ענו על השאלון וגלו איזה סוג צרכנים אתכם:

התשובות הנכונות

שאלה 1: ב'. כשיש הבדל בין המחיר על המדף למחיר בקופה, המחיר הקובע הוא המחיר הנמוך ביותר שהוצג לצרכן, על המוצר או על המדף, אלא אם מדובר בטעות סימון חריגה ולא הגיונית, למשל טלוויזיה 48 אינץ' שכתוב עליה 20 שקל. הקופאית מסרבת? בקשו לדבר עם המנהל.

שאלה 2: ג'. ביטולי עסקאות שנעשו באתרי אינטרנט ישראליים הם אחד הדברים הפשוטים ביותר: יש לכם 14 יום (כולל שבתות וחגים) ממועד ההזמנה או ממועד קבלת מסמך הכולל את סיכומה (המאוחר מביניהם) לביטול ללא נימוק. ביטולי עסקאות שנעשו בחנויות פיזיות מסובכים הרבה יותר, כי לכל תחום יש הגדרות משלו. לרוב מדובר ב־14 יום, אבל בביגוד ואופנה, לדוגמה, יש רק יומיים, לא כולל שבת וחגים. המצב הגרוע ביותר הוא בקניית מוצר באתר בחו"ל: במקרה כזה החוק הישראלי לא מספק לכם הגנה ואפשרות לביטול עסקה, ואתם כפופים להגדרות האתר. בדקו אותן לפני הקנייה.

שאלה 3: ד'. מחיר סוכר לבן אינו בפיקוח. היום נותרו לפליטה רק 22 מוצרים בפיקוח, מתוך כמות גדולה הרבה יותר של מוצרים שמחיריהם היו בפיקוח. החוק מחייב שילוט על המדף המפרט את המוצרים בפיקוח הסמוכים לשלט ואת מחיריהם, אבל בפועל זה לא תמיד קורה. ובסופרמרקטים יש נטייה להניח את המוצרים המפוקחים (והזולים יותר בדרך כלל) במדפים התחתונים, ומול עינינו את היקרים.

שאלה 4: ד'. ענף הרהיטים הוא בעייתי ועתיר פשיטות רגל. בנסיבות אידיאליות, היה עדיף לשלם מראש 5%־10% ממחיר הספה, ואת היתרה לשלם עם קבלת המוצר. תחשבו באיזה מקום היו היום לקוחות הרשתות "פז" למטבחים או "הרדור" לארונות הזזה, אם היו משלמים כך. אבל בשטח לא תמיד אפשר. לכן אם אתם משלמים הכל מראש, עדיף בכרטיס אשראי, ובכמה שיותר תשלומים – ובכל מקרה לא בשיטת קרדיט. בשיטה זו חברת האשראי מעבירה את כל הכסף לספק מיד, וגובה מכם ריבית על הפריסה. במקרה של פשיטת רגל או אי־אספקת המוצר, היא לא תחזיר לכם את הכסף שכבר שילמה לו. לעומת זאת, בתשלום שאינו בשיטת קרדיט, תוכלו לבטל ולקבל בחזרה את התשלומים שטרם נגבו. אם אין לכם ברירה אלא לתת צ'קים, רשמו עליהם למוטב בלבד.

שאלה 5: ד'. לפי החוק, פגם מהותי במוצר שנרכש מאפשר לבטל את העסקה. החוק לא מגדיר מהו פגם מהותי, והוא נתון לפרשנות בתי המשפט. בביגוד ובהנעלה, לדוגמה, מדובר בפגם שלא מאפשר שימוש במוצר. במכשירי חשמל - תקלות חוזרות ונשנות במכשיר חדש. נעליים שמתפרקות אחרי שלושה ימים, זה פגם מהותי.

שאלה 6: ב'. חוק הגנת הצרכן בנושא ביטול עסקה קובע כי דמי הביטול עומדים על 5% מהעיסקה או 100 שקל - הנמוך מביניהם. עו"ד ירון לוינסון מציין כי יש פסיקה של בית המשפט העליון שקובעת כי ברכישת כרטיסי טיסה, העוסק רשאי לגבות על ביטול 100 שקל על כל כרטיס.

שאלה 7: א'. מדובר בסוגייה קלאסית שבשטח מעמידה לא פעם את הצרכן תקוע בין חברת האשראי למוכר, כשלשניהם יש נטייה לשלוח אותו מאחד לשני. במקרה כזה, פנו לאחד מארגוני הצרכנים בשאלה איך לנהוג.

שאלה 8: ג'. החוק מעניק אחריות אוטומטית בת שנה למוצרי חשמל ואלקטרוניקה חדשים שמחירם 150 שקל ויותר. הבעיה מתחילה כשאין תעודת אחריות, ומתחיל הוויכוח מתי קניתם את המכשיר. מדבקה מהווה בהחלט הוכחה. אבל מה קורה אם אין מדבקה? לכן במוצרי חשמל ואלקטרוניקה שמרו תמיד את החשבונית.

שאלה 9: ג'. נוהל המשרד לאיכות הסביבה משנת 2012 (סעיף 30 (א) בחוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני) קובע שאין לדרוש כסף תמורת פינוי של ציוד חשמלי ואלקטרוני הדומה בכמות או במשקל למוצר החדש שנרכש. אחרי כניסת החוק לתוקף התגלעו ויכוחים, ובלחץ המשווקים הוכנסו בו החרגות: ניתן לגבות כסף לפינוי מקומה שלישית ומעלה ללא מעלית; אם הדלת או חדר המדרגות צרים מדי ניתן לגבות תמורת פירוק הדלת, גם בקומות נמוכות יותר, או תמורת מנוף אם יש חובה; על המכשיר להיות מוכן לפינוי, והמוביל צריך לחכות לא יותר מ־10 דקות. החוק לא קובע כמה מותר לגבות, אבל מחייב ליידע את הצרכן בעת סגירת העסקה. לכן, לפני קניית מוצר חשמל או אלקטרוניקה גדול, הדורש פינוי של המוצר הישן, בדקו אם אתם עומדים בקריטריונים לפינוי חינם, ואם לא, בדקו מראש כמה יעלה הפינוי.

שאלה 10: ג'. תוקפו של תו קנייה פוקע על פי האמור בו, אך לא פחות מ־5 שנים ממועד הנפקתו. הבעיה איננה רק של התו, שלא פעם אנחנו רצים לממש אותו, אלא של תווי הזיכוי שאנחנו מקבלים כעודף משימוש בתו: את אלה אנחנו דוחפים לא פעם בארנק ושוכחים מהם לפעמים לשנים. ובכלל, הבלבול בתווי קנייה, מועדי תוקפם ותווי הזיכוי הניתנים כעודפים, הוא אחד ממנועי הרווח של הרשתות וההפסד שלנו. אולי הגיע הזמן להעביר את כל עולם תווי הזיכוי לדיגיטל, והנתונים יישמרו במחשב הרשת.

שאלה 11: ג'. רהיטים נחשבים לאחד התחומים הבעייתיים ביותר לביטולי עסקאות, כי החוק מחריג מהאפשרות לבטל רהיטים שיוצרו על פי מידות או דרישות מיוחדות של הצרכן. וכך, אפילו רהיטים שמופיעים בקטלוג נדחפים לעתים על ידי המוכרים אל מתחת למטרייה הענקית הזאת. ודאו את נושא הביטול לפני החתימה על העסקה.

שאלה 12: ד'. השאלה מה כלול ומה לא באחריות היא אחת הסוגיות שכמעט מצריכות סיוע צמוד של עורך דין כדי להבין מהן זכויותינו כצרכנים, ומלמדת שתעודת אחריות צריך לקרוא בקפידה יתרה. במקרה הזה, המטען הגיע כחלק מהערכה של הטלפון, ולכן חלה עליו תקופת אחריות של שנה למרות ששוויו בנפרד אינו מגיע ל־150 שקל (וייתכן שאף יותר משנה, אם על הטלפון ניתנה אחריות ארוכה יותר, כל עוד המשווק לא הבחין בתעודת האחריות בין הטלפון לבין המטען, אך החוק לא מתייחס לאפשרות זו והיא עשויה להיות נתונה לפרשנות). האוזניות, לעומת זאת, נרכשו בנפרד, ולכן אם שוויין נמוך מ־150 שקל, לא חלה עליהן חובת מתן אחריות לשנה.