בתחילת החודש, אחרי ציפייה ארוכה, הושקה אצלנו טסלה האמריקאית – וצברה בתוך יממה מאות רבות של הזמנות. השבוע היא התנסתה במשבר המקומי הראשון שלה, כשהודיעה לחלק מהמזמינים על דחיית אספקת הרכב שלהם ממארס ליוני. בתוך חודש אחד הפכה המכונית החשמלית מכזאת שלא רק חובבי טכנולוגיה וסביבה מדברים עליה, לעוד מתמודדת בשוק, עם כל תופעות הלוואי של החיים האמיתיים.

זה לא שלא מכרו כאן מכוניות חשמליות לפני כן: בטר פלייס מכרה כ־1,200 מכוניות לפני עשר שנים ופשטה רגל. ב־2020 נמכרו בישראל 1,500 חשמליות, עם צפי לגידול של 300־500 אחוזים השנה. היום אנחנו מדברים רק על מכוניות שהן 100% חשמליות, לא כולל 4,500 מכוניות מחושמלות שנמכרו אצלנו בשנה שעברה - היברידיות נטענות שמסוגלות לנסוע ל־40־50 ק"מ.

וישראל עוד בפיגור לעומת שאר העולם. אצלנו תפסו החשמליות נתח שוק של 0.7%, כשבסין ובאירופה הוא עמד על כ־10%. החלטות רגולטוריות בסין ובאירופה, ומדיניות שעליה הכריז הנשיא ביידן בארה"ב, מבהירות שאת השינוי הזה כבר אי־אפשר יהיה לעצור. ב־2030 כבר לא נראה מכוניות דיזל או בנזין נמכרות באירופה למשל, רק היברידיות או חשמליות, כשהאחרונות צפויות לחלוש על כ־50% מהמכירות.

בשבוע של אסון אקולוגי חסר תקדים, מתבקש לשאול: האם הגיע הזמן לעבור למכונית חשמלית? הנה כמה סוגיות שאתם צריכים לברר עם עצמכם לפני שאתם מוציאים את המעבר לפועל.

עמדת טעינה. כרגע אין מספיק בארץ | צילום: ארטיום סולטדנקו

האם יש לכם חניה פרטית?

אם אין לכם חניה קבועה שבה אתם יכולים לטעון בלילה את הרכב, אין לכם סיבה לרכוש כרגע רכב חשמלי. זו יכולה להיות חניה בבית פרטי או בבית משותף, אבל החיים עם רכב כזה מתבססים על טעינת לילה ארוכה שתמלא את הסוללה למחר. רק עיריות בודדות החלו להקים עמדות הטענה ציבוריות ברחוב, וייקחו שנים אם בכלל עד שהן יהיו זמינות בכל רחוב ובקרבת כל בית.

לפי ההערכות, רק ל־30% מהישראלים יש חניה כזאת. מי שמגיע מדי יום למקום העבודה יכול אולי להסתדר עם עמדת טעינה שממוקמת שם אם היא זמינה לו בקביעות, אבל זה יהיה פחות נגיש ונוח.

איך טוענים רכב חשמלי?

יש שני סוגי טעינה: איטית (AC) ומהירה (DC). טעינה איטית יכולה להתבצע משקע ביתי (חוקי כיום, אך מסוכן בגלל חשש לחימום יתר ושריפה – ומוגבל רשמית לשעתיים) תעשייתי (שקע מיוחד כמו למזגנים, המורכב בבית ועמיד יותר לשימוש ממושך), או מעמדת טעינה מסודרת, שעולה אלפי שקלים, אך מאיצה דרמטית את קצב הטעינה: מכ־24 שעות רצופות שיידרשו כדי למלא סוללה של חשמלית ממוצעת בטעינה משקע ביתי, ועד כ־6־8 שעות עם עמדת טעינה. עמדה כזו אפשר לרכוש בחברות הטעינה, והיא בדרך כלל מסופקת עם רכב חשמלי חדש.

טעינה מהירה מתבצעת בהספקים גדולים הרבה יותר, 50 עד 175 קילוואט בדרך כלל, מה שדורש קווי חשמל מיוחדים. אפשר למצוא עמדות טעינה כאלה בתחנות דלק ובמרכזי קניות, והן מיועדות למי שיוצא לנסיעות ארוכות, ונמצא הרחק מהבית. טעינה כזאת יוצרת חום רב בסוללה וגורמת לבלאי מואץ, ולכן יצרני הרכב ממליצים שסך הטעינות המהירות לא יהיה יותר מ־10% מהטעינות שלכם. טעינה מהירה גם יקרה משמעותית.

יש מספיק עמדות טעינה כדי לא להיתקע בדרך?

כיום יש בישראל כ־40 עמדות טעינה מהירה, ממטולה ועד אילת. אבל הפריסה שלהן דלה מדי, ונסיעות ארוכות עדיין דורשות תכנון מוקדם. אין עדיין עמדות מהירות בגולן למשל, וגם הפריסה שלהם בנגב לא מספיקה.

יש עמדות שיאפשרו לכם להגיע לאילת או לחרמון בבטחה, אך מעט מדי: בימי שיא של טיולים אתם עלולים לחכות בתור לעמדה פנויה. לכל חברת טעינה יש אפליקציה משלה שמראה היכן נמצאות העמדות, והאם הן זמינות, ודרכה אפשר גם לשלם על הטעינה. אפליקציה לאומית שתכיל את כל העמדות תושק רק בחודשים הקרובים בידי סלופארק, שזכתה במכרז משרד האנרגיה (ראו מסגרת).

כמה יעלה לי להחליף סוללה?

הסוללה היא הרכיב היקר ביותר ברכב חשמלי. החלפה שלה עולה בין 40 אלף שקל ברכב עממי ל־150 אלף שקל בחשמליות היוקרתיות. אבל זו תהיה בעיה עתידית: החשמליות נמכרות כמעט תמיד עם אחריות ל־8 שנים או ל־160 אלף ק"מ. היצרנים מבטיחים להחליף את הסוללה במקרה של כשל, או חשוב יותר, במקרה של דעיכה (הירידה האיטית המוכרת בשימוש בסוללות), לרמה של 70% מהקיבולת.

גם אחרי תום האחריות לא כל תקלה מחייבת החלפה מלאה: ברוב המקרים אפשר יהיה לחליף בכל פעם את תא הסוללה שנפגם, בעלות של כמה אלפי שקלים.

כמה כסף אפשר לחסוך במעבר לרכב חשמלי?

השימוש ברכב חשמלי זול משמעותית מאשר ברכב בנזין או דיזל. בטסלה למשל אין בכלל טיפול שנתי, בחשמליות אחרות הטיפול כולל רק בקרה והחלפת נוזלי קירור בעלות של מאות שקלים בודדים לשנה. בגלל שהרכב משתמש בטעינה רגנרטיבית כדי לייצר עוד קצת חשמל בכל בלימה, וכך להאט את הרכב כמעט ללא שימוש בבלמים, גם אלה יוחלפו רק אחת לשלוש־ארבע שנים.

החיסכון העיקרי הוא בדלק: עלות החשמל היא 20־25 אחוז מעלות בנזין או סולר לאותו מרחק, כל עוד המדינה לא מטילה מס על השימוש בחשמליות, כפי שהיא מטילה מס כבד (קרוב ל־70%) על כל ליטר דלק מאובנים. חשוב גם להקפיד על טעינה ביתית כדי ליהנות מהתעריף הביתי של 50 אגורות לקוט"ש, לעומת שקל עד שניים בשימוש ברשתות הטעינה שמחוץ לבית. גובה החיסכון תלוי בכמות הנסיעה שלכם, אבל מדובר ב־500 עד 1,000 שקל לחודש בממוצע. מי שמקבל רכב חשמלי ממעסיק זכאי להנחה של 1,000 שקל בשווי שימוש.

|

|

|

|

|

האם שימוש בחשמל בכלל מזהם פחות את הסביבה?

כן. אין פליטת זיהום מהאגזוז לסביבה הביתית והעירונית שלנו. ייצור החשמל התעשייתי, אפילו בארץ שבה פחם עדיין מהווה 25% ממקור האנרגיה, ושדות סולריים וטורבינות רוח מהווים רק 10%, מזהם פחות ממנועי שריפה פנימית מודרניים. הפער ילך ויגדל ככל שיופסק השימוש בפחם (מתוכנן ל־2025) ויגבר השימוש באנרגיות מתחדשות (תכנון ל־30% ב־2030).

הסוגיות המרכזיות הן הטיפול בסוללות הרכב, האם יישמרו התקנות המחייבות מחזור שלהן, והאם יימצא להן (כמו שמבטיחים יצרני הרכב) שימוש עתידי לאגירת חשמל בצבירי סוללות שיותקנו ליד שדות סולריים וטורבינות רוח, כדי לאפשר להן לספק בלילה חשמל שנאגר ביום.

מה מצב השוק בישראל?

בישראל נמכרים כיום 18 דגמי מכוניות חשמליות בידי 15 יצרנים, מהג'יפון החשמלי של MG ב־129 אלף שקל ועד פורשה טייקאן טורבו ב־1.6 מיליון שקל. עד סוף השנה יצטרפו עוד לפחות חמישה יצרנים ושבעה דגמים חדשים.

אם אתם מחזיקים רכב אחד בבית ועומדים לרכוש אחד חדש, צריך עדיין לשקול בזהירות אם כבר הגיע הזמן לעבור לחשמל, אבל כרכב שני כדאי מאוד לעשות את זה. כדאי לזכור שרוב החשמליות כבר מוצעות גם כמשומשות, כולל גל מכירות של נהגים חשמליים ותיקים שמוכרים אותן כדי לממש את החלום ולנהוג בטסלה. שווה לשקול גם את הערוץ הזה.

בישראל נערכים למהפכה: מספר עמדות הטעינה צפוי לזנק

משרד האנרגיה הכריז לפני שנתיים על סבסוד הקמתן של 110 עמדות טעינה מהירות (DC) המסוגלות למלא סוללה ריקה של רכב חשמלי בתוך 30 עד 60 דקות, ושל 2,500 עמדות טעינה איטית ׁ(AC) הנדרשות לשש־שמונה שעות לאותה משימה.

בינתיים פועלות רק כ־40 עמדות מהסוג הראשון, ויותר מ־1,000 מהסוג שני. שתיהן מתאימות גם עבור שימושים קצרים יותר: רוב נהגי החשמליות משתמשים בעמדות הטעינה המהירה למשך 15־20 דקות, המתנה שנחשבת קצרה יחסית. הן מספיקות לנהיגה של 75־125 קילומטר נוספים.

בישראל פועלות ארבע חברות טעינה גדולות: ג'ינרג'י הוותיקה, אפקון של קבוצת שלמה, סונול EVI ו־EV-Edge (קבוצת יוניון), שגם היא בדרכה לשותפות עם חברת דלק ותיקה - פז - שמנהלת מו"מ לרכישת 50% ממניותיה. עמדות הטעינה המהירה שלהן ממוקמות בתחנות דלק ובמרכזי קניות גדולים, ובחודשים הקרובים צפויה האצה בקצב ההפעלה של עמדות חדשות, שהתעכבו בגלל הקורונה ובגלל כדאיות נמוכה בשל מספר החשמליות הקטן. גם כך המדינה סיבסדה בינתיים מספר נמוך יחסית של עמדות: ב־2025, למשל, המשרד מעריך שיהיה צורך בכ־10,000 עמדות ציבוריות.

החדשות הטובות הן שהדברים מתחילים להשתנות, וגם החברות הפרטיות מתחילות להאיץ את ההשקעות בתחום. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי במהלך 2021 תשקיע סונול EVI עשרה מיליון שקל בהקמת 30 עמדות טעינה מהירות בתחנות הדלק של סונול. העמדות יהיו מהירות (50 קילוואט־שעה) ואולטרה־מהירות (160 קילוואט), ולצידן יוקמו אזורי המתנה ייעודיים הכוללים פינות ישיבה ופינות עבודה עם שקעים לטלפון סלולרי ולמחשב נייד.

עמדה מהירה ראשונה כבר הוקמה בתחנת סונול על כביש כפר שמריהו־הרצליה, סמוך לכביש 20, ובתקופה הקרובה יותקנו עמדות כאלה גם בתחנות נוספות על צירים מרכזיים בכל רחבי הארץ - כמו למשל בכפר אדומים בכביש 1, בעליות מים המלח לירושלים, בשער העלייה ביציאה מחיפה לכיוון תל־אביב, בתחנת הדס בכניסה לבאר־שבע מכיוון צפון, ובראש פינה, בכביש 90 בכיוון צפון.

עמית אקשטיין, מנכ"ל סונול EVI, אמר ל"ידיעות אחרונות" כי החברה פועלת לפי ההערכה שהשנה יימכרו בארץ 7,000 מכוניות חשמליות חדשות - וכי פוטנציאל שוק הטעינה החשמלית הציבורית בישראל יגיע להיקף של מאות מיליוני שקלים ב־2025.

במקביל רשת "חצי חינם" מתחילה בהתקנת 100 עמדות טעינה של EV-Edge. זו הפעם הראשונה שבה רשת סופרמרקטים ישראלית פורסת עמדות כאלה בסניפיה.

הפריסה תכלול בשלב הראשון 17 עמדות טעינה בשמונה אתרים, כאשר 16 מתוכן יהיו עמדות כפולות שיהיו מסוגלות לטעון שתי מכוניות בו־זמנית, ועמדה אחת תהיה מהירה. הצפי הוא שבתוך שנתיים תושלם הקמתן של כל 100 העמדות.

בגרמניה הייתה רשת ALDI הראשונה שפרסה עמדות כאלה בסניפים שלה, והן משמשות גם כדי לעודד לקוחות להגיע לחנויות. אם בארץ אנחנו מצפים לקבל חניה חינם לשעתיים בסופר, אלדי מציעה טעינה בחינם לשעתיים, או בהנחה גדולה. גם בישראל שוקלות "חצי חינם" ו־EV-EDGE פעולות שיווקיות דומות בעתיד.