"אם אתם רוצים שהילד שלכם ירזה, תגרמו לו לאהוב את עצמו"

איך אפשר להסביר את העובדה, ש"ספר הבישול של חלי ממן" הגיח ממכבש הדפוס היישר למקום הראשון ברשימות רבי המכר? "התשובה פשוטה מאוד", מעידה הנחתומית על עיסתה, "זה לא ספר דיאטה. אין בו קלוריות או הפרדה בין אבות המזון. הוא מיועד לאנשים כמוני, שאוהבים אוכל בריא, משביע וטוב".

ממן, 46, מגדירה את עצמה כ"שמנה משוקמת" שכבר לימדה עשרות אלפי נשים וגברים לאהוב את עצמם. "אני לא אישה רזה", היא מבהירה, "אני נשקלת רק פעם בשבוע וגם זה סיוט מיותר, מי שיש לו עניינים עם המשקל אף פעם לא יירפא מזה. גם כיום, הספרות שעל המשקל יכולות להרוס לי את מצב הרוח תוך שנייה. אבל מאז שהבנתי שאין טעם להילחם, אני נהנית לשמור על מה שיש ואוהבת את מה שקיים. זה המסר שאני מעבירה לבנותיי".

חלי קשנטובסקי ("אני חצי רוסיה־חצי איטלקיה"), הייתה בת 14 כשהוריה החליטו לעקור מקרית־מוצקין ללוס אנג'לס. "הם חיפשו את מזלם ואני חיפשתי את הדרך חזרה", היא מספרת. "בגיל 17 הכרתי שם את מיקו (מיכאל) ממן מעכו, שהיה קבלן בן 30 והתאהבנו. חזרתי ארצה כדי להתגייס, אבל מיקו חזר אחריי וכשהייתי בת 19 התחתנו. הרגשתי בשלה. הוא קיבל מהוריו בית בעכו ותיכננו לגור בו עד שנסתדר, אבל הזמני הפך לקבוע וגרנו בעכו 25 שנה עד שעברנו לבוסתן הגליל".

היא אמא במשרה מלאה לארבע בנות: לי (26, "הספר הוא הפרויקט שלה"), גל (24, "לאחרונה חזרה מלימודי מדיטציה ויוגה בהודו"), טל (19, "חיילת, וציירת") ויובל (13, "הבוסית של הבית"). לדבריה, "מגיל עשר עשיתי דיאטות שרק גרמו לי לעלות במשקל והשלמתי עם העובדה שאני ילדה שמנה שהפכה לנערה שמנה שהפכה לאישה שמנה. לא אהבתי להסתכל על עצמי במראה, אבל אהבתי לבשל ולארח וכמובן לאכול. בימי שישי, כשנכנסתי למטבח, חיסלתי שני בקבוקי שמן כמו כלום. רק אחרי הלידה השנייה הצטרפתי לקבוצת הרזיה, במשך שמונה חודשים מסוייטים אכלתי מרק עוף וטבעול, וכשירדתי 30 ק"ג שאלתי את עצמי מה עכשיו, איך אצליח לשמור. למדתי להכניס פלפלים לתנור, במקום לטגן אותם, ואת הכללים שאימצתי הפצתי בין חברות. הייתי כמו אדם שחזר בתשובה ורוצה להפיץ את האור כדי להיטיב עם כל מי שבסביבתו".

אחרי הלידה השלישית אמה של חלי, אהובה ("שעובדת איתי בעסק, היא אחת המנחות הכי בכירות"), בישרה לה שגם היא רוצה לרזות. "הצעתי לאמא להירשם לקבוצה והיא ענתה 'למה שאני אשלם כשאת עוזרת לכל הנשים בעכו לרדת במשקל? הסברתי לאמא 'אם לא תשלמי את לא תרדי'. היא ביקשה שאתן לה מתנה אם תצליח לרזות וגם ביקשה שפעם בשבוע אתן לה זמן איכות, 'כי מאז שהתחתנת את עסוקה רק עם בעלך והילדות'. הסכמתי. עשינו דיל. קבענו דייט, רשמתי אותו ביומן וכשהמועד התקרב גיליתי שזה יום ההולדת ה־40 של מיקו וביקשתי מאמא לדחות את זמן האיכות שלנו. להפתעתי היא סירבה בתוקף לדחייה ואמרה 'הזמנתי אליי, לסלון, עוד שש חברות שרוצות לרזות'. ככה היא הפילה עלי את הפצצה. אז נסעתי לשוק הפשפשים, קניתי מאזניים של פעם, כתבתי חוברת תפריטים וחברותיה של אמי ירדו במשקל. חשבתי שזה יהיה סיפור של חודשיים־שלושה, אבל בכל פעם שחזרתי הביתה, רצוצה ומרוצה, מיקו אמר לי 'תכשירי מנחים, יש לך בשורה'. עניתי לו 'איזה מנחים, איזה בשורות ואיזה נעליים? הנשים באות לשמוע אותי'. בלי ששמתי לב נפתחו עוד ועוד קבוצות".

כיום, כמעט עשרים שנה אחרי, היא כבר לא מובילה קבוצות, אבל מדי יום ביומו נודדת בין 400 הקבוצות שפועלות ברחבי הארץ, אחראית על 180 עובדים ("כולל אבא שלי שאחראי על מערך ההפצה של החטיפים וגבע, אחותי הקטנה, שמנהלת את המשרד שלנו בצומת קרית אתא"), ומעבירה השתלמויות למנחים. "אני לא דיאטנית", היא מדגישה, "אבל בחברה יש שש דיאטניות שבונות את התפריט ובכל קבוצה יש מנחה ופסיכולוגית שמלמדות את הדברים הנכונים. כולם מדברים חלי".

מה זה "לדבר חלי"?

"אני לא מאמינה ברזון ואני לא מקבלת אנשים שרוצים לרדת שני קילו בגלל המרדף אחרי השלמות. אוכל הוא אחת מהנאות החיים ואת ההתנזרות צריך להשאיר במנזר. אם אתם רוצים לרדת ולשמור על המשקל אל תצומו. להיפך, תאכלו כל שלוש שעות, במידה, ואל תגיעו לשולחן מורעבים. כיום, לאור הנתונים הגבוהים של ההשמנה בקרב ילדים, הכי קל זה להתלונן שהם דבוקים למסכים ולא עושים מספיק ספורט, אבל אנחנו הבאנו את הילדים שלנו למציאות הזו. השינויים באורח החיים שלהם צריכים לבוא ממקומות אחרים".

מאיפה?

"מהורים שמאושרים ומקבלים את עצמם כמו שהם. אם את רוצה שהילד שלך ירזה, תפסיקי להתעסק במשקל שלו מפני שזה עיסוק בחולשה שלו. במקום זה, תחזקי את החוזקות שלו ותגרמו לו לאהוב את עצמו. ברגע שהוא יהיה חזק — הוא יתמודד בעצמו וביוזמתו עם החולשה שלו. יש לי סלוגן 'הסוכרתי צריך להיזהר מסוכר, המסומם צריך להיזהר מסמים, האלכוהוליסט מאלכוהול והשמן — משמן'. זה הכל. בעבר הרחוק נאלצנו להשתמש בכמויות גדולות של שמן לשיפור הטעם, מפני שהפרודוקטים לא היו טריים וטובים, אבל היום זו מציאות שונה."

מדי יום, בחמש וחצי לפנות בוקר, יש לה דייט עם מאמן אישי ("הוא מגוון את הפעילויות כדי שלא אשתעמם, גיליתי את הסאפ, זה כיף"). בהמשך היא מכינה קופסת אוכל לבתה החיילת ("היא מתעקשת לאכול רק אוכל של אמא, זה קצת בעייתי, אבל אני נהנית") ולא יוצאת מפתח ביתה לפני שהיא מכינה ארוחת צהריים חמה. "האוכל שלי הוא הכי פשוט להכנה. את מה שבישלתי בסיר אני מעבירה לתנור, 150 מעלות, ובינתיים מתקלחת ומתלבשת. אני מאמינה בבישול איטי".

תסתכלי עליי ותגידי לי את האמת ורק את האמת. אני צריכה דיאטה?

"בחיים לא אגיד דבר כזה. אצל חלק גדול מהאנשים ההשמנה היא רק סימפטום, לא מקור הבעיה, כמו נשים שעברו אונס ועודף המשקל מהווה עבורן הגנה. משקל הוא רק משקל ואנחנו נותנים לו יותר מדי משמעות, הוא לא הבנאדם. אני תמיד מזהירה שהירידה במשקל לא תקנה לך אהבה עצמית. כשתלמדי לאהוב את עצמך את תפרגני לעצמך אוכל טעים, לא תאכלי בעמידה, תצאי מהבית עם קופסת אוכל שבישלת, כאן זה מתחיל".

ואם אין לי זמן להכין קופסת ירקות?

"אילו היה לך תינוק בבית היית דואגת להכין לו אוכל? אז תדאגי גם לעצמך. הכי קל לנו, הנשים, לשים את עצמנו בהולד, בסטנד ביי, אבל איזה מסר את מעבירה לילדים שלך כשאת מציבה את עצמך במקום האחרון?"

גם גברים נוהרים אליה. "בתחילת הדרך, היה לי גבר אחד בכל 15 הקבוצות. היום הגברים מהווים 20 אחוז מהמעגל, יש להם מודעות מדהימה וכשגבר מחליט משהו הוא צייד. בא ועושה. הם יותר משימתיים מנשים, הם יורדים הרבה יותר מהר מהנשים ומכניסים אנרגיות טובות לקבוצה".

עכשיו, אחרי שהספר הוא כבר הצלחה (הוצאת "תכלת"), עובדת ממן על אתר אינטרנט שבזכותו היא מקווה לפרוץ לשווקים בחו"ל ("אנשים ישמעו אותי און ליין והמשקל שלהם יהיה מחובר אליי") ועל סטארט־אפ שיאפשר לה לזהות מתי הלקוח שוקל לנטוש כדי לעזור לו להמשיך. "אני עובדת 24 שעות ביממה, גם כשאני ישנה", היא מודה, "הרכב שלי הוא גם המשרד שלי, אבל בחמישי בערב אני מגיעה הביתה, עולה על טרנינג וכל מי שרוצה לדבר איתי מוזמן למטבח".

מה לא תכניסי לפה?

"אני אוכלת הכל, חוץ מקליפות של ביצים וחרצנים של זיתים. כשעלי לבחור בין סטייק לעוגה הסטייק ינצח. אני חולה על ג'אנק פוד. מקדונלד. נאגסט עם חרדל. פעם בשבוע מותר לחטוא".