תרופות אנטיביוטיות נחשבות לאחת התגליות בעלות התרומה הגדולה ביותר להצלת חיי אדם במאה העשרים. אולם למרות כל היתרונות, האנטיביוטיקה טומנת בחובה גם סכנות. מחקר חדש של שירותי בריאות כללית ואוניברסיטת חיפה מצא שמגורים בסביבה בה קיימת צריכה מוגברת של אנטיביוטיקה מעלים את הסיכון לחלות בחיידקים עמידים.

המחקר, שפורסם בימים האחרונים בכתב העת המדעי המוביל למחלות זיהומיות Lancet Infectious Diseases, בדק אם קיים קשר בין צריכה מוגברת של אנטיביוטיקה בשכונת מגורים להתפשטות חיידקים עמידים באותה שכונה. במחקר, שהיקפו נרחב, נסרקו נתונים של כ־2.4 מיליון מבוטחי כללית, מעל גיל 21, המתגוררים ב־1,733 אזורים גיאוגרפיים שונים. כמו כן, החוקרים ניתחו את נתוני צריכת אנטיביוטיקה בקרב המבוטחים ואת התוצאות של כחמישה מיליון תרביות שתן שבוצעו בין השנים 2014־2010.

התוצאות היו חד־משמעיות: מגורים בסביבה שמתאפיינת בצריכה גבוהה של אנטיביוטיקה רחבת טווח, מסוג ציפרופלוקסצין, מעלה ב־25% את הסיכון לחלות בזיהום בדרכי השתן עם חיידק מסוג אי־קולי העמיד לאנטיביוטיקה הזו. עוד נמצא כי צריכה אישית של אנטיביוטיקה מסוג זה מגבירה את הסיכון להידבקות בחיידק עמיד לאנטיביוטיקה זו פי 1.5.

"ממצאי המחקר הנוכחי מהווים תמיכה בהשערה שלנו כי השימוש האנושי הסביבתי באנטיביוטיקה מעלה את הסיכון להידבקות בחיידק עמיד גם של האנשים שנמצאים באותה סביבה", מסביר מרסלו לאו, אפידמיולוג במכון כללית למחקר ודוקטורנט בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה המוביל את המחקר. לדבריו, זו הפעם הראשונה שהקשר הסביבתי והאזורי הוכח במחקר מדעי רחב היקף עד כדי כך שניתן להעריך בהתאם לכמות האנטיביוטיקה שצורכים השכנים את הסיכויים של כל אדם לחלות בחיידק עמיד.

סביר להניח שקרבה פיזית בין האנשים משפיעה על העברת חיידקים עמידים. עם זאת, קיימת גם אפשרות נוספת - שתרופות אנטיביוטיות, המכילות חלקים שאינם מתכלים, מופרשות מגופנו ומועברות לסביבה במספר דרכים כמו הפרשות לביוב או חלחול למי ההשקיה. החומרים הללו חוזרים אלינו באמצעות המזון או המים ומחריפים את בעיית העמידות לאנטיביוטיקה.

"אנו פועלים רבות לצמצום שימוש לא נחוץ באנטיביוטיקה", מדגיש ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה של כללית. "בשלוש השנים האחרונות צימצמנו את השימוש באנטיביוטיקה בכ־6%".

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, אמר: "המחקר מעיד על החשיבות הרבה של התערבות נרחבת ברמת האוכלוסייה, כמו זו שהפעלנו בהצלחה, להפחתת שימוש מיותר באנטיביוטיקה. בזכות הירידה שהשגנו בכללית ניתן לצפות בשנים הקרובות לירידה משמעותית נוספת בתחלואה בחיידקים עמידים באזורים בהם הפחיתו שימוש מיותר באנטיביוטיקה".