1. מיד עם פרוץ המשבר הכלכלי איפשר בנק ישראל לנוטלי משכנתאות לדחות את ההחזרים בחצי שנה כדי להקל על מי שפוטרו או הוצאו לחל"ת. רק לאחרונה, במחצית השנייה של חודש ספטמבר, האריך אמנם בנק ישראל את האפשרות לדחות את החזר החוב החודשי למשכנתה, אולם זאת רק עד ל־31 בדצמבר השנה, דהיינו בעוד 40 ימים. אולם, קרוב למיליון ישראלים שכירים עודם מצויים בחופשות ללא תשלום או שכבר פוטרו. לפי שעה, עד לחודש יוני 2021, הם יקבלו אמנם דמי אבטלה, אך אלה נמוכים בכ־30% משכרם ערב המשבר.
הסכום החסר הזה הוא בדיוק הכסף שכלכלנים וגם בנק ישראל קובעים כי הוא דרוש להחזר המשכנתאות, כדי שמשק בית יוכל לעמוד בהחזרי המשכנתה. למעשה משק בית שאמור להחזיר יותר מרבע עד שליש מהמשכורת עלול באופן די בטוח לא לעמוד בהחזרי החוב. מדובר בסיטואציה בעייתית שבה עלולים עשרות אלפי משקי בית שלא לעמוד בהחזר ההלוואות, דבר שעלולות להיות לו השלכות חמורות על יציבות המערכת הבנקאית ועל מחירי הדירות. כדי להקדים תרופה למכה מאפשר בנק ישראל למי שטרם ניצלו כלל את האפשרות לדחות את המשכנתה לבקש דחייה בתשלומים למשך 6 חודשים, כאשר הבקשה חייבת להינתן עד ל־31 בדצמבר 2020 ואז לכל המאוחר תהיה הדחייה בתוקף עד ל־30 ביוני 2021. אולם, מה עושה מי שכבר ניצל את זכותו לדחייה?
2. מנתוני בנק ישראל מתברר כי החל מ־1 במארס 2020, ממש עם תחילת משבר הקורונה ולפני הסגר הראשון, ועד ל־18 בספטמבר השנה, ביקשו 173,603 נוטלי משכנתה לדחות את התשלומים, כאשר, על פי נתוני הבנקים, רוב נוטלי הלוואות הדיור ביקשו לנצל את מלוא ששת החודשים שבהם התיר בנק ישראל לדחות את ההחזרים. הסכום הכולל של דחיית החזרי ההלוואות הגיע לכ־2.9 מיליארד שקל. זה מצטרף לעוד 400 אלף ישראלים שביקשו לדחות הלוואות צרכניות רגילות, בסכום כולל של 1.6 מיליארד שקל. הקורונה עוד פה, כאשר כאמור לכמיליון ישראלים אין עבודה ועליהם ניתן להוסיף עוד 80,000 בעלי עסקים שנסגרו וכ־100 אלף עסקים הפועלים חלקית ונאלצים להתקיים בעיקר ממענקי רשות המסים והביטוח הלאומי בתקופת משבר הקורונה. במצבם לא יחול כנראה שום שיפור בחודשים הקרובים – אך דחיית החזרי המשכנתה עבורם עלולה להסתיים. אז מאין יחזירו את ההלוואות, שרובן מסתכמות באלפי שקלים בכל חודש?
3. התשובה לכך לא מעודדת במיוחד. בבנק ישראל מסבירים כי "סוגיית השלב הבא של מתווה ההלוואות נמצאת בדיונים מקצועיים בימים אלו". בכל מקרה אומרים בבנק ישראל כי "דחיית התשלומים לא תתאפשר לתקופה בלתי מוגבלת, ולכן יש לפעול בנחישות על מנת להגיע להסדרי תשלום ופירעון חובות, התואמים את יכולות הלקוחות, בשים לב לאתגרי התקופה". מה שקורה בהלוואה ארוכת טווח, כאשר דוחים את ההחזרים בה, גם אם מחוסר ברירה של הלווים, הוא מצב מאוד לא כדאי: הריבית וההצמדות מצטברים לכל התקופה שנותרה להחזר וכך הלוואה של מאות אלפי שקלים עלולה להגדיל את ההחזר החודשי בין עשרות למאות רבות של שקלים, תלוי כמובן בנתוני ההלוואה.
4. ברוב הבנקים, כך מתברר, מתנגדים להמשך ההיתר לדחיית ההחזרים של תשלומי המשכנתה, גם בשל הסיבה הזו. הן בבנק ישראל והן בבנקים מזהירים כי דחייה לתקופה ממושכת של ההחזרים מעוררת חשש שלווים רבים לא יוכלו לעמוד בעתיד בהחזרי המשכנתה שיגדלו מאוד. ולאף בנק אין חשק להוסיף בדוח הרבעוני או השנתי את הכספים שנטלו הלווים במשכנתאות לחובות שלא ניתן לגבות. בבנק ישראל מדגישים כי "דחיית תשלומי הלוואות כמוה כאשראי חדש, שניתן אמנם בתנאי הריבית המקוריים במסגרת המתווה, ולכן על הלקוחות לעשות שימוש מושכל בכלי זה ולא לדחות תשלומי הלוואות שלא לצורך".
5. מה בכל זאת ניתן לעשות? הפיקוח על הבנקים פנה לבנקים וביקש "לפעול ברגישות כלפי הלקוחות ולהימנע ככל הניתן מנקיטת הליכים משפטיים מול הלקוחות. יש להמשיך לנסות להגיע עם הלקוח להסדרי תשלום בראייה צופה פני עתיד, בהתאם לנסיבות של כל לקוח, על מנת לאפשר להם לעמוד בהשלכות התמשכות המשבר".
במשרד השיכון הקלו לאחרונה עוד על הלווים, אך כאמור מסוכן מאוד להשתמש בהקלות האלה. בהלוואות ללא פיגור או בפיגור נמוך, שבהן חלק הבנק בהלוואה עומד על פחות מ־40% מהיתרה לפירעון, באפשרות הבנק לתת הקלה נוספת בדחיית תשלומי המשכנתה, בגרייס מלא או חלקי, לתקופה נוספת של 24 חודשים, בהתאם לשיקול דעתו. ועוד: בהלוואות ללא פיגור או בפיגור נמוך, בסמכות הבנקים לאשר על דעתם הארכת תקופה לפירעון לתקופה נוספת של עד 60 חודשים (חמש שנים!), ללא שינוי בשיעור הריבית. אבל לפני שדוחים עוד את החזרי המשכנתה, אף שהדבר מותר כיום, כדאי לחשוב היטב גם על העתיד והאם תוכלו לעמוד בהחזר שגדל בכמה מאות שקלים בחודש.
