ידיעות אחרונות
הכי מטוקבקות
    צילום מיום הניצחון על יפן בכיכר טיים, אלפרד אייזנשטאדט
    7 ימים • 25.11.2020
    עד מתי קוביד 19?
    עם ההתקדמות המשמעותית והמשמחת בפיתוח החיסונים לקורונה, מתפשטת גם התחושה שהסיוט הזה אוטוטו מאחורינו. אבל מתי בדיוק? שישה מהמומחים הבולטים לקורונה בישראל מנסים להעריך מה עומד לקרות עכשיו, ומה צריך להתרחש כדי שנוכל לחזור לשגרה. חלקם מאמינים שזה עניין של כמה חודשים. אחרים טוענים שעמוק לתוך השנה הבאה. הרוב מבהירים שהמסכות יישארו בחיינו זמן רב. וכולם מסכימים על דבר אחד: עם כל הכבוד לחיסון, הוא רק הצעד הראשון בדרך למיגור המגפה, לא נקודת הסיום
    שרית רוזנבלום

    "יורם לס לא טעה בגדול, הוא רק הקדים את זמנו"

    פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות

     

    מתי נוכל לחזור לשגרה?

    "אמרתי בעבר ולא שיניתי את דעתי: אני מאמין שבפורים נוכל לחזור לשגרה כמעט נורמלית".

    למה דווקא פורים?

    "כי פורים מגיע אחרי החורף, והוא מציין שנה להופעת המחלה במערב. אחרי שהתארגנו וחווינו את כל העונות תחת המחלה, כולנו נתרגל למצב החדש ונלמד להתאים את עצמנו אליו. בשלב הזה כבר יהיו לנו יותר פתרונות טכנולוגיים. שורה שלמה של צעדים שכולם יחד יעשו את העבודה".

    ומה זו שגרה כמעט נורמלית?

    "זה אומר שנתרגל לחיות עם התאמות למצב החדש. אם למשל בנתב"ג פעם הגענו שעתיים לפני הטיסה, היום נגיע שלוש שעות קודם. אנשים יתרגלו לשינויים האלה. המילה שגרה לא נכונה, כי לא בטוח שנחזור לשגרה הישנה, שהכרנו לפני הקורונה. השגרה החדשה תהיה שילוב של התנהגות ושל כללים, של טכנולוגיה, חיסונים ובדיקות. לכל דבר כזה יהיה ערך משלו, ובסוף ניצור מעגל שאיתו נלמד לחיות. גם הבילויים שלנו יתנהלו תחת כללים כאלה - מסעדות, חתונות, הכל יתנהל לפי כללים מגבילים. זו תהיה שגרה אחרת. מגפות עושות שינויים לטווח ארוך, שלפעמים לא זוכרים מה גרם להם. ייתכן שעוד כמה שנים לא נזכור כבר למה אנחנו אומרים שלום עם המרפק. הדברים החדשים יהפכו לחלק מהחיים שלנו".

    החיסונים לא יחסלו את הקורונה?

    "המסקנה העיקרית מהקורונה היא שאין פתרון קסם אחד. גם החיסונים הם חלק מהפתרון, לא כולו. בשלב הזה עוד לא ידוע מתי יגיעו לישראל וגם אז, הם יגיעו בהדרגה. אנשים לא ירצו להתחסן, ולכן יתחסנו רק חלק. יש כמובן גם אפשרות שהחיסונים יהיו טובים רק לכמה חודשים. בתחושת הבטן שלי, המחלה הזו תישאר איתנו כמה שנים, ואולי אפילו לתמיד, ותהפוך להיות עוד סוג של שפעת, בעיקר בחורף. בסוף נלמד לחיות עם זה".

    אבל אומרים שהחיסונים יבלמו את המגפה.

    "יכול להיות שבאופן כלשהו. בדרך זו או אחרת, בסוף צריך להגיע לחסינות עדר, אבל כדי להגיע לחסינות כזו חייבים לחסן את הצעירים. לכי תשכנעי את הצעירים שחשוב להתחסן נגד קורונה. אני לא רואה את הילדים שלי עומדים בתור לחיסון כזה".

    אז איזה שיעור מתחסנים ישיג לנו חסינות עדר?

    "אף אחד לא יודע מהי חסינות העדר של המחלה הזו. היא מאוד דינמית ותלויה במקדם ההדבקה. אם מקדם ההדבקה נמוך, צריך שפחות אנשים יתחסנו כדי להשיג אותה, אבל כדי לשמור על מקדם נמוך צריך להמשיך לשמור על סייגים ומגבלות. לכן צריך להגיע לאיזון בין מקדם ההדבקה לחסינות עדר. במצב התחלואה הנוכחי אולי מספיק לחסן 20 אחוז, אבל מקדם הדבקה גבוה יותר מחייב 40־50 אחוז מתחסנים".

    כל כמה זמן נצטרך להתחסן?

    "אולי חיסון שנתי. אולי חד־פעמי. עדיין רב הנסתר על הגלוי בעניין הזה".

    מה לגבי מסכות? מתי ניפטר מהן?

    "זה כבר יותר מורכב. ייתכן שבשנים הקרובות נצטרך להמשיך להשתמש בהן בחורף, כשאנחנו יוצאים מהבית לקניות".

    אז אין נורמליות אמיתית באופק?

    "אם נחסן את כל אוכלוסיות הסיכון, את המבוגרים ואת הצוותים הרפואיים, נוכל לחיות רגיל, גם אם הנגיף ימשיך להתקיים בינינו".

    אתה נשמע קצת כמו יורם לס.

    "בגדול, יורם לס לא טעה, הוא רק הקדים את זמנו. כך גם פרופ' רוטשטיין מהדסה, שהציע בדיקות לכל האוכלוסייה. אז זה לא היה מעשי, עכשיו אנחנו נוהגים בדיוק ככה".

    אז הקורונה איתנו לנצח?

    "לא נראה לי. אולי לכמה שנים טובות".

     

    פרופ' איתמר גרוטו | צילום: איליה מלינקוב
    פרופ' איתמר גרוטו | צילום: איליה מלינקוב

     

    "לתחושתי עברנו את קו האמצע של המגפה"

    פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב'כללית' וראש קבינט המומחים המייעץ ל'מגן ישראל'

     

    מתי נחזור לחיים נורמליים?

    "אני חושב שיהיו גוונים של נורמליות. לאט־לאט נחזור לאורח חיים יותר ויותר דומה למה שהכרנו, אבל זה יהיה הדרגתי וייקח זמן. שאריות מהתקופה הזו יישארו איתנו תקופה ארוכה. אני מאמין שבחציון השני של 2021 יהיה לפחות חיסון יעיל אחד, שישווק ברחבי העולם בכמויות מוגבלות. השאלה הגדולה היא כמה חיסונים יגיעו לישראל ואילו אוכלוסיות ירצו ויצליחו להתחסן. מרגע שקבוצות הסיכון ובני ביתן מוגנים נהיה במקום אחר לגמרי".

    משמע שההערכות לסיום המגפה בין אפריל ליולי, כפי שצופים בימים האחרונים באירופה ובארה"ב, נשמעות לך אופטימיות מדי?

    "אי־אפשר לדעת. קשה לומר, כי יש כל כך הרבה אתגרים לפתור. אתגרים לוגיסטיים, אתגרים של שרשרת קירור ואתגרים של הסברה, כדי להגיע לאוכלוסייה שצריכה לקבל את החיסון. עדיין, עם כל האתגרים הללו, ההנחה שבמחצית השנייה של 2021 תהיה הפצה משמעותית של חיסונים גם בישראל היא הנחה סבירה".

    וזה יעלים לגמרי את המחלה?

    "לא. אבל יש סיכוי טוב שזה ישנה לחלוטין את הדינמיקה של ההתמודדות איתה. אנשים חושבים על האירוע של הופעת החיסונים כסוג של קסם, כנקודה בזמן שלפניה ואחריה הדברים יהיו שונים בתכלית, ומרגע הופעת החיסונים כולם יחיו באושר עד עצם היום הזה. זה לא עובד ככה. זו תהיה סדרה של אירועים – החיסון יגיע במנות ובשלבים, שכל אחד מהם ישנה במידה חלקית את המציאות ובהתאם את ההתנהלות שלנו בתוכה".

    ישנה במה?

    "ברגע שאוכלוסיות בסיכון ובני ביתן יהיו מוגנים כל ההתנהלות יכולה להיות אחרת. היא תהיה הרבה יותר תחת אחריות אישית ופחות מחויבות קולקטיבית, משום שכאשר הדבר הזה יקרה אנשים שירצו לקחת על עצמם סיכון להדבקה יסכנו בעיקר את עצמם".

    כמה מהציבור צריך להתחסן כדי להגיע למצב כזה?

    "לא מדובר במספרים קטנים. קבוצות הסיכון הן בין 15 ל־20 אחוז מהאוכלוסייה. אלה הראשונים שיתבקשו להתחסן. מכיוון שלחיסון אין אף פעם יעילות של מאה אחוז, צריך במידה רבה להגן גם על בני הבית אם רוצים להבטיח הגנה לכל אלה שהתחסנו ולא יפתחו חסינות. סך הכל אני מעריך שמדובר בכ־40 אחוז מהאוכלוסייה. יש אסטרטגיות שמכוונות דווקא לחיסון של הקבוצות המדבקות ביותר וכך לנסות להוריד את מקדם ההדבקה, אבל אני לא מאמין שזה יקרה בהינתן כמות מוגבלת של חיסונים".

    כמה זמן זה ייקח אחרי שהחיסונים הראשונים יגיעו לישראל?

    "השימוש בחיסונים נגד קורונה יהיה דומה לתהליך שעוברים חיסוני השפעת מדי חורף. יש תהליך של בדיקת כושר, בדיקות האצוות ווידוא הפצה. אחרי זה צריך לזמן את האנשים הנכונים לקבל אותו. יש אתגרים, אבל אני לא חושב שהאתגרים האלה בשמיים. היתרון הוא שמדינת ישראל פיזרה את הסיכונים שלה ויהיו ככל הנראה מספר חיסונים בשוק. משהו מהם כבר יגיע. הכל שאלה של כמויות. צריך לזכור שהחיסונים הראשונים שייצאו לעולם יתחלקו בין הרבה מדינות שירצו לשים עליהם יד. עד שנוכל לחסן 20 או 40 אחוז מהאוכלוסייה ייקח זמן. זה לא יקרה חודש או חודשיים אחרי שהחיסונים הראשונים ייצאו לשוק. רחוק מזה".

    האם אנחנו יותר קרובים היום לסיום המגפה מאשר לפני חודש או חודשיים?

    "אני חושב שכן. התחושה שלי היא שעברנו את קו האמצע. אם עד עכשיו בגלל החיסונים הסתכלנו קדימה ולא ראינו אור ברור בקצה המנהרה, מעכשיו יש איזה קו יעד שאפשר לחתור אליו".

    תאר את השנה הקרובה כפי שהיא מצטיירת בעיניך.

    "התקופה הראשונה היא עד שהחיסון הראשון ינחת בארץ. אני מעריך שנעבור חלק משמעותי מהחורף לפני שזה יקרה. בשלב הבא יתחילו להגיע חיסונים בכמויות מאוד מדודות ולכן ההשפעה של זה על ההתנהלות שלנו בתוך המגפה תהיה קטנה. רוב קבוצות הסיכון עדיין לא יהיו מוגנות ולכן  הדבר הזה לא ישנה באופן מהותי את ההתנהלות שלנו מול המגפה. ככל שיעבור הזמן יותר ויותר אנשים יהיו מוגנים וזה יהיה דבר נפלא. השלב הבא יתרחש כשאחוז מספיק משמעותי מהאוכלוסייה יהיה חסין, בייחוד בקבוצות הסיכון. כתולדה מזה נוכל להתחיל לקבל החלטות חדשות כחברה וכמדינה לגבי האופן שבו אנחנו מתנהלים. זה יקרה כמה חודשים לכל הפחות אחרי שהחיסון יתחיל להגיע".

    באיזה שלב נוכל לזרוק את המסכות?

    "מי שירצה להמנע מהדבקה באופן מלא ימשיך עם המסיכות הרבה זמן. את החובה הקולקטיבית נוכל להסיר בשלב יחסית מתקדם, שבו רוב אוכלוסיות הסיכון יתחסנו ובהנחה שהחיסון יתברר כיעיל בשיעור גבוה. אז נוכל לקחת הרבה יותר סיכונים בהתנהלות היום־יומית שלנו. בשלב שבו אפשר יהיה להמשיך ולחסן עוד אוכלוסיות, בעיקר מאוד מידבקות, השינוי יהיה עוד יותר דרמטי ונוכל לחזור לסוג אמיתי של שגרה".

    הופעות, חתונות, קהל במשחקי כדורגל - כל אלה יחודשו גם הם רק בשלב הזה?

    "עוד קודם – גם בגלל שככל שתיבנה חסינות ניתן יהיה לקחת יותר סיכונים, וגם בזכות שימוש מושכל בבדיקות מהירות שאנחנו מנסים כבר כעת בפיילוט. ככלל, הגישה שלנו כעת מנסה לאזן פתיחה מתרחבת והולכת של ענפי המשק בפעילות שמקטינה את מקדם ההדבקה. בערים ירוקות, תוך שימוש בבדיקות מהירות, ותחת הנחה שמוקדי תחלואה מטופלים, אני מאמין שנוכל להחזיר פעילויות אלה עוד הרבה קודם".

     

    פרופ' רן בליצר | צילום: טל שחר
    פרופ' רן בליצר | צילום: טל שחר

     

    "ההחלטה מתי להפסיק עם ההגבלות היא החלטה פוליטית"

    פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל

     

    עם הגעת החיסונים לקו הגמר, אפשר כבר לנשום לרווחה?

    "ברור לחלוטין שבחורף הקרוב נהיה עדיין בתקופה קשה, הן בגלל החובה לשנות את אורח חיינו והן בגלל התגובה הלא־נכונה, הלא־מדויקת והלא־מנוהלת של הממשלה, שמחייבת אותנו לשלם מחירים כלכליים, בריאותיים וחברתיים אדירים. החיסון לא יטפל בבעיות האלה. הוא לא יעזור לבעל עסק שנסגר אחרי 40 שנה, או לילד שלא מעניין אותו ללמוד יותר. גם המגפה עצמה עוד תהיה איתנו בחודשים הקרובים. האם בקיץ נראה שיפור דרמטי? הלוואי. אבל אם לא נטפל באנשים - החיסון לא יעזור. תחשבי שמחסנים מיליון איש, אבל ממשיכים במגבלות כי עדיין אין ודאות שכולם מוגנים. מתי נפסיק עם המגבלות החברתיות, זו למעשה החלטה פוליטית. כל עוד הפוליטיקה שולטת באירוע, כל עוד אין לנו ממשלה מתפקדת - כולנו משלמים את המחיר".

    אבל ברמת המגפה - החיסון יבלום אותה או לא?

    "מבחינת הנגיף אנחנו עדיין לא יודעים מה יקרה. אולי יהיה חיסון אבל עדיין תהיה תחלואה בקורונה. לא צריך לחשוב על קורונה כאילו מדובר בנגיף אכזרי שלא היה מעולם כמותו, אלא כמחלה מידבקת ומסוכנת נוספת לצד שלל המחלות הקיימות, שיכול להיות שתהפוך לתחלואה עונתית או מתמשכת. צריך ללמוד לחיות עם הנגיף הזה כמו שלומדים לחיות עם נגיפים אחרים. תארי לך שחלק מהציבור יתחסן וחלק לא יתחסן. מה עושים אז? מטילים מגבלות על מי שלא התחסן? יש פה מורכבויות שהן לא בנאליות".

    ואיך פותרים אותן?

    "המשבר הזה הוא משבר רב־ממדי וצריך להסתכל על ההיבטים השונים שלו. למשל, על כל מי שלא עברו בדיקות כמו שצריך לסרטן בתקופה הזו או לא חוסנו או סובלים ממצוקות ותחלואה נפשית. או שהרגלי הבריאות שלהם נפגעו – התמכרויות, עישון, ירידה בבריאות גופנית ותזונה לקויה. וזה רק בתחום הבריאות. בנוסף להם יש אבטלה, עוני, אובדן האמון. ולכן לא נכון לחדד את השיח לרמת הנגיף בלבד. הקורונה היא הגל הראשון. אחריה יהיו לנו גלים של הנזקים האחרים".

    אתה טוען שאפשר לצמוח מהקורונה?

    "אם נפעל נכון. קחי לדוגמה את השפעת. בינתיים בחצי הכדור הדרומי גילינו שהמחלה שקיבלנו כל שנה כגזירת גורל שגורמת לתמותה היא בת־מניעה, ואני לא מדבר על צעדים קיצוניים. אולי בזהירות יותר גדולה במפגשים חברתיים ובאמצעות שימוש במסכות נגלה שאנחנו יכולים למנוע מקרים רבים של תמותה משפעת. אולי נוכל לפתח חיסונים הרבה יותר טובים ויעילים בזכות הטכנולוגיות החדשות שמשמשות אותנו עכשיו נגד הקורונה. צריך לזכור שהנגיף הוא לא איום קיומי על האנושות וגם לא איום קיומי על מדינת ישראל. המגפה תסתיים בסופו של דבר ובשלב מסוים נחזור לאורח חיים דומה לרגיל. אבל כל החוכמה היא לחזור למצב טוב יותר, לא לאותה מערכת בריאות שאנשים מאושפזים בה במסדרון. צריכים לחזור למערכת טובה יותר שהמשאבים מנוהלים בה טוב יותר. הקורונה היא אירוע מכונן במאה ה־21. יש אומות שיידעו להפיק ממנו לקחים".

    ובכל זאת, החיסון תכף כאן. איך משתמשים בו כדי לעצור את התחלואה?

    "החוכמה בחיסון היא להגיע לאוכלוסיות שהכי זקוקות לו. אם נחסן את מי שקל לחסן אותו ולא את מי שהכי פגיע, לא עשינו הרבה. האוכלוסיות הכי חלשות והכי עניות והכי חולות, הן אלה שהשירותים הרפואיים הכי פחות מונגשים להן. נצטרך לראות איך מנגישים את החיסון לאותם קשישים שנמצאים בבית. שאלה נוספת היא האם נצליח לגרום למצב שבו עובדי הבריאות יתחסנו בשיעורים מאוד גבוהים. זה לא רק יגן עליהם, אלא גם יבנה מחדש את האמון של הציבור במערכת הרפואית".

     

    פרופ' חגי לוין | צילום: דנה קופל
    פרופ' חגי לוין | צילום: דנה קופל

     

    "במהלך השנה הקרובה נצטרך להמשיך להימנע מהתקהלויות"

    פרופ' זאב רוטשטיין, מנכ"ל הדסה

     

    נו, אפשר כבר לזרוק את המסכות?

    "עוד לא. במהלך השנה הקרובה נצטרך להמשיך להימנע מהתקהלויות, ללכת עם מסכות ולשמור על ריחוק חברתי. אם לא נפעיל את כל תוכניות המגן שלנו לאורך השנה הזו, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בהתלקחות נוספת".

    החיסונים לא משנים את התמונה?

    "בהסתכלות על כלל העולם, סביר להניח שאת החורף הקרוב ניאלץ לעבור בלי חיסונים של אף אחת מ־12 החברות המתחרות על הגעת חיסון יעיל ובטוח נגד קורונה לשוק. מתישהו בתחילת השנה הקרובה, בינואר־פברואר, חלק מהחברות האלה יתחילו לקבל את אישורי רשויות התרופות באמריקה ובאירופה ויעברו לחיסון צוותים רפואיים וקבוצות בסיכון גבוה. אבל יש בעיה עצומה בחיסוני הקורונה, לא משנה איזו חברה מייצרת אותם".

    איזו בעיה?

    "באופן שגרתי, לייצר חיסון לוקח כמה שנים, כי צריך מעקב ארוך טווח גם אחרי הבטיחות וגם אחרי היעילות שלו. פה מתכוונים להכניס לשימוש חיסונים בטווח קצר מאוד, אחרי מעקב של לא יותר מחודשיים־חודשיים וחצי. אנחנו עדיין לא יודעים מה הבטיחות של החיסונים האלה לטווח ארוך, ולכן צריך להמשיך לעקוב אחרי המחוסנים ולראות שלא קורה להם כלום. בעיה נוספת היא שלא ידוע כמה זמן לאחר הזריקה האדם מתחיל לפתח נוגדנים והוא מחוסן באמת. יש עדויות על נסיינים ששבוע אחרי החיסון נדבקו בקורונה. זה אומר שבטווח הקצר חלק מהם עדיין לא מייצרים את התגובה התאית הנדרשת כדי להיות מוגנים נגד המחלה. נעלם אחר שלא יודעים לגביו כלום הוא כמה זמן החסינות נשארת בגוף אחרי החיסון. אנחנו עלולים לגלות ששלושה־ארבעה חודשים אחרי החיסון רמת הנוגדנים יורדת. זה יהיה מדכא ועצוב. אם הנוגדנים יחזיקו מעמד שנה, וחלק משמעותי מהעולם יתחסן, אפשר יהיה להיפרד לשלום מהקורונה".

    מתי להערכתך נוכל להתחיל להתחסן?

    "עם כל האופטימיות, אני לא רואה חיסון בישראל בשבועות הקרובים. סביר שהחיסונים יגיעו בכמויות שיתפזרו על כל השנה, ולא בבת אחת. קשה לי להאמין שבחודש ינואר כבר נתחיל לחסן, מה עוד שהליכי הרישום בארץ צפויים לקחת זמן. זה תלוי מתי יהיה חיסון זמין למדינת ישראל, ואיזה חיסון נקבל. שאלה נוספת היא מתי החיסון יגיע – האם בזמן שיא של המגפה, עם הרבה תחלואה והרבה תמותה, ויהיה רצון עז של הציבור להתחסן, או בזמן שפל, שבו המוטיבציה הציבורית להתחסן תהיה יותר נמוכה. במקרה כזה, אנשים באופן טבעי ירצו לתת לאחרים להתחסן בתקווה שהם יוכלו ליהנות מחסינות העדר, בלי לקחת את הסיכונים".

    האם אנחנו מוכנים למבצע החיסונים הענק הזה?

    "לא ברור עדיין איך ישראל נערכת. יש הרבה שאלות לא פתורות בעניין הזה, בראש ובראשונה הנושא הלוגיסטי, שנגזר מהעובדה שלפחות שניים מהחיסונים דורשים הובלה בתנאי הקפאה. השאלה הגדולה תהיה אם ייתנו לאנשים לבחור איזה חיסון הם מקבלים, והאם הציבור יישאל באיזה חיסון הוא מעוניין. יהיה על זה דיבייט ושיח ציבורי שילוו אותנו כל התקופה הקרובה. בינתיים אני לא רואה את ההיערכות המסודרת והנכונה שצריכה לאפיין מבצע חיסון המוני שכזה. חייבים להכין תוכנית, להכין את הציבור, לדבר איתו בגובה העיניים. צריך להחליט האם רוצים לתעדף אזורים אדומים, או אזורים גיאוגרפיים שונים. כל השאלות האלה צריכות להיענות עוד לפני שנוחתת בישראל מנת החיסון הראשונה, כי להשאיר את החיסונים האלה בפריזר ולחכות עד שיהיו לנו תשובות זה מתכון לאסון".

    מתי אתה צופה שהמגפה תסתיים ונחזור לשגרת חיינו?

    "אני חושב ש־2021 תהיה השנה שבה ניפרד מהקורונה בהדרגה. סביר להניח שבמחצית השנייה של השנה התחלואה תלך ותפחת עד שהמחלה תהפוך להיות נחלתם של בודדים בלבד".

    ובאיזה שלב יחזירו לנו את ההופעות? את הקהל באצטדיונים? את הטיסות החופשיות לחו"ל?

    נוכל להחזיר התקהלויות מוגנות או עם בדיקות קורונה מקדימות, או עם הוכחת נוגדנים בעקבות מחלה. או כמובן עם הוכחת התחסנות".

     

    פרופ' זאב רוטשטיין | צילום: יונתן בלום
    פרופ' זאב רוטשטיין | צילום: יונתן בלום

     

    "השאלה איזה מהחיסונים עדיף היא שאלה פתוחה שתיפתר אחרי שנה לפחות"

    פרופ' עמוס פנט, וירולוג באונ' העברית וחבר בוועדה המלווה של החיסון הישראלי

     

    האם אנחנו עומדים בפני גל חיסונים נגד קורונה?

    "עד האביב יהיו חמישה־שישה תרכיבים שהניסויים בהם יסתיימו, ואני מעריך שמבחינת יעילות כולם יהיו גבוהים, כי זה נגיף שלא משתנה הרבה. מההתחלה היה ברור מה החלבון הקריטי שייתן את התגובה החיסונית ולכן לא היה צריך לעשות הרבה מחקר כדי להצליח להכין תרכיב נגד קורונה. השאלה הייתה באיזו פלטפורמה להשתמש להכנת התרכיב הזה. אני מעריך שבקרוב יהיו עוד תרכיבים שהאפקטיביות שלהם תהיה גבוהה".

    איך נדע באיזה מהחיסונים עדיף להתחסן?

    "השאלה הראשונה תהיה לאיזה יש תופעות לוואי הכי חזקות, והשנייה - איזה חיסון יחזיק הכי הרבה. אם החיסון של מודרנה יחזיק רק חצי שנה והחיסון של אסטרהזניקה יחזיק שנה, ברור למי משניהם יהיה יתרון. אלה שאלות פתוחות שייפתרו רק אחרי שמיליוני אנשים יחוסנו ותעבור תקופת זמן ארוכה של לפחות שנה. כשיתחילו להתחסן זקנים עם בעיות בריאותיות תצא האמת לאור, מי יותר טוב מהשני. ממשלת ישראל שילמה דמי קדימות לכמה חברות, אבל אני לא בטוח שהיא עשתה את הפיזור הנכון בין כל סוגי התרכיבים".

    מתי להערכתך נתחיל לקבל את החיסונים האלה?

    "הממשלה משדרת לנו שעוד רגע החיסון כבר פה, אבל אף אחד לא אומר לנו איפה אנחנו בתור. אני מניח שהחברות האמריקאיות כמו פייזר ומודרנה ייצרו קודם כל עבור ארה"ב, והחברה האנגלית תייצר עבור אנגליה ואירופה. איפה אנחנו בתור זה סוד כמוס שלא הצלחתי לברר. אני יודע מחברים מדענים שבארה"ב מתכננים להתחיל לחסן כבר בסוף דצמבר. בארץ, ההערכה שלי שזה יקרה לא לפני אפריל. כלומר נצטרך לעבור את החורף כשהאוכלוסייה בישראל, ברובה לפחות, לא מחוסנת".

    כמה מהר אפשר לחסן את האוכלוסייה שלנו?

    "בארץ זה יכול להיעשות מאוד מהר, כי יש לנו רפואה ציבורית טובה וקופות החולים מפעילות מערך מיומן לטיפולים וחיסונים. ברמה המדעית, אנחנו יודעים שתוך חודש מהחיסון מופיעים נוגדנים מנטרלים, כלומר נוגדנים יעילים שהורגים את הווירוס. אני מניח שברגע ש־70 אחוז מהאוכלוסייה תקבל את החיסון, תוך חודש המחלה תדעך. כלומר אם 70 אחוז מהאוכלוסייה בארץ תתחסן באפריל, במאי כבר נוכל להתחיל לחזור לחיים נורמליים".

    ואם יתחסנו פחות? 30 אחוז בלבד, נניח.

    "זו תהיה בעיה. במקרה כזה תהיה תקופה שבה המגפה אולי תדעך קצת, ואלה שיתחסנו יהיו כמובן מוגנים. אבל עדיין נידרש למסכות ולריחוק חברתי, לא להתקהל במקומות סגורים. אני מאמין שבהסברה פשוטה יחסית אפשר לשכנע 70 אחוז מהאוכלוסייה בארץ להתחסן".

    איך החיסון ישפיע על השגרה שלנו?

    "אני מניח שמהר מאוד חברות התעופה לא ייתנו לאנשים לא מחוסנים לטוס. אולי ידרשו מכל נוסע שיתחסן שבועיים־שלושה לפני שהוא עולה על מטוס. במצב כזה אפשר יהיה לחזור לחיים נורמליים של תיירות ונסיעות. מי שלא יחוסן יהיה בעמדת נחיתות. גם אם לא יהיה חוק שיחייב אנשים להתחסן, הלחץ יעשה את שלו. אני מעריך שהענישה לא תהיה בצורת קנסות, אלא בצורה של סנקציות על מי שנמנעים להתחסן".

    פרופסור עמוס פנט | צילום: יובל חן
    פרופסור עמוס פנט | צילום: יובל חן

     

    "אני לא יכולה להגיד שאני אופטימית לגבי החיסון"

    פרופ' גליה רהב, מנהלת המכון למחלות זיהומיות, שיבא

     

    יש לך הערכה מתי הקורונה תיגמר?

    "הדבר הכי נכון בשלב זה הוא לומר: אני פשוט לא יודעת. לחשוב שהנה מגיע החיסון ותוך שלושה חודשים העסק הזה מאחורינו נראה לי לא מציאותי".

    למה?

    "מכיוון שכל יום אנחנו לומדים על המחלה הזו דברים חדשים. עוד לפני החיסונים, הטיפול בחולי הקורונה מאוד מתסכל. כל הזמן יוצאות עובדות רציניות שמראות שהתרופות שהשתמשנו בהן לא יעילות. יש הרבה ביקורת על העובדות האלה, ובכל זאת יש כאן בעיה. כל רגע משנים מבט בניסיונות נואשים למצוא טיפול שעובד".

    מה עלה בגורלם של כל הטיפולים המבטיחים?

    "אין אף טיפול נכון להיום שהוא ממש טוב. יש רמזים לשיפור, אבל אין משהו שמשנה את כל התמונה. אותו דבר לגבי החיסון. כולנו נושאים עינינו אליו ואני מאוד מקווה שהוא יעבוד, אבל עוד אי־אפשר לומר את זה. אנחנו לא יודעים כמה זמן החיסון יהיה יעיל, ולכמה זמן אנשים יפתחו בזכותו נוגדנים. גם כאן יש לנו הפתעות. שלשום קיבלתי חולה שהייתה לו קורונה באוגוסט. הוא הבריא קלינית ואימונית, ועכשיו התאשפז אצלנו שוב עם קורונה מובהקת. אנחנו עכשיו מנסים לעשות ריצוף של הנגיפים שלו, להשוות את הנגיף הקודם לנוכחי, כדי לראות אם זה אותו נגיף או לא. אם מערכת החיסון לא מספיק חזקה כדי למנוע זיהום חוזר בנגיף, יש סיכוי שגם החיסון לא יעשה את העבודה, כי זיהום בנגיף הטבעי בדרך כלל יעיל יותר. אני גם לא יודעת כמה הווירוס הזה ישתנה. זה וירוס שיודע לעשות מוטציות. וזה עוד לפני שדיברנו על ההיענות של הציבור להתחסן".

    את לא מאוד אופטימית לגבי עתיד ההתמודדות שלנו עם הקורונה.

    "אני לא יכולה להגיד שאני מאוד אופטימית לגבי התרופות. גם לא לגבי החיסון. אני לא יכולה לבוא ולומר שהסוף קרוב. ככל שזה מעצבן ולא פופולרי, בסוף ההתנהגות שלנו היא זו שקובעת. זה הרבה יותר בידינו ממה שנדמה לנו. עם התנהלות נכונה אפשר להימנע מהדבקה".

    את רואה חזרה לנורמליות מתישהו בעתיד הקרוב?

    "אני לא רואה חזרה לחיים נורמליים כרגע. ויותר מזה - אני לא בטוחה שלא נצטרך לקחת איתנו הלאה לפחות חלק מהטירוף הנוכחי שבו אנחנו מתנהלים כרגע. קחי לדוגמה מסכות בדרום־מזרח אסיה. הן חלק מהחיים שם. זה עצוב, אבל הכל עניין של הרגל".

    מה לגבי טיסות לחו"ל, הופעות, אירועי תרבות גדולים?

    "הגיע הזמן להתחיל לחיות עם קורונה וזה אומר להתארגן. אנחנו זועקים על הדברים האלה חודשים. באזורים ירוקים צריך לפתוח מה שאפשר, עם בדיקות מהירות וכמובן בחוץ. הדבר העיקרי הוא להחזיר את החינוך, כי החינוך הוא בנפשנו, כמובן שוב - עם קפסולות ועם בדיקות מהירות, אבל גם זה לא תמיד עובד. רק עכשיו שמעתי על גננת שהדביקה את כל הגן שלה בקורונה, גם הורים וגם ילדים. למרות שהיו להם קפסולות".

    מה מצב התחלואה בבית החולים כרגע?

    "לשמחתנו הרבה, מאוד נמוכה. יש מעט חולים, אבל לא מעט אתגרים, כולל יותר מקרים של פוסט־קורונה. אני לא חושבת שעוד שלושה חודשים הקורונה תהיה מאחורינו. אולי כן. הלוואי. אבל אני בכלל לא בטוחה".

     

     

    פרופ' גליה רהב | צילום: דנה קופל
    פרופ' גליה רהב | צילום: דנה קופל

     


    פרסום ראשון: 25.11.20 , 22:42