בעוד קצת יותר מחודש תגיעה לקיצה מערכת בחירות ייצרית, ותתחיל, שוב, מלאכת הרכבת הממשלה. ולמרות ההשמצות ההדדיות וההבטחות שפוזרו לכל עבר, נראה כי גם הפעם ייתכן שהמציאות תוכרע ללא כל קשר להצהרות שנשמעו ערב ההליכה לקלפי. כך למשל, רק בשבוע שעבר התחייב ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יקים ממשלת אחדות עם כחול לבן. "ההתחייבות שלי ברורה: להקים אחרי הבחירות ממשלת ימין חזקה", כך לדבריו. אלא שההיסטוריה מלמדת אחרת: נתניהו עבר כבר שבע מערכות בחירות, ולכן גם עכשיו, בפעם השמינית, כאשר הוא "מבטיח" ו"מתחייב", יש לזכור כי הצרכים הפוליטיים עלולים להפריד בין המילים לבין המעשים.
הפעם הצהיר נתניהו כי לא ילך לאחדות בצל הדרישות של אביגדור ליברמן לממשלה שתכלול את ישראל ביתנו, כחול לבן והליכוד. אך זו לא הפעם הראשונה שהוא מתחייב על ממשלת ימין בראשותו.
כבר ערב הבחירות האחרונות בחודש אפריל העניק ראש הממשלה הצהרה דומה כשנפגש עם מנהיגי הציונות הדתית והתחייב: "לא ארכיב עם גנץ ממשלה. אני אקים ממשלת ליכוד לאומית, ממשלת ימין". אבל ההבטחה הזאת לא החזיקה מעמד. בפועל, האולטימטום שהציב ליברמן הותיר את נתניהו בלי ממשלה, או ברירה. וכך, יומיים לפני שפקע המועד האחרון להרכבת הממשלה ישב נתניהו בחשאיות יחד עם יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי והציע לו להצטרף לממשלתו מאחר שלא הצליח להשיג 61 מנדטים. "לנתניהו לא הייתה שום בעיה לצרף אנשי שמאל מובהקים כמו שלי יחימוביץ' וסתיו שפיר לממשלה שלו רק בשם ההישרדות הפוליטית", אמר בכיר במפלגות הימין.
הזיגזג של נתניהו הוא לא דפוס פעולה חדש. כמה דוגמאות בולטות בשנים האחרונות מלמדות כי לראש הממשלה אין בעיה להפר הבטחות לבוחר או התחייבויות לשותפים פוליטיים. כך, למשל, למרות שבחודש מארס הבטיח נתניהו כי תיק החינוך יישאר בידי הליכוד, הוא בכל זאת החליט למוסרו לראש איחוד מפלגות הימין רפי פרץ, זאת לאחר שפיטר את נפתלי בנט מתפקידו.
ולא רק חלוקת התיקים: ראש הממשלה גם הבטיח כמה פעמים למחנה הימין לפנות את מתחם חאן אל־אחמר, אולם בכל פעם מחדש דחה את פינוי המאחז הפלסטיני — שאפילו בג"ץ הורה לפנות. ביוני האחרון אף פנה ראש הממשלה לבג"ץ בפעם השישית ברציפות בבקשה לדחות את הפינוי.
גם בעניין חוק עונש מוות למחבלים נתניהו לא שומר על עקביות. כך, למשל, הוא הבטיח לבוחרי הימין ולמשפחות שכולות כי יפעל להטיל עונש מוות על מחבלים, אולם בכל פעם שהנושא הגיע להכרעה בכנסת — דווקא הוא היה זה שהתנגד. למרות ההבטחות למשפחות השכולות, בפועל נתניהו ומפלגתו הם שהפילו פעמיים את חוק עונש מוות למחבלים: ב־2015 הפילה הקואליציה את הצעת חוק עונש מוות למחבלים של ח"כ לשעבר שרון גל מישראל ביתנו, ובינואר 2018 עברה בקריאה טרומית הצעת חוק עונש מוות למחבלים של ישראל ביתנו — אולם קידום החוק הוקפא בקואליציה.
ואולי אחת מהבטחות הבחירות הבולטות ביותר של נתניהו, זו שהוא מרבה להניף בכל קמפיין כ"קלף הביטחוני", היא ההתחייבות להפיל את שלטון חמאס. כבר ערב בחירות 2009 הכריז באשקלון: "אמוטט את שלטון החמאס". אך מאז צוק איתן לא רק שלא עשה זאת, אלא הוא גם מנהל עם ארגון הטרור משא ומתן עקיף על הפסקות אש והסדרה ואף מתיר העברת הכסף הקטרי לידיו.
וזה לא הכל, ישנן גם הבטחות כלכליות שנתניהו העניק לאורך השנים ושמעולם לא כובדו או מולאו, כדוגמת קידום תוכנית מע"מ אפס על מוצרי מזון בפיקוח שנגוזה לאחר הבחירות ב־2015.
