זה יקרה ביום ראשון הקרוב: 313,600 סטודנטים יתחילו את לימודיהם ב־61 מוסדות אקדמיים בישראל. מנתוני המועצה להשכלה גבוהה עולה כי שנת הלימודים הקרובה תתאפיין בעלייה במספר הכולל של הסטודנטים – וברוב נשי.

מספר הלומדים לתואר ראשון יהיה השנה 236,450. לתואר שני ילמדו 64,180 ולשלישי 11,870. הנשים יהוו 60% מכלל הסטודנטים, ויהיה להן רוב בכל אחד מהתארים מול הגברים: 58% ילמדו לתואר ראשון, 63% לשני ו־53% לשלישי.

מתחילת העשור הוכפל מספר הסטודנטיות לתואר ראשון במדעי המחשב, במתמטיקה ובסטטיסטיקה, והשנה ילמדו במסלולים אלה 5,602 נשים. הנשים רושמות גידול גם בלימודי ההנדסה: 8,581 לפני עשר שנים לעומת 10,389 השנה. לעומת זאת, במדעי החברה ירד מספרן מ־27,222 לפני עשור ל־23,759 השנה. גם במשפטים נרשמה ירידה: מ־7,695 ל־6,585.

המגזר הערבי משכיל הרבה יותר: בתוך עשור חל גידול עצום של 100% במספר הסטודנטים שלו. מספרם יעבור השנה, לראשונה, את ה־50 אלף. בלימודי תואר ראשון נרשם גידול של 95% במספר הסטודנטים, בתואר שני גידול של 224%, ובלימודים לתואר שלישי נרשם גידול של 118%. במועצה להשכלה גבוהה מסבירים את הגידול ב"תוכנית הוליסטית מקיפה שהיא מפעילה בשמונה השנים האחרונות, החל משלב התיכון ועד הלימודים לתארים מתקדמים".

זו השנה השנייה שבה יש עלייה במספר כלל הסטודנטים לתואר ראשון: אשתקד עלה מספרם ב־1,500 והשנה בכ־4,100. מספר הסטודנטים לתואר שני גדל בעשור האחרון מ־50,270 ל־64,180 בשנה הקרובה. גם בלימודי תואר שלישי יש מאז 2009 עלייה: מ־10,570 ל־11,870.

מסלול הלימודים הגדול ביותר יהיה השנה בלימודי ההנדסה לסוגיה, מדעי המחשב ומתמטיקה: 51,821. מספר הסטודנטים להנדסה יהיה השנה, לראשונה אחרי עשרות שנים, גבוה ממספרם במדעי החברה: 35,041 לעומת 34,324.

בתוך עשור נרשם זינוק של 80% במספר הסטודנטים למדעי המחשב, לעומת ירידה עקבית של 20% עד 25% במסלולי המשפטים ומינהל העסקים.

במספר הסטודנטים הלומדים תוכניות במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב חל בעשור האחרון גידול דרמטי של 80%. השנה ילמדו במסלולים אלה 16,780 סטודנטים, לעומת 9,122 לפני עשר שנים.

בלימודי החינוך וההכשרה להוראה נרשמת עלייה גם השנה.

יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה), פרופ' יפה זילברשץ: "העשור הנוכחי התאפיין במצוינות ופריחה אדירה של המערכת האקדמית. התקציבים הגדולים איפשרו למערכת להרחיב את תוכניות ההנגשה ולפתוח את שערי האקדמיה לכלל הקבוצות באוכלוסייה. יש גידול משמעותי בהשקעות במחקר, בקרנות ובתשתיות, כמו גם בנושאי דגל - מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, רפואה מותאמת אישית ומדע וטכנולוגיה קוונטיים. מספר הפרסומים האקדמיים גדל, ובזכות התוכנית הלאומית לחיזוק מקצועות ההייטק לימודי הנדסה הם מסלול הלימודים המבוקש ביותר בישראל. מהפכת הלמידה האקדמית הדיגיטלית בעיצומה, ולראשונה המערכת מקדמת לימודי יזמות וחדשנות ופתיחת האקדמיה לשיתופי פעולה עם התעשייה".

בוועדה אומרים כי בתוך עשור הוכפל פי שלושה התקציב השנתי של קרנות המחקר בישראל: מ־450 מיליון שקלים ב־2010 למיליארד ו־228 מיליון שקלים עכשיו.