לפני כמה שנים טסתי לניו־יורק. כל חיי חלמתי לגור בעיר הזאת. להגיע לשם בשביל עבודה, ועוד לקבל על זה משכורת, הרגיש לי שהמציאות שלי עולה על כל דמיון. חייתי בניו־יורק שנה, למדתי להבין שלא כל נוצץ זהב, קיבלתי כמה הצעות הזויות. "בואי נצא לארוחת ערב, נכיר לך את ההוא, בעל חברת בגדים, אולי הוא ייקח אותך לדגמן אצלו". בקיצור, ארוחות ערב והמון גברים שרק רוצים לשים עלייך את היד. מזל שהגעתי לשם בוגרת, מבינה כל רמז וכל לחיצת יד. יודעת בדיוק לאן זה הולך. לא בדיוק הוטרדתי מינית אבל הרמיזות היו שם. אני לא יכולה לדמיין מה זה בשביל דוגמנית צעירה שרק חולמת להצליח בגדול.

אני מכירה כמה סיפורים על דוגמניות או שחקניות שעברו ועוברות הטרדות. לא מדובר רק בנשים שעובדות בתעשיית הבידור. בכל עבודה שבה יש גבר עם כוח משמעותי, אני מאמינה שיש הטרדה. נכון, זה משפט מכליל, אבל במקומות עבודה שבהם הגבר בעמדת מפתח תהיה אישה אחת שינצלו אותה, אולי יותר מאחת ואפילו מאה. הארווי וויינשטיין הטריד עשרות נשים, וזו רק הרשימה שאנחנו יודעות ומכירות. לכו תדעו לכמה עוד הוא הצליח לסתום פיות.

ויינשטיין אנס והתעלל מינית בעשרות נשים. ואז התפשט לו קמפיין שאף אחד לא תיכנן ולא צפה. MeToo התחיל בהאשטג אחד והתלקח כמו אש בשדה קוצים. כולם נפלו כמו דומינו. זה משהו שרק נשים יכולות לעשות — נשים אמיצות ששינו את העולם לטובה והפכו להיות הקול של כל נערה ואישה שאי פעם הוטרדה, בכל מקום עבודה. הן לא היו מוכנות לשתוק.

היום, שלוש שנים אחרי שתנועת MeToo פרצה לתודעה, אני יכולה להגיד בלב שלם שהיא שינתה את העולם. אני יודעת שהיום גבר — במיוחד גבר בעמדת כוח — יחשוב פעמיים לפני שהוא יזרוק הערה או יטריד מינית אישה. כל אישה. הדרך עוד ארוכה, המשפט של ויינשטיין הגיע אחרי שנים שבהן נשים הוחפצו והוטרדו מינית, אבל זה בהחלט ציר זמן ששינה את העולם.

• הכותבת היא דוגמנית ומנחת טלוויזיה, מלכת היופי של ישראל לשנת 2013