למה עברתי בדיקה סרולוגית דווקא עכשיו

אחרי שני חיסונים והמלצה מחברה, החליטה כתבת "ידיעות אחרונות" לעבור בדיקה סרולוגית שתגלה לה אחת ולתמיד האם יש בגופה מספיק נוגדנים לנגיף שיאפשרו לה לחזור לשגרה. היא נתקלה בחברות רבות ובבתי חולים שמציעים בדיקות בתשלום לישראלים שסקרנים לדעת האם הם חסינים מהדבקה. אלא שלטענת מומחים, הבדיקה לא באמת יכולה לקבוע את זה - ומוטל ספק לגבי נחיצותה. אז למה בכל זאת היא החליטה לעבור אותה?

שושנה חןעדכון אחרון: 29.01.21 , 00:15

הכל התחיל בשיחת טלפון מקרית. מכרה בקבוצת סיכון שעברה שני חיסונים נגד הקורונה סיפרה לי על בדיקה סרולוגית לאיתור כמות הנוגדנים בגופה. דרך קבוצת ווטסאפ נודע לה על האפשרות לעבור בדיקה פרטית, בבית החולים אסף הרופא, תמורת 150 שקלים בלבד. היא הזמינה תור.

התוצאות, שבישרו על רמת נוגדנים מרשימה, גרמו לה לשלווה: אחרי כשנה של ניתוק כמעט מוחלט מחייה הקודמים ושל געגועים עזים לנכדים, היא רצתה להיות בטוחה שהחיסון אכן יאפשר לה לחזור לשגרה.

עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות: "אין לבדיקות ערך לקביעת רמת החסינות. בתי חולים וגופים שמציעים בדיקות סרולוגיות בתשלום מנצלים לרעה את החששות והמצוקה של אנשים, ונדרשים לחדול מכך"

החלטתי לנסות גם. בדיקה מהירה העלתה שורה ארוכה של גופים המציעים בדיקות סרולוגיות פרטיות. מדובר בבדיקת דם פשוטה, אז למה לא? קבעתי תור. רציתי לדעת אם שני החיסונים שקיבלתי עוררו כמות מספקת של נוגדנים והפכו אותי לחסינה לנגיף הארור.

בסניף של אסותא ברמת החייל קיבלה את פניי פקידה אדיבה. "יש ביקוש לבדיקה?", אני תוהה. "מלא", היא משיבה. אני נשאלת כמה זמן עבר מאז החיסון שעשיתי. את התשובות מבטיחים לי תוך 48 שעות. אחרי לקיחת הדם אני מקבלת לינק עם סיסמה ל"אזור אישי". "יש סיכוי טוב שתקבלי תוצאות כבר מחר", אומרת עובדת המעבדה.

ד"ר יותם שנהר מקופת חולים לאומית

יום לפני, מצאתי את עצמי מבולבלת: מחד משרד הבריאות מגבה את קופות החולים ומנחה אותן כיצד לבצע בדיקות סרולוגיות. בתי חולים ממשלתיים שנמצאים תחת משרד הבריאות, כמו רמב"ם, המרכז הרפואי שיבא ובית החולים אסף הרופא (מרכז שמיר) עורכים ומציעים בדיקות פרטיות לכל מי שעבר חיסון. מאידך, המשנה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות וגם יועץ משרד הבריאות מדליקים נורה אדומה.

"אין לבדיקות ערך לקביעת רמת החסינות – לא לפני החיסון ולא אחרי החיסון", קבעה בנחרצות עו"ד טליה אגמון, המשנה ליועץ המשפטי במשרד הבריאות. "גם בדיקה סרולוגית שלילית של מחלים לא מהווה אינדיקציה אוטומטית לכך שנדרש לו חיסון, ונדרשים אינדיקטורים נוספים. לדעתי בתי חולים וגופים שמציעים לאנשים בדיקות סרולוגיות בתשלום לא רק מפירים את הנחיות המשרד, אלא מנצלים לרעה את החששות והמצוקה של אנשים, ונדרשים לחדול מכך".

ברצינות? אז איך זה שחלק מהגופים שמציעים בדיקות סרולוגיות בתשלום הם בתי חולים ממשלתיים וממשיכים לבצען גם אחרי חוות הדעת המשפטית הנחרצת? איך זה שמשרד הבריאות לא עשה דבר בנדון וכבר לקח חלק בסקר סרולוגי שהחל ביוני האחרון? ואיך יכול להיות שבראשית החודש הנוכחי יצאה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי־פרייס, בקול קורא לביצוע סקר סרולוגי ענק וביקשה מבתי חולים, קופות חולים, צוותים רפואיים וגם ממוסדות מחקר אקדמיים להציע תכניות לביצוע סקרים? הלכתי לאיבוד במלחמת הרופאים.

פרופ' רונן בן עמי מבית החולים איכילוב | צילום: ליאור צור

הגנה בסימן שאלה

לא כולם מציעים את הבדיקות האלה. בבתי החולים של שירותי בריאות כללית הן לא בתפריט, למשל. גם באיכילוב החליטו שלא להיכנס לשוק הזה, "כי אנחנו לא קופצים בראש", לפי גורמים בבית החולים. בנייר עמדה חריף שהוציא השבוע בשם הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות ד"ר טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים אסותא באשדוד, הוא יוצא בחריפות נגד "חוסר המהימנות בשימוש בבדיקות סרולוגיות להערכת חסינות נגד קורונה. על פי הנתונים הקיימים כיום, בדיקות סרולוגיות להימצאות נוגדנים כנגד הנגיף עדיין אינן כלי אמין ומתוקף לקביעת רמת ההגנה כנגד הדבקה, לא לאחר החלמה ממחלה ולא לאחר קבלת חיסון. אי לכך לא מומלץ להשתמש בבדיקות אלו למעקב אחר קבלת חיסון אלא כחלק ממחקר רפואי. כמו כן לא מומלץ להשתמש בבדיקות סרולוגיות לאחר החלמה מקורונה על מנת לבחון האם אדם נמצא בסיכון להדבקה חוזרת. בשלב זה אין המלצה לחסן במנות נוספות אדם שלא נמדדו אצלו נוגדנים לאחר קבלת המנה השנייה של החיסון".

"הבדיקות הסרולוגיות יוצרות אצל אנשים תחושה של חסינות שאף אחד לא יכול להבטיח להם", אומרים בבתי חולים בהם החליטו שלא להציע את הבדיקות הללו.

"ברמת הידע הקיימת היום אנחנו לא מסוגלים לתת לאנשים תשובה על רמת ההגנה מהחיסון על בסיס רמת הנוגדנים בגופם. גם אם חלף שבוע מאז החיסון השני, ומוצאים שרמת הנוגדנים נמוכה, זה לא אומר שאת לא מוגנת על ידי החיסון", מסביר לי פרופסור רונן בן עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב. "ההגנה שמספקים החיסונים של פייזר ומודרנה מנגיף הקורונה נשענת על שתי זרועות של מערכת החיסון: גם על הנוגדנים, וגם על מערכת חיסון תאית־לימפוציטית. אחרי הדבקה או חיסון מופעלות שתי המערכות ועוברות אימון נגד נגיף הקורונה. אנחנו יודעים שגם בקרב חלק ממי שלא מפתחים נוגדנים ברמה גבוהה, הופעלה מערכת ההגנה התאית. בדיקות המעבדה הפשוטות בודקות רק את הנוגדנים. קיימות אמנם בדיקות לרמת ההגנה התאית, אבל הן לא פשוטות ואינן מבוצעות במעבדות קליניות רגילות".

"החשש של משרד הבריאות ושל הרופאים הוא שאנשים שיגלו שלא פיתחו רמה גבוהה של נוגדנים יהיו בחשש שאינם מוגנים ולא תהיה לנו הנחיה איך לנהוג", הוא מוסיף. "האם הם באמת מוגנים? האם לתת להם חיסון נוסף? אף גוף בעולם לא פירסם הנחיות כיצד לנהוג. לפני שאנחנו מבצעים בדיקת מעבדה, אנחנו רוצים לדעת מה תהיה תועלתה. אם איננו יודעים איזו המלצה לתת בכל מקרה, יכול להיות שהנזק יהיה גדול יותר מהתועלת. אולי בעתיד יהיו לנו נתונים רבים יותר איך להשתמש בבדיקות סרולוגיות ואז תשתנה ההמלצה".

ומה יקרה אם ימצאו בבדיקה הסרולוגית שאעבור רמה גבוהה של נוגדנים?

"במקרה הזה יש לפחות עדות לכך שיש לך מערכת הגנה עם נוגדנים כנגד הנגיף".

אם כן, מדוע לא לסמוך על שיקול הדעת שלי, ולתת לי את האופציה לקנות לעצמי קצת רוגע בתקופה כל כך מתוחה? פרופסור גילי רגב־יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא ומחלוצות התמיכה בבדיקות הסרולוגיות כאמצעי לפתיחת עסקים ומקומות עבודה, לא מבינה על מה המהומה.

"אני מבינה שיש חשש שתוצאות יבלבלו את הציבור, אבל אני לא רואה מה הסיבות למנוע מאנשים לברר מה רמת הנוגדנים שלהם בבדיקה פשוטה", היא אומרת. "אני מבינה גם את הסקרנות המובנת של מי שעבר חיסון ורוצה לדעת מה קרה לרמת הנוגדנים שלו. האם זה מאוד חשוב? רפואית, הבדיקה הסרולוגית חשובה לשתי קבוצות אוכלוסייה: אנשים עם דיכוי חיסוני שקיים לגביהם חשש שמערכת החיסון לא תפתח נוגדנים, ואנשים שחלו בקורונה, וקיים חשש שחלו פעם נוספת. אבל בכל מקרה, מדוע לא להניח למי שרוצה לבצע בדיקה סרולוגית על חשבונו לעשות זאת? לא היה רע אם קופות החולים היו משחררות קצת יותר את האפשרות לבדיקה. אני יודעת כמה קשה לקבל הפניה לבדיקה סרולוגית בקופות".

"יכול להבין את החשש"

כל הקופות מבצעות בדיקות סרולוגיות לפי הנחיות משרד הבריאות, וככה זה נראה במספרים: במאוחדת ביצעו עד היום מעל 60 אלף בדיקות, בכללית 45 אלף, במכבי כ־40 אלף ובלאומית 15 אלף. "בדיקה סרולוגית בקופת חולים תלויה בהפניית רופא, לפי שיקול דעת ועל בסיס ההגדרות לרופאים", מסביר ד"ר יותם שנהר, מנהל אגף המעבדות של לאומית. הבדיקה מיועדת לחבר קופה שמתגורר יחד עם מי שהיה חולה מאומת - או למי שנחשף לחולה מאומת, בין אם הוא נבדק ויצא שלילי ובין אם הוא לא נבדק. שנהר מסביר כי "קיבלנו גם הנחיות ממשרד הבריאות לאפשר את הבדיקה לאנשים בקבוצת תעדוף לחיסון שרוצים להחליט אם להתחסן".

פרופסור רגב־יוחאי מובילה בשיבא את המחקר הסרולוגי בקרב מחוסנים ומחלימים. "אחרי השבוע הראשון של החיסון הראשון פיתחו נוגדנים 2% מהמחוסנים, אחרי שבועיים 50% ואחרי שלשה שבועות עלו הרמות. שבוע אחרי המנה 98% פיתחו נוגדנים ברמה גבוהה", היא מסבירה. "מתוך 7,000 עובדי שיבא שקיבלו את החיסון השני רק אחד חלה. רמת הנוגדנים אצלו הייתה נמוכה".

בשבוע האחרון הגיעו אליה פניות לא מעטות של נבדקים שניסו להבין האם תוצאות הבדיקות הסרולוגיות שעברו תקפות. "לא יכולתי לענות להם כי על הבדיקה לא צוינה שיטת הבדיקה, והיא חשובה לאימות", היא מסבירה וממליצה: "בצעו בדיקה רק במעבדה המופיעה ברשימת המעבדות המאושרות על ידי משרד הבריאות. ודאו ששיטת הבדיקה תובהר לכם מראש ותיכתב על התוצאות. בצעו אותה לפחות עשרה ימים אחרי החיסון השני, רצוי אפילו שבועיים אחרי. היו לנו אנשים שהראו אחרי שבוע עלייה מתונה בנוגדנים ואחרי שבועיים עליה משמעותית".

"כשמציעים בדיקה סרולוגית למישהו, צריך להסביר לו את משמעות התוצאות והמנגנונים החיסוניים. לאור העובדה שלא כל אחד מבין את המשמעות, אני יכול להבין את חשש משרד הבריאות מהבדיקה הזאת", מסכם פרופסור בן עמי.

תגובות

משרד הבריאות:

"אדם שנבדק בדיקה סרולוגית ונמצא חיובי, כלומר נמצאו בגופו נוגדנים כנגד נגיף קורונה, זכאי להגדרה 'מחלים על פי סרולוגיה'. הוא איננו חייב בבידוד במקרה של מגע הדוק עם חולה או בעת חזרה מחו"ל ואינו חייב בבדיקה לפני כניסה למקומות המוגדרים כ'אי ירוק'. מחוסנים או מחלימים לא אמורים לעבור בדיקה סרולוגית. כל מעבדה שעושה בדיקה סרולוגית בפרוטוקול מאושר יכולה לבצע בדיקות. משרד הבריאות ביקש את המלצת הצוות לטיפול במגפות כגורם המייעץ בנושא. בהתאם להנחיה שמעודכנת בימים אלו ותפורסם בקרוב בנוגע לבדיקות סרולוגיות, יפעלו גם בתי החולים".

המרכז הרפואי שיבא תל השומר: "ישנם מחקרים המצביעים על קורלציה בין רמות הנוגדנים מסוג אל.ג'י.ג'י אותם אנו מודדים בשיבא לבין רמת הנוגדנים המנטרלים המהווים בשלב זה את האינדיקציה היחסית לחסינות. בדיקת הסרולוגיה אושרה על משרד הבריאות כבדיקה שניתן להסתמך עליה להגדרת אדם כמחלים".

אסותא: "אסותא מבצעת את הבדיקות הסרולוגיות באמצעות מכשור המאושר על ידי משרד הבריאות".

אסף הרופא: "המרכז הרפואי מבצע בדיקות סרולוגיות לקביעת סטטוס בהתאם לנהלי משרד הבריאות".

רמב"ם: "רמב"ם מציע מגוון בדיקות רפואיות בתשלום עבור הציבור. הבחירה היא בידי האזרח".

חברת CODEV: "חברתנו מספקת בדיקות בשיתוף מעבדות בתי חולים המורשות לכך על ידי משרד הבריאות".

Lab2door: "אנחנו עונים על ביקוש הקהל. אנחנו לא נותנים מידע שקרי. הבדיקה מבוצעת במעבדות רמב"ם ומי שיש לו נוגדנים אחרי החיסון יידע זאת".