כי 58% מהמבשלים גילו את הבישול כסוג של ריפוי ליחסים שונים במשפחה וכדרך לשיתוף וגיבוש במשפחה. 40% ממי שהגדירו עצמם "בשלנים" סיפרו שהמציאו מתכונים חדשים ונהנו – ערכים מוספים שלא יישכחו. איך זה ישפיע על מכירות המזון? רון אנטונובסקי, מומחה לשוק המזון ומנכ"ל "נתיב יועצים", מעריך: "ב־2019 נמכרו בשרים, דגים, ירקות ופירות בכ־44 מיליארד שקל. בקורונה עלה המחזור לכ־51 מיליארד. אחרי שתסתיים המגפה הוא יירד לכ־47־48 מיליארד".

     

     


    פרסום ראשון: 21.01.21 , 18:48
    yed660100