שני 16 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    7.12.2011
    24 שעות • 28.01.2018
    7.12.2011 | משה קצב נכנס לכלא
    שמעון שיפר

    מאחורי גדר אבן שמקיפה את ביתם של גילה ומשה קצב בקריית־מלאכי התכנסו בלילה האחרון לפני כניסתו של הנשיא השמיני לכלא מעשיהו ב־6 בדצמבר 2011 בני המשפחה — אחיו של קצב, בניו, בתו, הנכדים וקבוצה קטנה של רבנים בראשותו של הרב צבי טאו — להיפרד מהאיש שהם המשיכו להאמין כי הוא חף מפשע. שלושה שופטים של בית המשפט המחוזי הכריעו את דינו של קצב וקבעו כי הוא אנס את א' ממשרד התיירות והורשע גם במעשים מגונים, בהטרדה מינית ובשיבוש של הליכי המשפט. הוא נידון לשבע שנים בכלא. הדברים שכתבו השופטים בגזר דינם היו חמורים ביותר: "היעדר ההסכמה מצד א' הוכח, הוא השתמש בכוח, שיקר ופעל במניפולטיביות".

     

    על רקע היכרות של עשרות שנים עם קצב הורשיתי ללוות מקרוב את בני המשפחה. ימים אחדים לפני כניסתו לכלא הוא אמר לי שהוא מצטער עד עומקי נשמתו שנבחר לכהן כנשיא המדינה. בתשובה לשאלה אם יביע חרטה על מעשיו שבגינם נשלח לכלא השיב בלאו מוחלט. "גם אם אצטרך לשבת שבע שנים ולא אזכה בקיצור תקופת המאסר", אמר. רעייתו גילה, שמגלה עד היום נאמנות מוחלטת לבן זוגה, אמרה שלעולם לא תעזוב אותו. כשנפרדתי ממנה ושאלתי אותה אם היא רוצה לנסוע לתל־אביב אמרה הלוואי, ולא הוסיפה מילה נוספת.

     

    משה קצב נשא בתואר החשוב ביותר בממלכתיות הישראלית — נשיא המדינה. ייתכן שרק בעוד שנים רבות ניתן יהיה להעריך ולהשיב על שאלות אחדות שנוגעות לסביבה שממנה צמח קצב. חשוב לזכור כי קצב היה תמיד "הראשון" במסלול חייו הציבורי: הסטודנט הראשון באוניברסיטה שיצא מקריית־מלאכי, ראש מועצה בגיל 24, חבר כנסת צעיר שנבחר ב־77' אחרי ניצחון הליכוד. כאמור, קצב סירב לאורך כל תקופת מאסרו להביע חרטה שמתחייבת מאסירים שדינם נגזר בעבירות מין.

     

    אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, טען שקיצור עונשו של אסיר, כל אסיר, לא מחייב הבעת חרטה. "חלאס", אמר ברק, "שחררו אותו אחרי שנכלא לתקופה של שני שלישים מהעונש שנגזר עליו". בסופו של דבר שיחררה ועדת השחרורים של מערכת בתי הסוהר את קצב בתום חמש שנים וחמישה עשר יום בכלא, תוך הטלת מגבלות על תנאי השחרור. כל הניסיונות של קצב בפניותיו לנשיא ריבלין שיבטל את המגבלות נחלו כישלון. הוא ממשיך להיות אסיר משוחרר שמחויב בהתייצבות בתחנת המשטרה בקריית־מלאכי.

     

    בגיל שבעים ושלוש, מוקף בבני משפחתו, מקווה קצב, כך אני מניח, שיגיע היום ויתאפשר לו לכתוב את גרסתו המלאה, ובעיקר את דפי חייו הפרטיים והציבוריים.

     

     

     


    פרסום ראשון: 28.01.18 , 20:18