"אמרנו שביום שהם יתחילו איתנו במלחמה, גם אנחנו נתחיל"

בשבוע האחרון עמדו במרכזה של סערה בני הזוג איציק (49) וקרן (43) קדוש, שפים קונדיטורים והבעלים של בית הקפה "קדוש". זה קרה אחרי שהעזו להיפרד מהכשרות של הרבנות ולעבור למתחרים הישירים שלהם, "צהר". עכשיו הם יודעים לסמן מה הרגע ששבר מבחינתם את גב הגמל במערכת היחסים המתוחה עם הרבנות.

"לפני כחודש הגיע לכאן מפקח בלי המשגיח ובלי להודיע לאף אחד והתחיל להדביק מדבקות על מוצרים מבלי להזדהות או לשאול אותנו", משחזרת קרן. "אתה יכול להגיע מבלי להודיע, אבל אתה צריך להציג את עצמך בפני העובדים. באיזו זכות אתה נוגע במוצרים? כשהעובד שאל מי הוא ומה הוא עושה הוא צרח על העובד. העובד

ברח לשירותים והתחיל לבכות. האחמ"שית הגיעה וחטפה גם היא צעקות. היא קראה לאיציק ואיציק אמר לו, 'אתה לא מדביק מדבקות'. הוא איים על איציק שאם לא ידביקו מדבקות הוא לוקח את התעודה, והוא אכן לקח את התעודה מבלי לזמן אותנו לשיחה או לעשות שימוע. באותו רגע החל הדיבור על 'צהר', ויום למחרת הם כבר היו פה".

ברבנות לא אהבו בלשון המעטה את הנטישה של בני הזוג, שמצאו את עצמם תחת מתקפה - אך גם הופתעו מהיקף התמיכה שקיבלו מצד לקוחות וקולגות שהצהירו כי ימשיכו להגיע לבית הקפה, למרות המעבר לצהר שעדיין לא נתפסת כפופולרית במגזר שומרי הכשרות.

תקרית החלות המתוקות

בית הקפה "קדוש" נוסד בבירה בשנת 1967, על ידי מאיר קדוש ז"ל, ומאז הפך לאחד ממקומות הבילוי המוכרים בירושלים, שאליו מגיעים לקוחות מרחבי הארץ וגם מהעולם. לאחר מותו של מאיר עבר המקום לניהולו של הבן איציק, שקנה את המקום מאחיו ויחד עם אשתו קרן, המשמשת כקונדיטורית בבית הקפה, השניים (הורים לארבעה בנים מירושלים) שידרגו אותו והפכו אותו לבית קפה חלבי שבו כל המנות נעשות במקום. בימים כתיקונם, לפני הקורונה, נדרשה המתנה של למעלה משעה למקום פנוי בימי שישי.

יממה לאחר שהקרב בין בני הזוג לרבנות יצא לאור, אני פוגשת את שניהם בבית הקפה העמוס כשהם חדורי מטרה לצאת למאבק נגד מי שמכפיש את שמם ברבים. קרן מקדימה ומתיישבת בשולחן העגול באוויר הפתוח, כשעליה סינר עבודה. היא שולחת מבטים לשולחנות לצידנו ובודקת שהכל מתנהל כשורה. אחריה מגיע איציק. דעתו מוסחת מעת לעת מההודעות ומהטלפונים שהוא מקבל.

"תחשבי שלמס הכנסה יש טענות כלפייך והוא מנהל את המאבק הזה מולך בפייסבוק", אומרת קרן. "הרבנות היא גוף ממשלתי, ציבורי. אנחנו כבר חודש וחצי עם 'צהר' והם פתאום התחילו לשחרר מידע בפייסבוק, בקבוצות ווטסאפ, להיכנס בנו. התחילו לכתוב לנו כל מיני אנשים שעובדים עם הרבנות: 'תיפגע לכם הפרנסה', 'קדוש שווה זיכרונם לברכה', ועוד כל מיני דברים שאני אומרת לעצמי: איך בן אדם מעז להתנהג כך".

נפגעת?

"כן, כי אני אוהבת את הדת שלנו. יש בה המון דברים יפים. למה לקלל אותי אם אני חושבת שונה ממך? 99.9% מהתגובות היו מדהימות, ואנשים כתבו 'אנחנו יודעים מי את ומי איציק', 'אנחנו באים לאכול אצלכם כי אנחנו יודעים שאתם שומרים על הכשרות'. כלום לא השתנה פה. אי־אפשר לקחת בעלות על המילה 'כשר' ולהגיד לי שאני לא כשרה. אני שומרת פה על הכל עם תעודה על הקיר ובלי תעודה על הקיר".

בני הזוג מתארים מערכת יחסים מורכבת עם מוסד הרבנות שנמשכת שנים, וכוללת לטענתם דרישות בלתי סבירות, הערמת קשיים, התעמרות בהם ובעובדים ובמיוחד היעדרות של המשגיחים.

"לפני מספר שנים נדרש מאיתנו להפסיק לייצר חלות מתוקות, כי הגיעה תלונה לרבנות שאחת הלקוחות לקחה את החלה הביתה ואביה אכל את החלה עם הדגים של שבת", משחזרת קרן. "הוא התלונן מאוד והשתולל. הזמינו אותנו לפגישה ברבנות, והרב הראשי לישראל ישב מולנו. קיבלנו את מה שהוא אמר והפסקנו למכור את החלות למרות שזה לא הגיוני, אבל אז הם באו בדרישה שכל אוזן המן שיוצאת מהמקום תהיה עליה מדבקת 'חלבי', כי אוזן המן זה פרווה ואנחנו עלולים להכשיל אנשים. זה לא יקרה כאן, זה מקום בוטיקי, כל הזמן יוצאים פה קינוחים חמים, אי־אפשר להתנהל ככה. אין באמת היגיון סביב זה".

במקרה אחר שהתרחש לפני שלושה חודשים, בזמן שקרן הוציאה לחמניות מקמח מלא מהתנור, הטיח בה המשגיח שהיא מכשילה אנשים. "הוא צרח עליי למה אנחנו מכינים לחם במקום, כי אולי אחד מהלקוחות ירצה לקחת בטייק־אוויי את הלחמנייה ולאכול איתה בשר בבית. איך הכשלתי אותו? תעודת הכשרות שלי היא חלבית. הם התחילו לדבר על תהליך שבעתיד כל המוצרים החלביים יהפכו להיות משולשים. אפשר לדמיין עוגת קראנץ' לשבת שהיא בצורת משולש? אפשר לדמיין קרואסון בצורת משולש?"

איציק: "יש לי היסטוריה ארוכה מאוד איתם. הם כוחניים. אם אתה מתלונן, הם יבואו לחפש אותך. אסור להתלונן למשל מדוע המשגיח נעלם לשבועיים, כי לטענתו הילד שלו היה חולה, מבלי ליידע אותנו. הדרישה שלנו היא שאם אנחנו משלמים למשגיח, שיבוא ויעבוד.

אני לא מוכן לשלם כסף באוויר רק בשביל פרוטקשן, בשביל שתיתן לי את התעודה. המשגיח כמעט לא היה מגיע, היה נמצא פה אולי חמש שעות בחודש, וכשהוא כן היה מגיע, הוא היה מנפה קמח חמש דקות והולך. בחיים לא נכנס למטבח. היינו רבים איתו שיבדוק".

"רוצים לפגוע לך בפרנסה"

בין מנה למנה, בימים אלו עסוקים בני הזוג קדוש בעיקר בניקוי שמם ממסע ההכפשה נגדם. "הם מאיימים שהם יעשו לך שיימינג על זה שיש פה בעיות חוזרות ונשנות, ושאנחנו פתוחים בשבת", מסביר איציק. "הם רוצים נטו לפגוע לך בפרנסה. אבל אמרנו שביום שהם יתחילו איתנו מלחמה, אנחנו גם נתחיל".

קרן: "הם אמרו 'אנחנו נפגע לכם בפרנסה', אבל אנחנו לא במלחמה עם אף אחד. ברגע שאנשים שאלו אם אנחנו הולכים לפתוח בשבת, אמרתי שלא. נשארנו בדיוק כפי שהיינו. פעם לא הייתה אופציה אחרת, היום יש, ואין יהודי שהוא יותר טוב מיהודי אחר. הסכמנו לקבל דרישות קשות מהרבנות הרבה מאוד זמן, אבל יש היום אלטרנטיבות אחרות, וחשוב לנו שתהיה פה כשרות".

אילו תגובות קיבלתם?

קרן:" אנחנו לא אוהבים את הסערה שנוצרה בגללם, כי הם התחילו. הם הדליפו את המכתב בינם לבינינו, אבל זה עשה את הפעולה ההפוכה - כי אנשים התחילו להבין מה ההבדל בין הרבנות ל'צהר', והאינסטגרם שלי מתפוצץ מהודעות תמיכה. מלא דתיים כותבים לנו 'אנחנו נמשיך לבוא, אנחנו מאמינים בכם'. היו כאלה שכתבו לי שחבל להם, אבל בעולם שלי קרואסונים לא יכולים להיות משולשים. בשבילי זה אסון קולינרי".

איציק: "כתב לי דתי אורתודוקסי, 'עשיתם מהלך נכון, צהר זו כשרות טובה יותר'. באו אליי משגיחים של הרבנות ואמרו לי 'כל הכבוד לך, אנחנו איתך'".

ציפיתם לתמיכה כזאת?

איציק: "לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה".

קרן: "ציפינו שאנשים ימשיכו להגיע, כי אנשים מבינים שיש פה הרבה פוליטיקה וכסף. אבל לא ציפינו שאנשים יסכימו בגלוי לדבר על זה ברשתות החברתיות ולצאת נגד המוסד הזה, שעבר גבול".

קיבלתם תמיכה מקולגות?

קרן: "וואו, יש כאן את ההודעות שקיבלנו מקולגות בקבוצות, שכתבו שהלוואי שהיה להם את האומץ. היו כאלה שתמכו בפומבי, כמו ליאור קוקה וחן קורן, אבל בעלי עסקים עם תעודת כשרות כתבו בפחד שהלוואי שפתחנו את הדרך לשינוי".

היה לקוח שגילה שמדובר בכשרות של "צהר"וביקש לעזוב?

קרן: "כן, היו זוג דתיים שנבהלו ועזבו, אבל זה שלהם".

היסטוריה של מאבקים

המאבק הנוכחי של הזוג קדוש הוא לא הראשון וכנראה גם לא האחרון. בתקופת הקורונה הם התגייסו בשביל בעלי העסקים, נלחמו לשיפוץ רחוב שלומציון המלכה שבו המסעדה ממוקמת, ונאבקו על כך שהעסקים בירושלים יישארו פתוחים גם בשלג. רבים מהלקוחות שמגיעים לבית הקפה לא עושים את זה רק בשל האוכל המצוין - אלא גם כדי להחליף איתם מילה ולהצטלם לסלפי.

מה התפקיד של כל אחד מכם?

איציק: "יש בינינו חלוקת תפקידים מוגדרת".

קרן: "הוא עושה כל מה שאני אומרת".

איציק: "ממש לא... (צוחקים) אי־אפשר לעבוד ביחד. יש לנו תפיסות שונות בניהול, אנחנו משתי אסכולות שונות".

קרן: "אף אחד לא נכנס לשני לתחום, שנינו מספר 1. אני צריכה להיות המפקדת והוא צריך להיות המפקד. תחשבי ששני מפקדים יוצאים לקרב. הוא שמרים, אני קינוחים. לי יש את העובדים שלי ולו יש את שלו. כשאנחנו עובדים זה כתף לצד כתף".

יש פיצוצים?

קרן: "בכל יום פיצוץ אחד".

איציק: "אני לא מתערב לה בקינוחים, והיא לא מתערבת לי בשמרים".

קרן: "עם השנים יורדת השמיעה ויורדת הראייה. פעם הייתי נלחמת איתו הרבה יותר, היום זה פחות".

איציק: "אני מפרגן לה".

קרן: "אנחנו נהנים לעבוד יחד. כשאנחנו יודעים שאנחנו צודקים אנחנו הולכים עד הסוף, אבל הבעיה שלי ושל איציק היא שאין מי שיעצור אותנו בדרך".

איציק: "זה מסוכן, כי אחד מחמם את השנייה. אנחנו אוהבים להוביל דברים ולשנות".

קרן: "אנחנו אוהבים צדק ואמת. כשאומרים לי 'את לא תשני את העולם', אני אומרת 'זו הטעות, אנחנו נשנה את העולם'. יכולנו להישאר מתחת לרדאר במאבק מול הרבנות, אבל אני לא רוצה להיות שם, אני רוצה להגן על הצדק שלי".

את השנה הקשה שעברה על המסעדנים ניצלו בני הזוג כדי להגשים חלום ולהעביר סדנאות דיגיטליות. "לפתוח את המקום לטייק־אוויי בזמן הקורונה לא היה לי קל", אומרת קרן. "לאיציק זה היה ברור, אבל הלב שלי נשבר יום־יום מזה שאנשים לא יושבים פה".

לא עוברת לכם המחשבה לשים עובדים בתפקיד שלכם?

קרן: "זה אף פעם לא עבר לנו בראש. אנחנו מאוד אוהבים את המקום ומכורים לעבודה. זו גם אחת הסיבות שלא נפתח סניפים. אנחנו לוקחים כל כך קשה שמעליבים אותנו. כשמישהו עובר פה ואומר 'קדוש זה אוברייטד', אני אגיד 'איך אתה יכול להגיד דבר כזה? הקינוחים לא חוזרים על עצמם כל יום, זו יצירה'".

איציק, מה אבא שלך היה אומר על כל הסערה הזאת?

איציק: "הוא בדיוק בתפיסה שלי. הוא לא יהיה מוכן לשלם לרבנות מבלי שיהיה פה משגיח. זו יושרה שהועברה אליי ממנו".

קרן: "אני פתאום חושבת על זה שאם היו אומרים לאבא שלך, שלמד בהונגריה, להכין קרואסון משולש  - הוא היה מתפחלץ".

תגובת הרבנות

מהרבנות נמסר: "בנוגע לטענות על השיימינג, אנחנו לא פירסמנו שהסרנו את הכשרות. הדבר הובא לידי הציבור מהפרסומים בתקשורת שהם יצרו. בנוגע לטענה שמשגיחי הכשרות לא עשו עבודתם נאמנה, מעניין שרק עכשיו הם פתאום טוענים זאת. מדוע הדבר לא נטען במהלך הזמן שבו הייתה להם תעודה? בעניין הנוכחות של המשגיחים - ראוי לציין כי אנחנו דורשים מבעלי העסקים שידרשו החתמת שעון נוכחות למשגיחים, כמו כל עובדי בית העסק. זה גם תנאי לחידוש תעודת הכשרות.

אנו לא מכירים קשיים שהערימו עליהם, מלבד הדרישה לעמוד בכללי ההלכה. הם מעולם לא פנו אלינו בעניין. ההפך הוא הנכון: א. שלחנו להם התראות בנוגע לפתיחת העסק בשבת. ב. הם לא שילמו את אגרת הכשרות ל־2020 וגם לא ל־2021. רק בגלל זה לא ניתן לחדש את התעודה על פי חוק".