שני 16 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    26.5.1991 | מבצע שלמה
    24 שעות • 19.02.2018
    26.5.1991 | מבצע שלמה
    מרב בטיטו

    באותו היום אמא חזרה נרגשת ונרעשת מהעבודה. היא הייתה המנהלת של בית הספר "ביכורה", המשותף לילדי המושבים שבפאתי העיר בית־שאן, וכבר קלטה בחייה לא מעט תלמידים חדשים שהגיעו מארצות אחרות. הפעם, ב־26 במאי 1991, זה היה שונה מכל מה שידעה.

     

    מושב רוויה היה היחיד ממושבי וקיבוצי העמק שהסכים לקלוט ללא התראה מוקדמת עשרות משפחות יהודיות שהובאו בסודיות גמורה לישראל לילה קודם לכן. היה זה המבצע השני של העלאת יהודי אתיופיה: הראשון "מבצע משה" (1985) נקטע בפתאומיות כאשר דבר קיומו החשאי דלף, ואלפי משפחות יהודיות שנהרו מכל קצות אתיופיה לבירה אדיס אבבה וחיו במחנות מאולתרים בשולי העיר נותרו מאחור. רק אחרי שש שנים שוב ייפתח חרך ההזדמנויות להציל אותם, ומדינת ישראל העמידה כופר של 40 מיליון דולר תמורת הרשות להסיעם ברכבת אווירית שחצתה את שמי אפריקה במשך 36 שעות רצופות.

     

    פחות מ־24 שעות לאחר מכן עצרו בפתח בית הספר "ביכורה" שני אוטובוסים מתוכם ירדו 55 ילדים עייפים, מבוישים, נרגשים ונבוכים. "לחלק מהם עדיין הייתה המדבקה עם המספר על המצח", סיפרה לנו אמא עם דמעות בעיניה, כשחזרה מאוחר בלילה. בבוקר כבר עמדו ליד הדלת כמה שקיות ובתוכן בגדים ישנים. "תגידו לכל מי שאתם מכירים שיאסוף בגדים בכל מידה, גם נעליים", אמרה. "כל דבר במצב טוב שלא צריכים יתקבל בברכה". היא סגרה אחריה את הדלת, אבל בכל ערב כשחזרה הביתה סיפרה לנו על הילדים שבאו מהארץ הרחוקה ההיא, שם לא היו ברזים בבתים והביאו מים מהנהר.

     

    אצלה בחצר בית הספר ראתה מקרוב את הקושי והגעגוע, את המציאות של הילד הישראלי הלבן מול המציאות של הילד הישראלי השחור. את הסדר שהיה שם מהרגע הראשון, את הרצון להיטמע. את מלחמות הטריטוריה התרבותיות, התקווה, האכזבה, החלום ומפח הנפש. כל מה שיבשיל בחלוף 24 שנים לכדי מחאת הדור ההוא שהובא באישון לילה לארץ המובטחת, אותו סדר שהתרחב והפך לקרע.

     

    התברר כי מבצע הצלה הרואי וכוונה נכונה של השלטונות בישראל המונעים מסנטימנט ציוני־יהודי אינם מהווים ערובה לקליטה טובה בחברה הישראלית: הגזענות, הבדלנות, הניכור והדחייה הרימו ראש כבר בימיה הראשונים של קהילת יהודי אתיופיה בישראל. בבתי הספר, בשוק העבודה, באוניברסיטאות ובשכונות המגורים.

     

    אם בשנות החמישים והשישים היה זה בעיקר הממסד שהוביל את האפליה, הרי שבשנות ה־90 ואילך הייתה זו גם החברה בישראל שהפגינה בורות איומה והתנשאות על בני העדה. כמו בני קהילות אחרות בישראל, היו אלה הילדים שהתחנכו ונולדו בישראל להתפכח ראשונים. הם שהובילו את המחאה, והציבו עצמם בשורה אחת עם קבוצות מיעוט שנלחמות על זכויותיהן בתוך החברה הישראלית.

       

     


    פרסום ראשון: 19.02.18 , 20:40