ראשון 20 בינואר 2019
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    שפיגלר. בעד העלאת קצבאות הנכות וקצבאות הזיקנה
    ממון • 10.01.2019
    גיל 70 הוא לא גיל מופרז היום לפרישה
    "אנשי האוצר רימו והסיתו נגדנו, כי הם רוצים את ליטרת הבשר שלהם. גם מבקר המדינה אמר שמי שאמור לנהל את כספי הביטוח הלאומי זה הביטוח הלאומי" • מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי, סוגר שנה בתפקיד ומתייחס לוויכוח עם האוצר ולתוכניות לשפר את השירות במוסד הגירעוני שהישראלים כל כך לא אוהבים • "אנחנו מטמיעים ערכים של חמלה ובית הלל" • תגובת האוצר: "המנכ"ל זורה חול בעיני הציבור ורוצה לעשות במוסד כבתוך שלו"
    תלם יהב | צילום: אביגיל עוזי

    מאיר שפיגלר מונה למנכ"ל הביטוח הלאומי לפני כשנה, לאחר שבמשך חצי שנה המינוי עוכב, ובמשך 11 חודשים הביטוח הלאומי התנהל בלי מנכ"ל קבוע. שר העבודה והרווחה, חיים כץ, ביקש למנות אותו, אך המינוי עוכב כי היועץ המשפטי בדק טענות על התנהלות בלתי תקינה של שפיגלר בתפקידו הקודם כמנכ"ל קק"ל, תוך ניגוד עניינים, חוסר שקיפות ואי־סדרים כספיים בפרויקטים במיליוני שקלים. הטענות נבדקו ונשללו, ורק אז אושרה כניסתו לתפקיד.

     

    אנשים שמכירים את שפיגלר ביומיום מספרים על בולדוזר, אחד שמזיז הרים, לטוב ולרע. טיפוס נלהב שיכול לקבל שיחת טלפון מאבא לילדה נכה, לעצור את יום העבודה ולטפל רק בזה. שפיגלר, בעבר חבר מרכז הליכוד, הגיע לביטוח הלאומי כדי להותיר את חותמו, לשנות את הגוף האפרורי והשנוא ואת תדמיתו. אחד השינויים שנכנסו לתוקף לאחרונה הוא הכפלת הקצבאות הניתנות לילדים עם תסמונת דאון עד גיל 6 מכ־1,250 לכ־2,500 שקל.

     

    באחרונה כיכב הביטוח הלאומי בכותרות סביב הוויכוח שהתנהל בינו לבין האוצר. הביטוח הלאומי, שמצבו הפיננסי רע והתחזית היא שבעוד כ־20 שנה לא יוכל לשלם קצבאות, דרש עצמאות בהתנהלותו הפיננסית, ואיים לבטל את ההסכם הישן שלפיו הוא מעביר כל שנה עודפי כספים בסך כ־20 מיליארד שקל לקופת תקציב המדינה בצורת רכישת אג"ח ממשלתיות. באוצר טענו ששפיגלר מבקש עצמאות כדי להעלות שכר ולהוסיף עובדים.

     

    בראיון ל"ממון" תוקף שפיגלר בחזרה ולא חוסך במילים: "אנשי אגף התקציבים רימו והסיתו נגד הביטוח הלאומי ונגדי, כי הם לא רוצים לוותר על ליטרת הבשר שלהם. אם כספי הביטוח הלאומי זה מס, אז שהכנסת תגדיר אותו כמס. לא יכול להיות שהם ייקחו את כספי המבוטחים ויהפכו אותם לכספי מסים. זה ויכוח נוקב על האופן שבו ינוהלו כספי המבוטחים, ואני אומר לך שיש סעיף לחוק הביטוח הלאומי שאומר מפורשות שמי שאמור לנהל את כספי הביטוח הלאומי ולהשקיע אותם בהשקעות קונסטרוקטיביות זה הביטוח הלאומי. גם מבקר המדינה אמר את זה. בוועדה לביקורת המדינה לפני חודש נציג מבקר המדינה אמר בצורה מפורשת שהביטוח הלאומי צריך להשקיע את הכספים, והוא מחויב כלפי הציבור".

     

    שר העבודה והרווחה, חיים כץ | צילום: אוהד צויגנברג
    שר העבודה והרווחה, חיים כץ | צילום: אוהד צויגנברג

     

    באוצר טוענים שהדרישה שלך לעצמאות נובעת מרצון לארגן חגיגת ג'ובים בביטוח הלאומי.

     

    "איזה חגיגת ג'ובים? לאגף התקציבים יש נציגים בוועדות ובמועצה המנהלת של הביטוח הלאומי. הם לא באים לישיבות כי מה אכפת להם, אבל יש להם מנדט לבוא ולהצביע. רק לאחרונה הם החלו להגיע, אחרי שנים. יש לי תקציב ואני נותן דין וחשבון על הניהול. אני נמצא תחת ביקורת פנים, ביקורת מבקר המדינה, ביקורת של השר, של הממונה על השכר – אני יכול לעשות מה שאני רוצה? תביא לי מינוי פוליטי אחד שעשיתי כאן. יש לי משרות אמון ואני יכול להביא מי שאני רוצה, ולא הבאתי אף אחד. אפילו נהג אין לי".

     

    הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, סירב להוסיף את חתימתו על המתווה שנחתם לבסוף ביניכם לבין האוצר. איך אתה מסביר את זה?

     

    "אני לוקח לו דבר שמבחינתו הוא מאוד משמעותי, ואני מבין אותו. אני הראשון שיוצא חוצץ מול אגף התקציבים ואומר: עד כאן. אני רב איתם שנה, ממארס בשנה שעברה, על כספים לפרסום. לפרסום. מה אני מפרסם, את עצמי? את השר? אני מפרסם מיצוי זכויות, מה מגיע למבוטחים לקבל. הם לא נותנים לי לפרסם, מכיוון שיש החלטת ממשלה לקצץ בתקציב הפרסום. ואני פונה אליהם בטלפונים, מיילים, מסרונים, ווטסאפים, מסמכים, והם מזלזלים ולא נותנים לי לפרסם לציבור מה שמגיע לו. כי אם אני מפרסם, הציבור יודע מה מגיע לו, הוא יבוא לבקש, ופחות עודפים ילכו לכסות את הגירעון של מרידור. ההתנגדות לעצמאות שלנו היא כלי בידו לדאוג שאהיה ילד טוב ואעשה מה שאומרים לי. שאלך ברוח המדיניות שלו".

     

    אז איך מתמודדים עם בעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי והגירעון הגדל? כל המומחים אומרים שחייבים להעלות את גיל הפרישה.

     

    "זה היה אמור לקרות ב־2014 או 2015. צריך להעביר את החקיקה הנדרשת. אנחנו בהחלט חושבים שבהתייחס לעלייה הכל כך משמעותית בתוחלת החיים, אי־אפשר להתעלם מזה. גם השר בעד. מחלקת המחקר ערכה דוח רציני מאוד בנושא. אני חושב שגיל 70 הוא לא גיל מופרז היום, כשצריך להעלות את הגיל בצורה הוגנת ובהדרגתיות, כך שזה לא יפגע בשכבות החלשות. אנחנו ננסה לקדם את זה בכנסת הבאה בחקיקה ראשית. זה יהיה על שולחן המו"מ מול האוצר".

     

    לא מחזרים על הפתחים

     

    שפיגלר (60) נולד בצפת וגר בה עד גיל 13, אז עבר עם משפחתו לחיפה, ובגיל 32 עבר לתל־אביב. הוא למד הנדסת חשמל, מדע המדינה ומשפטים, ועשה תואר שני במינהל עסקים. הוא התחתן בגיל 38 ויש לו שלושה ילדים.

     

    עד גיל 42 הוא עסק בהוראה, לימד בתיכונים והכשיר טכנאים והנדסאים, עד שנכנס לשירות המדינה – ומאז הוא שם. הוא התחיל כעוזר בכיר למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, היה עוזר לשני מנכ"לים במשרד הדתות, והתמנה למנכ"ל המשרד ב־2003. הוא היה האחראי על פירוק המשרד בימי מפלגת "שינוי" העליזים. משם עבר להיות מנכ"ל יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת, הקים את רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, היה סמנכ"ל משאבי אנוש בדואר, ושימש ארבע שנים כמנכ"ל קק"ל. אין ספק שהוא מכיר היטב את המערכות הציבוריות. הימים שלו עמוסים והוא שב הביתה מאוחר מאוד, אבל לא מוותר על התחביב הוותיק שלו – ריצה. "אני רץ בלילות".

     

    מה למדת אחרי שנה בביטוח הלאומי?

     

    "שאין גוף יותר מרתק. הגוף הזה קרוב מאוד לליבי. הוא המפלט האחרון המשמעותי ביותר של אלה שלפעמים לא שפר מזל, וחברה מתוקנת היא חברה שנותנת מענה דווקא לחלשים שבה. אף אחד לא רוצה להיות חלש בכוונה, להיות זקוק לאחרים. צריך לתת להם את מרב תשומת הלב, ההזדהות והסיוע, כי אף אחד אחר לא יעשה את זה".

     

    מהי תפיסת העולם שלך כמי שמוביל את אחד הגופים החברתיים המשמעותיים ביותר במדינה?

     

    "לדאוג לכך שכל מי שנדרש לסיוע של הביטוח הלאומי ירגיש נוח לקבל מה שמגיע לו בזכות מלאה, לא בחסד. שאנשים ירגישו שאני מכבד אותם, שהם לא מחזרים על הפתחים, שהם מקבלים את מה שמגיע להם. אני רוצה לתת, לדחוף את השירות אל הציבור, ולא לחכות שהציבור יבקש את השירות. אנחנו עומדים להשיק פיילוט שבמסגרתו נגיע אחת לכמה זמן לכל מיני מקומות שנמצאים רחוק מסניפים שלנו, אל האנשים שמתקשים להגיע אלינו. אנחנו מובילים הטמעת ערכים של חמלה, פתיחות, רגישות – ובית הלל. אם יש ספק, אין ספק. כשאפשר לתת, תיתן. הכל במסגרת החוק, טוהר המידות, ללא שיקולים זרים".

     

    ועדה רפואית בווידיאו

     

    בחודשים האחרונים מבצע שפיגלר ביקורי פתע בסניפי הביטוח הלאומי, מאזין ללקוחות ומנסה להבין איך לשפר את השירות, מנקודות התורפה המשמעותיות של המוסד.

     

    מה גילית בביקורים? הציבור לא אוהב אתכם.

     

    "ניסיתי לתהות על זה. ממה זה נובע? הרי עובדי הביטוח הלאומי הם מלח הארץ, הם עושים עבודת קודש, לוקחים איתם הביתה את המצוקות של הלקוחות. ראיתי עובדי ביטוח לאומי בסניף חיפה בוכים. הם טיפלו בבעיות מורכבות של מבוטחים וראיתי עובדת שזלגו לה דמעות. אבל אנשים לא מבדילים בין המגבלות שהמחוקק הטיל על הביטוח הלאומי לבין זה שהביטוח הלאומי משווע לסייע לאלה שנזקקים לכך. אדם שבא, לא מעניין אותו אם זה בהוראת המחוקק או לא. הוא מרגיש שמגיע לו והוא לא מקבל".

     

    אז איך משנים את זה?

     

    "אני אומר תמיד לעובדים – תנו. גם אם חס וחלילה טעיתם, למי נתתם? לבנאדם שמתעורר בבוקר ולא יודע איך הוא שורד את היום, או לאמא גרושה שיש לה תינוק והיא עושה כל דבר כדי לחפש דרך שהתינוק יגדל בצורה נורמלית. בכל הזדמנות אנחנו מטפטפים את תפיסת העולם של אמפתיה, ולעזור כל עוד אפשר במגבלות החוק. כואב לי שזה מה שהאזרחים מרגישים, ואני אעשה כל מה שאפשר כדי שהתדמית תשתנה מקצה לקצה".

     

    בשנים האחרונות יש מגמה לנסות פחות לטרטר את המבוטחים. זה יימשך?

     

    "יש מה לשפר, אבל הכיוון הוא מעבר לטיפול מקוון ומהיר, בלי צורך שהמבוטח יגיע לסניפים. אנחנו מחפשים מתחת לאדמה כל מתווה כדי לתת שירות עם מינימום של טרדה למבוטח. הגשת תביעות מקוונות, קבלת החלטות על בסיס מסמכים רפואיים מבלי להידרש להביא את הלקוח אליך, פריסה ארצית של יד מכוונת שמכינה את האנשים לוועדות הרפואיות. אנחנו משיקים אפליקציה שבה הבן־אדם לא צריך לבוא, אלא תהיה אינטראקציה איתו בשיחת ועידה בווידיאו. יראו אותו ואת המגבלות שלו, וככל שאפשר יכינו אותו לוועדות הרפואיות מהבית".

     

    רבים ניסו בעבר לתקן את הבעיה של הוועדות הרפואיות: רופאים נמצאים בניגוד עניינים כשהם מקבלים שכר מהביטוח הלאומי אבל אמורים לקבוע נכות לאזרחים.

     

    "אני שנה וחודש בתפקיד. לא מעט דברים נעשו, אבל אי־אפשר לעשות הכל. אנחנו לא מתכוונים לברוח מהחובה לטפל בכשלים של תפקוד הוועדות הרפואיות. כבר נערכו ישיבות אינטנסיביות שירדו לקוצו של יוד. כל המערך הזה צריך לשנות את אופן ההתנהלות שלו. עוד לא סיימנו. אנחנו בשלבים מתקדמים מאוד. היעדים הם: קיצור משמעותי של לוחות הזמנים, שקיפות מלאה, יכולת לקבל ככל שניתן החלטות על בסיס מסמכים רפואיים ומדדים נוספים שקשורים לתובע; ורגישות והתייחסות אנושית.

     

    "אנחנו רוצים לתת יותר: בא בן־אדם לוועדה רפואית ואומר, יש לי בעיה ביד. ההנחיה היא לראות אם יש לו עוד בעיה, עוד משהו שמזכה אותו בסיוע נוסף. כי נחשפתי לתופעה: יש רף אחוזי נכות שממנו אתה זוכה לקצבת נכות, שיקום או הטבת מס, ולפעמים, נניח, נותנים לך 19.5%, כשהרף הוא 20%. זה הוציא אותי מדעתי. לכן הנחיתי: כאשר אחוזי הנכות הם סביב רף המעבר, לבחון מתחת לאדמה האם לא מגיע טיפ־טיפה יותר כדי שהמבוטח יקבל את הקצבה. לא לתת מה שלא מגיע, אבל לבדוק שוב ושוב לפני שההחלטה יוצאת".

     

    ומה בנוגע לצורת ההעסקה של הרופאים בוועדות?

     

    "אני אומר לרופאים: בית הלל. רגישות, חמלה, סובלנות, סבלנות. האם זה יתהפך בן־לילה? לא. לוקח זמן. אבל אם אתה מטפטף באופן תמידי, בסוף זה יחלחל. וברור שנדרש שינוי חקיקה ראשית, וזה לוקח זמן רב ואתה יודע איך אתה מתחיל ולא יודע איך אתה מסיים. אנחנו חושבים על זה, אבל זה לא דבר שאני יכול לומר לך שמחר ישתנה".

     

    ראינו יוזמות בכנסת להעלאת קצבאות הנכות והזיקנה.

     

    "אנחנו בעד. גם השר בעד".

     

    אז למה זה לא קורה?

     

    "יש ניגוד אינטרסים מובהק בין הביטוח הלאומי לבין אגף התקציבים באוצר. הביטוח הלאומי רוצה לתת את כל מה שמגיע למבוטחים. אבל אם אתן להם כל מה שמגיע להם, ולפי בית הלל, האוצר יקבל פחות עודפים. אז האינטרס שלהם זה שאהיה כמה שיותר קמוץ ונוקשה עם ציבור המבוטחים".

     

    השר הממונה עליך נמצא תחת חשדות פליליים. איך זה משפיע עליך?

     

    "אני נמצא איתו בעבודה שוטפת מקצועית ועניינית. כל עוד לא הוכח אחרת, הוא צח כשלג, ואני מאחל לו כמובן שיוכיח את חפותו".

     

    תגובת האוצר

     

    ממשרד האוצר נמסר: "צר לנו ששוב בוחר מנכ"ל הביטוח הלאומי לזרות חול בעיני הציבור תוך העלאת טענות שקריות, כדי לקדם את האג'נדה האמיתית שלו – הורדת כל פיקוח ובקרה מעליו במטרה לעשות במוסד כבשלו, להעלות שכר ולהגדיל את מספר העובדים. הוצאות הביטוח הלאומי הן למעלה מ־80 מיליארד שקל בשנה, גביית דמי הביטוח היא קצת יותר מ־40 מיליארד, והמוסד בגירעון אקטוארי. האוצר מסבסד אותו בכ־60 מיליארד שקל בשנה. הכספים המועברים מהמוסד לאוצר מושקעים באג"ח בריבית של 5.5%, גבוהה משמעותית מזו שניתן להשיג בשוק. 'עצמאות' המוסד ללא רשת הביטחון של המדינה תוביל לקריסה ודאית שלו. גם הטענה כי האוצר מונע מהמוסד למצות זכויות אינה נכונה. בשנים האחרונות קידם האוצר מספר תיקוני חקיקה לשיפור מיצוי הזכויות. תקציב הפרסום של המוסד גדל בשנים האחרונות ליותר מ־10 מיליון שקל בשנה, וצפוי לגדול בעוד כ־3 מיליון ב־2019. נדגיש כי דברי המנכ"ל נאמרים לאחר שחתם בעצמו על הסכם עם האוצר והגיע להסכמות על צוות משותף. אנו תקווה כי ייכנס לצוות המקצועי שיוקם ברצון אמיתי ובנפש חפצה להגיע להבנות ופתרונות".

     


    פרסום ראשון: 10.01.19 , 17:35