שנת הלימודים האקדמית, כמו לא מעט תחומים בחיינו, תהיה שונה מכל מה שהכרנו בעקבות נגיף הקורונה. רגע לפני תחילת השנה עמותת אחינועם לקידום שוויון הזדמנויות, בשיתוף מכון המחקר פאנלס פוליטיקס, ערכה סקר בקרב כ־300 סטודנטים מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ובו נמצא שכמחצית (48%) חוששים שלא יסיימו את הלימודים בעקבות הקורונה והמצב הכלכלי. לעומתם, 38% מהסטודנטים שגדלו במרכז (גדרה עד חדרה) חוששים שלא יסיימו את התואר.
הסקר חושף ששליש מהסטודנטים בפריפריה שקלו לדחות או להפסיק את הלימודים בעקבות המצב הכלכלי. 42% מהסטודנטים שגדלו במרכז מקבלים סיוע מההורים במימון התואר, אך בקרב מי שגדלו בפריפריה מדובר ב־33% בלבד. 37% מהסטודנטים בפריפריה זוכים לקבל מלגת סיוע, לעומת רבע מאלו שבמרכז. כ־30% מהסטודנטים לא מקבלים כלל סיוע.
אם לא די בזאת, התאחדות הסטודנטים ומכון המחקר מאגר מוחות מפרסמים היום את נתוני "סקר הסטודנט/ית", שמהם עולה נתון לא פחות מדאיג: לפחות רבע מהסטודנטים שהשתתפו במדגם (שכלל 10,000 סטודנטים ממרבית מוסדות הלימוד בארץ) שוקלים לקחת הלוואה בעקבות המשבר. כבר כעת ניכרת עלייה משמעותית בכמות הסטודנטים שנאלצו לקחת הלוואה כדי לממן את שנת הלימודים בהשוואה לאשתקד, וגם סכום ההלוואה הממוצע שסטודנט לוקח עלה ל־27,204 שקל לעומת 21,280 שקל בשנת הלימודים הקודמת (עלייה של 27%).
"אנחנו במבוי סתום"
"אף אחד לא ציפה שהמגפה תימשך כל כך הרבה זמן ותהפוך למשבר של ממש", אומרת מיכל לבשב (24) מבאר־שבע, סטודנטית שנה ד' להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה. "במהלך התואר עבדתי בעבודה שהמשכורת שלה הספיקה בדיוק ובחודש מארס הוצאתי לחל"ת. לומר שנפגעתי כלכלית יהיה לשון המעטה, המלחמה על דמי האבטלה והחיפושים האינסופיים אחר עבודה הביאו אותי להרגשה של חוסר ודאות לגבי העתיד הקרוב וחשש לגבי ההצלחה שלי בשילוב הלימודים עם עבודה, שאני עדיין מקווה למצוא. תמיד חלמתי לעבוד כקלינאית תקשורת ואני מקווה שהחלום לא יתרחק ממני בגלל המשבר. הקורונה הובילה את הסטודנטים למבוי סתום", אמרה.
איתמר שאבי (26) מיקנעם־עילית, סטודנט שנה ב' למדעי ההתנהגות במכללת עמק יזרעאל, מספר שעם תחילת המשבר העסק של משפחתו, "פלאפל שאבי", נסגר לקהל. "אני נותן יד בעסק המשפחתי מאז גיל 12. מצאתי את עצמי במצב שבו אני לא מקבל משכורת כבר מספר חודשים", הוא משתף. "במקביל המכללה המשיכה כמובן להוריד הוראות קבע. אפס התגמשות, אפילו דמי חניה ששילמתי מראש לא הוחזרו לי. אין לי ודאות שאצליח להמשיך לממן את התואר, ואני לא לבד — לפחות עשרה אנשים מהתואר שלי נשרו השנה בגלל קשיים כלכליים, לחצים נפשיים, או בגלל שהם לא יכולים לשלב עבודה עם דרישת למידה סינכרונית. אין הליכה לקראתנו לא מצד המדינה ולא מצד מוסדות הלימוד. למידה סינכרונית זה חשוב, אבל אם מישהו צריך לעבוד — תנו לו. אם אגיע למצב שבו אני צריך לבחור בין קניות בסופר לבין ההשכלה שלי — אני חושב שהבחירה ברורה".
מיכל תשובה (25) היא סטודנטית שנה ג' לחינוך מיוחד ופסיכולוגיה, לומדת לתעודת הוראה במכללת אוהלו, ונאלצה לחזור לגור אצל הוריה במושב שקף שבאזור לכיש לאחר שהוצאה לחל"ת משני מקומות העבודה שלה. "הלימודים עברו לזום אז אני יכולה לגור רחוק מהמכללה כרגע, אבל אם יחליטו להחזיר אותנו ללימודים פרונטליים — בהחלט אהיה בבעיה והתוכנית שלי לסיים את הלימודים עלולה להיתקל בקשיים", היא מספרת.
טל בויס (26) מיקנעם, סטודנט שנה ד' להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטה הפתוחה בחיפה, הוא גם כדורגלן בליגה א' צפון שהושבתה בחודש מארס. "קיבלתי משכורת אחת בשמונת החודשים האחרונים. תשלומי שכר הלימוד המשיכו לרדת כרגיל ונאלצתי לקחת הלוואה. אני מתכנן להמשיך ללמוד ותוך כדי להמשיך להתאמן כדי להיות מוכן לרגע שבו יחליטו להחזיר את המשחקים, כך שזמן לעבוד לא נשאר. תקופה קשוחה ללא ספק. בלי משכורת זה לא מובן מאליו שהכל ילך כמו שציפיתי".
איל אדרעי, יו"ר עמותת אחינועם, מדגיש כי "בתקופה כה קשה ומורכבת אסור לשכוח שעתיד המדינה תלוי ברכישת השכלה והתפתחות של צעירים — ללא קשר למקום מגוריהם או לגב הכלכלי שיש להם מהבית. תוצאות הסקר מחדדות את מה שחששנו ממנו — נשירה גדולה בעקבות המצב הכלכלי".
שלומי יחיאב, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, מוסיף: "בהשכלה הגבוהה בישראל מתחילה להתפשט מגפה חברתית קשה, ובה רק החזקים שורדים. הסטודנטים מאבדים את עבודתם ודירתם, לא עומדים בתשלומים ונושרים מהתואר. הסטודנטים שנפגעו כלכלית במשבר נשארים מאחור ואותם מחליפים כעת סטודנטים המגיעים עם גב כלכלי מבית הוריהם. הפניית עורף לדור הצעיר כעת היא הפניית עורף לעתידה של ישראל".
