שישי 27 בנובמבר 2020
בפייסבוקבטוויטרבאינסטגרם
נגישות
ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום: AFP
    7 ימים • 18.11.2020
    מבצע חיסון
    האולטימטום של פייזר שניער את משרד הבריאות והוביל לחתימה. ההימור על מודרנה למרות הקרב על המחיר. ההחלטה להשקיע מיליונים בחיסונים בשיטה חדשנית שמעולם לא נוסתה. ההסתמכות על הבכירים היהודים בחברות, וההתפארות בשיחות הלבביות אבל מיותרות של נתניהו, בזמן שהמו"מ נתפר בפועל מחדר קטן בישראל. בכירים במערכת הבריאות חושפים מה התרחש מאחורי הקלעים של השבוע הדרמטי במרוץ לחיסון
    איתי אילנאי

    ההודעה לעיתונות שפירסם משרד ראש הממשלה הדגישה את הזמן – שתיים בלילה. בשעה המאוחרת הזו, אור ליום חמישי שעבר, קיים בנימין נתניהו את השיחה הגורלית שלו עם אלברט בורלה, האיש שכל העולם שיחר אז לפתחו.

     

    יומיים קודם לכן התבשרה האנושות שענקית התרופות פייזר, שבורלה עומד בראשה, הגיעה לפריצת דרך משמעותית במרוץ לחיסול הקורונה. נתונים משלב 3 בניסוי הקליני שערכה החברה הראו כי החיסון שפיתחה נגד הנגיף יעיל ביותר מ־90 אחוז מהמקרים. הייתה זו הפעם הראשונה שמישהו הדליק אור בקצה מנהרת המגפה. בינתיים, ביום רביעי האחרון עידכנה החברה כי התוצאות כבר הגיעו ליעילות של 95 אחוז.

     

     

    מדינת ישראל נתפסה עם המכנסיים למטה. כבר שמונה חודשים שידוע כי פייזר, חברת התרופות הגדולה בתבל, עומלת במרץ על פיתוח חיסון. הממשל האמריקאי, למשל, דאג כבר ביולי לשריין לעצמו מאה מיליון מנות, עם אופציה לחצי מיליארד נוספות. גם צוותים של משרד הבריאות הישראלי, לצד גורמים ממשרדי האוצר והמשפטים, ניהלו משא ומתן לרכישת חיסונים מפייזר, אך עשו זאת משום מה בעצלתיים. "המגעים החלו בערך חודשיים קודם לכן, אבל הכל קרה בקצב של משרד הבריאות", אומר גורם שבקיא בפרטי המשא ומתן. "הקשר בינם לבין פייזר לא היה שוטף. במשרד היו שואלים שאלה, מקבלים תשובה ואז לא חוזרים לחברה במשך כמה ימים. לקחו שם את הזמן".

     

    אלברט בורלה | צילום: AP
    אלברט בורלה | צילום: AP

     

     

     

     

    למחרת ההכרזה המרעישה של פייזר, החלה החברה לעשות שרירים. מהמטה בניו־יורק הודיעו לשלוחה הישראלית שזהו, הגיע זמן לחתוך. אם מדינת ישראל לא רוצה את החיסון, לא צריך. הם, פייזר, מוכנים לעבור הלאה, למדינה הבאה. רק לאחר שבמשרד הבריאות קיבלו את המסר המבהיל הזה, החלו להפשיל שרוולים. "פתאום המשא ומתן הפך לאינטנסיבי", אומר גורם במערכת הבריאות.

     

     

    באותו לילה קיים נתניהו את אותה שיחה מפורסמת עם בורלה. לראש הממשלה היה הסבר לפריצת הדרך שהשיג מול פייזר באישון ליל: "מתברר שאלברט בורלה מאוד גאה במוצאו היווני ומוצאו היהודי מסלוניקי", חייך נתניהו בסיפוק, בסרטון שהעלה לרשת. "הוא אמר לי שהוא מאוד מעריך את טיפוח היחסים בין יוון לישראל, שאני מוביל בשנים האחרונות".

     

    פחות מ־24 שעות לאחר השיחה כבר דיבר ראש הממשלה על ההסכם מול פייזר כעובדה מוגמרת, והבטיח כי החיסונים הראשונים יגיעו לישראל בראשית ינואר. בפועל רק למחרת, יום שישי, נחתם החוזה הרשמי על סך 800 מיליון דולר, במסגרתו תספק פייזר שמונה מיליון מנות חיסון שיספיקו לארבעה מיליון תושבים (החיסון ניתן בשתי פעימות, שחודש ימים מפריד ביניהן). “נתניהו הציג את זה כאילו בעוד רגע החיסון כאן, מה שממש לא נכון. זה היה מגוחך", אומר גורם המעורב במרוץ.

     

     

    צילום: AFP
    צילום: AFP

     

     

     

    לדברי גורם אחר במערכת הבריאות, "לא היה צריך את נתניהו בסיפור. השיחה עם בורלה לא שינתה דבר. אין פה באמת מעורבות של השורשים היהודיים וכל מיני כאלה. לטובת הנראטיב הישראלי זה נחמד, אבל זה לא שינה את המשא ומתן".

     

    מה זאת אומרת?

     

    "ההקצאה של מנות חיסון שפייזר תיתן נקבעה כבר בראשית המשא ומתן, בהתאם לדרישה של מדינת ישראל. בנוסף, אין עניין של תור ואין שאלה של מי יקבל קודם. מהרגע שיש הסכם עם איזושהי מדינה, מה שכל חברת תרופות עושה, ולא רק פייזר, זה לחלק את החיסונים לכל העולם במקביל. אין מישהו שקודם למישהו. מה שכן אפשר להגיד לזכותו של נתניהו, זה שמרגע שהוא נכנס לעניינים, כל השחקנים במשרדי הממשלה התחילו לרוץ".

     

    אז למה מנכ"ל פייזר העולמית, בורלה, היה צריך לדבר איתו בטלפון?

     

    "ביבי ביקש. אז מה, יגידו לו לא?"

     

    נשמע שהשיחה נועדה בעיקר לצורך יחסי ציבור.

     

    "כל אחד עושה את התפקיד שלו".

     

    יש מי שטוען כי המעורבות האגרסיבית של ראש הממשלה במשא ומתן מול פייזר שידרה פאניקה, שהייתה עלולה לפגוע בעמדה הישראלית. "זה לא נראה כאילו המדינה הגיעה חזקה למשא ומתן", מסביר גורם המתמחה ברכש תרופות בזירה הבינלאומית. "אם היו עושים את זה נכון, הפרטים היו נסגרים ברמת משרד הבריאות. המרוץ לחיסון התחיל מזמן, ואפשר היה להתנהל טוב יותר. אבל מה שקרה זה שהמשרד לא שלט בעניינים. בסוף השריפה אולי כובתה, אבל תהליכים לא צריכים להתנהל בצורה של כיבוי שריפות. זה לא פתרון בעיות לגיטימי ברמת מדינה".

     

    במשרד הבריאות מתעקשים כי המשא ומתן עם פייזר הבשיל במקרה בסמוך להכרזת החברה על ההצלחה בשלב 3, וכי התערבות נתניהו סייעה לעיצוב החוזה הסופי.

     

    × × ×

     

     

    צילום: AP
    צילום: AP

     

     

     

    עם כל הכבוד לשיחות הבינלאומיות בין לשכת ראש הממשלה בירושלים למטה פייזר ברחוב 42 במנהטן, ההסכם בין ישראל וענקית התרופות נתפר במקום פחות זוהר: חדר קטן בקומה השנייה של בית מגורים בכפר האורנים. שם, תוך שהיא נאלצת להשלים שני בידודים ובעוד אחת מבנותיה מסוגרת בחדר הסמוך לאחר שאומתה כחולת קורונה, עבדה מהבית במשך שבועות ארוכים מנהלת יחידת החיסונים של פייזר העולמית בישראל, בניטה אלקון ביטנר. היא זו שליבנה כל סעיף בחוזה הסופי, זה שעשוי לשרטט את אסטרטגיית היציאה של ישראל ממשבר הקורונה.

     

    כאמור, מספר החיסונים שתרכוש ישראל מפייזר ידוע, וכך גם המחיר שלהם - כמאה שקל למנה, כפי שגובה פייזר מיתר מדינות העולם. על כך כמעט ולא היה במה לדון. המשא ומתן נסוב לפיכך בעיקר סביב סעיפים הנוגעים לתנאי הובלת החיסון, האחריות של החברה במידה והחיסון יתגלה כלא יעיל, ההשלכות המשפטיות והכלכליות של תופעות לוואי בלתי רצויות ועוד. הסעיפים הללו נותרו חסויים.

     

    על אף שפורסם כי אספקת החיסון תהיה רק “בהתאם לנסיבות”, לטענת גורם הבקיא בפרטי ההסכם, פייזר בהחלט התחייבה לספק את החיסון לישראל, מרגע שיאושר בידי ה־FDA.

     

    הריצה של ישראל לזרועות פייזר קיבלה תפנית כאשר יומיים לאחר החתימה על החוזה התברר כי מודרנה, חברת התרופות שעימה חתמה ישראל על חוזה כבר ביוני, הגיעה לתוצאות טובות יותר בניסוי הקליני שלה. כעבור כמה ימים, שוב הציגה פייזר תוצאות משופרות – כאמור, הפעם 95 אחוז. ככל שמתקרבים לקו הסיום המרוץ הופך לדרמטי ומותח יותר. גורמים במערכת הבריאות מגלים שבימים אלה מנהלת ישראל גם משא ומתן אינטנסיבי עם אסטרהזניקה הבריטית, שעשוי להיחתם כבר בשבוע הבא. מקרה הזה לא מדובר בחיסון מסנג’ר RNA (הגישה החדשנית בה משתמשות פייזר ומודרנה) אלא כזה המבוסס על נוגדנים שבנויים מחלבון spike. ההערכות הן שאסטרהזניקה תפרסם גם היא את תוצאות השלב השלישי בניסוי הקליני שלה בימים הקרובים. היתרון של החיסון הזה ברור: הוא עולה כשליש מהחיסונים של פייזר ומודרנה ולא זקוק לשינוע בקירור עמוק.

     

    באופן לא מפתיע, בעקבות ההכרזה של מודרנה על יעילות של 94.5 אחוז, שוחח נתניהו גם עם המנכ"ל שלה, סטפן בנסל. "אני חייב להגיד לכם שהמנכ"ל היה מאוד ידידותי", דיווח ראש הממשלה לאחר מכן.

     

    גם אם נעשו משגים לאורך הדרך, מצבה של ישראל לא רע. היא חתומה כעת על חוזים עם שתי החברות המובילות במרוץ העולמי לחיסון, פייזר ומודרנה, ואוחזת בידה בחוזה נוסף עם חברה אמריקאית קטנה בשם ארקטורוס, שנמצאת בשלב 3 של הניסוי הקליני ומפתחת את אחד החיסונים המתקדמים ביותר בעולם מבחינה טכנולוגית. בנוסף, הצהיר ראש הממשלה כי כבר שוחח עם ולדימיר פוטין בנוגע לאפשרות שישראל תרכוש מרוסיה את החיסון שלה, ועל פי פרסומים שונים מתנהל משא ומתן ישראלי גם עם חברת אסטרהזנקה הבריטית, שנמצאת בשלב 3 בניסוי הקליני שלה. כל זה כאשר ברקע, במכון הביולוגי בנס־ציונה עובדים על חיסון משלנו, כחול־לבן.

     

    "יש לנו מזל", אומר מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' גבי ברבש. "בשלב שבו הממשלה הייתה צריכה לקבל הכרעות לגבי אילו חיסונים לרכוש, היה לה מעט מאוד מידע. הם הימרו על מודרנה, הימור שבדיעבד התברר כנכון". לדבריו, גם סגירת החוזה המהירה עם פייזר קשורה בלא מעט מזל. "מצד אחד מערכת הבריאות שלנו מפותחת, וזה נותן ביטחון לחברה ומוסיף לתדמית שלה כשהיא מוכרת לישראל", הוא מסביר. "ומצד שני, בהשוואה לאירופה או ארה"ב האוכלוסייה שלנו קטנה, כך שאנחנו לא מהווים איום על מדינות אחרות מבחינת כמות החיסונים שאנחנו צורכים". גם בכירים במערכת הבריאות, שהיו מעורבים בניהול המשא ומתן מול חלק מחברות התרופות, מודים ש"בחיים צריך גם מזל".

     

    אלא שגישת ה"יותר מזל משכל" בהחלט לא מרגיעה. גם חוסר השקיפות שמאפיין את התנהלות הממשלה בכלל ואת משרד הבריאות בפרט, גורם למי שמביט מהצד לבחון בחשד את מהלכי המדינה בכל הנוגע לתחום החיסונים. כך למשל, לא ברור מדוע התמהמהה ישראל לחתום על חוזה מול פייזר, לאחר שכבר מיולי הסתמן בבירור שהיא ומודרנה צמודות זו לזו בהליך הפיתוח. בנוסף, גם אם מחברים את כל מנות החיסון שישראל אמורה לקבל במסגרת החוזים שעליהם היא כבר חתומה, לא מכסים את כלל אוכלוסיית המדינה. "ההחלטה לפזר סיכונים בין כמה חברות היא נכונה, כל עוד אנחנו בשלב הפיתוח ואיש אינו יודע איזו חברה תצליח", אומר מנכ"ל בית החולים הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין. "יש 12 חברות בעולם שנמצאות במרוץ לקראת החיסון, וכל מדינה הייתה רוצה להשיג חיסון בטוח ויעיל, בכמות מספקת לאוכלוסייה. כיוון שבכל הפרמטרים האלה קיימת אי־ודאות, כי הרי רוכשים את החיסון עוד לפני שהוא מוכן, נכון לא לשים את הביצים כולן בסל אחד".

     

    ומה לגבי כמות החיסונים שרכשה ישראל עד עכשיו, שלא מספיקה לכלל האוכלוסייה?

     

    "זה כבר חלק משיטת ה'יהיה בסדר' הישראלית".

     

    גישת ה"יהיה בסדר", ההסתמכות על המזל וחוסר השקיפות, כל אלה יהפכו לקריטיים כאשר נעבור לשלב הבא – חיסון כלל האוכלוסייה מפני קורונה. תוסיפו לזה את המורכבות הלוגיסטית שכרוכה בתהליך, במיוחד אחרי שכבר למדנו להכיר את ההתנהלות הכאוטית משהו של משרדי הממשלה בניהול המשבר, ותקבלו עוד מאפיין ישראלי מוכר ולאו דווקא אהוב – בלגן. "אני מקווה שהפעם, בניגוד למערך הבדיקות ומנגנון קטיעת השרשראות האפידמיולוגי בראשית המשבר, מישהו יקבל שכל ומשרד הבריאות יאציל את הסמכויות לגוף אחר", אומר ברבש. "אין לנו הרבה זמן, רק חודשיים להתארגן".

     

    וכל זה עוד לפני הלחצים הפוליטיים והדיסאינפורמציה הצפויה ברשתות החברתיות מצד מתנגדי החיסונים. חסינות? יותר עדר משתולל.

     

    × × ×

     

    המרדף הישראלי אחר החיסון החל ב־24 אפריל, וכבר מראשית הדרך היה בו משהו יהודי מאוד.

     

    באותו יום ניהל פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל בית החולים רמב"ם, שיחה חברית עם ידידו היהודי האמריקאי האמיד סול ברר, יו"ר דירקטוריון טבע ותורם נלהב של רמב"ם, ובעיקר אדם שיש לו ידע רב בתעשיית התרופות האמריקאית. "זה היה קצת אחרי הסגר הראשון", משחזר ביאר. "דיברנו על נושא החיסונים וסול אמר לי שלהערכתו, החברה שהכי קרובה לפיתוח חיסון זו מודרנה האמריקאית. אחרי שבירר איתם, סול אמר שמודרנה נמצאת כרגע בשלבים של חתימה על הסכמים עם מדינות באירופה, ועוד מעט ייסגר חלון ההזדמנויות. אבל, הוא הוסיף, יש להם לב חם לישראל".

     

    הטלפון הבא של ביאר היה למשה בר סימן טוב, אז מנכ"ל משרד הבריאות, שבעקבותיו נעשתה שיחה בין בר סימן טוב לברר. זו תהיה הפעם הראשונה שמישהו במשרד הבריאות שומע את השם מודרנה. בתיווכו של ברר הגיע בר סימן טוב לישראלי אחר, ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, ששיכנע אותו בעברית שהחברה נמצאת בדרך להצלחה. "צריך להבין", אמר השבוע בר סימן טוב למקורביו. "באותם ימים, חיסון לקורונה נשמע עדיין כמו מדע בדיוני. היה פה אלמנט של סיכון מחושב".

    משה בר סימן טוב | צילום: דנה קופל
    משה בר סימן טוב | צילום: דנה קופל

     

    צוות בראשות אסנת לוקסנבורג, מנהלת חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, בחן את הנתונים המדעיים והכלכליים של מודרנה והגיע למסקנה שכדאי להמר עליה. גורם מחוץ למשרד הבריאות, שנתקל בעבודת הצוות הזה, אומר ש"מדובר בחבר'ה רציניים וטובים, שהם לא פראיירים בכלל ושומרים על הכסף הציבורי. אני מאוד התרשמתי מאיך שהם עבדו".

     

    במשרד האוצר התרשמו קצת פחות. החשב הכללי דאז, רוני חזקיהו, התנגד בתוקף לעסקה. הוא הצביע על חוסר הניסיון של החברה בפיתוח חיסונים וטען שהמחיר שמשלמת המדינה גבוה מדי. למרות זאת, ב־16 ביוני ולאחר שראש הממשלה הכריע בעניין, חתם משרד הבריאות על החוזה עם מודרנה, שהייתה אז רחוקה שנות אור מהשלב השלישי והקריטי בניסוי הקליני. על פי הערכות, היקף החוזה עומד על כ־240 מיליון שקל עבור שני מיליון מנות, שיספיקו לחסן מיליון ישראלים (בשתי פעימות). הכסף, אגב, שולם כמקדמה וללא אפשרות שיוחזר, גם במידה והליך הפיתוח ייכשל.

     

    הבחירה במודרנה הייתה מסוכנת לא רק בגלל שמדובר בחברה קטנה וחדשה יחסית, אלא בגלל שהשיטה שבה היא עובדת: בניגוד לחיסונים מסורתיים, המורכבים מנגיפים מומתים או מוחלשים, השיטה החדשנית של מודרנה (כמו גם פייזר) מבוססת על טכנולוגיית מסנג'ר RNA, שמשעתקת באופן מלאכותי חלבונים שצורתם החיצונית דומה לנגיף, וכך מאפשרת למערכת החיסונית ללמוד אותו ולהילחם בו.

     

    יש מי שמאוד חושש מהשיטה, ומכך שישראל הלכה עליה בכל הכוח. “החגיגות לגבי מודרנה ופייזר הן מאוד־מאוד מוקדמות. אף אחד לא יודע לכמה זמן החיסונים האלה יהיו טובים וכל כמה זמן יצטרכו לחזור עליהם. שני החיסונים דורשים שתי הזרקות. הלוגיסטיקה היא מטורפת, בלתי אפשרית, בעיקר של פייזר”, אומר בכיר במשרד הבריאות, המלווה את הליך פיתוח החיסון הישראלי. “עד היום אין חיסון RNA בשימוש קליני בעולם, פשוט אין חיה כזו. הקונספט הוא חדש ואמנם הוא נבחן בטיחותית בטווח קצר, אבל בניגוד לחיסונים אחרים שנמצאים בשימוש שנים ובטיחותם ידועה ומוכחת, יש פה שאלות והרבה ספקות לגבי תופעות לוואי לטווח ארוך, שלא יכולות להיבחן בניסויים הרגילים. מפיתוח מחלות אוטואימוניות עד כדי התפתחות גידולים. ומכיוון שאין פרספקטיבה ארוכת שנים, המדינה למעשה לוקחת פה סיכון לא קטן”.

     

    הבכיר הוסיף ואמר: “יש חיסונים שנמצאים בשלבי פיתוח שיש להם רקורד טוב בהרבה של בטיחות משני החיסונים המדוברים. אסטרהזנקה, ג’ונסון אנד ג’ונסון, כל אלה חיסונים שאפשר יהיה לקחת אותם בביטחון מלא. החיסונים של מודרנה ופייזר הם כל כך חדשניים שהייתי מעדיף עליהם אפילו את החיסון הרוסי, שאמנם אנחנו לא יודעים עליו הרבה, אבל לפחות ידוע שהוא מיוצר במתודולוגיה שמרנית, באמצעות וירוס מומת, שכולנו התחסנו בשכמותו בילדות”. במשרד הבריאות אומרים כי החיסון הרוסי נמצא גם הוא על הפרק, ונעשים מאמצים על מנת לבדוק האם הוא עומד בקריטריונים המערביים לבטיחות ויעילות.

     

    חודש לאחר החתימה עם מודרנה, סגר משרד הבריאות חוזה גם עם חברת הביו־טכנולוגיה ארקטורוס, שהבסיס שלה נמצא בסן־דייגו. גם הפעם, הימר המשרד על טכנולוגיית ה־RNA וגם הפעם, על פי דיווחים, כולל החוזה חיסונים למיליון איש. לא תופתעו לגלות שמנהל פרויקט החיסון של ארקטורוס הוא ד"ר ישראלי, רודריגו ילין בוגר האוניברסיטה העברית.

     

    הבחירה בארקטורוס הייתה נועזת במיוחד. הטכנולוגיה שלה חדשנית יותר מזו של מודרנה ופייזר, ומדובר בחברה קטנה שיכולות הייצור ההמוניות שלה טרם נבחנו. למעשה ישראל הייתה המדינה השנייה בלבד – ועד כה גם האחרונה - שחתמה על הסכם מול ארקטורוס, אחרי סינגפור שהיא המשקיעה העיקרית בחברה ומעורבת גם בהליך הפיתוח של החיסון שלה. "הפחד וההיסטריה הכי גדולים של משרד הבריאות, לאורך כל התהליך, היו שיימצא חיסון ולישראל לא תהיה גישה אליו", אומר גורם הבקיא בהתנהלות המשא ומתן מול ארקטורוס. שגם במקרה שלה, רוב פרטי ההסכם נותרו חסויים. "ביקשו מהם לא לפרסם מחירים וכמויות", אומר אותו גורם. "הם לא רצו שזה יפגע במשא ומתן עם חברות אחרות".

     

    נכון להיום רשמה ארקטורוס הישגים מרשימים בשלב השני של הניסוי הקליני, אך טרם פירסמה תוצאות מהשלב השלישי.

     

    × × ×

     

    מאז יולי 2020 ועד השבוע שעבר, לא חתם משרד הבריאות על חוזה נוסף מול חברה המפתחת חיסון לקורונה. למעשה, מדינת ישראל הבטיחה לעצמה עד לא מזמן אפשרות תיאורטית לחסן שני מיליון איש בלבד, מה שגרר ביקורת על כישלון אסטרטגי בניהול המשבר. פריצת הדרך של פייזר והחתימה הבהולה על החוזה מולה, כמו גם התוצאות הטובות שפירסמה מודרנה בראשית השבוע, מיתנו מעט את הביקורת הזו.

     

    ובכל זאת, עוד ארוכה הדרך לחיסון. גם אם שלוש החברות שחתומות על חוזה מול ישראל ישלימו את הניסויים בהצלחה, יקבלו את האישורים המתאימים ויחלו בתהליך ייצור, יעמוד בפני מדינת ישראל אתגר לוגיסטי, פוליטי וחברתי לא קטן.

     

    זה מתחיל בתנאי ההובלה של החיסונים. החיסון של פייזר, למשל, זה שישראל קנתה שמונה מיליון מנות ממנו, זקוק לאחסנה בטמפרטורות של מינוס 70־80 מעלות, ומרגע שיוצא מהקפאה עמוקה יחלפו רק כמה ימים בודדים עד שייהרס. החיסון של מודרנה מסתפק בתנאים של מינוס 20 מעלות, כאלו שקיימים במקפיאים רגילים, וזה של ארקטורוס הוא הקל ביותר לתפעול – מכיוון שהוא מגיע בתצורה של אבקה, אין צורך להקפיא אותו וקל יותר לשנע אותו. הוא גם ניתן בפעם אחת בלבד, ולא בשתי פעימות.

     

    "מכיוון שהחיסון של פייזר רגיש לחום, הטיפול בו מאוד מורכב", אומר פרופ' איל שורצברג, לשעבר מנהל אגף הרוקחות במשרד הבריאות. "סביר להניח שהחיסון יגיע לישראל במארזים יעודיים שיצוידו בקרח יבש וישמרו על הטמפרטורה בהקפאה עד 15 ימים, וברגע שנוציא אותו החוצה במועד החיסון, יהיה לנו חלון זמנים צר של חמישה ימים. המטרה היא לנצל את החיסון באופן אופטימלי, לפני שיש לך בלאי, ולכן אין סיבה שהחיסונים לא יתבצעו לאורך 24 שעות ביממה. אבל בשביל זה אתה צריך להיערך מראש לוגיסטית, להיות מתואם מול כל בעלי העניין ולוודא שיהיה לך זרם קבוע של אנשים. בעבר הרבה פעמים במקרה של שפעת, למשל, זורקים בסוף את החיסונים לפח כי אנשים פשוט לא מגיעים".

     

    אפשרות נוספת היא לאחסן את החיסונים במקררים מיוחדים, שמסוגלים לשמור על הטמפרטורה הנמוכה, וכך להרחיב את חלון הזמנים. "אבל יש רק מספר גורמים בעולם שיודעים לייצר מקררים כאלה", אומר פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל הכללית. "עד כה לא היה צורך גדול במקררים מהסוג הזה, ואני מניח שיתחיל מרוץ חימוש להשיג אותם".

     

    לדודסון, שבקופה שלו מבוטחים יותר ממחצית תושבי ישראל, כ־4.7 מיליון איש, יהיה כנראה תפקיד קריטי בהפצת החיסונים, שכן סביר להניח שקופות החולים ייקחו חלק מרכזי בתהליך, כפי שקורה למשל עם חיסוני השפעת. אלא שעד כה, גם דודסון נמצא באפילה. "אנחנו נמצאים בדיונים עם משרד הבריאות, אבל לא קיבלנו הנחיות כי נכון לרגע זה הם עדיין מתלבטים ובוחנים את האפשרויות. השאלות עדיין פתוחות", הוא אומר.

     

    מה שמחזיר אותנו לבעיות בניהול משבר הקורונה עד כה. במשרד הבריאות הודיעו שהקימו צוות שיגבש החלטות לקליטת החיסונים בראשות הסמנכ"ל אבי בן זקן, שבו יהיו חברים גם נציגים של קופות החולים וחברות לוגיסטיקה המתמחות בציוד רפואי. אלא שהצוות הזה החל לפעול רק בימים האחרונים ועבודת המטה רחוקה מלהיות מוכנה. גם בצוות הטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות רק החלו לגבש המלצות בעניין. "קשה לדעת בנקודת הזמן הזו איך להיערך", אומר גורם בצט"מ. "זה מאוד תלוי בסוג החיסון ובצורה שבה צריך לאחסן אותו. ובאופן כללי, אני מאוד מקווה שיהיו מספיק חיסונים". ככל הידוע גם תקציב, שיאפשר את הטיפול האופטימלי בחיסונים, עדיין לא הועבר לאגפים הרלוונטיים.

     

    במשרד הבריאות מרגישים שהם יודעים כיצד להתנהל בתוך אי־הוודאות הזאת.

     

    "אנחנו טובים בחומה ומגדל", אומר בביטחון גורם במשרד הבריאות. ואולם בכיר מאוד לשעבר במשרד נשמע רגוע פחות. "מדובר במבצע לוגיסטי מהמדרגה הראשונה", הוא אומר. "ניצול אופטימלי מחייב ניהול אופטימלי, והמערכות הניהוליות במשרד הבריאות ובקופות החולים הן לא מהמשופרות".

     

    נכון לעכשיו, מי שאמור לטפל בהפצת החיסונים לאוכלוסייה הם שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שבראשם עומדת ממלאת המקום ד"ר שרון אלרעי פרייס. "אבל אני לא יודע מה יהיה בהמשך", אומר פרופ' זאב רוטשטיין. "יש הרבה בוחשים בקלחת – ראש הממשלה, הצבא, הפרויקטור". וזו לא הפוליטיקה היחידה שתהיה מעורבת בתהליך. אחת השאלות הרגישות בכל הנוגע לחיסונים, היא את מי מחסנים קודם. גופים בריאותיים ברחבי העולם, שביצעו הערכות מקיפות בנושא, הגיעו להמלצות דומות: בשלב הראשון יש לחסן את הצוותים הרפואיים, אחר כך אנשים מבוגרים ובעלי מחלות רקע, ובהמשך עובדים חיוניים למשק ומורים.

     

    אבל השאלה הגורלית היא מי מתחסן בשלב הבא. אחת הגישות היא לחסן את האוכלוסיות שיש להן סיכויים גבוהים להידבק בנגיף, בין היתר בגלל תנאי מחיה צפופים. חרדים וערבים, למשל. לדברי פרופ' ברבש, "בכל מקרה האחרונים בתור יהיו ילדים. גם כי הם בסיכון נמוך, וגם כי אני משער שההורים יבקשו לצבור ביטחון שהחיסון בטוח, לפני שישלחו את הילד להתחסן".

     

    גם בצט"מ עוד מתלבטים לגבי התשובות לשאלות הללו. "יש שתי גישות מרכזיות שצריך למצוא את האיזון ביניהם", מסבירים שם. "האחת אומרת לחסן את מי שנמצא בסיכון, כמו קשישים. הגישה השנייה אומרת לחסן את מי שמהווים וקטורים, מי שמדביקים יותר. בצט"מ יש דעות רבות, זה גוף אקלקטי. את המדיניות בסוף קובע משרד הבריאות על פי מגוון של שיקולים. אם היינו יודעים מה בדיוק נכון, היה קל לקבוע".

     

    התשובה לשאלה “אז מה יהיה” אקלקטית כמו מגוון הדעות בצט"מ. מה שבטוח הוא שלמרות כל ההתקדמות האופטימית שנחגגה בשבוע האחרון, הניצחון על הקורונה עוד רחוק. מאוד. לדברי פרופ’ דודסון, במקום להסתכל על החורף, עדיף לחשוב במונחים של האביב או הקיץ.

     

    ומה לגבי הניסוי הכחול־לבן? בשבוע הקרוב יסתיים בהצלחה שלב 1 של הניסויים בחיסון הישראלי שפותח על ידי המכון הביולוגי. עד כה חוסנו למעלה מ־40 מתנדבים, ללא תופעות לוואי משמעותיות. בימים הקרובים מתחילים מרכזים רפואיים נוספים בישראל לגייס מאות מתנדבים שיקבלו את החיסון בשלב השני של הניסויים. “עשרה חודשים משרד הבריאות לא עשה שום דבר טוב חוץ מלהפריע לכולם, לא מגיע להם שום ציון לשבח”, תוקף גורם בכיר במערכת הבריאות. “בזמן שמשרד הבריאות רכש את החיסון של מודרנה בסכום עתק וללא שום הבטחות לכך שאמנם יגיע לישראל, הוא הקשה ועיכב את החיסון של המכון. במקום להריץ את החיסון הישראלי, החיסון הזה נשלח בדרך חתחתים, בלא שום כל קיצורי דרך שמהם נהנו מרבית החברות הגדולות בשל חומרת התחלואה בעולם. אם המכון היה נהנה מפחות ביורוקרטיה וקשיים סביר שגם הוא, כמו פייזר ומודרנה, כבר היה בשלב השלישי של הניסויים”.

     

    "עדיין לא ידוע איזה חיסון יצלח" / תגובת משרד הבריאות

     

    ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות פעל מתוך ראייה אסטרטגית רחבה. הוקם צוות רב־משרדי אשר פועל בנושא זה. בהנחיית שר הבריאות יולי אדלשטיין, במשך חודשים בוצעה עבודה בערוצים מקבילים: המשרד מלווה באופן צמוד ושוטף את כל שלבי הפיתוח הישראליים, הניסויים הקליניים והקמת קווי הייצור. המשרד מנטר את הניסיונות העולמיים לפיתוח חיסון. מבוצעים הסכמים פרטניים לרכש. יש להדגיש כי הפעילות מכוונת למציאת מגוון של חיסונים המפותחים על פלטפורמות שונות. משרד הבריאות עם משרד החוץ מקדמים הסכמים מדיניים בילטראליים מול מדינות אחרות במטרה לספק חיסונים למדינת ישראל. "צוותי עבודה נערכים בימים אלה לקביעת המדיניות ביחס לחלוקת החיסון לתושבי מדינת ישראל. בשלב זה, עדיין לא ידוע איזה מהחיסונים יצלח.

     

    "הניסויים הקליניים טרם הסתיימו ולכל חיסון יש את היתרונות שלו ביחס לאוכלוסיות שונות - לכן עד שלא נראה את תוצאות הניסויים לא ניתן לקבוע באופן מוחלט את המדיניות הסופית. "קיימים צוותי עבודה בהובלת מנכ"ל משרד הבריאות אשר נערכים לכל ההיבטים הלוגיסטיים והארגוניים על מנת לבצע מבצע חיסונים מיד עם הגעת החיסונים לישראל. משרד הבריאות מקיים עבודה רציפה כדי לחסן את כל אוכלוסיית ישראל, המשרד עושה את כל הפעולות הנחוצות ולא יתייחס בשלב זה לפרטים שנמצאים בשלבים מסחריים ואחרים. "נציין כי משרד הבריאות חתום על הסכמי סודיות, ועל כן ישנה מניעה משפטית לחשוף את פרטי ההסכמים".

     


    פרסום ראשון: 18.11.20 , 22:48