שישי 27 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    איור: לביאה טושינסקי
    7 ימים • 18.11.2020
    בעקבות האוצר האבוד
    דווקא עכשיו, כשהמדינה שקועה עמוק במשבר החמור בתולדותיה, שר האוצר היה אמור לעסוק רק בדבר אחד: איך להציל את הכלכלה הישראלית. אבל השבוע, בכירים במשרד שוברים שתיקה ומשרטטים מציאות מבהילה על הדרך שבה מתנהלת הקופה הציבורית של כולנו: כץ עוסק בקרבות אגו על גבם של מפוטרי הקורונה, משפיל גורמי מקצוע במשרד, מקבל החלטות בטוויטר, וחוטף הנחתות מבלפור. המשרד כמעט מנוטרל וטרוד במלחמות פנימיות, סכסוכים ודיונים מוזרים. וההתפטרויות המהדהדות של קרן טרנר–אייל ושאול מרידור? זה ממש לא מה שסיפרו לכם. "מה שקורה פה זה טרלול", מעידים בצמרת האוצר. מטעם השר כץ נמסר בתגובה: "אוסף של רכילויות שקריות"
    עידו שברצטוך, איתי אילנאי | איור : לביאה טושינסקי

    חדר הישיבות במשרד האוצר בירושלים, לפני כמה שבועות. למקום זורמים כ־30 איש, לדיון שקשה להפריז בחשיבותו. היו שם גורמים ממשרד ראש הממשלה, נציגים של כחול לבן וכמה מאנשי המקצוע הוותיקים של משרד האוצר. לכולם היה ברור שאין זמן לבזבז: הקורונה שלחה מאות אלפי ישראלים אל לשכות התעסוקה, ואחוזי האבטלה זינקו לשיעורים מבהילים. מה עושים? אחד הפתרונות הוא לספק לאזרחים שאיבדו את מקור הכנסתם הכְשרה מקצועית. כך אלפי מובטלים יקבלו הזדמנות להתחיל מחדש.

     

    הממשלה העניקה לנושא החשוב תקציב ראוי, כמיליארד שקל במצטבר. עכשיו היה צריך רק לשמוע מה צוות המנכ"לים שגובש לצורך המשימה ממליץ לעשות – ולצאת לדרך.

     

     

    אבל זה ממש לא מה שקרה.

     

    לנגד עיניהם הנדהמות של כמה מהנוכחים, הכריז שר האוצר ישראל כץ שרק הוא יחליט ויגבש את ההמלצות לגבי ההכשרות המקצועיות, ושבכל מקרה – הן באחריות משרד האוצר. אדוני השר, ניסו כמה מהבכירים בחדר להסביר, תחום ההכשרות המקצועיות לא שייך לך. זה של משרד העבודה. שם פועל האגף להכשרות מקצועיות; שם יש מערך שיודע לנהל את מוסדות הלימוד, המורים, הכיתות, לנתב את המובטלים לקורסים הנכונים. משרד האוצר? הוא צריך לנהל את הכספים, לא להיות אחראי על קורס קונדיטור או חשמלאי תלת־פאזי.

     

    היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, ביקש את רשות הדיבור, והודיע שלשר כץ אין בכלל סמכות להחליט בנושא. כדי שההכשרות המקצועיות יעברו לאוצר, הסביר, צריך עכשיו לבצע חקיקה, להקים באוצר אגף חדש, ללמוד את הנושא. כל זה ייקח הרבה זמן. וזמן, זה בדיוק מה שאין עכשיו.

     

    אלא שבעוד מסינג מדבר, קטע אותו לפתע השר כץ בזעם והכריז: "אתה עובד אצל שאול מרידור!" מרידור, כזכור, היה אז ראש אגף התקציבים, האגף החזק באוצר, ונתפס על ידי כץ כאופוזיציה לוחמנית. הדבר הכי גרוע שכץ יכול היה לומר על מישהו במשרד, זה שהוא "שייך" למרידור.

     

    מסינג הנזוף השתתק, מה שלא הפריע לכץ להמשיך ולהטיח בו: "אתה ושאול משתפים פעולה. כל מה ששאול אומר לך אתה עושה. אני רואה אתכם מסתמסים כל הזמן". מרידור עצמו, אגב, ישב גם הוא שם. ושתק.

     

    כמעט מיותר לציין שמסינג צדק בהערתו, אבל הישיבה המוזרה התפזרה. ומה קרה להכשרות המקצועיות? בשתי מילים: כמעט כלום. כץ עדיין מתעקש שהנושא עתיר התקציבים צריך לעבור לידיו. במשרד העבודה ממש לא מבינים למה; הרי בשביל זה הם משרד העבודה. ומובטלי הקורונה? שיחכו. על פי נתוני האוצר עצמו, עד סוף אוקטובר מומשו רק 17 אחוז מהתקציבים להכשרה מקצועית שיועדו לשנת 2020. השאלה כמה מחוסרי תעסוקה היו יכולים להתחיל בחודשים האלו לשקם את חייהם, כנראה פחות חשובה כרגע. "זה נראה שכץ תוקע את העניין כמעט חצי שנה רק בגלל שאיציק שמולי הוא שר העבודה", טוען גורם באוצר. "הוא לא רוצה ששמולי יגזור קופון". וגורם אחר אומר: "בוודאי שיש פה שיקולים פוליטיים. כץ לוקח את המפוטרים והחל"תניקים כבני ערובה".

     

    לא כולם היו מופתעים מהישיבה הזו. חלק מאנשי האוצר כבר התרגלו: במחצית השנה מאז התיישב ישראל כץ בכס שר האוצר, הדינמיקה הזו הפכה לחלק בלתי נפרד מיום העבודה שלהם. אל תהליך קבלת ההחלטות הרעוע, החשדנות המתמדת וההשפלות, הצטרפו גם ההנחתות שמגיעות מבלפור, ההצהרות שהשר קודם מצייץ בטוויטר ורק אז מברר איך להוציא אותן לפועל, והשעות הארוכות שהשר מקדיש להוצאת הודעות לתקשורת, פוסטים בפייסבוק ופגישות עם חברי מרכז ליכוד. וזו רק רשימה חלקית.

     

    בשבועות האחרונים שוחחנו עם כמה מהגורמים הבכירים במשרד האוצר, כאלו שיודעים היטב מה מתחולל בגוף שאמור 24/7 להיאבק במשבר הכלכלי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל. מילה אחת חזרה שוב ושוב בהתבטאויות של כמה מהם: "טרלול. מה שקורה פה זה טרלול".

     

    דווקא בתקופה הזו, משרד האוצר היה צריך להיות המגדלור, המבוגר האחראי, המקום שבו פוליטיקה נבלמת וטובת האזרחים גוברת. אבל אם תשאלו כמה מבכירי האוצר, השר עסוק בעיקר בדבר אחד: בעצמו. "אני חושב שחלק ממה שהוא רוצה ליצור, זה מצב שבו פשוט הוא זה שמחלק כסף", מנתח בכיר לשעבר באוצר. "בעיקר, הוא עסוק בדימוי שלו כבולדוזר". מטעמו של השר כץ נמסר השבוע בתגובה כי מדובר ב"טענות שקריות המופצות באופן אנונימי במטרה לפגוע בשר ולהכשילו בתפקידו" (התגובה המלאה – במסגרת).

     

    אין ספק, שרי אוצר היו מאז ומעולם גם פוליטיקאים. אלא שבדרך כלל, אנשי המקצוע במשרד היו אלו שמאזנים את השיקולים הפוליטיים. אבל עכשיו, לאחר שכמעט כל בכירי האוצר נטשו את הספינה, יש במשרד תחושה שכמעט לא נותר מי שישמור על הקופה. "ובתקופה כזו של קורונה, שיש בה הוצאות ומשבר כלכלי עצום, הקופה הציבורית קריטית", אומר גורם ממשלתי הפועל מול משרד האוצר. "מבחינה פוליטית, בימים של משבר ובחירות הכי נוח זה משרד אוצר חלש. אבל זה לא משרת את האינטרס הציבורי".

     

    × × ×

     

    אולי הדרך הטובה – והמעט מפחידה, יש לומר – להבין איך מתנהל משרד האוצר כרגע, היא לחזור כמה חודשים לאחור, לתוכנית השנויה במחלוקת לחלק במתנה מאות שקלים לכל אזרח.

     

    15 ביולי. שיעור חולי הקורונה בישראל מטפס; ברחוב התסיסה והמחאה גוברות. קצת אחרי השעה שמונה בערב, מופיעים רה"מ נתניהו והשר כץ במסיבת עיתונאים, ומכריזים על תוכנית "מענק לכל אזרח". 750 שקל, "להניע את הכלכלה", מסביר נתניהו. קחו כסף. חינם.

     

    אנשי האוצר מביטים בפה פעור בשידור. "זה היה מטורף", אומר גורם באוצר. לדבריו, פרטי התוכנית סוכמו בדיון בין רה"מ לשר, ללא שיתוף של אנשי המקצוע. "הם מסיימים את הדיון ביניהם, ואז השר מעדכן את משרד האוצר שזאת ההחלטה. אנשי האוצר אומרים לו: 'אבל השר, איך נעשה את זה? זה לא ישים. לא רק שאין לזה מקור תקציבי, גם אין לאף אחד רשימות שקובעות מי זכאי למענק ולכמה".

     

    אז מה קרה?

     

    "הזיה. היה צריך לשנות את כל המענק, ובסוף הוא היה אחר לגמרי ממה שהציגו לציבור".

     

    לדברי בכיר לשעבר במשרד, "ההנהלה אמרה את שלה ולא עזר כלום. הם חילקו את המענק המטופש הזה. ברגע שאתה מחלק כסף לאזרחים, הם אוהבים אותך".

     

    "ודברים דומים קורים לא מעט", ממשיך גורם באוצר. "בתקופה שביבי וכץ היו עושים מסיבות עיתונאים כל ערב, היינו יושבים מול הטלוויזיה כדי להבין מה אנחנו צריכים לעשות. עכשיו, כשאין מסיבות עיתונאים, השר מודיע על מהלכים שלו בציוצים, פוסטים והודעות לעיתונות. לפעמים, את מה שהוא מפרסם, אף אחד במשרד לא מכיר דקה קודם".

     

    אז איך בכל זאת נולדה התוכנית הזו, שעלתה לציבור כ־6.5 מיליארד שקל והעניקה מאות שקלים לכולם, גם למפוטרי הקורונה שנאבקים להביא לחם לביתם, וגם למיליונרים שלא ניזוקו? כאן נכנס לתמונה אורח הקבע החדש יחסית במשרד האוצר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון.

     

    "אבי שמחון היה גורם לא רלוונטי פה, עד שהגיעו אירועי הקורונה", מספר גורם בכיר במשרד האוצר. "אבי התקרב לביבי בתקופה הזו, כי הוא הצליח להתחבר לצורת החשיבה שלו, כמו שברסי עשה במשרד הבריאות. ביבי חושב איך להרגיע את האוכלוסייה, איך הוא יוצר שקט. אבי הבין מהר מאוד שהשיטה היא לחלק כסף. 'לקחת הליקופטרים', זה ביטוי שתשמעו הרבה מאוד במשרד, ולפזר מלמעלה כסף על הציבור".

     

    לדברי כמה מקורות, שמחון היה מעורב עמוקות במענק ה־500 שקלים שניתן לכל ילד ובתוכנית המענק לכל אזרח. "פתאום, אאוט אוף דה בלו, הוא מגיע ללשכת השר ושופך את הרעיונות שלו, והוא יודע שיש לו סיכוי טוב לקבל את הגיבוי של ביבי על מהלכים כאלה", אומר אחד מהם.

     

    בשיחות עימם מתחרים בכירי האוצר בכינויים הלא־מחמיאים לשמחון. "הוא קצת מוזר", אומר אחד מהם. "יש מקרים שהוא עושה הפוך ממה שכלכלנים מקצועיים במדינה חושבים", אומר אחר. "אבי שמחון הוא דוגמה למה שקרה למערכת", מצטרף גורם שלישי. "מדמויות כמו יוג'ין קנדל ומנואל טרכטנברג, שהיו כלכלנים מוערכים באקדמיה ואנשים ראויים שכיהנו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, הגענו לאבי שמחון, על כל המשתמע מכך".

     

    לדברי הבכיר, גם כץ היה מעדיף ששמחון יהיה פחות מעורב, אלא שהוא נכנע ללחצים מכיוונו של הבוס של שמחון, נתניהו. "בדרך כלל השר מתנהג כאילו הוא ראש הממשלה, הוא לא זוכר שביבי קיים", אומר גורם במשרד האוצר. "אבל אז, כשביבי מתקשר אליו ונותן לו נבוט בראש, פתאום הוא מתיישר. פתאום הוא ילד טוב. לפעמים בלשכת רה"מ עושים לו תרגילים: כשהוא עוקץ אותם, הם משמיטים אותו מהקרדיט כעונש".

     

    ואז?

     

    "ואז, כשכץ מבין שלא נותנים לו קרדיט בתקשורת, הוא מתחרפן".

    כץ ונתניהו. "תוך שנייה מגיע בום מביבי" | צילום: Marc Israel
    כץ ונתניהו. "תוך שנייה מגיע בום מביבי" | צילום: Marc Israel

     

    אגב, דוגמה קלאסית לכך הייתה רק לפני ימים אחדים: ב'גלובס' התפרסמה ידיעה על כך שחברת S&P הותירה על כנו את דירוג האשראי של ישראל. יש מחלוקת לגבי האם זהו הישג או לא: למעט מקרים בודדים, החברה לא הורידה את דירוג האשראי לאף מדינה מערבית, למרות הקורונה. אבל בכל מקרה, הידיעה החיובית הזו פורסמה בצירוף צילומו של השר כץ. גם ראש הממשלה צייץ את החדשות המשמחות, רק שבמקרה שלו, הפלא ופלא, יד נעלמה הסירה את הצילום של כץ, ובמקומו הודבק צילומו של ראש הממשלה. יש להניח שגם הפעם, המסר העבה מבלפור לשר האוצר הובן היטב.

     

    × × ×

     

    אף על פי שכץ נכנס לתפקיד שר האוצר במאי האחרון, יש טענה חוזרת שמעלים בכירים במשרד: "ההרגשה היא שעד היום הוא לא מבין מה תפקידו של שר אוצר". ובכיר אחר אפילו מקצין: "הוא הגיע לאוצר בלי מספיק ידע מוקדם וברמות מנוּתקוּת שקשה להסביר. זה נראה שהוא אפילו לא עשה גוגל מה עושים באוצר".

     

    אבל בכל זאת, הוא היה שר תחבורה הרבה שנים.

     

    "צריך לזכור שמשרד התחבורה זה משרד קטן יחסית, השר מכיר ישירות את הארגונים, החברות והרגולטורים, וזה היה קל. אבל באוצר, התפקיד שלך נהיה הרבה יותר מורכב, רוחבי. אתה מביט למטה ממעוף הציפור, מתעסק במדיניות".

     

    "אתה לא יכול לבוא ולהיות שר אוצר במשבר כל כך גדול בלי שיש לך ניסיון באוצר או רקע מתאים", מצטרף בכיר לשעבר במשרד. "ישראל לא מכיר את האוצר. יש לאנשים במשרד תחושה שעד היום אין לו מושג מה החשב הכללי עושה, שאין לו מושג מה האגפים השונים באוצר עושים, וזה בזמן המשבר הכלכלי הכי חמור שמדינת ישראל ידעה. וככה זה נראה".

     

    ואכן, האוצר הוא משרד חריג מאוד, בכך שהוא בעיקר עוסק במדיניות, באסטרטגיה. לכן, כל אגף מרכזי במשרד הוא מעין אוטונומיה, שבתוכה מתנהלים הרבה מאוד תהליכים מדי יום. הנה דוגמה: בתוך אגף התקציבים – שכאמור, נחשב לאגף החזק במשרד – פועלים כמה צוותים: צוות ביטחון, למשל, אחראי על תקציבי צה"ל והמשטרה. כל החלטה פה יכולה להשליך על המלחמה הבאה, או על בלימת גל פשיעה. בתוך כל צוות, יש אנשי מקצוע שמתמחים בפרטי הפרטים של התחום שלהם. השר – כל שר – לא יכול לרדת לרזולוציות של תקציב הדלק הסילוני לחיל האוויר, או לכמה ניידות שיטור זקוקה משטרת פתח־תקווה. אבל כץ, כך טוענים במשרד, דווקא מתעקש. "אני חושב שמעולם לא היה מודל כזה של שר ריכוזי", אומר בכיר במשרד. "זה משרד שמנהל מאות אלפי פעולות ביום בשוטף, אי־אפשר שכל התהליכים האלו יעברו דרך אדם אחד. וישראל מנהל את כל הדיונים אצלו".

     

    ולמה זה גורם?

     

    "שהוא משתק את כל עבודת המשרד".

     

    אם כל הדיונים הללו היו גם יעילים, אז עוד מילא. אבל האוצר מלא בכל מיני סיפורים שונים ומשונים על האופן שבו מתנהלות הישיבות הללו.

     

    לפני כשבועיים הגיע אחד מעובדי משרד האוצר לעוד דיון חשוב בנושא הקורונה, שהתקיים בלשכת השר. בכניסה, עצר אותו המאבטח. "אתה לא ברשימה", מסר לו. העובד ההמום לא הבין באיזו רשימה מדובר. מאז ומעולם השתתפו עובדים במשרד האוצר, מהבכירים שבהם ועד הזוטרים, בדיונים אצל השר. אחרי הכל, הם אלו שמכירים כל אגורה בתקציב. "לא במקרה של כץ", אומר בכיר במשרד. "לפי הרשימה, הוא לא רוצה שיסתובבו לו אנשים בין הרגליים. רק ראשי אגפים ועובדי הלשכה מוזמנים להיכנס. השאר נותרים בחוץ".

     

    לדברי הבכיר, ביום שבו צצה הרשימה, לא מעט אנשים סבו על צירם לאחר שסולקו מלשכת השר בבושת פנים. "זה היה משעשע ומבעית בו־זמנית", הוא אומר. הרשימה, אגב, שהייתה תלויה בתחילת הדרך ליד דלת הכניסה, עברה מאז אל שולחן המאבטח (ראו צילום). כנראה שגם השר כץ הבין שיש דברים שעדיף להצניע. "הרשימה הזו היא אחת ההזיות הגדולות שנוצרו פה", אומר הבכיר באוצר. "והיא ממש לא היחידה".

     

    רשימת מורשי הכניסה ללשכת השר. "אחת ההזיות הגדולות"
    רשימת מורשי הכניסה ללשכת השר. "אחת ההזיות הגדולות"

     

    גם מי שנכלל ברשימת מאושרי הלשכה, ואיכשהו הצליח להגיע בזמן לדיון, ממש לא בטוח שהפגישה תתחיל במועד. "מחכים 40 דקות עד שהשר יגיע, ליטרלי", אומר אחד מהם. "ממתינים שהורדוס יבוא".

     

    "הורדוס", למי שפיספס, הוא הכינוי הלעגני שהצמידו כמה מהבכירים במשרד לכץ, לאחר שהשר כינה את עצמו כך בסוג של בדיחות דעת. לאחרונה, כשנשאל בפייסבוק על ידי אחד האזרחים, "אז מה נסגר בסוף, אתה יותר גדול מהורדוס או לא", השיב השר: "בעניין הנמלים – כן". הגולש התעקש: "אל תהיה שחצן, הורדוס בנה את נמל קיסריה... את הבית השני. אפשר לומר שהגזמת קצת". וכץ, בשלו: "נכון, אבל (הורדוס) לא הצליח להפוך את ישראל למרכז הסחר הבינלאומי של האימפריה הרומית, כפי שתיכנן. אני הצלחתי".

    משרד האוצר. "ממתינים שהורדוס יבוא" | צילום: עמית שאבי
    משרד האוצר. "ממתינים שהורדוס יבוא" | צילום: עמית שאבי

     

    אולי. אבל בישיבות שהוא מנהל הוא כנראה מצליח פחות. "הרבה פעמים כץ לא מקשיב בכלל", מתאר בכיר באוצר מה מתרחש בחדרי חדרים. "הוא עסוק בטלפון, או שהוא מספר סיפורים מהעבר, ואז פתאום קופץ לו פוש והוא מתחיל להתעסק במשהו שבכלל לא קשור לדיון".

     

    אחד ממובילי המחאה הכלכלית היה בדיון כזה. הנושא היה מצוקת בעלי העסקים העצמאיים בקורונה. חד־משמעית, עניין חשוב. "אבל למען האמת, הוא בקושי הקשיב", מספר אותו גורם. "הוא כל הזמן שיחק בטלפון וההרגשה הייתה שלא סופרים אותך. אתה רואה את הפקידות המקצועית נעה בחוסר נוחות בכיסא. הם רוצים לשמוע טענות מהשטח, להציע הצעות, ליזום. אבל הם הפכו להיות משותקים".

     

    "הוא אוהב לקבל החלטות בסגנון 'הנחיתי', 'עשיתי', 'הוריתי'", מנסח זאת גורם אחר במשרד. "התחושה היא שהמשרד נחטף. הפקידות מנוטרלת, כי השר כמעט לא מתחשב בדעות אחרות משלו".

     

    ואם מישהו מהפקידים בכל זאת מנסה להתנגד? כשכץ מתרגז, כך מעידים כמה גורמים שעבדו עימו, זה לא תמיד נעים. "ההשפלות שבכירי המשרד חטפו, היו קשות", מעיד אחד מהם. לדבריו, יש לכץ שיטה קבועה לנטרל בכיר שמדבר: השר פשוט מתחיל לדבר במקביל אליו, ובקול חזק במיוחד. "הוא מתחיל לדבר יחד איתך ופשוט מבטל אותך", אומר אותו גורם. "זו שיטה מדהימה, כי ככה אתה לא יכול להוציא מילה מהפה. אתה רוצה לדבר ואז הוא רומס אותך וגובר על הקול שלך. לאט־לאט אתה מבין שעדיף לך לשתוק".

     

    "הוא היה משתיק את קרן (טרנר־אייל, המנכ"לית לשעבר) לא מעט. אומר לה שהיא מדברת שטויות", אומר גורם במשרד. "היא הייתה איתו כל כך הרבה שנים, ואז הוא מתהפך ומשפיל אותה", מצטרף גורם נוסף. "ככל שהכהונה של קרן התארכה, האווירה במשרד הפכה ליותר ויותר עכורה ומתוחה", מעיד גורם שלישי. "הייתה לכץ פחות ופחות סבלנות והוא היה מוציא את העצבים שלו עליה".

     

    אבל מתברר שלמרות רשימת המורשים והישיבות התמוהות, יש מי שמצליחים להיכנס ולזכות בזמנו היקר של השר. בוקר אחד הופתעו כמה עובדים שעברו בלשכה לגלות אישה לא מוכרת שיושבת שם. העובדים ניסו לברר מי הגברת המסתורית שזכתה לפגישה אישית בלשכת השר. "התברר שמדובר במעצבת שמלות כלה", מספר אחד מהם. "האמת? בהתחלה חשבנו: וואלה יפה, שר האוצר מקשיב גם לאזרח הקטן והפשוט. חשוב. אבל אז התברר לנו משהו אחר".

     

    מה?

     

    "שבמקרה בעלה הוא חבר מרכז ליכוד. היא באה למשרד האוצר להגיד מה הבעיות שלה. ויש כאלה בהמוניהם פה".

     

    × × ×

     

    בששת החודשים מאז נכנס לתפקידו, איבד כץ כמעט את כל צמרת משרדו: זה התחיל עם התפטרותו של החשב הכללי רוני חזקיהו; המשיך עם ראש אגף התקציבים מרידור, שעזב ברעש גדול תוך שהוא מצהיר שאינו "יכול לתת יד להתנהלות הקלוקלת בחודשים האחרונים, שכל אזרחי ישראל ישלמו עליה בשנים הבאות מחיר כבד"; והסתיים בעזיבה הכואבת מכולם, זו של המנכ"לית טרנר־אייל, מי שמונתה לתפקיד בידי כץ עצמו. בין לבין עזבו גם סגן החשב הכללי, נחמיה קינד; סגן ראש אגף התקציבים, אריאל יוצר; וראש צוות אסטרטגיה באגף התקציבים, דור בלוך. "אפשר לומר שמשרד האוצר נמצא במצב של המתנה", אומר גורם במשרד.

     

    למה זה קורה? לדברי בכיר במשרד, "זה לא הסגנון של האנשים במשרד, לבוא כדי לחמם את הכיסא. כולם באו לעבוד. אם אתה לא יכול להוציא מילה מהפה, אז אין לך מה לעשות שם".

     

    אבל לגבי מרידור וטרנר־אייל, כך טוענים בכירים במשרד, הסיפור הוא קצת יותר מורכב ממה שתואר עד כה בתקשורת. "כשכץ הגיע לתפקיד, נתניהו אמר לו לפטר את מרידור, הייתה לנתניהו אלרגיה ממנו", טוען גורם באוצר. "כץ דווקא לא רצה, ובהתחלה היחסים ביניהם היו טובים. כץ נתן צ'אנס למרידור ומרידור פירגן לו בישיבות. אבל אז, אחרי שיאיר נתניהו ושלמה קרעי כתבו פוסטים נגד מרידור, כץ הבין לאן הרוח נושבת".

     

    גם מקור אחר טוען שנתניהו ביקש מכץ כבר עם מינויו לאוצר לפטר את מרידור. "הייתה תקופה שביבי לא הרשה לשאול מרידור להיכנס לישיבות ממשלה", מספר המקור. "ביבי ממש שנא אותו. בפגישת העבודה הראשונה בין ביבי לכץ כשר אוצר, ביבי ביקש ממנו להעיף את שאול מרידור".

     

    למה?

     

    "אני חושב שזה גם קשור לאבא שלו (שר האוצר לשעבר דן מרידור, ממבקריו החריפים ביותר של נתניהו בליכוד – ע"ש, א"א). אבל תראה, מרידור גם הלך להיפגש עם גנץ מתישהו".

     

    בלשכת ראש הממשלה בחרו השבוע שלא להתייחס לשאלה האם נתניהו ביקש לפטר את מרידור (תגובת הלשכה המלאה – במסגרת).

     

    גורמים באוצר טוענים שבניגוד למצג של מרידור, ההתנהלות שלו גם חיבלה בעבודת המשרד. "בסוף היום, כפקיד מקצועי אתה צריך לבצע את המדיניות שמגבש השר", אומר בכיר לשעבר במשרד. "ברגע שבכל פעם שיש משהו שלא מוצא חן בעיניך, אתה ממסמס אותו ומטנף על השר, כי אתה חושב שאתה יותר חכם ויותר טוב ממנו, אז אתה מגיע למצב של אי־אמון". לדברי אותו בכיר, מרידור הוא "פקיד שמראש מתקשה לקבל מרות ולא מבין את ההיררכיה".

     

    לדברי גורם אחר באוצר גם השר הקודם, משה כחלון, ביקש להיפטר ממרידור. "כחלון פנה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ובירר האם אפשר לפטר את מרידור בזמן ממשלת מעבר", הוא אומר. לדבריו, מרידור הסתכסך גם עם החשכ"ל חזקיהו, אדם שדווקא הצליח להסתדר היטב עם שאר בכירי המשרד. "היה שם דם רע", טוען הגורם.

     

    "כולם יגידו לך עכשיו ששאול מרידור הוא קדוש מעונה", אומר גורם באוצר. "אבל חשוב לציין גם את הצד השני של המטבע. שאול הוא לא תמיד אדם סימפתי, שמתקשה לעבוד בצוות ומעדיף ליפול על חרבו במלחמת צדק. נראה לי שלא רבים באוצר התעצבו שמרידור עזב. אולי רק מתי מעט בתוך אגף תקציבים, שהיו מועמדים לקידום".

     

    מצד שני, גורם אחר טוען שלפחות בתחילה, מרידור דווקא ניסה. "אגף תקציבים החל לייצר שיתופי פעולה ועבד בצורה טובה עם יתר האגפים במשרד. גם כששאול לא הסכים עם המדיניות, לאחר שהביע את דעתו, הוא יישר קו". מרידור עצמו בחר השבוע שלא להגיב לטענות נגדו.

     

    כך או כך, בחודשים סמוך להתפטרותו, מרידור וכל מי שהיה מזוהה עימו היו כמעט מוקצים. עכשיו לך תנהל מדינה במשבר קורונה, כשבין שר האוצר לראש אגף התקציבים שלו קיים קרע כזה.

     

    הקרע הזה, כך טוענים במשרד, גם קשור להתפטרות מהדהדת אחרת, מפתיעה ומסתורית הרבה יותר. קרן טרנר־אייל, מנכ"לית האוצר לשעבר, עבדה עם כץ שנים רבות. במשרד התחבורה היא הייתה המנכ"לית הכל־יכולה שלו. כאשר טרנר אייל הודיעה במפתיע על עזיבה, הוציא המשרד הודעה כי מדובר "בהחלטה משותפת". בפרסומים שונים נטען כי גם טרנר־אייל לא הצליחה לשרוד את הדרך שבה המשרד מתנהל. אבל לא בטוח שזה ההסבר המלא. "קרן עשתה טעות", אומר גורם במשרד שעבד בצמידות עם המנכ"לית הפורשת.

     

    איזו טעות?

     

    "מיד כשהגיעה, היא הבינה שהכוח באוצר נמצא באגף התקציבים. לכן היא כרתה סוג של ברית עם שאול מרידור, במטרה שככה היא תצבור כוח במשרד, ואף אחד לא יוכל להתעלם ממנה. קרן אמרה לי: אתה יודע, זה לא טוב לי שאני מזוהה יותר מדי עם השר כץ".

     

    למה?

     

    "כי היא רוצה להיות מנכ"לית בזכות עצמה. אם היא תהיה מנכ"לית שאומרת רק כן והולכת אחרי הפטרון שלה, אז מה זה משדר? אז היא בחרה לעשות מהלך פוליטי, לתפוס את הצד של מרידור, ושילמה על כך מחיר. השר התעצבן עליה, ראה אותה כבוגדת".

     

    טרנר־אייל בחרה שלא להגיב לטענות שמועלות בכתבה.

    המנכ"לית המתפטרת קרן טרנר־אייל, עם ראש אגף התקציבים המתפטר שאול מרידור, בשבוע שעבר בתל־אביב. "רצתה לצבור כוח"
    המנכ"לית המתפטרת קרן טרנר־אייל, עם ראש אגף התקציבים המתפטר שאול מרידור, בשבוע שעבר בתל־אביב. "רצתה לצבור כוח"

     

    גם אחרי עזיבתה, במטה האישי של כץ נותרו דמויות שהגיעו איתו ממשרד התחבורה. אחד מאנשי המטה הללו הוא אלי וענונו, פעיל ליכוד מבית־שמש, שהיה גם רכז הלשכה של כץ במשרד התחבורה. "כמעט אף אחד באוצר לא יודע מה וענונו עושה", אומר גורם במשרד. "אבל מה שמאוד בולט, זה שכץ רוצה שוענונו, כמו יתר אנשי המטה שלו, יישב בדיונים. אז מתקיים דיון, ועסקני הליכוד יושבים בו. אני באמת תוהה מה עובר להם בראש בזמן הזה, כי זה לא רלוונטי להם בכלל".

     

    חלק מהמטה כולל אנשים שעוסקים בקידומו של כץ בתקשורת. אחד מהם מקדיש לא מעט מזמנו לעמוד הפייסבוק של כץ. "יום אחד כץ רצה לעשות פייסבוק־לייב מהמשרד", אומר גורם באוצר. "פתאום השתלט על חדר הישיבות שלנו איזה בחור שלא ראיתי אותו מעולם, והתחיל לצעוק 'כל הכבוד לשר האוצר שלנו!' פשוט עשו שכונה באמצע החדר ישיבות של משרד האוצר של מדינת ישראל. זה סוג האנשים שמקיפים אותו".

     

    × × ×

     

    לכל הכאוס הזה במשרד האוצר, במיוחד בתקופת הקורונה, יש מחיר, ומי שמשלם אותו הם האזרחים. כבר סיפרנו כאן איך קרבות אגו ומאבקי שליטה מעכבים את ההכשרות המקצועיות למפוטרי הקורונה. אבל זו ממש לא הדוגמה היחידה.

     

    העניין הבולט מכל הוא נושא התקציב, או ליתר דיוק האין־תקציב. לכאורה, תקציב מדינה הוא אחד ההישגים של כל שר אוצר: הנה, זו מדיניות הממשלה לשנה־שנתיים הקרובות; והנה, כך נשלם עליה. לכן, שר אוצר אמור להפוך עולמות כדי להעביר תקציב. אבל כץ, כך אומרים במשרד, התקפל גם הפעם אל מול בלפור. "תמיד הבהרנו לשר שאנחנו יכולים לגבש תקציב בזמן קצר", אומר גורם באוצר. "זו ממשלה שמונתה במאי, ואין שום תירוץ שלא יהיה תקציב בזמן. אנחנו על תקציב המשכי כבר מעל שנה והמשרדים משותקים". אלא שכץ משך את הזמן ובכך מיסמס את גיבוש התקציב. "זה הכל בגלל בלפור", אומרים באוצר. "אם ראש הממשלה היה רוצה תקציב, אז ברור שהיה תקציב. השר היה צריך להחליט האם הוא הולך עם הפקידוּת או עם בלפור. הוא בחר בבלפור".

     

    לפני כשלושה שבועות הופתעו – שוב – עובדי האוצר לגלות שהשר הוציא הודעה על מענק של כ־2,000 שקל למפוטרי קורונה, ומענק למי שהיו בחל"ת ושבו לעבודה. ומתי נערך הדיון במשרד? לדברי גורם מקצועי, רק למחרת הציוץ.

     

    תסביר למה זה כל כך משנה.

     

    בכיר באוצר: "אם למשל נותנים מענק על בסיס מספר הילדים במשפחה, צריך רגע להבין כמה ילדים יש במדינה, איך בונים את זה נכון, והאם המודל טוב, או שבעצם מחריף את המצב במשק. אבל לא, כץ מוציא הודעות, ואז אנחנו צריכים להקדיש ישיבות הנהלה שלמות לפענוח שלהן. אם לא היה מדובר בכסף של כולנו, זה היה מצחיק".

     

    מקרה נוסף שמעיד על תהליך קבלת ההחלטות של כץ התרחש סביב סוגיה קריטית בתקופת הקורונה: מי ישלם שכר לעובדים הנמצאים בבידוד. המדינה? המעסיק? דווקא בנושא הזה מנסה כץ ללכת נגד קבוצת הלחץ. בחודש שעבר, הצליח כץ לבנות מודל עם נציגי המעסיקים וההסתדרות, והוא עמד לעלות לאישור בכנסת כדי שיהפוך לחוק. ואז, ברח לו הכץ. ב־28 באוקטובר, יום לפני הדיון בכנסת, כץ צייץ: "בהמשך לדיונים שהתקיימו עם ח"כ קרן ברק, יו"ר ועדת המשנה לעסקים קטנים בכנסת, יועלה אחוז השתתפות המדינה במימון ימי הבידוד לעסקים קטנים".

     

    במסדרונות האוצר לא ידעו אם לבכות או לצחוק. "על בסיס מה צייצת את זה?" תוהה בכיר באוצר. "באיזו רשות אתה מגדיל את השתתפות המדינה? מה, זה כסף של אבא שלך? וזה מבלי להתייחס לזה שאנחנו צריכים לשבת כל היום על הטוויטר, כדי להבין מה הולך לקרות במשרד. אתה כל הזמן בכוננות ספיגה".

     

    בכל מקרה, הציוץ של כץ בנוגע להגדלת השתתפות המדינה במימון ימי הבידוד, לא ממש עזר. הצעת החוק שניסח האוצר נבלמה בוועדת העבודה והרווחה, ולא ברור איך כל זה ייפתר. "לא ייתכן שבמהלך מגפה נותר ציבור העובדים ללא פתרון לסוגיה כה אקוטית", כתב בשבוע שעבר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, לראש הממשלה. "במשרד האוצר נעשות טעויות על גבי טעויות", מצטרף דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי ומי שלקח חלק במשא ומתן מול האוצר. "משרד האוצר מקבל החלטות חד־צדדיות ומזרים כסף למקומות שלא מעודדים צמיחה ולא מייצרים ודאות. הם לא שינו דיסקט".

     

    "כץ הגיע לתפקיד הזה ממש כמו פיל בחנות חרסינה", אומר גורם במשרד. "הוא תמיד אומר 'אני קובע'. בונים מודל במשך הרבה זמן, למשל, איך לעזור למובטלים או איך לעזור לעצמאים, ואז מגיע כץ לאנשי המשרד ואומר להם, 'לא מעניין אותי מה חשבתם, זה מה שאני אומר, זה מה שאני קובע'".

     

    למה הוא מבטל ככה את כל הדרג המקצועי?

     

    "כי הוא חושב שזו הדרך להיות בולדוזר".

     

    × × ×

     

    לא במקרה גם המילה "בולדוזר" חוזרת על עצמה, כשבכירי האוצר מתבקשים לתאר את כץ. מי שכבר שנים מנסה למצב עצמו כיורשו של נתניהו, עשה לעצמו שם במשרד התחבורה כשר שיודע לגייס תקציבים ולהוציא לפועל פרויקטים מורכבים. "הוא חשב שהוא יגיע לאוצר וזה יעזור לו להיות ראש ממשלה. הוא גילה שזה הרבה יותר מורכב", אומר גורם באוצר.

     

    אז מה עושים? מחלקים כסף. "שימו לב איך כץ מצטייר עכשיו בציבור", אומר גורם באוצר. "מה יגיד לך האדם ברחוב? 'סוף־סוף יש פה שר אוצר שנותן כסף למי שמגיע'. היה מאבק אחיות? הלך ונתן לאחיות. היה מאבק רופאים? הלך ונתן לרופאים. היה מאבק מסעדנים? הלך ונתן להם. מבחינת הציבור, יש פה מישהו שנותן כסף למסכנים, והם באמת מסכנים. אבל אתה לא יכול לעשות את זה בלי תהליך מסודר".

     

    "מישהו מביא רעיון, ופותחים את מסגרת התקציב", אומר בכיר לשעבר במשרד. "זה לא עובד ככה בעולם מתוקן. אין תהליך של עבודת מטה מסודרת. דברים נשלפים מהמותן".

    הפגנת העצמאים. "דברים נשלפים מהמותן" | צילום: עמית שאבי
    הפגנת העצמאים. "דברים נשלפים מהמותן" | צילום: עמית שאבי

     

    אז אחרי הציוצים, ההנחתות, ההשתקות וה"אני הנחיתי", נדמה שמה שנותר הוא בעיקר ההצהרות. "אבל במקרה של כץ, אין מה שילווה את ההצהרות", אומר אדם שעובד באופן קבוע מול האוצר. "השר מצהיר, היועץ המשפטי מנסח תקנות, ואז הרבה פעמים לא קורה עם זה כלום". לדברי בכיר שלעבר באוצר, "אני בשלב מסוים הפסקתי לעקוב אחרי ההודעות שלו לעיתונות. אין להן משמעות".

     

    אלא שעבור כץ, מה שקורה בתקשורת הוא העיקר. "תקשורת זה בטופ", מצטרף גורם במשרד האוצר. "זה הדבר שהכי מעסיק אותו. אין משהו שחומק מעיניו והוא לא מגיב לו. הוא המון זמן על הפלאפון. הוא איתך בדיון, אבל עסוק בכל דבר שמתפרסם בתקשורת ומגיב מיד אונליין.

     

    "הדבר השני שהכי מעניין אותו, זה ההודעה שהוא מוציא לתקשורת בסוף כל דיון. נגמר הדיון, וכבר אחרי עשר דקות יש הודעה, כי הוא כותב הרבה מההודעות האלה בעצמו. ההודעה יוצאת גם אם סוכם שאי־אפשר להתייחס כרגע לסכומים, וצריך לבדוק איזו אוכלוסייה זכאית וכו'. אלו נזקים אדירים. וזה קורה לא מעט".

     

    אבל מתברר שבכל זאת לאוצר יש כסף: בחצי השנה האחרונה הוצאו מאות אלפי שקלים על דבר נוסף שכץ התעקש עליו: אבטחה. אבטחה לשר עצמו, כמובן. כץ, שכנראה התרגל להיות מאובטח בתפקידו הקודם כשר חוץ, ביקש חבילת אבטחה גם באוצר. בדיון שהתקיים בוועדת השרים לענייני השב"כ, טען כץ שהוא מאוים מההפגנות הכלכליות. בשב"כ לא השתכנעו, והמשימה הועברה ליחידת מגן שבמשרד ראש הממשלה. כששאלנו השבוע את השב"כ מה קרה שם, נמסר בתגובה ל'7 ימים': "אבטחת השר נדונה במסגרת ועדת השרים, לכן לא נוכל להתייחס לעמדות המוצגות בדיונים סגורים".

     

    "אז עכשיו סיפקו לו רכב ממוגן, שלך תדע כמה הוא עולה, ויש לו שני מאבטחים שיושבים במשרד כל היום, שאתה ואני משלמים עליהם", אומר גורם באוצר. "תבינו שהאיש לא יוצא הרבה מהמשרד, אנחנו בתקופת קורונה, כן? אנחנו לא בתקופת חתונות ובריתות, המסלול שלו זה משרד־בית, בית־משרד. לפעמים כנסת. זהו".

     

    אז למה הוא צריך את זה?

     

    "לדעתי נראה שהסממנים האלה גורמים לו להרגיש מורם מהעם".

     

    תגובות / לשכת השר כץ: "טענות שקריות במטרה להכשיל את השר"

    '7 ימים' פנה ללשכת השר כץ והציג בפניו את הטענות העולות בכתבה. השר, באמצעות פרקליטו, עו"ד נבות תל־צור, השיב בתגובה: "פנייתכם לשר האוצר נסמכת על גורמים אנונימיים, וכוללת אוסף של רכילויות שקריות וממוחזרות. שר האוצר עוסק יום ולילה בניהול המשבר, ואין בכוונתו להשחית זמן בהתייחסות לטענות שקריות, המופצות באופן אנונימי, במטרה לפגוע בו ולהכשילו בתפקידו".

     

    בנוגע לפרופ' אבי שמחון, נמסר מלשכת ראש הממשלה בתגובה: "במסגרת עשייתו הכלכלית של ראש המועצה הלאומית לכלכלה הוא מגיע תכופות לפגישות ודיונים במשרד האוצר ודן עימם בשיתוף פעולה בתוכניות הסיוע לאזרחים".

     

    על מעורבותו של נתניהו בהחלטות האוצר נמסר בתגובה: "ראש הממשלה בנימין נתניהו ימשיך לפעול בשיתוף פעולה עם שר האוצר כדי לסייע לאזרחי ישראל לצלוח את משבר הקורונה בצורה הטובה ביותר".

     

    idoshvartztuch@gmail.com

     itay-i@yediot.co.il

     

     


    פרסום ראשון: 18.11.20 , 21:41