yed300250
הכי מטוקבקות
    צילום: יחסי ציבור
    24 שעות • 29.07.2018
    החופש להתלבש
    סוף סוף גם בארץ אנשים עם מוגבלויות יכולים למצוא בגדים אופנתיים שמותאמים להם — נכים בכיסאות גלגלים, עיוורים ואוטיסטים. המעצבת מירי אלביק מספרת בראיון על המיזם מעורר ההשראה שלה: "האופנה הרגילה מותאמת לאנשים שעומדים או שהולכים, לא לצרכים של אנשים שיושבים כל הזמן בכיסא גלגלים, הגיע הזמן לשנות את זה"
    סהר שלו

    למרות העובדה שאופנה מזוהה בדרך כלל עם עולם הזוהר, דוגמניות וטרנדים חמים מהמסלולים — בגדים הם קודם כל מוצר בסיסי שאמור לכסות, להגן ולשמש את הלובשים אותו, רצוי גם בצורה אופנתית. לכן מפתיע שעד עכשיו, אחרי מהפכת המידות הגדולות (או הקטנות מאוד), בגדים לילדים ואפילו אביזרי אופנה לכלבי מחמד — בגדים לאנשים עם מוגבלויות נשארו נישה קטנה ולא מטופלת.

     

    רק לאחרונה גילו מותגים גדולים כמו טומי הילפיגר שמדובר בפלח אוכלוסייה גדול, לא מטופל וללא מענה לצרכים שלו. וכמובן שראוי להעניק גם להם בגדים עם פתרונות לבוש מותאמים ופן אופנתי, כמו בקולקציה שהשיק באביב האחרון טומי הילפיגר — קולקציה שכללה כפתורים מגנטיים, תיפורים גמישים, צווארונים נוחים להסרה ומותניים מרוכסנים. כל החידושים הללו נועדו כדי לעזור לאנשים עם מוגבלויות להתלבש ולהיראות טוב. "המשימה של הקולקציה היא להכיל אנשים מגוונים ולחזק אנשים עם מוגבלויות דרך אופנה", הסביר דובר החברה לתקשורת הבריטית.

     

    אבל למי שחושב שמדובר רק בנישה, סקרים של האו"ם למשל מצביעים על העובדה שאחד מכל חמישה אנשים הוא בעל מוגבלות פיזית כלשהי, ושהקבוצה הזו היא אחד המיעוטים הגדולים בעולם היום, עם פוטנציאל קנייה עצום, שמותגי אופנה כמעט ולא גילו עדיין. בדומה לשוק הפלאס־סייז המתעורר, מדובר בקבוצה שהאפיל שלה רק נראה לא אופנתי ושקולה טרם נשמע.

     

    אל הנישה הזו נכנסה מירי אלביק, יזמית אופנה ששנים של תדמיתנות ועיצוב מאחוריה. אחרי 21 שנים שעבדה ב"עונות" היא החליטה לעשות קורס ליזמות עסקית, חשבה לטפל בגיל השלישי ואחרי מחקר קצר החליטה לשנות כיוון. "יש לי חבר טוב שעוסק במעלונים, מעליות קטנות העוזרות לנשיאה של אנשים עם לקויות תנועה במדרגות, והוא הציע לי לפנות לקהל הזה, שלרוב לא מוצא מענה אופנתי במה שקשור לבגדים", היא אומרת. אחרי שבדקה את השטח הבינה שבעולם, ובמיוחד בישראל, הנושא הזה כמעט ולא מפותח.

     

    צילום: יחסי ציבור
    צילום: יחסי ציבור

     

     

    היא פתחה את העסק שלה (שנקרא MIRICLE) ומייצרת בארץ כבר שלוש שנים. באחרונה נקלטה בחממה של עמותת "360", חממה לעסקים חברתיים, התומכת ומלווה אותם עם תוכנית שנתית מקיפה לפיתוח העסק. "זו נישה שחברות אופנה לא מתייסות אליה", מוסיפה אלביק. "כי כשאתה מייצר בסין בכמויות גדולות, בגדים לאנשים עם מוגבלויות לא נספרים, בעיקר כשלרוב אתה צריך לעשות התאמות לכל לקוח בנפרד. למזלי, עכשיו התפיסה מתחילה להשתנות ויש הרבה יותר מודעות ופתיחות לעניין ותחושה שמשהו משתנה".

     

    צילום: יחסי ציבור
    צילום: יחסי ציבור

    מה בעצם האג'נדה של העסק שלך?

     

    "אני לא מגיעה ממקום שמטפל בנכות עצמה, אלא שמעניק לאדם הנכה מקום של שוויון ערך, ומציע לו פתרונות אופנתיים למצבים פיזיים שונים. אנשים לא מבינים שאופנה ובגדים רגילים מותאמים לאנשים שעומדים או שהולכים, לא לאנשים שיושבים כל הזמן בכיסא גלגלים למשל", היא מסבירה. "הרי אנשים בכיסאות גלגלים זקוקים לקשת רחבה של פתרונות לבוש שלא נמצאים בבגדים רגילים. הם זקוקים למשל לגזרה בעלת מותניים גמישים, לרוכסנים ארוכים בצידי הבגד שיסייעו בפעולת ההתלבשות וההתפשטות, או לכיסים שממוקמים נמוך יותר, כי כשיושבים אין גישה נוחה לכיסים רגילים. צריך גם לדאוג לתיפורים חזקים שיעזרו לשמור על הבגדים, כי לפעמים אנשים אחרים עוזרים להם להתלבש. או לשלב בבגד קרסים במקום כפתורים, לאנשים עם בעיות במוטוריקה עדינה".

     

    ואת מתמקדת בעיקר באנשים בכיסאות גלגלים?

     

    צילום: יחסי ציבור
    צילום: יחסי ציבור

     

     

    "אמנם כרגע הפוקוס הוא על אנשים בכיסאות גלגלים, אבל יש עולם שלם וגדול שעדיין זקוק לפתרונות: עיוורים שצריכים פריטים שיעזרו להם להבדיל בין מה שבחזית החולצה ומה שמאחור, אוטיסטים שזקוקים לבגדים נוחים שקל להוריד אותם והדוגמאות עוד רבות. הרי כל האנשים צריכים להתלבש, וכולם רוצים להיראות אופנתיים ולהרגיש טוב עם עצמם. בגלל שהם לא תמיד נמצאים בעין הציבור זה לא אומר שהם צריכים להסתפק בטרנינגים משופשפים. ולכן אני גם מקפידה שהבגדים יהיו אופנתיים ושג'ינס ייראה כמו ג'ינס למרות ההתאמות והשינויים שעיצבתי בהם". מעבר לכך, היא אומרת, הרי האופן בו אנחנו מתלבשים גם משפיע על איך שאנחנו מרגישים ולכן לצד החשיבה המסחרית, יש בעסק שלה גם צעד רגשי משמעותי עבור פלח אוכלוסייה גדול ולא מטופל מהבחינה הזו.

     

    האמת היא שההיגיון כל כך זועק מדבריה של אלביק, עד שהשאלה הכואבת והמתבקשת היא מה עשו עד היום. "עד עכשיו אנשים הסתדרו עם דברים שיש בשוק ועשו להם התאמות אישיות לרוב, עם תופרים שלא מבינים לעומק את הבעיות והפתרונות הקיימים", היא מסבירה. "מצד שני, אפשר גם לקנות באינטרנט, אבל אז אתה לא יודע אם זה ממש מתאים לך. מה גם שיש דמי משלוח יקרים".

     

    אלביק מפרסמת את עצמה דרך האתר והרשתות החברתיות, ואז מגיעה לפגישות אישיות עם הלקוחות שלה כדי להתאים להם בגדים באופן אישי. "אחת התובנות שלי היא שלאנשים בכיסאות גלגלים אין חווית קנייה של אופנה", היא מספרת. "אבל הבנתי גם שאי־אפשר לחסוך את המפגשים האישיים כי כל אחד הוא עולם בפני עצמו, עם פתרונות ודיוקים המתאימים לו. כל בקשה אישית היא אתגר, אבל כזה שמעשיר ומשכלל את הדגמים עבור הלקוחות הבאים שיגיעו אליי. זו לחלוטין אבולציה — אני משתנה, משפרת, שומעת סיפורים, מבינה שזה עולם מגוון עם אנשים שיש להם חיים מלאים ושלמים, ולא כפי שאנחנו מדמיינים. בכל פעם שאני נפגשת עם לקוח זה מחזק את התחושה שהתחום שפיתחתי נחוץ, שיש קהל אמיתי שם, שאני לא מוכרת קרח לאסקימוסים".

     

    רוצים להתרשם? כנסו לאתר

     

     

    www.miricle.co.il

     

     

     


    פרסום ראשון: 29.07.18 , 18:34
    yed660100