שישי 27 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: יונתן בלום
    7 ימים • 14.10.2020
    הבועה של חוגג
    הכדורגלן ליונל מסי, כוכב הקולנוע לאונרדו דיקפריו והטניסאית סרינה וויליאמס: זו רק רשימה חלקית של הסלבס שמשה חוגג גייס לשיווק של שורת מיזמי ההיי־טק והמטבעות הווירטואליים שלו. אלא שבמקרים רבים, אחרי השואו הגדול וההשקות הנוצצות, הפרויקט נכשל, המשקיעים הפסידו מיליונים, וחוגג? הוא המשיך הלאה. בינתיים, הבעלים של בית"ר ירושלים מטפח תדמית של הייטקיסט מצליח וחדור אידיאלים, שעכשיו אפילו מגייס למועדון מיליונרים מאבו־דאבי. אז למה מאחורי הקלעים הוא ממהר לסגור בשקט רבות מהתביעות נגדו? חוגג: "אני קורבן לסחיטה"
    איתי אילנאי, עידו שברצטוך | צילום: יונתן בלום

    ביולי 2017 המתאגרף האקסצנטרי פלויד מייוות'ר העלה עוד פוסט צבעוני לחשבון האינסטגרם שלו. בתמונה נראה מייוות'ר, אחד הספורטאים העשירים בעולם, כשהוא שעון על כורסת עור לבנה במטוס פרטי, ולפניו מונחות ערימות גבוהות של דולרים. "אני הולך לעשות טונות של כסף (shit t$n of money) מההנפקה של סטוקס", הכריז שם מייוות'ר, בסגנונו הלא־צנוע־במיוחד.

     

    לא מן הנמנע שההצהרה של מייוות'ר תרמה במשהו להצלחתה של חברת הסטארט־אפ הישראלית 'סטוקס'. זמן קצר אחרי הנפקת המטבע הווירטואלי שלה, גרפה החברה 34 מיליון דולר ממשקיעים שאולי גם הם חלמו לטוס במטוס פרטי עם ערימות של דולרים. הסכום, אגב, גויס ביממה אחת בלבד.

     

     

    ההמשך היה פחות חלומי. בתוך כחצי שנה, נשחק ערך המטבע של סטוקס בכ־95 אחוז. מייוות'ר נקנס בידי רשות שוק ההון האמריקאית במאות אלפי דולרים, בעקבות תשלום שקיבל עבור פרסום סמוי (או יותר נכון, לא־מאוד־סמוי) למטבעות וירטואליים, מהלך שהשפיע באופן לא חוקי על שיקול הדעת של המשקיעים.

     

    סטוקס הייתה אחד מהפרויקטים של יזם הטכנולוגיה הישראלי משה חוגג, מי שפרץ לתודעה הציבורית כשרכש את קבוצת בית"ר ירושלים, ומאז הפך לסוג של כוכב־על תקשורתי. הכותרות שהוא מנפק הן כמעט על בסיס יומי: הנה חוגג מכריז מלחמה נגד הגזענות של חלק מאוהדי בית"ר; הנה חוגג מגייס משקיעים לקבוצה באבו־דאבי; הנה חוגג מנסה להכניס את בית"ר לליגת האלופות. רק שמתברר כי מאחורי התדמית הנוצצת של הצעיר ההייטקיסט שהגיע מיישוב קטן ליד באר־שבע וקנה קבוצת כדורגל בליגת העל, מסתתרת מציאות אחרת. והיא הרבה פחות נוצצת.

     

    המתאגרף מייוות'ר, הוא לא הסלב הראשון במכונת השיווק המשומנת של חוגג. בעבר עשה זאת עם שחקני הקולנוע לאונרדו דיקפריו וטובי מגווייר ועם הספורטאים סרינה וויליאמס ולאנס ארמסטרונג. "בכל פעם שהוא מגייס השקעות, הוא מביא איזה סלב", מנסח זאת גורם שעוקב מקרוב אחר פעילותו.

     

    אבל בלא מעט מהפרויקטים שלו, אחרי ההופעות הנוצצות, מסיבות ההשקה והבזקי המצלמות סביב הידוענים, מגיעה המציאות. רק לגבי המטבע הווירטואלי סטוקס, זה שהמתאגרף מייוות'ר היה אמור לגרוף ממנו "טונות של כסף", הוגשו לא פחות משלוש תביעות משפטיות. בכולן, חזרו פחות או יותר אותן טענות: חוגג הקסים את המשקיעים בהבטחות שווא, ולאחר שקיבל מהם את כספם, השתמש בו למטרותיו האישיות. שתיים מהתביעות הללו נסגרו במהרה מחוץ לבית המשפט, תוך שעל פי פרסומים שונים, חוגג פיצה את התובעים.

     

     

    המתאגרף מייוות'ר ממליץ על המטבע של חוגג. "זה מעגל שמזין את עצמו"
    המתאגרף מייוות'ר ממליץ על המטבע של חוגג. "זה מעגל שמזין את עצמו"

     

    התביעה השלישית היא של אזרח קנדי בשם בראד מילס, שדורש מחוגג כחמישה מיליון שקלים בבית המשפט המחוזי בתל־אביב. מילס טוען כי נפל קורבן לתרגיל, וכי הכספים שגייס חוגג לסטוקס מימנו בסופו של דבר את "אורח חייו הראוותני של חוגג, שכולל בין היתר רכישת נדל"ן יקר, מכוניות יוקרה ומטוסים פרטיים". לטענת מילס, חלק מהכסף של המשקיעים, שימש את חוגג לרכישת בית"ר ירושלים. אבל הצרות של חוגג לא נגמרות בתביעות סביב הנפקת סטוקס. בשנתיים האחרונות הוגשו נגדו ונגד חברות נוספות בבעלותו שורה של תביעות נוספות בישראל ובארה"ב, על סך עשרות מיליוני שקלים, ובחלקן ניתן לפגוש לא פעם את המילה "מרמה". "נדהמתי לראות עוד ועוד תביעות נגדו", אומר אדם שלקח את חוגג לבית המשפט לאחרונה. "זו הצטברות של טענות שלכאורה אומרת שחוגג לא נפל פה ושם, אלא שמדובר על משהו שנראה שיטתי". יש לציין כי יחד עם זאת, עד כה חוגג לא הפסיד באף אחת מהתביעות הללו. חלקן כאמור נסגרו מחוץ לכותלי בית המשפט, וחלקן עדיין מתנהלות. חוגג טוען השבוע לעומת זאת, כי רוב התביעות נגדו הן פשוט ניסיון להוציא ממנו כספים דרך בתי המשפט. אבל לדברי תובע אחר, עשויים משקיעים נוספים להצטרף לגל התביעות. "זה עומד להיות צונאמי", הוא מתנבא.

     

    כבר עכשיו, מדובר בגל לא קטן. ברשימת האנשים שהגישו לאחרונה תביעות נגד חוגג ניתן למצוא, בין היתר, משקיעים יפנים שדורשים ממנו 27 מיליון שקל, בטענה כי "בעוד שחוגג מציג עצמו כאיש עסקים לגיטימי ואף כפילנתרופ, הרי שבפועל הוא עשה את כספו בדרכי מרמה נלוזות"; צמד אמריקאים שטענו שחוגג גייס מהם 1.5 מיליון דולר על סמך "מצגי שווא"; המיליארדר היהודי־חרדי מקליפורניה שלמה יהודה רכניץ, שהשקיע במיזם של חוגג חמישה מיליון דולר על סמך מה שהוא מגדיר כ"מצגים שקריים"; משקיע סיני שדרש מחוגג 17 מיליון שקל לאחר שזה "הפר שורה של התחייבויות כלפיו" - וזו רק רשימה חלקית. גם הפעם, חלק מהתביעות נסגרו במהרה ובחשאיות מחוץ לבית המשפט.

     

    עד כה הצליח חוגג, אחד היזמים המסקרנים בישראל, לשמר את תדמיתו הנקייה כאשף טכנולוגי, עילוי שיווקי ופילנתרופ לוחם צדק. ואולם מסמכים ועדויות שהגיעו לידי '7 ימים' משרטטים תמונה מורכבת יותר: של איש עסקים שמפריח באוויר הבטחות שלא תמיד מקבלות כיסוי, עושה שימוש ציני בסלבריטאים, ואחראי ללא מעט משקיעים מתוסכלים, שמרגישים שעבדו עליהם בעיניים.

     

    התסבוכת המשפטית אליה נקלע אמורה להדאיג לא רק את חוגג, אלא גם את אוהדי בית"ר ירושלים, שקבוצתם האהובה ניזונה מכספו. בימים אלה ממש, ובעקבות הסכם השלום עם איחוד האמירויות, מנסה כאמור חוגג לחזק את הקבוצה ולגייס אליה משקיעים מאבו־דאבי. לזכותו ייאמר שהוא עושה זאת על אפם וחמתם של אנשי ארגון האוהדים הקיצוני ‘לה פמיליה’, צעד נוסף בניסיונו המתמשך לדחוק את הגזענות החוצה מהקבוצה הירושלמית. "אני מעדיף יציע ריק מלא באהבה, מאשר מלא בשנאה", כתב בפוסט שהעלה לאחרונה.

     

    זה יפה וראוי לציון, אבל מאחורי הקלעים יש גם חוגג אחר: זה שאחרי הכותרות המפוצצות, הצגות הסלבס והשואו. "הוא רוצה להיראות כמו מיליארדר", אומר יזם האיטנרט הקנדי אדם פרזו, עוד אחד שטוען בבית המשפט כי נפל קורבן להבטחות השווא של חוגג. "הוא טס במטוסים פרטיים, שוהה במלונות יוקרה, פוגש ידוענים ואנשים חשובים. הוא איש מכירות מלידה, כריזמטי. אבל בסופו של דבר, הוא אדם מפוקפק".

     

    פרזו תבע את חוגג בבית משפט בקליפורניה לאחר שלטענתו רימה אותו בעסקה למכירת דומיין (כתובת אינטרנט). בית המשפט דחה את התביעה בגין היעדר סמכות שיפוט, אך פרזו מבטיח כי בכוונתו להגיש את התביעה גם בישראל. "חוגג עקץ אותי ולקח לי הכל", הוא מסביר. והוא ממש לא היחיד.

     

    חוגג אומר השבוע בתגובה לכתבה כי "קודם כל, אם מישהו מרגיש מרומה אז נא ללכת לתחנת המשטרה, ויפה שעה אחת קודם. משום מה אף אחד לא הולך לשם וכולם הולכים ומנסים להוציא כסף. מעניין שזה גם לא קרה עד לפני שקניתי את בית"ר ירושלים".

     

    ובכל זאת?

     

    "תראו, בסטארטאפים יש סטטיסטיקה מאוד ברורה: 95 אחוז מהם נכשלים. אצלי הסטטיסטיקה, ברוך השם, טובה יותר, אני מנצח את הסטטיסטיקה. אם כל אדם שמפסיד כסף בסטארט־אפ יצעק 'מרמה, מרמה', אז אולי הוא יקבל כותרות. אבל עניינית? זה בולשיט מוחלט".

     

    × × ×

     

    לפני כשנתיים, אפילו ליונל מסי גויס לאחד מהמופעים של חוגג. תמורת סכום נאה, "הפרעוש" הופיע באירוע ממותג היטב שערך היזם הישראלי בברצלונה, ואשר נועד לקדם את פיני (Finney), סמארטפון הבלוקצ'יין החדש שפיתחה ‘סירין לאבס’, אחת מחברות ההזנק של חוגג. מדובר בטלפון מתוחכם שמחירו נע סביב אלף דולרים. הייחוד: פיני משמש כ"ארנק דיגיטלי" למטבעות קריפטו (כמו ביטקוין, למשל), ולכן הוא מאובטח במיוחד, וגם כפלטפורמה משוכללת ומאובטחת למסחר במטבעות וירטואליים. גרסה קודמת של המכשיר, סולארין שמה, זכתה לכינוי "הטלפון של האוליגרכים", לאחר שנמכרה בכ־15 אלף דולר ליחידה, והגיעה עם אבזור חיצוני יקר, כמו חיפוי זהב וכסף.

     

     

    חוגג עם מסי
    חוגג עם מסי

     

    אלא ששוב, אחרי מסיבת השקה נוצצת עם מסי, שבמהלכה חוגג הנרגש גם לחץ בחמימות את ידיו של הכדורגלן הטוב בעולם, הגיעה המציאות. בלשון המעטה, שני הטלפונים לא הפכו להצלחה מסחררת, וסירין לאבס נאלצה לפטר חלק ניכר מעובדיה. לפני כחודשיים, שנה וחצי בלבד לאחר אותו אירוע מתוקשר בברצלונה, הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב תביעה על סך כ־20 מיליון שקל, נגד חוגג ושני בכירים בסירין לאבס. הפעם לא היה מדובר במשקיע כעוס, אלא בענקית הטכנולוגיה ‘פוקסקון’ מטייוואן, שנחשבת ליצואנית הגדולה ביותר בסין. פוקסקון מייצרת בין השאר את האייפון והאייפד של אפל, הפלייסטיישן של סוני והאקס־בוקס של מיקרוסופט.

     

    בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין דור חזקיה ועמוס חכמון, מתוארת מסכת של "מעשי מרמה מתוכננים מראש... הצגת מצגי שווא והצהרות כזב... חוסר תום לב והיעדר ניקיון כפיים", ועוד שלל מעשי הטעיה והפרות של חוזים חתומים, אותם הוביל לכאורה יו"ר סירין לאבס, כלומר משה חוגג עצמו, ש"עומד בראש הקנוניה", נטען בתביעה. "הוא הרוח החיה מאחורי הפעילות הנכלולית שביצעו הנתבעים".

     

    הקמפיין לטלפון הבלוקצ'יין של חוגג. "עומד בראש הקנוניה", נטען בתביעה נגד חוגג
    הקמפיין לטלפון הבלוקצ'יין של חוגג. "עומד בראש הקנוניה", נטען בתביעה נגד חוגג

     

    "מה שקרה, זה שסירין לאבס הזמינה חלקים לטלפון שלה מפוקסקון, ואז לא שילמה", אומר גורם המעורה בפרטים. "בחברה בסדר גודל של פוקסקון לא רגילים להתנהלות כזו, שבה אתה חותם ואז פשוט לא משלם". לדברי אותו גורם, בדיוק בגלל זה הענקית הטייוואנית תובעת את חוגג באופן אישי, ולא מסתפקת בהגשת תביעה נגד החברה שלו. "מצד אחד, חוגג השיק את הטלפון שלו עם מסי ועשה מזה הו־הא בכל העולם", ממשיך הגורם. "אבל בסוף, הוא אפילו לא משלם לחברה שמספקת לו שירותים".

     

    בדיוק על הספקטרום הזה, שבין השקות נוצצות עם כוכבי־על לטענות לגבי מוסר תשלומים ירוד והפרת חוזים, נעות הטענות נגד חוגג. "בהתחלה אמרתי לעצמי 'בסדר, זה האיש'", אומר אדם שעבד עם חוגג בעבר. "אבל בשלב מסוים הגבולות הפכו למטושטשים מדי לטעמי".

     

    ואז?

     

    "החלטתי לנתק מגע".

     

    נדמה שאין תחום שבו הגבול מטושטש יותר, מאשר בקריפטו – הכינוי המקובל לעולם המטבעות הווירטואליים – שאליו פרץ חוגג בסערה בשנים האחרונות. "חוגג מכר השקעות שבעיניי נראו טובות מדי בשביל להיות אמיתיות", אומר עו"ד זאב קירש מניו־יורק, המתמחה בתיקי קריפטו ועוקב אחר חוגג בשנים האחרונות. "ההבדל בינו לבין יזמים אחרים בתחום הקריפטו, זה שהוא הגיע בטיימינג מושלם, מה שגרם למשקיעים רבים ללכת איתו".

     

    אז מה הבעיה?

     

    "הבעיה היא שבשלב מסוים הוא כנראה נהיה גרידי. זה נראה שבמקום לקחת את הכסף שהושקע במיזמים שלו ובאמת לפתח חברה או אפליקציה, הוא פשוט זנח את המיזמים האלה".

     

    לדברי מומחה בהשקעות, חוגג "חיפש את המקום שבו יוכל לעשות את המכה, ומצא אותו בשוק הקריפטו. שם, אם הצלחת הצלחת. ואם נפלת? כולם נדפקים. חוץ ממך". חוגג עצמו מכחיש, ומסביר שכל עולם הקריפטו קרס. "זה לא שכל התחום פרח, ורק אני כשלתי", הוא אומר.

     

    קריפטו. בלוקצ'יין. אית'ריום. ביטקוין. עד לפני כשנתיים, כל אלו היו מילות הקסם, הבאזז־וורדס הנכונות. השוק הגדול והכמעט בלתי־מפוקח הזה של המטבעות הווירטואליים גילגל מיליארדים. כולם קיוו להיות הביטקוין החדש: המטבע שהיה שווה בהתחלה כמה דולרים בודדים, וערכו זינק לכמה עשרות אלפי דולרים. לא מעט מטבעות וירטואליים הושקו באותן שנים, עם הבטחה להפוך לבוננזה הגדולה הבאה. אבל מרבית המטבעות קרסו תוך זמן קצר, והשאירו את מי שהשקיע בהם עם כמה שורות קוד שלא שווה הרבה. חלק מהמטבעות הללו התגלו פשוט כהונאה. "זה תחום שהיה מאוד פרוץ", אומר גורם הבקיא בנושא. "בזמן קצר אנשים עשו סיבוב גדול על הרבה מאוד משקיעים, החל מהמזרח הרחוק ועד ארה"ב וקנדה".

     

    אלו בדיוק הטענות המופנות שוב ושוב כלפי מטבעות וירטואליים שחוגג השיק ברעש גדול. כך למשל, צמד משקיעים יפנים תובע בימים אלה מחוגג ומקרן ההשקעות שלו, סינגולריטים, כ־27 מיליון שקל בבית המשפט המחוזי בתל־אביב, בעקבות הפסדים שלטענתם נחלו מהשקעה במטבע הווירטואלי זודיאק. "בפועל", הם טוענים בתביעה, "מתברר כי מדובר היה בהונאה אחת גדולה".

     

    על פי הפרסומים שקדמו להשקה של זודיאק, מדובר במיזם משותף ל־Invest.com, חברת־בת של קרן סינגולריטים שבה שלט חוגג, ושל ביטרקס (Bittrex), אחת מבורסות המטבעות הווירטואליים הגדולות והידועות בעולם הקריפטו. לכאורה, זה נשמע טוב ומבטיח. אלא שבסוף, טוענים התובעים, "לא נעשה כל שימוש בטכנולוגיות של ביטרקס... שכן זו מעולם לא הייתה חלק מזודיאק". לדברי גורם המעורה בפרטים, "זה כמו שתגיד לי שאתה שותף של ביל גייטס, על בסיס זה תקבל מיליוני דולרים, ואז יתברר שאתה בכלל לא מכיר את ביל גייטס, ושהדבר היחיד שעשית עם הכסף זה לקחת אותו הביתה".

     

    כל אחד יכול להגיד שהוא מכיר את ביל גייטס.

     

    "נכון. אבל במקרה של חוגג יש לו את החוצפה לעשות זאת, ואת הכריזמה לשכנע אותך בזה".

     

    גם עורכי הדין של המשקיעים היפנים מודים בתביעה עצמה כי שוק הקריפטו נתון למניפולציות, ולכן אין ספק שאדם שמשקיע בתחום נוטל סיכון. "הדבר דומה לדייג המשליך חכה ואין מי שיבטיח לו כי יעלו בה דגים", הם אומרים. "אבל במקרה דנא התברר כי בכלל לא הייתה חכה. את הפיתיון אכלו התובעים".

     

    מה זאת אומרת "מניפולציות" בשוק הקריפטו? הנה דוגמה פשוטה: כאשר משיקים מטבע וירטואלי חדש, היזמים בדרך כלל מתחייבים להגביל את כמות המטבעות. הרעיון הוא ברור: אם תשווק 100 מטבעות, הערך של כל אחד אמור להיות גבוה יחסית. אבל אם תשווק 100,000 מטבעות, כל אחד מהם יהיה שווה פחות. במיוחד אם מי שהשיק את המטבעות הללו הוא גם זה שמוכר כמויות מהם. זה הגיוני: אם אתה לא מאמין במוצר של עצמך, למה שמשקיעים כן יאמינו?

     

    המגבלה הזו על כמות המטבעות הוכרזה גם בחלק מההנפקות שקידם חוגג. “ברגע שיש הצפה של השוק במטבעות, יש יותר היצע מביקוש ואז ערך המטבע יורד”, מסבירה עו”ד נועה הבדלה, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד Sullivan Tel Aviv. לדברי הבדלה, בחלק מההנפקות של חוגג, הוצהר על מגבלה בכמות המטבעות בהשקה. אלא שבפועל, הכמות הייתה גדולה יותר. לדבריה, לפחות באחת מהנפקות המטבע של חוגג, “אתה רואה תנועה של מטבעות בהיקפים שלכאורה לא מתיישבים עם ההצהרות. מסתמן כי היקף המסחר בסמוך ליום ההנפקה, היה אחת הסיבות שהובילה לכך שערך המטבע נשחק בעשרות אחוזים ביום ההנפקה ומספר ימים לאחריה, ורואים זאת בבירור בגרף המחיר”.

     

    תחקיר שערך אתר הקריפטו האמריקאי המוערך Coindesk, בחן שלוש הנפקות של מטבעות שבהן היה מעורב חוגג, ומצא בהן "דפוסים חריגים". מה זה אומר? לטובת מי שעולם הקריפטו זר לו, נסביר בקצרה מה זה “ארנק דיגיטלי”: למעשה זה סוג של "כספת", שלתוכה מי שרכש מטבע וירטואלי – ביטקוין, אית'ריום, או כל אחד מאלפי המטבעות האחרים, כולל אלו של חוגג – מכניס את המטבעות. לכל ארנק כזה יש כתובת גלויה, אבל הבעלים שלו אנונימי לגמרי. בתחקיר של אתר Coindesk נטען שארנק דיגיטלי אחד היה מעורב בתנועות מתוחכמות של מטבעות בכל אחת מההנפקות של חוגג, מה שיכול לכאורה להעיד על מניפולציות שנעשו באמצעותו. יודגש כי התחקיר לא הצליח להוכיח קשר בין חוגג לאותו ארנק, שכן פרטי הבעלים בארנק הם כאמור חסויים, וחוגג סירב לחשוף בפני האתר האם יש לו קשר לארנק זה. חוגג טוען השבוע כי "התחקיר הסתיים בלא כלום, ועל כן לא ראוי להיקרא תחקיר. כמו שההיסטוריה מראה, לא היה בו דבר וחצי דבר וכך הוא גם נגמר".

     

    × × ×

     

    "הוא לא רונאלדו", הסביר חוגג כשנשאל מדוע ליהק דווקא את מסי לתפקיד הפרזנטור של מיזם הטלפון שלו, פיני. "כריסטיאנו רונאלדו זה אל יווני - נולד גבוה, חזק, שרירי. מסי הוא בחור נמוך, לא חיה, אבל הוא גאון, ולכן אני מתחבר יותר אליו. סיפור החיים שלו גורם לכולם להאמין שאפשר".

     

    גם סיפור חייו של חוגג יכול לגרום ללא מעט אנשים להאמין שאפשר. מי שגדל ביישוב הקטן מיתר בדרום ומגדיר עצמו כ"ילד כדורגל ומחשבים", התגלה בראשית העשור הקודם כאחד מיזמי ההיי־טק הבולטים בישראל, אף על פי שמעולם לא רכש השכלה אקדמית.

     

    כיום מתגורר חוגג, בסך הכל בן 39, עם משפחתו בדירה רחבת ידיים המתפרסת על פני מספר קומות במגדל רמז במרכז תל־אביב. באותו בניין יוקרתי, אגב, הוא גם שוכר דירות להוריו ולאחד מאֵחיו, ומשכשך רגליים בבריכה פרטית המשרתת את כל המשפחה המורחבת. בהחלט ייתכן שבקרוב המשפחה תעבור דירה: לפני כשנתיים רכש חוגג מאיש העסקים אילן בן דב קרקע בכפר שמריהו, תמורת 70 מיליון שקל, וזה לא הדבר היחיד עליו הוציא הרבה מאוד כסף. הוא תרם לאוניברסיטת תל־אביב שבעה מיליון שקל להקמת מכון מחקר שייקרא על שמו, ובאוגוסט 2018 עשה את הצעד שהעלה אותו לתודעה הציבורית, לאחר שקנה את בית"ר ירושלים. זה עלה לו 26.5 מיליון שקל: 18 מיליון עבור הקבוצה, השאר לכיסוי חובותיה.

     

    הרכישה של בית"ר הפכה אותו לשם מוכר בכל המדינה. כתבות הפרופיל הרבות שנכתבו על אודותיו הדגישו את העובדה שבניגוד לסטארטאפיסטים רבים אחרים, חוגג לא הגיע מהקליקה של בוגרי 8200, אלא בכלל היה קצין ביחידת עוקץ. "הוא מוכשר בצורה בלתי רגילה, יש לו הבנה מאוד גדולה של מה מפעיל אנשים, אבל קל לטעות בו, כי הוא יכול להישמע קצת עילג בהתנסחות שלו", אומר אדם המכיר את חוגג מקרוב. "הוא משתמש בשפת רחוב, בעממיות, הוא יכול להגיד 'שתי' במקום 'שני', ובמילים אחרות – הוא לא בא מהברנז'ה".

     

    ואכן, לפחות כך סבורים חלק מהאנשים שעימם שוחחנו, האאוטסיידריות של חוגג היא חלק מהמנוע הפנימי שלו. "יש שם צורך גדול מאוד בהכרה, באהדה", אומר אדם המכיר את חוגג זה שנים. "יש אצל משה חוויית אנדרדוג מאוד מבוססת, והוא כל הזמן מנסה להוכיח שהוא אובר־דוג".

     

    ב־2010 הקים חוגג את חברת ‘מובלי’, שפיתחה אפליקציה לשיתוף תמונות. הרעיון, שהיום נראה ברור מאליו, היה אז פורץ דרך: בעוד שאינסטגרם המתחרה, שהוקמה רק כמה חודשים לפני כן, איפשרה שיתוף פשוט של תמונות וסרטונים, מובלי הציעה אפשרות לחפש מדיה גם לפי זמן ומקום. לדברי חוגג, הוא חשב על הרעיון במהלך הופעה של אביב גפן. "אחותי שלחה לי הודעה שחבל שהיא לא שם, וחשבתי שאם יהיה אפשר לראות את מה שכולם בקהל מצלמים, בעצם נאפשר לגולשים גישה לכל אירוע בעולם", סיפר בעבר.

     

    לאחר גיוס כספים ראשוני, התגלגלה גרסה מוקדמת של האפליקציה לידי הכוכב ההוליוודי לאונרדו דיקפריו, שגילה אותה לאחר שחברו העלה באמצעותה תמונות במהלך משחק של הלוס־אנג'לס לייקרס. חוגג מינף היטב את התלהבותו של דיקפריו מהרעיון, טס לפגוש ולהצטלם איתו בלוס־אנג'לס, וטען אז כי השחקן השקיע בחברה ארבעה מיליון דולר. גם שחקן הקולנוע טובי מגווייר, רוכב האופניים הנודע לאנס ארמסטרונג וכוכבת הטניס סרינה וויליאמס השקיעו מכספם במיזם. משקיע נוסף היה איל ההון המקסיקני קרלוס סלים, אז האדם השני ברשימת עשירי העולם, שעל פי פרסומים בתקשורת, העביר לידי מובלי לא פחות מ־60 מיליון דולר.

     

    מסע הגיוס המרשים סייע לערך המשוער של החברה לנסוק לכמיליארד דולר, ובשיאה היו לה 23 מיליון משתמשים, רובם בדרום אמריקה. בהמשך, הצטרף למיזם כשותף גם המיליארדר הקזחי קינס רקישב. "זה מעגל שמזין את עצמו, כי בדברים מסוימים הוא יודע לעשות קסמים”, אומר אדם שמכיר אותו היטב. “להביא לסטארט־אפ נידח את לאונרדו דיקפריו וקרלוס סלים, זה קסם. אבל לפעמים הקסם הזה הוא בדיוק מה שמכשיל אותו. השטיקים עוזרים, אבל כשאתה הופך להיות מאוהב בהם כחזות הכל, אתה נופל". ואכן, מובלי לא הצליחה להתחרות באינסטגרם ונסגרה ב־2016.

     

    אלא ששתי תביעות שהוגשו לאחרונה נגד חוגג ואחרים מציעות הסבר נוסף להתרסקות של מובלי. באחת מהן, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל־אביב, טענו שני אזרחים אמריקאים, מרווין מרמלשטיין ובארי פרידמן, כי רכשו מניות של מובלי, בין היתר על סמך הפרסומים שדיקפריו וסלים השקיעו בחברה סכומים גבוהים. "אם (התובעים) היו מודעים לכך שהשקעתו של קרלוס סלים הסתכמה בכעשרה מיליון דולר בלבד ובתנאים עדיפים... ושלאונרדו דיקפריו השקיע פחות מעשרה דולרים בחברה, אזי התובעים כלל לא היו רוכשים מניותיהם", נכתב בתביעה.

     

    השניים טענו עוד כי מעשיו של חוגג ומקורביו, "עולים כדי מעשה הונאה ותרמית". לדברי התובעים, חוגג ושאר הנתבעים, היו "מושכים משכורות ובונוסים לכיסם הפרטי, מעשירים את הונם הפרטי וממשיכים לחיות חיי תענוגות".

     

    מה קרה עם כל זה? ניחשתם נכון: גם התביעה הזו נמשכה מבית המשפט בטרם החל הדיון בה. זה קרה לאחר שהצדדים הגיעו לכדי פשרה, שעל פי פרסומים, כללה תשלום מצידו של חוגג לתובעים. עורכי דינם של התובעים סירבו השבוע להתייחס לפרטי הסכם הפשרה. תביעה בסך חמישה מיליון דולר, שהגיש המיליארדר החרדי־אמריקאי יהודה שלמה רכניץ נגד חוגג ומובלי, לאחר שלדבריו גם הוא רכש מניות של מובלי תוך שהוא מתבסס על מצגי שווא, עודנה עומדת ומתנהלת בבית משפט בקליפורניה.

     

    × × ×

     

    התביעה של שני המשקיעים האמריקאים היא לא היחידה שסגר חוגג מחוץ לבית המשפט. זה היה המקרה גם עם המשקיע הסיני ז'וון הו, שתבע את חוגג על סך 17 מיליון שקלים בעקבות הנפקת המטבע סטוקס, ועם 17 תובעים שדרשו לפרק את חברת Invest.com של חוגג, לאחר שלטענתם, בין היתר נישל אותם מזכויותיהם בהנפקת המטבע סטוקס.

     

    במקרה של המשקיע הסיני, התביעה נמחקה לאחר שהצדדים הגיעו להסכם בהליך גישור, שבמסגרתו הסכים חוגג לשלם לתובע 50 אלף דולר בעבור הוצאות משפטיות. על פי פרסום בתקשורת, שהוכחש בידי הצדדים, חוגג גם התחייב לשלם לתובע פיצוי של שני מיליון שקלים. במקביל, הוחלט כי התביעה תידון מחדש בגיברלטר, שם רשומה החברה. לדברי עו"ד שמוליק קסוטו, שייצג את המשקיע הסיני, "משה חוגג משכיל לא לסגור את התביעות בבית המשפט, אלא מחוצה לו. אני חושב שתמיד להגיע לפשרה זה יותר טוב".

     

    בתביעה של 17 המשקיעים, חוגג טען כי "כל רצונם של מבקשי בקשת הפירוק או הכפשת שמו ופגיעה במוניטין שצבר, כדי שאלו ישמשו מנוף לחץ לתשלום כספים שאינם מגיעים להם". גם הליך זה נסגר בגישור.

     

    ואכן, חוגג, מבחינתו, משוכנע שלפחות חלק מהתביעות נגדו, הן סוג של ניסיון להוציא ממנו כספים (ראו מסגרת).

     

    בהחלט ייתכן שזה נכון, אבל גורם המעורב בתביעה לפירוק חברת Invest.com, טוען ש"מי שצווח וצווח ואז רץ לשלם, נראה שיש לו סיבה טובה. במקרה שלנו הוא שילם מיליונים רבים". יודגש כי חוגג הכחיש ששילם סכומים גבוהים לתובעים בתיק זה, וכי התובעים אף פירסמו בעקבות הסכם הפשרה התנצלות, שבה הם "מצירים על עוגמת הנפש שנגרמה למשה חוגג ולמשפחתו".

     

    סדרת התביעות נגד חוגג הולידה גם תיאוריה אחרת: שיש כאלו שזיהו את הרגישות של חוגג לתדמיתו, ומנצלים זאת. "אם הייתי יכול, הייתי מגיש עוד תביעות נגד חוגג, זה נראה לי ביזנס טוב", אומר גורם אחר, שהתנהל משפטית נגד חוגג לאחרונה. "זה נראה כאילו הוא חושש לתדמיתו, ולכן כשמגישים נגדו תביעה, הוא מתפשר. מאיימים עליו באקדח ללא כדורים, והוא מרים ידיים".

     

    חוגג השבוע אומר: "נוצרה איזושהי שיטה, פורמולה: הבן אדם הזה הוא הבעלים של בית"ר, הוא מעניין את התקשורת, קל מאוד ללחוץ אותו, נעשה כותרות פומפוזיות מפוצצות. אני קורא לזה כלי לסחיטת אנשים".

     

    אז האם ילד הפלא מהדרום, בעל החלומות הגדולים ויכולת השכנוע הבלתי נלאית, הוא יזם חלקלק שיודע איך לשווק את הפרויקטים שלו, גם אם אחר כך הם כושלים; או שהוא בסך הכל קורבן של קריסת שוק הקריפטו, שהכניסה אותו לסחרחורת והפכה אותו ליעד נוח למה שהוא מגדיר כ"סחיטת כספים"? נראה שהאמת איפשהו באמצע. "צריך לזכור שגם המשקיעים שנתנו לחוגג את כספם, עשו זאת בתוך שוק סופר־ספקולטיבי", אומר אדם המכיר את חוגג שנים רבות, ולא חשוד ביחסים חמים מדי עימו. "כל הנפקות המטבעות הווירטואליים באותה תקופה היו פעולות שנעשו בתוך בועה, ואז היא התפוצצה".

     

    אבל היא התפוצצה עבור הרבה אנשים.

     

    "נכון, אבל יש ההבדל בין חוגג לאנשים אחרים".

     

    והוא?

     

    "שלאחרים אין קבוצת כדורגל".

     

    משה חוגג: "הגעתי למצב ירוד, קיללתי את הרגע שהרווחתי כסף"

    "היום נחרץ דינו של אדם בתקשורת ולא בבית המשפט", אומר חוגג בתגובה לכתבה. "אין לי ספק שהכל יתברר בבית המשפט ולא יישאר מהטענות דבר וחצי דבר".

     

    הרבה מהתביעות הן בגלל השקעות שלך בתחום הקריפטו.

     

    “עד לפני שנתיים לא ידעתי מה זה תביעות, הייתי עסוק ביצירה. הקריפטו הוביל לטירוף, סכומי כסף בלתי נתפסים. זה קרה מהר מאוד. מי שנכנס בהתחלה, הבין בטכנולוגיה. מי שנכנס אחר כך, עשה זאת מתאוות בצע. בהתחלה, מי שהשקיע בנו הרוויח הון תועפות. היו אנשים שהאמינו יותר, כולל אני, ואז התחום כולו התחיל לקרוס. זה לא שכל התחום פרח ורק אני כשלתי. כל התחום קרס. אפילו הביטקוין נפל ב־07־08 אחוז”.

     

    יש לא מעט משקיעים שטוענים שזה דפוס שלך: יש מצגות והשקות חגיגיות, סלבס, דיקפריו, מסי ואז הכסף הולך.

     

    “אני ממשיך לעשות עסקים, אני אוהב ליצור וליזום. מי שמכיר אותי ממשיך לעשות איתי עסקים, לפתח איתי פרויקטים ויודע איך אני עובד. חלקם מצליחים, חלק מצליחים פחות, כמו כל איש עסקים. יש לא מעט אנשים שהרוויחו בזכות המיזמים שלי עשרות ואף מאות מיליונים. אני מאוד גאה בפעילות שלי, גם בזו שלא תמיד מניבה תשואה כספית”.

     

    יש תביעה בארה”ב שטוענת כי השימוש בשם של דיקפריו ושל קרלוס סלים כמשקיעים ופעולות נוספות במובלי, "עולים כדי מעשה הונאה ותרמית”.

     

    “הטענות האלה הן קשקוש מקושקש. חברת מובלי הייתה חברה שהצליחה והקדימה את זמנה בחדשנות שלה, היא שירתה עשרות מיליוני משתמשים וקיבלה תמיכה כספית ופרסומית בשווי של עשרות מיליונים גם מקרלוס סלים וגם מלאונרדו דיקפריו. ואגב, מעולם לא שילמתי אף אגורה אחת בשום תביעה שהייתה נגד מובלי”.

     

    למה 17 בעלי מניות התכנסו יחד כדי לדרוש שהחברה שלך, moc.tsevnI, תפורק?

     

    “בעלי המניות ביקשו מחיר מופרז עבור רכישת המניות שלהם ולכן ניסו לכופף אותי בתרגילים ותכסיסים משפטיים. בסופו של דבר רכשתי מהם את המניות והם פירסמו התנצלות פומבית”.

     

    זאת אומרת ששילמת להם.

     

    “לא. קניתי אותם החוצה. הם שכרו משרד יחסי ציבור כדי להכפיש את שמי. אחרי שהיו פרסומים לגבי התביעה הזו, אמא שלי נכנסה אליי הביתה בוכה ואמרה שהיא לא מבינה למה קוראים לי גנב, אמרתי לה, ‘את גידלת אותי, את מכירה אותי’. הגעתי למצב נפשי ירוד. קיללתי את הרגע שהרווחתי כסף. ביקשתי מעורכי הדין שייתנו לי שקט, זה יותר חשוב לי מהכסף. המליצו לי לקנות אותם החוצה. התחושה שלי שהיה קל ללחוץ ולסחוט אותי, לא דרך בתי המשפט, אלא דרך התקשורת, בעיקר עקב היותי הבעלים של בית”ר ירושלים. היום זה כבר לא יקרה. נקודה”

     

    ולמה המשקיע אדם פרזו תובע אותך?

     

    “אדם פרזו הוא לא משקיע, הוא תובע סדרתי שלמיטב ידיעתי עושה את הונו ופרנסתו דרך תביעות. הוא ביקש ממני 004 אלף דולר בתמורה לכך שיעזוב אותי בשקט, אין לי כוונה כזו ואמשיך לנצח אותו בכל בית משפט”.

     

    גם אצל הענקית הטייוואנית פוקסקון זה ניסיון סחיטה?

     

    “לא. זהו לא ניסיון סחיטה. מדובר בסכסוך מסחרי פשוט על גובה התשלום בין חברה מול היצרן וזה הכל”.

     

    יש כאלו שחושבים שברגע שקנית קבוצת כדורגל, הפכת למטרה.

     

    “שם התחיל הכל. באותו רגע כל דבר שקשור אליי בעקיפין - הפך להיות מעניין. אני מרגיש שאני עושה בבית”ר דברים חשובים, אבל מצאתי את עצמי מקדיש חלק ניכר מהזמן שלי עם עורכי הדין במקום להיות מושקע ביצירה שאני אוהב. זה עשה רע למשפחה שלי ולאשתי, אבל כשאני מסתכל על התמונה המלאה אני גאה בדרך שאני הולך בה”.

    מטעם עורכי דינו של משה חוגג, משרד גולדפרב זליגמן נמסר בתגובה לכתבה: “מעולם ועד מועד זה, לא ניתן כל פסק דין נגד מר משה חוגג ואף טענה לא התבררה או הוכחה כבעלת בסיס או יסוד. התביעות אשר הוגשו נגד מר חוגג ואחרים מסולפות ומטעות באופן גורף ומתבררות בימים אלה בבית המשפט.

    “מבלי להיכנס לגופם של דברים, יצוין בתמצית כי בקשר למיזם סטוקס יוזכר לתובע ועורך דינו כי הגיש הודעה מוסכמת לבית המשפט אשר קיבלה תוקף של פסק דין, במסגרתה נקבע כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בטענות נגד חברה שהינה מאוגדת בגיברלטר. בקשר לטענות חברת פוקסקון, הרי שהן כלפי סירין בלבד, שהינה חברה שווייצרית אשר פיתחה טלפון מבוסס רשת בלוקצ’יין ודינה להיות מסולקת מישראל. בכל מקרה ולמען הסר ספק, פוקסקון קיבלה עד היום סכום של למעלה מעשרה מיליון דולר עבור הייצור ואין ולא יכולה לעלות כל טענה על הונאה. הניסיון של התובעים ועורכי דינם להשחיר את שמו בתקשורת, כדי להפעיל לחץ על מר חוגג הינו פסול ומר חוגג לא ייתן לכך יד ויפעל בכל האמצעים שעומדים לרשותו כדי למצות את זכויותיו”. 

     

    חוגג במגרש בית"ר. “כל דבר שקשור אליי, הפך להיות מעניין" | צילום: עוז מועלם
    חוגג במגרש בית"ר. “כל דבר שקשור אליי, הפך להיות מעניין" | צילום: עוז מועלם

     

    idoshvartztuch@gmail.com

    itay-i@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 14.10.20 , 20:50