שני 16 בספטמבר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    10.2.1983 | רצח אמיל גרינצווייג
    24 שעות • 14.04.2018
    10.2.1983 | רצח אמיל גרינצווייג
    יריב אופנהיימר

    "ליל דמים בירושלים" — הכותרת הזאת לא הייתה אמורה לרדת לדפוס, התמונה הזאת לא הייתה אמורה להצטלם, הרצח לא היה צריך לקרות. לאמיל גרינצווייג המתינו חיים שלמים לאחר ההפגנה בירושלים, עבודת מאסטר בתחום ההיסטוריה והפילוסופיה של המדעים, פרויקטים חינוכיים להקניית תרבות דיון בנושאים שנויים במחלוקת, פעילות חינוכית, חברים לגרעין ההתיישבות בקיבוץ רביבים, משפחה אוהבת ובת אחת קטנה.

     

    ברגע אחד, רע ומיותר, כל זה נגדע. הרצח הפוליטי הראשון בתולדות מדינת ישראל התרחש בהפגנת "שלום עכשיו" בירושלים והפך את משפחת גרינצווייג למשפחה שכולה.

     

    בארבע מלחמות השתתף אמיל גרינצווייג כחייל ולוחם. את חייו הוא איבד דווקא במלחמת אחים. האווירה באותם ימים הייתה מורעלת, השנאה חצתה גבולות. כתב "קול ישראל" שהגיע לבית החולים לראיין את הפצועים מקרב אנשי שלום עכשיו לאחר השלכת הרימון ספג קללות וגידופים: "איך אתם מעזים לראיין בוגדים".

     

    פיצוץ הרימון שינה את החברה הישראלית והכניס לתוכה אלמנט חדש, פחד. נקיטת עמדה, הליכה להפגנה ופעילות ציבורית עלולות להביא למוות, אם אתה נמצא בצד הלא נכון של המדרכה.

     

    רצח אמיל גרינצווייג בהפגנת שלום עכשיו הוא כישלון של הימין הישראלי שצייר את המתנגדים לממשלה כבוגדים. וכששוטפים את המוח וחוזרים על המסר, יש מי שמקשיב, מפנים ובסוף גם מבצע, ולא בפעם האחרונה.

     

    הרוצח עצמו, יונה אברושמי, העיד ששמע כיצד הימין תוקף את השמאל: "סכין בגב האומה", "שותפים לארגונים עוינים", "חלק מאש"ף שבמדינה", ולכן עשה את מה שעשה. בראיון מבית הכלא אמר הרוצח: "הרגשתי שיש לי גיבוי אם אני אעשה את זה. אם אתה מטפטף לבן אדם בראש שזה בוגד וזה בוגד וזה בוגד, בסופו של דבר אותו אדם ילך, יפגע בו".

     

    בימים שלאחר הרצח רבים הביעו זעזוע וסולידריות. "אינני חבר תנועת שלום עכשיו אבל באתי לנחם את הדמוקרטיה", נכתב על אחד השלטים שהחזיק איש ימין חובש כיפה. אלפים נכחו בהלוויה. אך למרות הזעזוע לא נוצרה בציבור תחושה מספקת של טראומה לאומית.

     

    המדינה חזרה לשגרה מהר מדי - ועדת כהן, התפטרות שרון ושאר עניינים בוערים השתלטו על סדר היום, המעשה ולקחיו הוצנעו ונשכחו. אפשר היה למצוא סיבה לנחמה ברצח, אם לקחיו היו נלמדים והוא היה הרצח הפוליטי האחרון, אך 13 שנה מאוחר יותר, ב־4 בנובמבר, עבר על ישראל עוד ליל דמים. בבוקר למחרת אותו הלילה הודפסה הכותרת: "ישראל כואבת ובוכה — רבין נרצח".

       

     

     


    פרסום ראשון: 14.04.18 , 20:54