שלישי 23 באפריל 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום : ידיעות אחרונות
    חדשות • 23.12.2015
    ושמרו בני ישראל
    גלעד קריב

    הצעת החוק של ח"כ מיקי זוהר לאיסור גורף על מסחר בשבת זכתה לרגע מתוקשר של חסד, אבל ספק גדול אם תהפוך מכותרת לחוק — החלטתה של ועדת השרים לחקיקה לתמוך בהצעה, אך במקביל להקפיא אותה, היא מרשם כמעט ודאי לקבורתה. הדבר אינו צריך להפתיע, שהרי זה היה גורלן של כל הצעות החוק בנושא בעשור האחרון. הכישלון הצפוי של ההצעה גם לא מצער — מדובר בהצעה קיצונית, שבניגוד להצעות הקודמות אפילו אינה מנסה להתחפש להצעת פשרה מאוזנת. עם זאת, הקפאתה הצפויה מזכירה את הכישלון המתמשך בהתמודדות עם סוגיית המסחר בשבת.

     

    מחקרים שנערכו בנושא מלמדים שלא מדובר בעניין שולי: כמעט חמישית מהעובדים היהודים, ולא רק הצעירים שבהם, מועסקים ביום המנוחה השבועי. כל עובד שביעי שהוא הורה לילדים מתחת לגיל 18 עובד ביום שבת. בנוסף, אין מדובר רק בשירותים חיוניים, שכן שישית מכל העובדים בענפי המסחר עובדים בם גם בשבת. נתונים אלו מוכיחים שהזכות ליום מנוחה משפחתי נשללת מאלפי משפחות באופן שמצדיק הסדרה בחוק, אך על מנת לעשות זאת יש להפריד בין התכלית החברתית לתכלית הדתית של החקיקה, ולגבש הסדרים מידתיים — המתבססים בין השאר על ההבנה שההבחנה המוחלטת בין מסחר לבין פעילות פנאי אינה מתאימה למציאות שבה 40% מהציבור הישראלי עורכים קניות בשבת, לרבות רבים שמגדירים עצמם כמסורתיים.

     

    דוגמה אחת למחשבה בכיוון הנכון מצויה דווקא בחוק העזר של עיריית תל־אביב, שקבע שני מתחמים בעיר שבהם תותר פעילות מסחרית, ובנוסף כמות לא גדולה של היתרים להפעלת מרכולים, תוך הגדרה של הרחובות שבהם יפעלו והגבלה של שטח המסחר. הבעיה המרכזית עם החוק היא שאין בו מענה לפגיעה בעסקים הקטנים ובמכולות ולהבטחת הזכויות הסוציאליות של העובדים בשבת.

     

    כיוון אפשרי נוסף הוא צמצום מידתי של המסחר בשבת, תוך שדרוג ההגנה על זכויות המועסקים ביום זה בכל הענפים. על פי המתווה, שהוצע על ידי התנועה הרפורמית, יוגדר איסור מסחר ל־24 שעות משעות אחר הצהריים של יום שישי ועד למחרת היום, וללא תלות במועד ההלכתי של יציאת השבת תותר בשעות אחר הצהריים של יום זה פעילות מסחרית במרכזים מחוץ לאזורי מגורים. כך יתאפשר חצי יום מסחר, במחצית השנייה של שבת, ולרשות המקומית תינתן האפשרות להתיר פעילות מצומצמת של מרכולים באותן שעות ברחבי העיר. כמו כן, עסקים שיפעלו בשבת יידרשו לשלם אגרה מיוחדת, שתשמש להקמת קרן ממשלתית לעידוד עסקים קטנים ולפיתוח המסחר במרכזי הערים. במקביל, תשודרג ההגנה על כלל העובדים ביום המנוחה בענפי המסחר, הפנאי והשירותים החיוניים כאחד, באמצעות הגבלה של מספר השעות שבהן ניתן להעסיק עובד ביום המנוחה, הגבלת מספר השבתות שבהן ניתן להעסיקו ברציפות וחיזוק ההגנה על עובדים שאינם מעוניינים לעבוד בשבת.

     

    כדרכן של פשרות, אין במתווים המידתיים מענה מלא, אך יש בהם תשובה לפגיעה בערכים הסוציאליים — שהם עיקר טעמה של השבת — תוך הכרה בבחירות התרבותיות של ישראלים רבים. הניסיון לקדם חקיקה דתית במסווה של חקיקה סוציאלית, שנכשל פעם אחר פעם, מנציח בסופו של יום גם את המשך הפגיעה בזכויות העובדים וגם את הניכור של רבים מהשבת ומערכיה. רק הסדרה משפטית המכירה בכך שענייני דת ופולחן לא צריכים להיות מוסדרים בחקיקה היא זו שיכולה להעניק ביטוי מיטבי לערכים החברתיים של המסורת היהודית בכלל, והשבת בפרט. √

     

    הרב גלעד קריב הוא מנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל

     


    פרסום ראשון: 23.12.15 , 22:31