טוב לעבוד בשירות המדינה: השכר הממוצע גבוה ב־32% מהשכר במשק

דוח השכר שמפרסם מדי שנה משרד האוצר מגלה שוב ושוב את כל העיוותים וחוסר הצדק בחלק מתשלומי השכר בישראל, ודווקא באלה שמשלמת המדינה. תקציב השכר העצום, 194 מיליארד שקל, עלה בשנת 2019 ביותר מ־5% – בעיקר כי המגזר הציבורי רק הולך וגדל במקום להצטמצם, בניגוד לעמדות ראש הממשלה ושרי האוצר האחרונים. גם הפנסיות הגבוהות המשולמות במערכת הביטחון, בממוצע יותר מ־7 מיליון שקל לפנסיונר, תורמות להוצאה הענקית, שמגיעה כמעט למחצית מתקציב המדינה השנתי.

"המשבר יצר הזדמנות חשובה לקידום שינויים מבניים ארוכי טווח שישפרו את פריון העבודה, ייעלו את המערכות הציבוריות ובכך יתרמו לצמיחה כלכלית ולחיזוק המשק הישראלי", אמר הממונה על השכר, קובי בר־נתן. ואכן הגיע הזמן, למנות ועדת מומחים, נטולת אינטרסים ממשלתיים־ביטחוניים־מגזריים שתמליץ על שינוי כל דירוגי וטבלאות השכר במגזר הממשלתי בישראל.

לא מחליפים עבודה

אז היכן כדאי לעבוד בישראל? חד וחלק – בשירות המדינה. 80% מעובדי משרדי הממשלה משתכרים שכר גבוה מהשכר הממוצע במשק, 13% מרוויחים יותר מ־25 אלף שקל ברוטו לחודש. רק 1% משתכרים פחות מ־6,000 שקל. גם 4,266 הסטודנטים שעבדו במשרדי הממשלה ב־2019 זכו לשכר נאה, שנע בין 42 ל־45 שקל ברוטו לשעה.

|

מהדוח מתברר שהשכר הממוצע לכלל עובדי הממשלה עלה ב־2.2% ב־2019 והגיע ל־16,991 שקל, בעוד השכר הממוצע במשק היה רק כ־12,800 שקל באותה שנה (למשרה מלאה בגילאי 25־65). הבדל עצום. בכל שירות המדינה, יחד עם מערכות הביטחון, החינוך והבריאות, השכר הממוצע גבוה אף יותר – 17,190 שקל. עוד ניתן לראות שעליית השכר במגזר הפרטי ב־20 השנים האחרונות נמוכה משמעותית מאשר במשרדי הממשלה ובמגזר הציבורי כולו (ראו גרף).

אם כך, לא מפתיע ששיעור העובדים המחליפים מקום עבודה בשירות המדינה נמוך ב־50% מאשר במגזר הפרטי. כמו כן, הוותק החציוני במשרדי הממשלה הוא 13 שנים לעומת חמש שנים בכלל המשק. למרות התנאים הנאים, לא פחות מ־67% מעובדי משרדי הממשלה נמצאים בסכסוך עבודה. מדהים לא פחות ש־50% מהסכסוכים פתוחים מעל לשנתיים.

בונוס נוסף בעבודה בשירות המדינה: פערי השכר בין גברים לנשים ובין עובדים יהודים לערבים אמנם קיימים, אך הם נמוכים משמעותית לעומת שאר המשק. במערכת הבריאות פערי השכר המגדריים הם הגבוהים ביותר (27%), במערכת החינוך הפערים המגדריים הם הנמוכים ביותר, רק 6%. בכלל המשק מגיע הפער ל־32% (ראו גרף). בין הסיבות לפערים, לפי הדוח: נשים במשרדי הממשלה עבדו 6.5 שעות נוספות פחות מגברים בממוצע לחודש. כמו כן, נשים בגיל 55-35 עבדו בממוצע 150 שעות פחות בכל שנה מגברים בקבוצת גיל זו. עוד עולה שכ־45% מהפער בשעות בין גברים לנשים נובע מימי מחלה – בין השאר מאחר שנשים מדווחות על יותר מכפליים ימי מחלה לטיפול בילדים.

באשר לפערי השכר בין עובדים יהודים לבין עובדים מהחברה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית: בעוד בכלל המשק הפער הוא 34% (11,191 שקל לעומת 7,338 שקל) – במשרדי הממשלה הפער עומד על 7% בלבד – 16,948 שקל בממוצע (לחודש, ברוטו) לעובד היהודי לעומת 15,630 שקל לעמיתו מהחברה הערבית.

-

עובדי מערכת הבריאות בישראל נהנים מהשכר הממוצע הגבוה ביותר בשירות המדינה, 18,990 שקל לחודש – כ־48% יותר מהשכר הממוצע במשק. הרופאים והרופאות מובילים את טבלאות השכר הממוצע עם כ־37 אלף שקל בחודש, האחים והאחיות 20,284 שקל ועובדי מעבדה 18,598 שקל. בסוף הטבלה מצויים מרפאים בעיסוק עם שכר של 10,301 שקל ולפניהם סטאז'רים עם שכר של 10,478 שקל.

30 אלף שקל לאחות

הדוח השנה מפורט מתמיד, ומופיעה בו טבלה שמדרגת את עשירוני השכר הגבוה ביותר והנמוך ביותר. על פיה, רופאים ורופאות (ללא סטאז'רים) בעשירון השכר העליון השתכרו 79,080 שקל ברוטו בחודש, כשבמקום השני, בפער עצום, נמצאים הרוקחים עם 38,273 שקל. אחריהם עובדי מעבדה (35,852 שקל) ומהנדסים (33,247 שקל). העשירון העליון של האחים והאחיות הגיע ל־30,136 שקל בחודש.

עוד מתברר כי בממוצע במשרדי הממשלה שכרם של העובדים בעשירון העליון גדול פי 2.5 משכר העובדים בעשירון התחתון.

|

הוותק בעולם הרפואה משמעותי, והשכר של רופאים שהחלו לעבוד בשנת 2010 מיד אחרי הסטאז', עלה עד 2019 ב־123.6%. גם שכרם הממוצע של רופאים בתפקידי מומחים בכירים עלה בעשור האחרון ב־83%. עוד עולה מהנתונים כי שכר הרופאים בבתי החולים בפריפריה גבוה באלפי שקלים משכרם בבתי החולים במרכז: 41,400 שקל בממוצע, לעומת 33,400 שקל.

חגיגת שכר בגופי מערכת הביטחון

גם במערכת הביטחון מובילים את דירוג השכר מפכ"ל המשטרה היוצא, רוני אלשיך, שהשתכר בשנת 2019 כ־100,674 שקל ברוטו לחודש. אחריו ניצב ממלא מקום נציב שירות בתי הסוהר היוצא אשר וקנין (99,548 שקל). והרמטכ"ל אביב כוכבי (92,798 שקל). ניצב במשטרה, קיבל כמעט חצי מזה – 58 אלף שקל.

ברוב גופי הביטחון היה השכר החודשי הממוצע גבוה יותר מאשר במשרדי הממשלה בשיעור ניכר: ביחידות הסמך הביטחוניות 29,244 שקל, בגופים החשאיים 22,894 שקל, אנשי הקבע בצה"ל 22,497 שקל, אזרחים עובדי צה"ל 19,697 שקל, במשטרה 18,305 שקל, בשירות בתי הסוהר 17,047 שקל, ואנשי הקבע בצה"ל, המכונים "ראשוני" (בראשית דרכם, חלק רק בשנים הנכפות עליהם נוכח הקורסים שעברו) – 10,773 שקל.

ברוב גופי הביטחון השכר הממוצע של גברים גבוה בכ־15% משכר הנשים. בגופים החשאיים ובצה"ל הפער מגיע ליותר מ־25%. בכל גופי הביטחון רוב העובדים הם גברים: 83% מהאזרחים עובדי צה"ל, 81% מיחידות הסמך של משרד הביטחון, 80% מעובדי שירות בתי הסוהר, 75% מהשוטרים ו־72% מצה"ל.

במבט על הנתונים לפי תפקידים ספציפיים במשרדי הממשלה, נראה שבראש טבלת השכר הממוצע עומדים שליחי המדינה בחו"ל עם 33,459 שקל. אחריהם עובדי מחקר (32,705 שקל), סנגורים ציבוריים (26,094), פרקליטים (24,254), מומחים (23,366), עובדי שירות החוץ (23,156), משפטנים (22,262), עובדי לשכות שרים ומנכ"לים (19,571 שקל) וכלכלנים (19,560 שקל). את הרשימה סוגרים קלדני שופטים עם שכר של 10,569 שקל, ולפניהם עובדי מעברי הגבול (12,959 שקל).

מבין העובדים בדירוגים הבכירים בשירות הממשלה, מובילים מי שמוקבלים לשופטים (עובדי ציבור המכהנים בתפקידים בכירים במערכת המשפט, ששכרם זהה לשכר השופטים) עם שכר חודשי ברוטו ממוצע של 57,896 שקל. אחריהם יועצים משפטיים (42,186), מנכ"לים (41,115), רשמים (40,870). בבדיקת הנתונים לפי עשירוני השכר, עולה שמוקבלי השופטים בעשירון השכר הגבוה ביותר מובילים עם 75,726 שקל ברוטו לחודש.