הזעזוע הציבורי מהרצח בדם קר של וופאא עבאהרי, שנדקרה למוות בשבוע שעבר בעראבה שבגליל על ידי בעלה לשעבר, רביע כנאענה, רק התעצם לאחר שהתברר כי הרוצח, בעל היסטוריה של אלימות, היה פצצה מתקתקת. המשטרה, כזכור, ביקשה להרחיקו ל־45 ימים מעיר מגוריו, לאחר שפגע בגרושתו שוב ושוב. אך כפי שנחשף ב"ידיעות אחרונות", השופט זיאד סאלח, בעל רקורד ארוך ומקומם של מתן הקלות לעבריינים אלימים – הסתפק בחמישה ימים בלבד. זה עלה לוופאא בחייה, והותיר את חמשת ילדיה יתומים.
הכתובת הייתה על הקיר, התעקשו מקורביה. אך עבור מאות אם לא אלפי נשים נוספות בישראל – הכתובת נותרה על הקיר, והן מוצאות עצמן מדי יום בסכנת חיים. מדוע? בין היתר, כי כמו השופט סאלח, פועלים היום בישראל שופטים רבים, בכל הערכאות, שבוחרים פעם אחר פעם, להעלים עין, להקל, לתת צ'אנס נוסף ולהסתפק בגזר דין רפה, לעיתים אפילו סמלי, שמתיר לגברים אלימים, המהווים סכנה ברורה ומיידית לבנות הזוג, לילדים ולציבור כולו, לשוב ולהסתובב בחופשי.
אין ספק, רובם מנסים לעשות את עבודתם בצורה נאמנה ותוך רצון לבצע את תפקידם בצורה המקצועית ביותר. בהנהלת בתי המשפט דוחים את הטענות נגד אותם שופטים מקילים בטענה כי "מדובר בהחלטות שיפוטיות הניתנות לפי שיקול הדעת המסור לשופט הדן בתיק ובהתאם לחומר הראיות והנסיבות בכל תיק לגופו. החלטות אלה ככל החלטה אחרת נתונות לערעור על פי הדין". עם זאת, רצף התקריות החוזרות ונשנות הבלתי נסבל של גברים אלימים שמשוחררים ממעצר ואז שבים ופוגעים בחפים מפשע, מעלה חשד שלפחות חלק מאותם שופטים שאמורים לשמור על החוק – שכחו מזמן לשמור על הנשים ועל הילדים שעבורם הוא נועד.
השופט ג'ורג' אמוראי | בית משפט השלום, באר־שבע
רק לפני חודשיים שמו של השופט ג'ורג' אמוראי גרם לתרעומת ציבורית כשהחליט שלא לפרסם את שמו של אביעד משה, תושב מצפה רמון החשוד בניסיון הרצח האכזרי של אשתו, שירה איסקוב. כזכור, משה חשוד, לפי כתב האישום, כי תקף את אשתו באכזריות ודקר באמצעות סכין מטבח באורך של עשרה ס"מ כ־20 דקירות בכל חלקי גופה. ביום שלישי האחרון שיחרר אמוראי חשוד אחר בתקיפת בת הזוג שלו, לאחר שזה כבר הפר את תנאי השחרור וחזר להטריד אותה. החשוד, תושב ירושלים בן 51, נעצר בחשד לתקיפה ואיומים והובא בפני שופט אחר לפני כשבועיים. מעצרו הוארך ולאחר מכן הוא שוחרר בתנאים מגבילים, עם הרחקה מהמתלוננת, בת הזוג לשעבר. אלא שכמה ימים לאחר השחרור הוא יצר איתה קשר והטריד אותה – שוב. על אף שהפר את תנאי השחרור, הוא שוחרר בשנית, ועוד בהסכמת המשטרה, על ידי השופט אמוראי, שהורה להרחיקו מהמתלוננת למשך 30 יום.
השופט אמוראי מוכר בעיקר כשופט איטי, המרבה בסחבת, ובעל יחס בעייתי כלפי קולגות. כך, למשל, במשוב השופטים אשר ממלאים סנגורים, הוא קיבל את הציון המשוקלל 1.13 מתוך 10. כ־94% מאלה שמילאו את המשוב קבעו כי השופט אינו מעיין בכתבי הטענות ביסודיות לפני הדיון בתיק. בנוסף, בשנת 2009העביר באופן חריג נשיא בתי המשפט במחוז דרום דאז, משה מכליס, תלונה שהתקבלה אליו בנוגע לשופט אמוראי לנציב תלונות הציבור על השופטים. לפי התלונה שהוגשה על ידי הסנגוריה הציבורית במחוז דרום, אמוראי נקט בסחבת בתיקים משפטיים ואף ביטל דיונים ללא הודעה. הנציב קבע כי מבדיקה עולה תמונה עגומה, וכי נמצאו ליקויים מהותיים בעבודתו של השופט. "כמו כל אדם יש לו חסרונות ויתרונות. הוא שופט אנושי", אמר גורם משפטי. "הוא לא שגרתי. גם בהתבטאויות שלו. הוא יכול להעיר בצורה בוטה לצדדים, וכיום זה לא מקובל. מדובר בשופט ותיק שלא התקדם, שכבר לא דופק חשבון יותר מדי. הוא עושה פחות או יותר מה שבא לו".
השופט עודד מורנו | בית משפט השלום בפתח־תקווה
בספטמבר האחרון עורר השופט מורנו סערה לאחר שהחליט לגזור על אביתר גרוס בן ה־35, מורה שביצע עבירות מין בתלמידה בת תשע בשטח בית הספר, תשעה חודשי עבודות שירות בלבד. גרוס יזם מפגשים עם אותה תלמידה בשטח בית הספר ובמקרה אחד אף חיבק את התלמידה, חשף את עצמו בפניה ועשה מעשים מגונים תוך שהוא הזהיר אותה שלא לספר על האירוע.
למרות המקרים החמורים, החליט מורנו לגזור עליו תשעה חודשי עבודות שירות בלבד, וזאת בשעה שבפרקליטות ביקשו להטיל עליו עונש של 2־4 שנות מאסר. בהחלטתו קבע כי "מעשיו של הנאשם הם חמורים ובזויים ופגעו במתלוננת ובציפור נפשה באופן קשה. מחוות הדעת המקצועיות שהוגשו לבית המשפט – הן של שירות המבחן והפסיכולוג שמטפל בו, והן של הערכת מסוכנותו המינית, עולה כי מדובר בנאשם בר טיפול, שהביע חרטה עמוקה וכנה, שבחר שלא לנהל את התיק ולהודות בשלב ראשוני מוקדם".
מורנו הסביר את פסיקתו בהתאם לדוח דורנר שעמד על כך "שאין לקדם הרתעה באמצעות שימוש נרחב במאסרים ויש לפנות לאפיקי שיקום וענישה, ככל שניתן מחוץ לכותלי הכלא". הפסיקה הקימה קול צעקה של הורים וארגוני נשים שדרשו להחמיר בענישה, ובפרקליטות הודיעו על הגשת ערעור כדי להחמיר בעונש.
אין זאת הפעם הראשונה שפסיקותיו של השופט מורנו זוכות לביקורת על קלות הענישה: בתחילת השנה, גזר השופט על ד"ר עידן ברק, רופא ילדים מאזור המרכז, 30 חודשי מאסר בלבד וזאת על אף שהואשם בשורה של עבירות מין קשות בקטינים בני 11־16, לרבות איומים, הטרדות מיניות ושימוש בגופו של קטין לפרסום תועבה. הפרקליטות ביקשה להטיל עליו עונש של שש שנות מאסר בפועל, אולם השופט מורנו סבר ששנתיים וחצי זה מספיק. גם במקרה זה הוגש ערעור, שהתקבל והביא להחמרת העונש ל־50 חודשי מאסר.
במקרה אחר בשנה שעברה, החליט השופט מורנו לבטל לחלוטין כתב אישום של חשוד שאיים ברצח אחותו מספר פעמים. אותו אדם ביקש מאחותו שתשלם את חובו לחברת הסלולר, תוך שהוא מאיים שאם לא תעשה כך – ירצח אותה. השניים הלכו יחד למוקד שירות הלקוחות של החברה הסלולרית וגם שם איים החשוד לפגוע באחותו, ולעיני נציג השירות – התרומם מעליה, קימץ את ידיו לאגרוף והורה לה לשתוק ואם לא ירצח אותה. עם זאת, השופט מורנו מצא לנכון להחליט כי נפל פגם בשיקול דעתה של התביעה בכך שלא הורתה על סגירת התיק בטענה כי הנסיבות אינן מצדיקות העמדה לדין. גם במקרה זה, החליטה המדינה לערער על החלטתו המקילה של מורנו.
הדיין רג'א מרזוק | בית הדין למשמורת, מתקן גבעון
הפסיקות של הדיינים מבתי הדין לבדיקת משמורת של שוהים בלתי חוקיים בדרך כלל נותרות הרחק מאור הזרקורים, אך דווקא פסיקותיו של הדיין רג'א מרזוק כבר הצליחו לגרום לקבוצת פעילים ומפגינים, רובם תושבי דרום תל אביב, במסגרת ארגון "איתן מדיניות הגירה ישראלית", להגיש נגדו עתירה בשל חמישה מקרים שונים שבהם שיחרר שוהים בלתי חוקיים בעלי עבר פלילי — ואלים. חלקם חזרו ופגעו שוב בחפים מפשע זמן קצר לאחר שחרורם. פסיקותיו מעוררות המחלוקת של מרזוק, נחשפו לאחרונה על ידי העיתונאי קלמן ליבסקינד בכתבה נרחבת. במקרה אחד, למשל, שיחרר מרזוק פדופיל שהועמד לדין על ביצוע מעשה מגונה בילדה בת 13 בחוף הים של תל אביב. תוך כדי משפטו החשוד ביצע מעשה מגונה נוסף בילדה בת 10 ברמת גן. וגם לאחר ששוחרר ממאסר, תקף שוב ילדה נוספת. ולמרות שלושת המקרים — מרזוק שיחררו ממתקן המשמורת.
מבחינת החוק, ניתן להשאיר שוהים בלתי חוקיים במשמורת אם הם מהווים סכנה לציבור. בתיקים רבים שהובאו בפני מרזוק, מדובר היה בגברים שתקפו את נשותיהם והיה חשש ממשי שלאחר שחרורם יתקפו אותן שוב. בשניים מהמקרים, אגף הרווחה בערים בהן מתגוררות הנשים אף הגישו בקשה שלא לשחרר את הבעלים האלימים ממתקן המשמורת, אך מרזוק סירב להיענות לכך — ושיחרר אותם לחופשי.
כך, למשל, במקרה של מהרי הוקבנס, שהסתנן לישראל ב־2010 והורשע בינואר השנה בתקיפת גרושתו. לשניים נולדה בת, אך הוקבנס לא שילם מזונות ובהמשך תקף את אשתו. מפניית אגף הרווחה של אור־יהודה עולה כי כאשר גרושתו עברה להתגורר בתל־אביב, הוקבנס נהג לארוב לה, הכה אותה ואיים לרצוח אותה. האישה הגישה תלונות למשטרה בגין שורה של מקרי אלימות בין 2019־2016. אך גם לאחר שעברה מתל אביב לאור יהודה הגיע הוקבנס לביתה והכה אותה. "מתלוננת חוששת מהמוחזק היות שהוא לוקה בנפשו ועלול לרצוח אותה" נכתב מטעם אגף הרווחה. אך מרזוק דחה את הבקשה. "הטענות שהובאו מפי העובד הסוציאלי נסמכות על עצם הרשעת המוחזק ואירועים עובר להרשעתו, שהובאו לידיעת בית המשפט עת נגזר דינו, כמו כן נסמכות טענות העובדת הסוציאלית על דברי המתלוננת בלבד מבלי התרשמות בלתי אמצעים מהמוחזק", כתב הדיין. "מכל מקום, לא מצאתי בטענות כדי לבסס עילת מסוכנות".
במקרה אחר, מסתנן מאריתריאה הורשע במארס האחרון בעבירות של איומים וחבלה כלפי בת זוגו. במסגרת הסדר טיעון, נגזרו עליו שמונה חודשי מאסר, שהצטרפו לשנת מאסר מצטברת מהרשעות קודמות בהן נגזר עליו מאסר על תנאי. בניכוי ימי המעצר החשוד היה אמור להשתחרר בספטמבר, אך אגף הרווחה של עיריית אשקלון הגיש בקשה להשאירו במתקן משמורת מאחר ובת זוגו חוששת לשלומה בטענה כי הוא עלול לרצוח אותה ולפגוע בילדיהם.
ואכן, שנה לפני כן היא וילדיהם הגיעו למקלט לנשים מוכות, וכעת הם חוששים משיחרורו של אב המשפחה, שכבר הפר צווי בית המשפט כשהגיע למקום מגוריהם. ולמרות כל זאת, הורה מרזוק לשחררו ממעצר: "לאחר בחינת הבקשה ועניינו של המוחזק, לא מצאתי כי הבקשה מלמדת על מידע חדש שיש בו להוכיח מסוכנות ברמה הנדרשת והמצדיקה הותרת המוחזק במשמורת", קבע.
השופט רון סולקין | בית משפט השלום, באר־שבע
אף על פי שהוא נחשב לשופט רציני ומעמיק, שורה של פסקי דין שלו הנוגעים להטרדה מינית ועבירות מין כלפי נשים, עוררו ביקורת רבה בטענה כי היו מקלים מדי. במקרה אחד, למשל, נגד צה"ל בן 34 שאסף מאות סרטוני פורנוגרפיית ילדים, לא הורשע ונידון במקום ל־300 שעות עבודות שירות בלבד. השופט סולקין נימק את הפסיקה המקלה בנסיבות חייו "הלא פשוטות" של הנגד.
במקרה אחר, השופט גזר 300 שעות עבודות שירות על גבר שהורשע בעבירות של ניסיון להטרדה מינית של קטינה וניסיון למעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 14, וזאת במסגרת מבצע מעצרים של המשטרה לאיתור חשודים היוצרים קשר מיני עם קטינות ברשת. במקרה זה, הנאשם יצר קשר עם הסוכנת המשטרתית שהציגה עצמה כילדה בת 13. הפרקליטות ערערה על קלות העונש ובית המשפט המחוזי אכן גזר על החשוד עונש של 9 חודשי עבודות שירות.
בתיק אחר, גזר סולקין 6 חודשי עבודות שירות על פקח ברשות האוכלוסין וההגירה שהורשע בביצוע עבירות של הבאת אדם לעיסוק בזנות וסרסרות, הפרת סודיות ומרמה והפרת אמונים. הנאשם סירסר בנתינה זרה שפנתה אליו לקבל הלוואה, ולקח ממנה מחצית מהכסף לאחר ששכבה עם עובדים זרים. גם במקרה זה הפרקליטות ערערה על קלות העונש ובית המשפט המחוזי גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל.
