קיבלתי את הגט לפני חודשיים", מספר מאור בן 39. "היינו נשואים קרוב לחמש שנים. יש לנו בת משותפת בת שש. בשלב מסוים הבנתי שאני רוצה להתגרש. אחרי שקנינו בית משותף היחסים נהיו ממש גרועים. הצעתי לה שבהסכמה כל אחד ייקח את הדברים שלו, שנחלק את הרכוש המשותף, נישאר חברים טובים אבל שכל אחד ילך לדרכו". אבל גרושתו של מאור, כך לדבריו, סירבה להצעה לסיים את זה בצורה מכובדת. "כשהיא הבינה שהכרתי מישהי היא התחרפנה וסירבה להתגרש. אמרתי לה 'אני רוצה שאת תכבדי את הרצון שלי — כמו שהצעתי לך להתחתן והסכמת, אני מציע לך עכשיו להתגרש. לא טוב לי'".

הסכסוך בין בני הזוג החריף. לדברי מאור זוגתו סירבה לשתף איתו פעולה. "היא איימה על בת הזוג שלי, שהייתה רווקה, שלעולם לא יהיה בינינו משהו כי היא למעשה יוצאת עם גבר נשוי. בסוף נפרדנו".

מאור פגש את עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית בדיני משפחה. "אחרי שנה וחצי הצלחתי להוכיח שיש לה בן זוג שהיא הכניסה הביתה. רק אחרי שגיליתי את זה היא הלכה בעצמה ופתחה תיק ברבנות. בדיון היא הבינה שהיא צריכה להתפשר ולהגיע להסכמה, אבל ביום שנקבע לנו הגט היא חזרה בה. הדיין הציב לה אולטימטום ואמר לה 'אל תבכי אחר כך שיש נשים עגונות בישראל. אני מציע לך לשקול שוב את הדברים".

לאחר דין ודברים ומאבק נוסף נעתרה לבסוף זוגתו לשעבר, ולדברי מאור, העניקה לו את הגט. "אני מכיר גברים שמוותרים על הזכות לראות את הילדים שלהם רק שיעזבו אותם בשקט וייתנו להם גט. לגברים עגונים אני אומר שלא יוותרו. שיילחמו על הזכויות שלהם, שלעולם לא יוותרו על הילדים. תנסו להימנע מאיומים, הכפשות, לא להיכנס למערבולות אלה. גם אם לוקחים לכם את הילדים או מזמינים משטרה, תתעדו הכל ותילחמו לקבל הסדרי ראייה".

עכשיו אתה מרגיש חופשי?

"כן, אני מרגיש סוג של הקלה".

"כאילו הכניסו אותי לכלא"

פנחס, 55, היה עגון למעלה משש שנים. הוא אדם דתי שומר מצוות, אב לארבעה ילדים גדולים ובקרוב אף יזכה להיות גם סבא. "זאת התרגשות גדולה עבורי, אחרי כל מה שעברתי בשנים האחרונות, לשמוע מהבת שלי שאני עומד להיות סבא. זה רגע נעים ומלטף. רגע שבו הילדה שלך מחזירה לך אהבה בחזרה".

במהלך השנים בהן ביקש להתגרש מאשתו המתח בבית היה לדבריו גדול מנשוא. "הילדים שלי עברו שטיפת מוח תחת ידיה של אמם. הם אמנם כבר היו גדולים. בעיניים שלהם הם ראו אותי ממשיך לעבוד ולטוס לעסקים שלי, חשבו שאני החזק ותפסו את הצד שלה. כל הקשר הזה של אבא והילדים חטף ביום אחד מכת חשמל. קצר. למה? כי אשתי סיפרה להם שאני רציתי להיפרד. זה לא נכון. אשתי פתחה בהליכים ראשונה. יום אחד נכנס לה ג'וק לראש והיא החליטה שאני מסתיר ממנה מידע על הרכוש והכספים שיש לי, אז היא פתחה תיק בבית משפט לדיני משפחה וביקשה 'איזון משאבים', חלוקת הרכוש בלי להתגרש. זה תפס אותי לגמרי לא מוכן. לא הבנתי מאיפה זה בא אחרי כל כך הרבה שנים ביחד. לקח לי זמן להתאושש ובהתייעצות עם עורך דין, אחרי מספר חודשים, פניתי לרבנות וביקשתי גירושים. באותו רגע לא האמנתי שאני נכנס לסרט הזוי ולסיוט של שנים. אין מילים אחרות לתאר זאת. כאילו הכניסו אותי לכלא לכמה שנים מבלי שעשיתי עוול לאיש".

תסביר.

"מי היה מאמין שכל הסיפור הזה ישאיר אותי עגון כל כך הרבה שנים רק בגלל שהאישה לא הסכימה להתגרש? כשהייתי פונה בדיונים בבית המשפט ושואל למה החוק לא מגן עלינו, העגונים, התשובה שחזרה על עצמה הייתה 'מה אתה רוצה? שנשים אישה בבית סוהר?'. ואני הייתי עונה מיד 'למה לא? אתם עושים את זה כשהגבר סרבן גט'. מצאתי את עצמי שבוי של מערכת המשפט. שילמתי מחיר כבד בקשר עם הילדים שלי. אני מכיר עגונים נוספים שזה המחיר שהם נאלצים לשלם. שלא לדבר על המחיר הכספי. שנים של הוצאות על עורכי דין ואגרות. לא צריך להיות יחס שונה בין עגון לעגונה, אבל בפועל יש יחס שונה, שמאפשר לתת עונש מאסר לסרבן גט, בנשים לעומת זאת מתחשבים יותר".

"לוקחים להם את החירות"

"כשאחד מבני זוג יהודים במדינת ישראל רוצה להתגרש, הוא יכול לעשות זאת רק אם יש 'עילת גירושים'", מסבירה עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית בדיני משפחה. "זה מקנה לגברים וגם לנשים את היכולת לעגן את בני ובנות הזוג שלהם. על נשים עגונות אנחנו שומעים כל הזמן. אישה עגונה לא תוכל להביא לעולם ילדים שלא יהיו ממזרים ללא הגט וזה טרגי. אצל גברים הם יכולים לעשות למעשה מה שהם רוצים אבל הם נשארים נשואים, לא חופשיים. הם לא יכולים להתחתן מחדש. יש משהו שעד שלא עוברים את זה, אי־אפשר להבין מה זה שהחירות שלך נמצאת בידיים של אחרים".

לדברי עו"ד דיין וולפנר יש גברים רבים עגונים. לרוב, מדובר בעניין כלכלי. "לאישה שמסרבת להתגרש יש דרישות כלכליות. במהלך משאים ומתנים של גברים ונשים, כשהגברים הוחזקו כבני ערובה — הנשים אומרות או שאני נשארת בבית או שתשלם. זה לא מצב שמאפשר לומר 'בואי נחלק את הרכוש ונסיים את זה בצורה יפה והוגנת'. קורה הרבה שנשים מגיל 45 ומעלה, אין להן בעצם שום סיבה להתגרש. והגבר צריך לשלם פרמיית גירושים או להמתין בסבלנות שנים ארוכות עד שהעניין ייפתר".

אנחנו רגילים לחשוב שבין הדין הדתי מפלה לרעה נשים.

"בית הדין הרבני עובד לפי כללי ההלכה וגם לאישה יש זכויות בהלכה — בין היתר הזכות לא להתגרש בעל כורחה ללא עילה. אם היא נתפסת בוגדת זו סיבה, אבל אם היא לא עשתה שום דבר לבעלה — והעוול היחיד הוא שנגמרה האהבה, שזה יכול לקרות וזה לגיטימי, כאן היה יכולה לקבל הגנה מבית הדין הרבני. אני זוכרת מקרה של בחור דתי ששבע שנים נאבקנו לקבל גט, כמה רקדנו ושמחנו בחתונה שלו. הוא התחתן שבוע אחרי שקיבל את הגט. זה היה מקרה קשה שבו בית הדין הרבני איים על האישה שייקח לה את הבית אם לא תיתן גט. יש לסיפור הזה מחירים כלכליים מעבר למחירים הנפשיים של האחיזה הזאת".

כמה גברים עגונים חיים בישראל?

"אין נתונים, לאף אחד אין אינטרס להוציא סטטיסטיקה בנושא, אבל חיים בישראל להערכתי גברים עגונים לא פחות מנשים עגונות. כשהאישה צעירה ורוצה ילדים רוב מקרי העגינות מגיעים מהבעל, כשהאישה כבר בוגרת ולא רוצה יותר ילדים זה מתהפך. אבל זו הערכה מקצועית שלי שמבוססת על ניסיוני בעבודה ולא על מחקר. אני עצמי טיפלתי בהרבה מאוד מקרים — אני מעל לשני עשורים בתחום".

גדי, 47, מאזור השרון, נהג מונית ואב לארבעה ילדים, היה עגון במשך שמונה שנים והשתחרר מעגינותו רק לאחרונה. "הגיע הזמן שהנושא של גברים עגונים, שזה נושא כל כך כאוב, יעלה לסדר היום ושיידעו עלינו. זה יכול לקרות תכלס לכל גבר. כשנישאתי בשנית, לא האמנתי שיום יגיע ואמצא את עצמי במלכודת כזו מסובכת. מה שהכי עצוב זה שהילדים עוברים את רוב הבסל. כולם מכירים ומזדהים במקרים הפוכים של נשים עגונות, אבל מי לכל הרוחות מזדהה איתנו הגברים העגונים? ויש רבים מאיתנו. זה לא מספיק מעניין. למה? ככה. הגבר מצטייר בעיני הדיינים כחזק".

גם גדי טוען שהרבנות לא תמיד לצד הגברים כפי שמקובל לחשוב. "לרבנות אין הרבה מה לעשות כשאישה מסרבת לתת גט לבעל. יש סחבת נוראית. ככל שההליך מתארך זה משרת את האינטרסים שלה. חשוב לי להגיד שאני לא נגד נשים, אף אישה עגונה לא צריכה לעבור סחבת וסבל מיותרים בגלל גבר שלא מסכים לתת לה גט, אבל זה נכון גם במקרה ההפוך. אף גבר עגון לא צריך לעבור את הסבל הזה". •