מיליוני בני אדם ברחבי העולם התעצבו לשמוע השבוע על מותו של הנסיך פיליפ, בעלה של המלכה אליזבת. אלפי בני אדם הניחו זרי פרחים על מפתן ארמון בקינגהאם, בבריטניה הוכרזו שמונה ימי אבל ומברקים מראשי מדינות נפלטו במזכירות הארמון לכבודו של הנסיך האהוב, בן לדור של נפילים.

בצרפת, השיגו החדשות גם את איבי כהן בביתה. אלא שעבורה מות הנסיך לא היה עוד אירוע רחוק. "התעצבתי מאוד לשמוע על מותו", אומרת כהן בראיון מיוחד. "נקשרתי אליו במיוחד בגלל נסיבות משפחתי. היו לו חיים ארוכים ומעניינים. ליבי יוצא אל המלכה, שנשארה לבדה. ודבר אחד אני יודעת: אמו של פיליפ, אליס, בטח הייתה גאה בו".

קורות משפחתה של איבי (קיצור של אווה) כהן (66) נכרכו בגורל משפחת הנסיך פיליפ ומשפחת המלוכה. בשלהי מלחמת העולם השנייה אמו של פיליפ, הנסיכה אליס, הסתירה שלושה מבני משפחת כהן בדירת השרד שלה, בארמון המלוכה באתונה. 13 חודשים ארוכים סיכנה הנסיכה מיוון את חייה כדי להבטיח את חייהם - תוך שהיא מסתירה את הדבר גם מבנותיה, שהיו נשואות לבכירים במפלגה הנאצית בגרמניה.

שבע שנים אחרי תום המלחמה, הפך בנה פיליפ לדמות עולמית כשאשתו אליזבת הוכתרה למלכת בריטניה. אבל גם מעמדה הרם של המלכה המפורסמת בעולם לא חשף את המעשה ההרואי שעשתה חמותה כדי להציל יהודים בשואה. "פגשתי את פיליפ בשנת 1994 בירושלים, כשהשתתף בטקס ההכרה באמו המנוחה כחסידת אומות העולם", מספרת כהן. "הגעתי לטקס ביחד עם דוד שלי, מישל, שהוסתר על ידה עם אחותו ואמו. עד אז בכלל לא היינו בקשר עם משפחת המלוכה. רק ב'יד ושם' פיליפ סיפר לראשונה את הסיפור. גם אני לא הכרתי אותו, כי בבית שלנו לא דיברו על השואה. רק אז הבנתי שלולא אמו של הנסיך, שהסתירה חלק מבני משפחתי ועזרה למלט את האחרים ובהם גם את אבי, לא הייתי היום בחיים".

ֻהנסיכה אליס

הסיפור הלא ייאמן של הנסיכה אליס שב השבוע לכותרות, עם היוודע דבר מותו של פיליפ, חודשיים לפני יום הולדתו ה־100. לאורך 73 שנות נישואיהם, פיליפ סומן בעיקר כמי שסיפק למלכה משענת ותמיכה. מעט מאוד היה ידוע על משפחתו, וארמון המלוכה לא עשה דבר כדי להבליט את קורותיו - ומסיבה טובה: שלוש מאחיותיו של הנסיך נישאו לבכירים במפלגה הנאצית. פיליפ מצידו קשר את גורלו לממלכה עוד לפני נישואיו לאליזבת, והיה קצין בצי הבריטי וגיבור מלחמת העולם השנייה, אבל שורשיו נטועים עמוק בבית המלוכה הגרמני. לא בכדי ילדיו נקראים בשם המשפחה של אמם, ווינדזור, ולא שלו, מאונטבאטן - עיבוד לאנגלית של בית האצולה הגרמני באטנברג. "אני הגבר היחיד בבריטניה שילדיו לא נושאים את שם משפחתו", התלונן פיליפ.

גם פרויד קפץ לטפל

בעוד שבארמון המלוכה התעקשו להסתיר את כתמי העבר המשפחתי של פיליפ, היו אלה דווקא בני משפחת כהן שהעלו על נס את המעשה ההרואי של אליס. לולא הם, ספק אם אליס הייתה מקבלת אחרי מותה את תואר חסידת אומות העולם. "היא מעולם לא ביקשה הכרה עבור מעשיה", אומרת כהן. "פיליפ העיד כי אמו מעולם לא סיפרה לו או לאחיותיו על כך שהסתירה והצילה את בני משפחתי. הוא אמר שהיא לא חשבה שמעשיה היו יוצאי דופן, אלא ראתה בהם תגובה אנושית לאנשים במצוקה".

הסיפור של משפחת כהן מתחיל בעיר טריקלה ביוון. סבה של כהן, חיימקי, היה בנקאי מעורב מאוד בחיי הקהילה. מעמדו הרם הוביל לחיבור עם משפחת המלוכה של יוון: המלך גיאורגיוס הראשון נהג להתאכסן בביתו בעת ביקוריו באזור, בשל העובדה שביתו הגדול והמרווח היה היחיד בסביבה שהלם את מעמדו ואת צרכיו של המלך. המלך שבא תחתיו, קונסטנטינוס, כבר ביקש מחיימקי שיעבור לגור בסלוניקי. "סבא שלי ליווה את הרב הראשי של יוון למפגשים עם המלך. עד כדי כך הוא היה קשור למשפחת המלוכה היוונית".

כהן על קברה של הנסיכה. "היא לא התעניינה בכתרים ויהלומים"

חיימקי הפך לנשיאם של ארגונים יהודיים ואף נבחר לשמש חבר פרלמנט בשנות ה־20. הקהילה היהודית בסלוניקי פרחה: ערב מלחמת העולם השנייה היא מנתה 70 אלף יהודים, יותר ממחצית מתושבי העיר. עם השתלטות הגרמנים על סלוניקי, משפחת כהן נמלטה לאתונה, שהייתה תחת שליטה איטלקית. ב־1943 מת חיימקי ממחלה והוא בן 70. "אבי, אלפרד, הפך להיות ראש המשפחה בזכות העובדה שהוא היה עורך דין ואחראי מאוד", מספרת איבי.

הנאצים החלו לשלוח את יהודי המדינה לאושוויץ, ואלפרד היה צריך למצוא פתרון לבני משפחתו - אמו רייצ'ל, אחותו טילד ואחיו ז'ק, אלי ומישל. החווה שבה הסתתרו בתחילה בני המשפחה נחשפה, ומציאת מקום מסתור חדש הייתה משימה לא פשוטה כלל. "אבא שלי ראה ברחוב מכונית של משפחת המלוכה. הוא ידע שרוב בני המשפחה נמלטו וגילה שרק הנסיכה אליס נשארה באתונה. היא רצתה להיות עם עמה, לקשור את גורלה בגורלו. כל אותו לילה התהפך אבי במיטתו עד שעות הבוקר, אז הגיע להחלטה: הוא ישתמש בקשרי המשפחה הטובים עם משפחת המלוכה ויבקש מאליס שתסייע לאמו ולאחותו, נשות המשפחה, להסתתר. הוא ואחיו כבר תיכננו להימלט מיוון ולחבור לממשלה הגולה בקהיר. בבוקר הוא סיפר את התוכנית לבני משפחתו והם חשבו שהוא משוגע. השאלה הגדולה הייתה: איך מגיעים לנסיכה אליס?"

כמו מרבית הנסיכים והנסיכות באירופה של סוף המאה ה־19, גם אליס הייתה פרי שידוך של בתי מלוכה - נינתה של המלכה הבריטית ויקטוריה, בתם של נסיך גרמני ונסיכה בריטית. היא נולדה ב־1885 בטירת ווינדזור, שבאדמתה ייטמן מחר בנה, הנסיך פיליפ. בשנות נעוריה בילתה במיטב ארמונות אירופה. גם את בעלה הכירה בארמון: ב־1902 פגשה בנסיך היווני אנדראס בהכתרת המלך הבריטי אדוארד השביעי. שנה לאחר מכן הם נישאו בגרמניה ועברו להתגורר בארמון באתונה. "היא הייתה כמו הנסיכה דיאנה - זוהרת, שונה ובלתי אמצעית", אומר הוגו ויקרס, היסטוריון של בית המלוכה הבריטי. "היוונים החלו לחבב בזכותה את משפחת המלוכה שלהם. אליס נחשבה לנסיכה היפה באירופה כולה". אליס ילדה ארבע בנות - מרגריטה, תיאודורה, ססיל וסופי. אחרי שנים רבות ומאמצים כבירים הצליחה, ב־1921, גם ללדת בן זכר - פיליפ. אפשר היה לומר שתמונת האידיליה המשפחתית המלכותית הושלמה, אלא שיוון נחלה תבוסה בעוד סיבוב לחימה מול טורקיה, ואנדראס, שהיה קצין בכיר בצבא היווני, הואשם בבגידה. ימים אחדים לפני שהוצא להורג, שלח ארמון המלוכה הבריטי ספינה לחלץ את בני משפחת המלוכה היוונית, קרוביהם הרחוקים. פיליפ, אליס ושאר בני המשפחה יצאו לגלות בפריז.

החיים בבירה הצרפתית לא עוטרו בניחוחות קרואסון: נישואיהם של אליס ואנדראס התפוררו עד 1930. אליס איבדה עניין בחיי המשפחה ולקתה בנפשה. היא הזתה הזיות דתיות, סיפרה כי היא יכולה לרפא אנשים הודות לישו. ההזיות הובילו לאשפוזה בכפייה - אפילו דוקטור פרויד נקרא לספק עצה לנסיכה התמהונית. היא הפכה לנזירה בכנסייה הרוסית־אורתודוקסית ונדדה ברחבי אירופה. ב־1937 התאחדה לרגע עם בני משפחתה אחרי שבע שנות נתק, בהלוויה של בתה ססיל, שנהרגה בתאונת מטוס. אך בני המשפחה כבר נפוצו לכל עבר באירופה שלפני המלחמה. ססיל ובעלה היו חברים במפלגה הנאצית וההלוויה נערכת בגרמניה, עם תפאורה של צלבי קרס. אליס הייתה מזועזעת.

פיליפ ביד ושם בעת הענקת התואר לאמו

היא שבה ליוון והחליטה לקשור את חייה עם היוונים, ומתברר שראתה את היהודים כחלק מהם. "היא חזרה ליוון ועבדה עם הצלב האדום, גייסה כסף לעניים וסייעה לפליטי המלחמה", אומרת כהן. "כשבני משפחתי התדפקו על דלתה, היא ידעה שמכונת ההשמדה הנאצית פועלת במלוא המרץ".

בני משפחת כהן ניסו ליצור קשר עם אליס באמצעות חברה משותפת. לימים סיפר אלפרד כהן בעדותו: "לא הצלחנו לקבל תשובה. אחותי ואני החלטנו ללכת לכיוון הארמון. אחותי התעטפה בצעיף, שלא יזהו אותה. ברחוב, לא הרחק מהארמון, פגשנו את אשת ראש הממשלה היווני הגולה וסיפרנו לה על מצבנו. באותו רגע, דלת הבית שלצידו עמדנו נפתחה. יצאה ממנה חברתה הטובה ביותר של המשרתת של הנסיכה. שעה לאחר מכן קיבלנו מסר מאליס, שהיא מסכימה. מתברר שאליס סירבה לאישה הראשונה כי חששה שסודנו יתגלה והייתה מופתעת מהמקריות שבה פגשנו את החברה של המשרתת שלה".

רייצ'ל וטילד כהן ארזו את מעט חפציהן ועברו להתגורר בדירת השרד של אליס, בקומתו השלישית של ארמון המלוכה באתונה. "אליס הודיעה ל־70 אנשי הצוות שלה שאמא שלי הייתה האומנת של ילדיה בעבר, מה שהיה, כמובן, שקר מוחלט. אך אף אחד מהם לא חשף את דבר נוכחותן. אליס הגיעה לדירת המסתור של סבתי ודודתי לעיתים תכופות - הן שתו תה וניהלו שיחות על דת ועל צרפת".

במקביל, סייעה אליס לשלושת האחים להימלט לקהיר דרך טורקיה. האח הרביעי, מישל, הצטרף אל אמו ואחותו במסתור בארמון הנסיכה ששלוש בנותיה היו נשואות לקצינים נאצים בכירים. האם עשתה כן משום שחשה אשמה? כהן סבורה שלא. "היא עשתה את מעשה הגבורה כי הייתה אנושית. היא לא הייתה נסיכה שהתעניינה בכתרים ויהלומים אלא רצתה להקדיש את חייה לעזרה לחלשים".

באחד הימים התדפקו על דלתות הארמון קציני הגסטפו. אליס, שהייתה כבדת שמיעה מלידה אבל דיברה גרמנית שוטפת, "העמידה פנים שהיא לא יודעת מה הם רוצים ממנה והשתמשה בחירשות שלה כדי לחזק זאת", מספרת איבי. "הנאצים חשבו שהיא משוגעת וויתרו. אם התוצאה הייתה אחרת, לא הייתי מדברת איתך היום. אליס סיכנה את חייה כדי להציל את בני משפחתי".

הנזירה שקנתה צעצועים לצ'ארלס

13 חודשים בסך הכל הסתתרו בני משפחת כהן אצל אליס. בתום המלחמה התאחדה המשפחה באתונה. אליס שמרה על קשר של מכתבים עם בני המשפחה. היא נכחה בחתונת בנה עם המלכה אליזבת ב־1947 (האחיות לא הוזמנו כדי למנוע סקנדל) ואף הוצע לה לקבוע את חייה בבריטניה. אבל הנסיכה־נזירה המשיכה באורח חייה הצנוע ברחבי אירופה - וכשהגיעה ללונדון הייתה עוזבת את הארמון בגפה ומסתובבת ברחובות כדי לקנות צעצועים לנכדה האהוב, צ'ארלס. לצד הסלידה מחיי הארמון, השלימה אליס מעגל חשוב - היא בילתה זמן ממושך עם בנה, פיליפ, שאותו עזבה כשהיה ילד קטן. פיליפ התגאה באמו, התרפק על הזמן המשותף שלהם ותועד איתה באירועים שונים.

בשנת 1969 הלכה אליס לעולמה ונטמנה במקום שבו נולדה - טירת ווינדזור. משאלתה להיקבר בירושלים לא כובדה בגלל וטו שהטיל על כך משרד החוץ הבריטי. יחסי ישראל־בריטניה היו אז פושרים והבריטים חששו מהתקרבות יתר של פיליפ ומשפחת המלוכה לישראל. רק ב־1988 הוטסו עצמותיה של אליס ונטמנו בכנסייה במורדות הר הזיתים בירושלים. גם אז הדבר נעשה כמעט בחשאי. אפילו בנה לא הגיע לטקס.

מי שחשף את גבורת אליס היו בני משפחת כהן. בתום המלחמה התאחדו בני המשפחה - אביה של כהן, אלפרד, התחתן ברבות הימים עם יהודייה ממוצא צרפתי ועבר להתגורר בפריז, שם נולדה איבי. היום היא מתגוררת בגפה באזור ספר, מרחק שעתיים מפריז, ועוסקת בצילום ובאמנות.

ב־1989 חל המפנה: "הם היו חברים טובים של טדי קולק, וכשסיפר להם שעצמותיה של אליס הועברו להר הזיתים, אבי החליט להעלות על הכתב את סיפור גבורתה. שנה לאחר מותו אמי שלחה את כתב היד ליד ושם. ב־1993 הוכרה אליס כחסידת אומות העולם".

ב־1994 הוחלט לקיים טקס ביד ושם ולטעת עץ בשדרת חסידי אומות העולם על שמה של אליס. "ניהלנו עם משרד החוץ הבריטי ועם ארמון המלוכה משא ומתן לאורך זמן רב", מספר אבנר שלו, יושב ראש יד ושם. "אחרי חודשים ארוכים קיבלנו תשובה: פיליפ ואחותו, סופי, יגיעו לטקס במסגרת ביקור שהוגדר פרטי - ולא מדיני. פיליפ היה מאוד לבבי, פתוח ומתעניין. נטענו את העץ על שם אמו, סיפרנו את סיפור גבורתה ואז נכנסנו יחד למוזיאון. הביקור התארך הרבה מעבר לזמן. הנסיך רצה ללמוד על השואה, לחלוק כבוד לאמו וביקש מאיתנו: 'תשמרו היטב על העץ שלה'. אחר כך עלה אל קברה".

כהן מספרת כי "במפגש עם פיליפ הבנתי שכפי שאני לא ידעתי על קורות משפחתי במלחמה, גם הוא לא ידע הרבה על המעשים של אמו כי היא לא דיברה על כך. אני חושבת שהוא התמלא אליה הערכה גדולה יותר. בשנת 2018, כשהנסיך וויליאם ביקר בישראל, הוזמנו לירושלים להיפגש עימו. נתתי לו את כתב היד של אבי, והתרשמתי שהדבר נגע מאוד לליבו. בשנה שעברה הוא נאם במסגרת אירועי יום השנה ה־75 לשחרור אושוויץ והוא דיבר על אומץ ליבה של אליס ועל בני משפחת כהן שניצלו בזכותה. סיפור אומץ ליבה היה צריך להיות מסופר. עכשיו תורי לספר את סיפורה ולשמר את זיכרונה. והשבוע, כשנודע לי שבנה, פיליפ, הלך לעולמו, משהו בליבי נצבט".