שני 16 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    ארכיון ידיעות אחרונות
    24 שעות • 26.12.2017
    4.11.1995 | רצח רבין
    שמעון שיפר

    "מדינת ישראל שלאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל לא תשוב להיות מה שהייתה לפניו", כך נכתב בדין וחשבון שפירסמה ועדת החקירה הממלכתית בראשותו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר שחקרה את נסיבות הרצח של ראש הממשלה המנוח. נדמה לי שהקביעה הזאת מלווה אותנו מיום הרצח כתמרור אזהרה מפני מה שעלול להתרחש בישראל על רקע העימותים הקשים שקשורים בוויכוח על סימון גבולות הקבע של המדינה. מה שהתברר בליל הרצח של רבין הוא שהמדינה שבה אנו חיים — "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", כפי שנהגנו להתפאר בדפוס המשטר שלנו — איננה שונה מהמשטרים סביבנו, שבהם מסלקים את ראשי השלטון על ידי שימוש בנשק חם.

     

    הסימנים שהעידו על האפשרות שחייו של רבין נתונים בסכנה היו רשומים לא על הקיר אלא בכל פינה שאליה הגיע ראש הממשלה — ההפגנות של עשרות אלפים נגד ממשלת רבין, שהייתה נחושה ליישם את הסכמי אוסלו מול יאסר ערפאת, למרות פיגועי ההתאבדות הרצחניים מצד פלסטינים ברחבי ישראל; ההכרזות של רבנים שהוציאו פסקי הלכה של "דין רודף" נגד רבין, שמשמעותם כי דמו הותר, היו אמורות להדליק לא נורה אדומה אלא היערכות חירום בשירות הביטחון הכללי. למעשה, השב"כ נרדם בשמירה, התגלה ככלי ריק.

     

    עשרה ימים לפני הרצח ליוויתי את רבין למרכז האו"ם בניו־יורק לאירוע שנועד לציין מלאת חמישים שנה לארגון. עשרות ראשי מדינות צבאו לפתחו של ראש הממשלה וביקשו להיפגש איתו, להביע בפניו את הערצתם על נחישותו לנסות ולהגיע להסכם עם הפלסטינים למרות המחירים הכבדים שהדרך להסדר גבתה מהצד הישראלי. בארץ נמשכו ההפגנות נגד רבין; לימים התברר שיגאל עמיר ניסה להתנקש ברבין שלוש פעמים לפני ליל הרצח. בניו־יורק שאלתי את ראש היחידה לאבטחת אישים בשב"כ אם הם לא חוששים שמישהו יתנקש ברבין. "אל תדאג", השיב לי ב. ל., ראש היחידה, "אנחנו נשלוף ראשונים".

     

    ארבעה ימים לפני הרצח השתתפתי בתוכנית "מוקד" בטלוויזיה. זו הייתה הפעם האחרונה שרבין התראיין. שאלתי אותו אם הוא לא חושש לחייו, והוא השיב שהוא לא פוחד ובדרכו המתריסה לפעמים המטיר אש וגופרית על המפגינים נגדו. בשיחה פרטית אחרי השידור רבין אמר לי שהוא מסרב להיענות לבקשת מאבטחיו ללבוש אפוד מגן. "הישראלים לא מקבלים שכפ"צים", אמר בביטול, "וגם אני כמו כל הישראלים".

     

    במוצאי שבת, ב־21:42, ירה יגאל עמיר שלושה כדורים בגבו החשוף של ראש הממשלה רבין. אחרי דקות של חרדה ושל תקווה שמא גורלו של רבין, ששירת את ישראל בכל נימי נפשו, ייקבע לכף זכות, הרופאים באיכילוב קבעו את מותו. ואני נזכרתי שעשרה ימים לפני כן ביקשתי מרבין שיכתוב מכתב לבני גיל, ששירת באותם ימים כקצין בצה"ל, כמדריך בבית הספר לקצינים. רבין התיישב לכתוב ובכתב ידו העגול הוא הודה לבני על שירותו למען המדינה. הוא עשה זאת אחרי שהודה לכל מזכירה בנציגות שהייתה מעורבת בהצלחת ביקורו בעיר.

     

    המכתב לבני נמסר לו רק אחרי רצח ראש הממשלה ז"ל.

     

     

     


    פרסום ראשון: 26.12.17 , 21:35