שישי 25 בספטמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    |
    24 שעות • 18.02.2019
    רף גבוה
    על דבר אחד אין ויכוח בין ימין לשמאל: בני גנץ הוא הפוליטיקאי הכי גבוה בישראל. האם זה נותן לו יתרון בדרך לקלפי? המחקרים מראים שהגובה אכן משפיע על חלק מהבוחרים, אבל הוא רחוק מלהיות המדד היחיד ובמקרים לא מעטים דווקא המועמד הנמוך יותר מנצח
    איריס ליפשיץ קליגר, ציפי שמילוביץ | ניו־יורק, תמר שבק | פריז

    סוגיית הגובה המדויק של בני גנץ עדיין לא נסגרה סופית. במטה שלו שומרים על עמימות, כאילו מדובר בסוד צבאי. אבל לא משנה אם זה 1.91 מ' או 1.95 מ', דבר אחד בטוח — גנץ הוא הפוליטיקאי הישראלי הכי גבוה שהתמודד אי פעם על תפקיד ראש הממשלה. אבל האם לגובה יש באמת השפעה על הסיכויים של מועמד לנצח בבחירות? התשובה היא כן. כלומר, בערך, לא תמיד. לגובה יש אכן השפעה מסוימת על הסיכויים להיבחר, אבל כמובן שלא מדובר בפקטור היחיד. או אם לפשט: למועמד גבוה יש יתרון מסוים, אם כי במקרים רבים לאורך ההיסטוריה דווקא המועמד הנמוך ניצח. גם ליבשת שעליה מדברים יש חשיבות. ארצות־הברית, בגדול, אוהבת מנהיגים גבוהים. באירופה זה פחות משנה.

     

    ומה בישראל? תלוי מאיפה מסתכלים. בן־גוריון ויצחק שמיר התנשאו לגובה של 1.52 מ' — מצד שני, ראש הממשלה הנוכחי נתניהו מחזיק בגובה של 1.82 מ' ואולמרט שקדם לו נחשב לראש הממשלה הגבוה בתולדות ישראל — 1.87 מ'. כך שאפשר אולי להגיד בזהירות כי בקמפיינים של המאה ה־21 לגובה כן יש משמעות מסוימת גם אצלנו.

     

    בחירות 2008 בארה"ב: המועמד הגבוה מנצח. אובמה (1.85 מ') גובר על ג'ון מקיין (1.75 מ')
    בחירות 2008 בארה"ב: המועמד הגבוה מנצח. אובמה (1.85 מ') גובר על ג'ון מקיין (1.75 מ')

     

    מגיע לפופיק של טראמפ

     

    אם מסתכלים על ארה"ב, אין ספק שהאמריקאים אוהבים נשיאים עם נוכחות. חמישה משישה הנשיאים האחרונים היו גבוהים מ־1.82 מ'. ג'ורג' וושינגטון, הנשיא הראשון ומילולית אבי האומה, התנשא לגובה של 1.86 מ'. תומאס ג'פרסון, הנשיא השלישי, כבר היה 1.89 מ' ונותר הגבוה ביותר עד שהגיע אברהם לינקולן, הנשיא ה־16 והגדול מכולם, שבאופן מתבקש גם היה הכי גבוה: 1.95 מ', בלי הכובע.

     

     

    מחקר שנערך באוניברסיטת "טקסס טק" ב־2011, גילה ששני שלישים מהנחקרים יעדיפו אדם גבוה כמנהיגם הפוליטי. כותרת המאמר המדעי הייתה: "פוליטיקה של אנשי המערות". לדעת החוקרים זה גנטי. אנחנו אוהבים להסתופף בצילו של האיש החזק. מחקר שפורסם באתר psychologytoday.com, וניסה להסביר מדוע מצביעים נמשכים למנהיגים גבוהים, הסתמך על הפסיכולוגיה האבולוציונית, לפיה ההתנהגות האנושית היא תוצאה לא רק של הסביבה, אלא גם של כוחות אבולוציוניים ארוכי טווח. למשל, מנגנונים פסיכולוגיים שהתפתחו מימי אבות אבותינו. אנשים שמגדירים עצמם נאורים מתקשים אמנם לקבל את העובדה שאנחנו עשויים להעדיף מנהיגים גבוהים יותר, פשוט משום שאבותינו בחרו בעלי ברית חזקים יותר (גובה הרי מתקשר אינסטינקטיבית לעליונות פיזית) — אך הפסיכולוגים מתעקשים שזאת עובדה.

     

    בחירות 2006 באיטליה: המועמד הגבוה מנצח. רומנו פרודי (1.76 מ') גובר על ברלוסקוני (1.65 מ')
    בחירות 2006 באיטליה: המועמד הגבוה מנצח. רומנו פרודי (1.76 מ') גובר על ברלוסקוני (1.65 מ')

     

    פרנקלין רוזוולט, שהתנייד בעזרת כיסא גלגלים והנהיג את אמריקה לניצחון על היטלר, נחשב לאחד הנשיאים הגדולים בתולדות ארצות־הברית. השאלה אם היה מנצח בבחירות ב־1933 אם בכל סלון באמריקה הייתה טלוויזיה נשארת פתוחה. ברשימת 12 הנשיאים הגבוהים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, אפשר למצוא שישה שהיו בתפקיד ב־60 השנים האחרונות, כשהטלוויזיה אכן הפכה מכשיר בכל בית. אחד מהם, דונלד טראמפ, שנמצא בטלוויזיה כל הזמן, טוען כי גובהו 1.92 מ', וכך גם נרשם בדוח הבדיקה הרפואית שעבר בשבוע שעבר. אם כך, אנקדוטה משעשעת, איך מסבירים את העובדה שהוא מצולם בגובה זהה לצד ברק אובמה (1.85 מ׳) ונמוך מג'סטין טרודו הקנדי (1.89 מ׳)?

     

    אנגלה מרקל, 1.65 מ' | צילום: EPA
    אנגלה מרקל, 1.65 מ' | צילום: EPA

     

    מאז שנת 1900, המועמד הגבוה מבין השניים הסופיים זכה בבחירות לנשיאות ארה"ב 20 פעמים, לעומת שמונה ניצחונות עבור המתמודד הנמוך יותר. מאז תחילת המאה ה־21 דווקא היה רצף לטובת מועמדים נמוכים יותר מיריביהם, אבל גם אלו שניצחו היו עדיין גבוהים למדי. ג'ורג' בוש הבן, שגובהו בבוקר הוא 1.82 מ', ניצח בשנת 2000 את אל גור (1.88 מ') וב־2004 את ג'ון קרי הענק (1.95 מ'). ברק אובמה (1.85 מ') ניצח ב־2012 את מיט רומני (1.89 מ').

     

    האם מה שנכון באופן כללי לגבי ארצות־הברית בסוגיית הגובה, תופס גם באירופה? מספיק להסתכל על כמה מהמנהיגים האירופאים הבולטים של השנים האחרונות כדי להבין שלא ממש. סרקוזי הצרפתי מתנשא לגובה של 1.64 מ', שזה גם הגובה של סילביו ברלוסקוני, מרגרט תאצ'ר ואנגלה מרקל אם סטייה של סנטימטר לכאן או לשם. גם הנשיא הצרפתי הנוכחי, עמנואל מקרון, מחזיק בגובה של 1.73 מטר — גבוה יותר מסרקוזי, אך נמוך משמעותית מהנשיא האמריקאי הממוצע. ואם כבר צרפת, היא ידעה כמה נשיאים גבוהים במיוחד — דה גול (1.96 מ'), שיראק (1.89 מ') וז'יסקאר דסטאן (1.89 מ'). האחרון, אגב, הפסיד בבחירות למיטראן שהיה נמוך ממנו ב־17 ס"מ.

     

    קים ג'ונג־און, 1.68 מ'A | צילום: EPA
    קים ג'ונג־און, 1.68 מ'A | צילום: EPA

     

     

    ברלוסקוני הבלתי נשכח, התגאה ב־2006 שהוא "יותר גבוה יותר מפוטין ומסרקוזי, באותו גובה של המתחרה שלי, רומאנו פרודי, 1.71 מ'". האמת המרה היא שברלוסקוני, חובב עקבים ידוע ממש כמו סרקוזי, מתנשא לגובה של 1.65 מ' ופרודי גבוה ממנו ב־11 סנטימטרים. במרוץ לראשות ממשלת איטליה ב־2006, כשפרודי סירב להופיע מולו בעימות טלוויזיוני, הכריז ברלוסקוני כי הוא מוכן "להתעמת עם כיסא ריק". על כך ענה לו פרודי שהוא "מייעץ לו לעמוד על הכיסא כדי להגיע לגובה נורמלי". פרודי אמנם ניצח אבל שנתיים לאחר מכן ברלוסקוני חזר.

     

    ומה לגבי פוטין? הגובה הרשמי של "הצאר הרוסי" הוא 1.70 מ'. אבל מדובר בנושא רגיש: ישנם מקורות הנשבעים שגובהו האמיתי קרוב יותר ל־1.67 מ'. או שמונה. הוא כבר צולם על עקבים וצינזר תמונות שלו מהטקס בפריז, לציון 100 שנים לסיום מלחמת העולם הראשונה. הסיבה: פוטין נראה כאילו הוא משוחח עם הפופיק של טראמפ. אם שאלתם את עצמכם מדוע דימיטרי מדבדב מחזיק כל כך הרבה זמן לצידו של פוטין? יכול להיות שהסיבה נעוצה בגובהו: 1.63 מ'.

     

    ולדימיר פוטין, 1.70 מ' | צילום: גיל יוחנן
    ולדימיר פוטין, 1.70 מ' | צילום: גיל יוחנן

     

    בן־גוריון היה מנצח?

     

    אז האם למועמד לראשות ממשלה יש יתרון רק בגלל שהוא גבוה? "כפי שלאדם גבוה ויפה יש יתרון, מחקרית, בראיונות עבודה, בניהול, במציאת בת זוג — גם פוליטיקאים נכללים במשוואה הזאת", אומר נסים דואק, יועץ אסטרטגי והבעלים של קבוצת התקשורת "יוניק". "הגובה הוא פקטור והוא מעניק יתרון למועמד, ואפילו יתרון משמעותי בתרבות האמריקאית, שמאז שנות ה־60' היא תרבות מאוד ויזואליות שבה הגובה, השיער או היעדרו — חשובים מאוד. טראמפ, אובמה וביל קלינטון הולמים בגובהם את התרבות הזו".

     

    אלא שבניגוד למה שחושבים, ישראל אינה אמריקה. לנו היו ראשי ממשלה נמוכים.

     

    "הפוליטיקה האמריקאית נשענת על עצרות פוליטיות, שכמעט לא קיימות בישראל, או על עימותים טלוויזיוניים שלא מתקיימים כאן מאז שנות ה־90'. בפלטפורמות האלה, כשמעמידים מועמד לצד יריבו, יש משמעות גדולה הרבה יותר להשוואה ביניהם. דוגמה לזה ראינו בבחירות ב־2015 כאשר ביבי נראה על המסך כמו האח הגדול, בעוד שהרצוג נראה כמו דייר בבית האח. גם בלי האמירה, 'לשמור את נתניהו מאוחדת', הפריים הזה שיחק לרעת הרצוג בכל דרך".

     

    פרופ' אזי לב־און, מומחה לתקשורת מאוניברסיטת אריאל, מסכים עם דואק. "כמי שעוסק שנים במחקרים של המדיה חברתית, הייתי מגדיר את הגובה כערך מוסף למתמודד. מחקרים גם הוכיחו זאת מדעית. זה לא אומר שאם ייעשה סקר וישאלו מרואיינים למה אתם בוחרים בגנץ — הם ישיבו שבגלל הגובה שלו. זה קורה בתהליך ההחלטות של הבוחר בתת־מודע. אם ניקח מועמד למנהיגות כמו גנץ שאין לו רקע פוליטי עשיר, הרי שהגובה מהווה בהחלט יתרון. אבל הגובה הוא לא הפקטור היחיד. במקרה של נתניהו שהוא כבר מועמד ותיק ומוכר היטב אין לגובה השפעה משמעותית. כמובן שבישראל הבחירות לא אישיות ואנשים מצביעים גם בגלל נאמנות מפלגתית".

     

    נסים דואק מוסיף: "בארץ לעומת ארה"ב, שמיר היה ראש ממשלה, ברק הנמוך הביס את נתניהו הגבוה ב־99', וגם שרון עב הבשר לא נראה כמו דמות הוליוודית — והביס כל יריב שנקרה בדרכו לראשות הממשלה. לכן בישראל קשה לראות מובהקות של הפיכת גובה ליתרון מכריע".

     

    ג'סטין טרודו, 1.88 מ' | צילום: שאטרסטוק
    ג'סטין טרודו, 1.88 מ' | צילום: שאטרסטוק

     

     

    האם אנשי הקמפיין של גנץ פעלו נכון כשהפכו את הגובה שלו לאייטם?

     

    "לגנץ יש יתרון גובה חריג, וקלסתרו מצודד, אין ספק שזה לטובתו, ונכון עושה הקמפיין של גנץ שמתעסק בגובה שלו ולא מתעלם ממנו. ביבי הצעיר מהקמפיין נגד פרס הפך למבוגר, גנץ הצעיר יותר והגבוה משדר בשורה מרעננת, וזה מעניק לו פקטור בהתמודדות. אבל חשוב להבהיר: בישראל הגובה הוא לא יתרון מכריע. הבוחר הישראלי מעניק חשיבות מכרעת לתכונה אחרת: יכולת רטורית. וזאת אחת התכונות הבולטות של נתניהו כמובן".

     

    "בעולם של טרום הטלוויזיה, גובה והופעה לא היו כה משמעותיים", אומר הסוציולוג ד"ר איתן אורקיבי מאוניברסיטת אריאל. "בן־גוריון היה נמוך כידוע, רוזוולט היה נכה. אלה 'חסרונות' שבעולם התקשורתי לא עוברים; על פניו מראה בכלל הוא חשוב, בעולם של דימויים ודאי שיש חשיבות להופעה ייצוגית, ובמקרה של ישראל, רצוי הופעה סמכותית, ואם אפשר גם יפה. אנשים בוחרים דמות שתייצג את מדינתם בעולם. עם הדימוי הזה הם רוצים להזדהות ולהיות מזוהים. ישנם יוצאי דופן, שרון היה כבד משקל, סרקוזי היה נמוך, אבל אלה מקרים שבהם המהות שידרה ערך חיובי. שרון סימל את הסב של האומה, סרקוזי נתפס ככמוסת אנרגיה תזזיתית. לצערי, בתרבות הנוכחית, למראה פוטוגני יש משמעות. כשלמחנה פוליטי יש דחף להציג נסיך על סוס לבן שיגאל את האומה, כדאי שהנסיך, לפחות ויזואלית, ישדר בריאות, גבריות, וסמכותיות. וגובה הוא בהחלט סממן תרבותי לכך. אם כי יש לזכור שנתניהו לא נמוך בהרבה מגנץ; הוא רק לא עושה מזה עניין".

     

    הכניס גובה לפוליטיקה הישראלית: בני גנץ, 1.91 מ' | צילום: תומריקו
    הכניס גובה לפוליטיקה הישראלית: בני גנץ, 1.91 מ' | צילום: תומריקו